בָּרוּךְ אַתָּה יהוה אֱלהֵינוּ מֶלֶך–הָעולָם אֲשֶׁר קִדְּשָנוּ בְּמִצְותָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסק בְּדִבְרֵי-תורָה.
Baruch ata Adonai, Eloheinu melech haolam, asher kid'shanu bemitzvotav vetzivanu la'asok b'divrei torah.
We praise You, Eternal God, Sovereign of the universe, who calls us to holiness through mitzvot, commanding us to engage in the study of Torah.
(ה) וְכֹ֣ל ׀ שִׂ֣יחַ הַשָּׂדֶ֗ה טֶ֚רֶם יִֽהְיֶ֣ה בָאָ֔רֶץ וְכָל־עֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶ֖ה טֶ֣רֶם יִצְמָ֑ח כִּי֩ לֹ֨א הִמְטִ֜יר יְהוָ֤ה אֱלֹהִים֙ עַל־הָאָ֔רֶץ וְאָדָ֣ם אַ֔יִן לַֽעֲבֹ֖ד אֶת־הָֽאֲדָמָֽה׃
(5) No bush of the field was yet on the earth, no plant of the field had yet sprung up, for ha-Shem Elohim, had not made it rain upon the earth, and there was no human [adam] to till the soil [adama].
(ג) כי לא המטיר ה' אלהים על הארץ. מזכיר שם מלא, על עולם מלא. אמר רבי חלפאי: כשם שהוא מזכיר שם מלא על עולם מלא, כך הוא מזכיר שם מלא בירידת גשמים. אר"ש בן יוחאי: שלושה דברים שקולין זה כזה, ואלו הן: ארץ; ואדם; ומטר. אמר רבי לוי בר חייא: ושלושתן מג' אותיות, ללמדך שאם אין ארץ אין מטר, ואם אין מטר אין ארץ, ואם אין שניהם אין אדם:
(ד) אמר רבי הושעיא: קשה היא גבורות גשמים, שהיא שקולה כנגד כל מעשה בראשית. מאי טעמא? (איוב ה) עושה גדולות ואין חקר וגו'. במה? (שם) הנותן מטר על פני ארץ ושולח מים על פני חוצות.
רבי אחא מייתי לה מהכא, (ירמיה י): עושה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו. מה כתיב בתריה? (שם): לקול תתו המון מים בשמים, ואין קול אלא גשמים, שנאמר (תהלים מב): תהום אל תהום קורא לקול צנוריך:
(ו) רבי חייא בר אבא אמר: וגדולה מתחיית המתים. שתחיית המתים לאדם וזהו לאדם ולבהמה....
ואימתי אנו ואתם שמחים? בירידת גשמים. מאי טעמא? (שם) לבשו כרים הצאן ועמקים יעטפו בר יתרועעו אף ישירו מה כתוב אחריו? הריעו לה' כהנים לוים וישראלים אין כתיב, אלא הריעו לה' כל הארץ.
אמר ריב"ל: בשעה שהמטר יורד, בהמה מבקשת תפקידה. מאי טעמא? לבשו כרים הצאן, לבשו דכרייא ענא, לשון נקי:
(3) "Because ha-Shem Elohim had not sent rain upon the earth." (Br. 2:5) The full Name [of God] for a full world; as for creation, as for the fall of rain. R. Shimon b. Yohai said: Three things are equal in importance, viz., land, people, and rain. R. Levi b. Hiyya said: And these three each consist of three letters, to teach that without land there would be no rain and without rain the land could not endure; while without either people could not exist.
(4) Said Rabbi Hosh'aiah: Virile rain is potent, as it is equivalent to the act of creation. What is its proof? "Who performs great deeds which cannot be fathomed, wondrous things without number" and "Who gives rain to the earth, and sends water over the outdoors."
Rabbi Aha learns it from this [verse]: "Ha-Shem made the earth with might, established the world with wisdom." "When ha-Shem's voice is sounding, there is a rumbling of water in the skies." 'Sound' can only mean rain, as in "Where deep calls to deep in the sound of Your pipes."
....
(6) Rabbi Hiyya bar Abba said: It is greater than the resurrection, for the resurrection is for humans and this one is for humans and beasts....
When does all humanity rejoice together? When the rains descend. What is the proof? "The flocks become clothed with karim"; what follows? "Shout unto God, all the earth" (Ps. 66:1): not priests, Levites, or Israelites is written here but, 'All the earth,'
R. Joshua b. Levi said: When rain falls [i.e. in spring], cattle long to rut. What is the proof? "The flocks become clothed with karim etc."? It is a euphemism for: 'Its males [dikraiyah] became heated.'
מסכת אבות דרבי נתן נוסחא ב פרק מג
מים נקרא חיים שנאמר יצאו מים חיים (זכריה י"ד ח
Tractate Avot d’Rabbi Natan, section two chapter 43, translation by Rabbi Neril Water is called life, as it says (Zechariah 14:8), “Water of life went out [from Jerusalem].”
תלמוד בבלי מסכת תענית דף ו עמוד ב
אמר רבי אבהו: מאימתי מברכין על הגשמים - משיצא חתן לקראת כלה. מאי מברך? אמר רב יהודה אמר רב: מודים אנחנו לך ה' א- להינו על כל טפה וטפה שהורדת לנו .
Babylonian Talmud, Tractate Ta'anit, p. 6b
Rabbi Abahu said, “From when do we bless on the rain? From when the groom goes out toward the bride. What does one bless? Rav Judah said in the name of Rav: 'We give thanks to You, Hashem, our G-d for every single drop which you have caused to fall upon us.'”
