The opening chapter of the Torah recounts how humanity, from the outset of its creation, is charged with mastering the natural world. When Adam and Eve sin in the Garden of Eden, God tells Adam that he will now have toil by the sweat of his brow to cultivate the land and produce bread. Later in biblical literature, agriculture becomes the basis of national and religious life as the Israelites settle in the land of Israel. Many commandments and rituals are centered upon agriculture and the agricultural calendar.
משקאות חריפים לא היו נדירים בתקופת התלמוד. על אף הדיונים במקורות חז"ל בנוגע לייצור בירה ומשקאות פירותיים חריפים ובנוגע להנאה שהם מסיבים, מורגשת בהם גם הסתייגות גדולה מן השִכרות.
חמץ הוא קמח של אחד ממיני הדגן שבא במגע עם מים, וכתוצאה מכך הפך לבצק ותפח. מצווה מרכזית בחג הפסח היא להימנע מאכילת חמץ במשך שבעה ימים, בנוסף למצוות אכילת מצה בליל הסדר. סיבה מרכזית למצוות אלו היא המסורת שבמהלך יציאת מצרים, לחמם של בני ישראל לא הספיק להחמיץ ולתפוח.
בהיותו מרכיב אנושי בסיסי, לנושא המזון התייחסות רבה בספרות היהודית. מעבר לתיאורי אכילה ובישול שונים המתוארים בסיפורי התנ"ך, ישנן מצוות רבות, עשה ולא-תעשה הקשורות באכילה ובישול. מצוות הכשרות, הקרבת הקורבנות, איסור אכילת חמץ וחובת אכילת מצה בפסח, הפרשת תרומות ומעשרות ועוד.
הקמח נזכר בדיונים במקורות חז"ל בשל חשיבותו בהכנת הלחם ובמנחות בית המקדש. הקמח משמש דימוי לפרנסה: "אם אין קמח אין תורה, אם אין תורה אין קמח" (פרקי אבות ג, יז).
לפירות תפקיד חשוב ביהדות: מהפרי האסור בגן עדן ועד לשבעת המינים, בהם גפן, תאנה ורימון, שעל פי מצוות ביכורים יש להביא את הפרי הראשון שלהם לבית המקדש בירושלים.
"כשר" משמעו מתאים או ראוי. הכשרות היא סדרת הלכות מפורטות בענייני מזון – מה מותר ומה אסור לאכול, וכן כיצד יש להכין מאכלים שונים כדי שיהיו מותרים באכילה.
בתורה נאסר לאכול בפסח מזון שהחמיץ. בתלמוד יש ויכוח נרחב בעניין אכילת קטניות בחג הפסח. המונח "קטניות" כולל צמחים שאינם חלק מן ההגדרה הבוטנית של קטניות, כגון אורז, תירס ושומשום. רוב קהילות יוצאי אשכנז נוהגות באיסור אכילת קטניות בפסח.
מרור הוא שם כולל לצמחים מרירים הנאכלים בליל הסדר, בדרך כלל חזרת או חסה ערבית, על פי הכתוב: "עַל־מְרֹרִ֖ים יֹאכְלֻֽהוּ" (שמות יב, ח). המרור מסמל ומזכיר את מרירות השעבוד והדיכוי של בני ישראל במצרים.
מצה היא לחם העשוי מאחד מחמשת מיני הדגן הנזכרים בתורה – חיטה, שעורה, שיבולת שועל, כוסמין ושיפון, שלא עבר תהליך של החמצה. בתורה מסופר כי לפני שעזבו בני ישראל את מצרים, ציווה אותם אלוהים לאכול מצה, ומאז המצווה היא לאכול מצה באותו התאריך, כלומר בליל הסדר.
במקורות אפשר למצוא דיונים רבים על אכילת בשר, בייחוד בהלכות המכוונות להכנה כשרה של בשר. מלבד האיסור המוכר על אכילת בשר וחלב יחד, במקורות מתקיים דיון אם דג ועוף נחשבים גם הם בשר לעניין זה.
בתנ"ך מתוארים שימושים רבים בזית ובשמן זית, מאכילה ועד משיחת הגוף. תפקידו החשוב של שמן הזית במקדש רומם עוד יותר את קרנו של הזית, והעץ הפך לאחד הצמחים החיוניים ביותר בישראל העתיקה.
הפלפל היה ירק מוכר היטב בתקופת התלמוד, וכאשר מוזכרת מילה זו במקורות חז"ל, הכוונה היא לפלפל שחור או לפלפל ארוך הגדל כיום בהודו. בתלמוד (ברכות לו) מובא דיון ממושך על הברכה המתאימה לפלפל הארוך.
שתילה הייתה ועודנה אחת מאבני הדרך של המחזור החקלאי השנתי, סדר זמנים שעליו מושתתות הן היהדות והן ארץ ישראל. בתקופות קדומות היה תאריך השתילה חשוב, משום שהוא קבע את המועד המדויק שיצטרכו להביא מעשר מהיבול לבית המקדש.
הרימון מופיע בהקשרים שונים במסורת המקורות היהודית. אחד ההקשרים הבולטים ביותר של הרימון הוא כאחד מסימני החג בראש השנה. הרימון מופיע גם בהקשרים מקראיים, תלמודיים, הגותיים ועוד.
The seven species are seven special products of the land of Israel, listed in Deuteronomy 8:8. They are: wheat, barley, grape, fig, pomegranates, olive (oil), and date (date honey). The fruits have significance in different areas of Jewish law; for example, a unique blessing is recited after eating them.
על אף שבתנ"ך אין מילה כללית אחת לתבלינים, מקורות חז"ל משתמשים במילה "תבלין" בשימוש המוכר לנו כיום – חומרים הנותנים טעם באוכל ומשביחים אותו, ונעשה בהם שימוש בהקטרת הקטורת בבית המקדש.
על פי התלמוד, מאז ימי אדם הראשון ועד נֹח נהגה האנושות בצמחונות. במקורות יהודיים אחרים מלמדים כי ההיתר לאכול בשר שניתן לבסוף מידי אלוהים היה פשרה מוסרית בלבד, ועל כן ההלכה מגבילה את סוגי הבשר המותרים לאכילה ואת הדרכים המותרות לאכילתו.
היין נזכר רבות בתנ"ך ובמקורות חז"ל, בייחוד סביב ההנאה שהוא מעורר והפוטנציאל ההרסני שלו. בשבתות ובחגים נאמרות ברכות מיוחדות על היין לצורך קיום מצוות קידוש היום.
דפי הנושא מציגים מקורות נבחרים מארון הספרים היהודי עבור אלפי נושאים. ניתן לדפדף לפי קטגוריה או לחפש לפי נושא ספציפי, ובסרגל הצד מוצגים הנושאים הפופולריים ביותר ואלה הקשורים אליהם. הקליקו ושוטטו בין הנושאים השונים כדי ללמוד עוד.
בעזרת התרומה שלכם נוכל להוסיף מקורות, תרגומים, לפתח כלים חדשים ללימוד ולשמור על גישה חופשית ללימוד תורה, בכל מקום ובכל זמן. הקדישו יום לימוד
We use cookies to give you the best experience possible on our site. Click OK to continue using Sefaria. Learn More.OKאנחנו משתמשים ב"עוגיות" כדי לתת למשתמשים את חוויית השימוש הטובה ביותר.קראו עוד בנושאלחצו כאן לאישור