Zichronot

(א) וַיִּזְכֹּ֤ר אֱלֹהִים֙ אֶת־נֹ֔חַ וְאֵ֤ת כָּל־הַֽחַיָּה֙ וְאֶת־כָּל־הַבְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אִתּ֖וֹ בַּתֵּבָ֑ה וַיַּעֲבֵ֨ר אֱלֹהִ֥ים ר֙וּחַ֙ עַל־הָאָ֔רֶץ וַיָּשֹׁ֖כּוּ הַמָּֽיִם׃

Genesis 8:1

(1) God remembered Noah and all the beasts and all the cattle that were with him in the ark, and God caused a wind to blow across the earth, and the waters subsided.

רש"י על בראשית ח׳:א׳:ב׳

(ב) ויזכור אלהים את נח וגו’ מַה זָכַר לָהֶם לִבְהֵמוֹת? זְכוּת, שֶׁלֹּא הִשְׁחִיתוּ דַרְכָּם קוֹדֶם לָכֵן וְשֶׁלֹּא שִׁמְשׁוּ בַּתֵּבָה:

Rashi on Genesis 8:1:2

(2) ‘ויזכור אלהים את נח וגו AND GOD REMEMBERED NOAH etc. — What did He remember regarding the cattle? The merit that no perversion of their way had been seen amongst them previously to the Flood, and that they lived apart in the Ark.

חזקוני, בראשית ח׳:א׳:א׳

(א) ויזכר אלקים את נח. שזן ופרנס כל שנים עשר חדש בתיבה.

Chizkuni, Genesis 8:1:1

(1) ויזכור אלקים את נח, “G-d remembered Noach;” G-d remembered that for a full year Noach had fed the entire animal kingdom that was with him in the ark, playing “waiter” for them.

שמות ב׳:כ״ד

(כד) וַיִּשְׁמַ֥ע אֱלֹהִ֖ים אֶת־נַאֲקָתָ֑ם וַיִּזְכֹּ֤ר אֱלֹהִים֙ אֶת־בְּרִית֔וֹ אֶת־אַבְרָהָ֖ם אֶת־יִצְחָ֥ק וְאֶֽת־יַעֲקֹֽב׃

Exodus 2:24

(24) God heard their moaning, and God remembered His covenant with Abraham and Isaac and Jacob.

ספורנו על שמות ב׳:כ״ד:א׳

(א) וישמע אלהים את נאקתם ותפלת קצתם שהתפללו אז מצדיקי הדור, כאמרו ונצעק אל ה', וישמע קולנו:

Sforno on Exodus 2:24:1

(1) וישמע אלוקים את נאקתם, a reference to the prayer of a few of them, [as Moses recalls in Numbers 20,16 ונצעק אל ה', i.e. the prayer by the righteous few. Seeing that Moses speaks in the plural and he had not been in Egypt at the time, he must have paraphrased why the few righteous people of the time had done at the time before G’d’s response came. Ed.]

רשב"ם על שמות ב׳:כ״ד:א׳

(א) ויזכור אלהים את בריתו - שנשבע לשלשתם לתת להם את ארץ כנען ועתה נתקרב הזמן של ד' מאות שנה, שנאמר לאברהם.

Rashbam on Exodus 2:24:1

(1) ויזכר אלוקים, which He had sworn to all three patriarchs, and the end of the period of the 400 years G’d had spoken of to Avraham in Genesis chapter 15 promising to give his descendants the land of Canaan was fast approaching.

תהילים קי״א:ד׳

(ד) זֵ֣כֶר עָ֭שָׂה לְנִפְלְאֹתָ֑יו חַנּ֖וּן וְרַח֣וּם יְהוָֽה׃

Psalms 111:4

(4) He has won renown for His wonders. The LORD is gracious and compassionate;

רש"י על תהילים קי״א:ד׳:א׳

(א) זכר עשה. קבע לישראל שבתות ומועדים ומצות שנאמרו בהם וזכרת כי היית במצרים (דברים ט"ו) לפי שהוא חנון ורחום על בניו וחפץ להצדיקם:

Rashi on Psalms 111:4:1

...

תהילים קי״א:ה׳

(ה) טֶ֭רֶף נָתַ֣ן לִֽירֵאָ֑יו יִזְכֹּ֖ר לְעוֹלָ֣ם בְּרִיתֽוֹ׃

Psalms 111:5

(5) He gives food to those who fear Him; He is ever mindful of His covenant.

מצודת דוד על תהילים קי״א:ה׳:א׳

(א) טרף. זה המן שכלכל בו אנשי דור המדבר:

Metzudat David on Psalms 111:5:1

...

ירמיהו ב׳:ב׳

(ב) הָלֹ֡ךְ וְקָֽרָאתָ֩ בְאָזְנֵ֨י יְרוּשָׁלִַ֜ם לֵאמֹ֗ר כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה זָכַ֤רְתִּי לָךְ֙ חֶ֣סֶד נְעוּרַ֔יִךְ אַהֲבַ֖ת כְּלוּלֹתָ֑יִךְ לֶכְתֵּ֤ךְ אַחֲרַי֙ בַּמִּדְבָּ֔ר בְּאֶ֖רֶץ לֹ֥א זְרוּעָֽה׃

Jeremiah 2:2

(2) Go proclaim to Jerusalem: Thus said the LORD: I accounted to your favor The devotion of your youth, Your love as a bride— How you followed Me in the wilderness, In a land not sown.

רש"י על ירמיהו ב׳:ב׳:א׳

(א) זכרתי לך. אם הייתם שבים אלי תאוותי לרחם עליכם כי זכרת חסד נעוריך ואהבת כלילת חופתך שהכללתיך לחופה ול' הכנסה הוא, כלולותיך נוצי"ש בלעז, ומה הוא חסד נעוריך לכתך אחר שלוחי משה ואהרן מארץ נושבת יצאתם למדבר ואין צדה לדרך כי האמנתם בי:

Rashi on Jeremiah 2:2:1

...

ירמיהו ל״א:ט״ו-כ׳

(טו) כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה ק֣וֹל בְּרָמָ֤ה נִשְׁמָע֙ נְהִי֙ בְּכִ֣י תַמְרוּרִ֔ים רָחֵ֖ל מְבַכָּ֣ה עַל־בָּנֶ֑יהָ מֵאֲנָ֛ה לְהִנָּחֵ֥ם עַל־בָּנֶ֖יהָ כִּ֥י אֵינֶֽנּוּ׃ (ס) (טז) כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה מִנְעִ֤י קוֹלֵךְ֙ מִבֶּ֔כִי וְעֵינַ֖יִךְ מִדִּמְעָ֑ה כִּי֩ יֵ֨שׁ שָׂכָ֤ר לִפְעֻלָּתֵךְ֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְשָׁ֖בוּ מֵאֶ֥רֶץ אוֹיֵֽב׃ (יז) וְיֵשׁ־תִּקְוָ֥ה לְאַחֲרִיתֵ֖ךְ נְאֻם־יְהוָ֑ה וְשָׁ֥בוּ בָנִ֖ים לִגְבוּלָֽם׃ (ס) (יח) שָׁמ֣וֹעַ שָׁמַ֗עְתִּי אֶפְרַ֙יִם֙ מִתְנוֹדֵ֔ד יִסַּרְתַּ֙נִי֙ וָֽאִוָּסֵ֔ר כְּעֵ֖גֶל לֹ֣א לֻמָּ֑ד הֲשִׁיבֵ֣נִי וְאָשׁ֔וּבָה כִּ֥י אַתָּ֖ה יְהוָ֥ה אֱלֹהָֽי׃ (יט) כִּֽי־אַחֲרֵ֤י שׁוּבִי֙ נִחַ֔מְתִּי וְאַֽחֲרֵי֙ הִוָּ֣דְעִ֔י סָפַ֖קְתִּי עַל־יָרֵ֑ךְ בֹּ֚שְׁתִּי וְגַם־נִכְלַ֔מְתִּי כִּ֥י נָשָׂ֖אתִי חֶרְפַּ֥ת נְעוּרָֽי׃ (כ) הֲבֵן֩ יַקִּ֨יר לִ֜י אֶפְרַ֗יִם אִ֚ם יֶ֣לֶד שַׁעֲשֻׁעִ֔ים כִּֽי־מִדֵּ֤י דַבְּרִי֙ בּ֔וֹ זָכֹ֥ר אֶזְכְּרֶ֖נּוּ ע֑וֹד עַל־כֵּ֗ן הָמ֤וּ מֵעַי֙ ל֔וֹ רַחֵ֥ם אֲ‍ֽרַחֲמֶ֖נּוּ נְאֻם־יְהוָֽה׃ (ס)

Jeremiah 31:15-20

(15) Thus said the LORD: A cry is heard in Ramah— Wailing, bitter weeping— Rachel weeping for her children. She refuses to be comforted For her children, who are gone. (16) Thus said the LORD: Restrain your voice from weeping, Your eyes from shedding tears; For there is a reward for your labor —declares the LORD: They shall return from the enemy’s land. (17) And there is hope for your future —declares the LORD: Your children shall return to their country. (18) I can hear Ephraim lamenting: You have chastised me, and I am chastised Like a calf that has not been broken. Receive me back, let me return, For You, O LORD, are my God. (19) Now that I have turned back, I am filled with remorse; Now that I am made aware, I strike my thigh. I am ashamed and humiliated, For I bear the disgrace of my youth. (20) Truly, Ephraim is a dear son to Me, A child that is delighteful! Whenever I have turned against him, My thoughts would dwell on him still. That is why My heart yearns for him; I will receive him back in love —declares the LORD.

רש"י על ירמיהו ל״א:כ׳:א׳-ב׳

(א) הבן יקיר לי אפרים. הן דברי שכינה כלומר הוא מתנודד ואני לבי נהפך עלי לרחם שמא בני יקירי הוא כמו שאין לו אלא בן אחד שהוא עושה לו כל רצונו שעשועים. אישבניימני"ץ בלעז: (ב) מדי דברי בו. בכל עת שאני מדבר בו ומדרש ויקרא רבה די דבורי שנתתי בו שלימדתיו תורתי לרחם עליו:

Rashi on Jeremiah 31:20:1-2

...

ויקרא רבה ל׳:ט׳

דָּבָר אַחֵר, פְּרִי עֵץ הָדָר, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁכָּתוּב בּוֹ (תהלים קד, א): הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ. כַּפֹּת תְּמָרִים, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁכָּתוּב בּוֹ (תהלים צב, יג): צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח. וַעֲנַף עֵץ עָבֹת, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דִּכְתִיב (זכריה א, ח): וְהוּא עֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים. וְעַרְבֵי נָחַל, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דִּכְתִיב בֵּיהּ (תהלים סח, ה): סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ.

Vayikra Rabbah 30:9

Another explanation: "The fruit of a beautiful tree (ets hadar)" - this is [referring to] the Holy One, blessed be He, as it is written about Him (Psalms 104:1), "You were dressed in splendor and beauty (hadar)." "The branches of a date palm" - this is [referring to] the Holy One, blessed be He, as it is written about Him (Psalms 92:13), "The righteous One flourishes like a date palm." "And a branch of a braided tree (a myrtle)" - this is [referring to] the Holy One, blessed be He, as it is written (Zechariah 1:8), "and He is standing among the myrtles." "And brook willows (arvei nachal)" - this is [referring to] the Holy One, blessed be He, as it is written about Him (Psalms 68:5), "praise the One that rides in the skies (aravot), with His name of the Lord."