א"ר יוחנן משום רבי בנאה מאי דכתיב (ישעיהו לב, כ) אשריכם זורעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור אשריהם ישראל בזמן שעוסקין בתורה ובגמילות חסדים יצרם מסור בידם ואין הם מסורים ביד יצרם שנאמר אשריכם זורעי על כל מים ואין זריעה אלא צדקה שנאמר (הושע י, יב) זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי חסד ואין מים אלא תורה שנאמר (ישעיהו נה, א) הוי כל צמא לכו למים
Rabbi Yochanan said on behalf of Rabbi Bana'ah: What is the meaning of the verse, "Happy are those that sow beside all waters, that send forth the feet of the ox and the ass?" (Isaiah 32:20)
[It means this:] Happy is Israel when they occupy themselves with Torah and acts of loving-kindness. Their inclination (toward self-needs) is mastered by them, not they by their inclination--for it is said, "Happy are you that sow beside all waters."
For what is meant by 'sowing' must be “doing acts of loving kindness” as it is said, "Sow to yourselves in justice, reap according to loving-kindness" (Hosea 10:12) and what is meant by 'water' is “Torah”, as it is said, “Ho, all that are thirsty come to the water.” (Isaiah 55:1)
Like Water, Like Torah
Words of Torah are compared to water: “Everyone that thirsts come to the water” (Isaiah. 55:1). As water reaches from one end of the world to the other, so Torah reaches from one end of the world to the other. As water gives life to the world, so Torah gives life to the world. As water is given without cost to the world, so is Torah given without cost to the world. As water is given from heaven, so Torah is given from heaven. As water is given with thunder, so was Torah given to the accompaniment of thunder (at Sinai). As water restores a person's spirit, so Torah restores a person’s spirit. As water cleanses a person from uncleanness, so Torah cleanses an unclean person from their uncleanness. As water comes down in many drops and becomes a mighty river, so Torah; today a person learns two laws, tomorrow two more, and so on, until they become like a bubbling brook. As water leaves a high place and flows to a low place, so Torah leaves them whose opinion of themselves are high and cleaves to them whose spirit is lowly. As water is not kept in vessels of silver or gold, but only in the cheapest of vessels, so Torah abides only in one who regards themselves as lowly as an earthenware vessel. As when thirsty, a grown person is not ashamed to say to a child, "Let me have a drink of water," so in studying Torah a grown person who is unlearned should not be ashamed to say to a child, "Teach me a chapter or a verse or a word," or even "Teach me a single letter." As with water, if one does not know how to swim in it, they will end by drowning, so with words of Torah: if one does not know how to swim in them and teach them, he will drown in the end.
BT. Eruvin 54a
מה היה תחילתו של רבי עקיבא?
אמרו, בן ארבעים שנה היה ולא שנה כלום. פעם אחת היה עומד על פי הבאר. אמר: מי חקק אבן זו? אמרו לו: המים שתדיר נופלים עליה בכל יום. אמרו לו: עקיבא אי אתה קורא "אבנים שחקו מים"? מיד היה רבי עקיבא דן קל וחומר בעצמו: מה רך פסל את הקשה, דברי תורה שקשה כברזל על אחת כמה וכמה שיחקקו את לבי שהוא בשר ודם. מיד חזר ללמוד תורה. הלך הוא ובנו וישבו אצל מלמדי תינוקות. אמר לו: רבי למדני תורה. אחז רבי עקיבא בראש הלוח, ובנו בראש הלוח. כתב לו אלף בית ולמדה. אלף תיו ולמדה, תורת כהנים ולמדה. היה לומד והולך עד שלמד כל התורה כולה. הלך וישב לפני רבי אליעזר ולפני ר' יהושע. אמר להם: רבותי, פתחו לי טעם משנה. כיון שאמר לו הלכה אחת, הלך וישב לו בינו לבין עצמו. אמר: אלף זו למה נכתבה? בית זו למה נכתבה? דבר זה למה נאמר? חזר ושאלן והעמידן בדברים. רבי שמעון בן אלעזר אומר: אמשול לך משל למה הדבר דומה: לסתת שהיה מסתת בהרים. פעם אחת נטל קרדומו בידו, והלך וישב על ההר, והיה מכה ממנו צרורות דקות. ובאו בני אדם ואמרו לו: מה אתה עושה? אמר להם: הרי אני עוקר ומטילו בתוך הירדן. אמרו לו: אי אתה יכול לעקור את כל ההר! היה מסתת והולך, עד שהגיע אצל סלע גדול. נכנס תחתיו, סתרו ועקרו והטילו אל הירדן. ואמר לו: אין זה מקומך אלא מקום זה. כך עשה להם רבי עקיבא לרבי אליעזר ורבי יהושע. אמר לו רבי טרפון: עקיבא, עליך הכתוב אומר (איוב כח) "מבכי נהרות חבש ותעלומה יוציא אור". דברים המסותרים מבני אדם הוציאם רבי עקיבא לאורה.
Akiva and the Dripping Water
Avot de Rabbi Natan
(Version A, Chapter 6)
What were the beginnings of Rabbi Akiva? It is said: When he was forty years of age, he had not yet studied anything. One day he stood at the mouth of the well. “Who hollowed out this stone?” he wondered. They said to him: “The water that falls on it every day.” They said to him: “Akiva, have you not read, Stones, worn away by water (Job 14:19)? Immediately, Rabbi Akiva drew an inference [kal v’chomer] with regard to himself: if what is soft carves out the hard, all the more shall the words of Torah, which are as hard as iron, hollow out my heart, which is flesh and blood. Immediately, he returned to study Torah.
He went with his son and they sat before a teacher of young children. Rabbi Akiva said to him, “Master, teach me Torah.” Rabbi Akiva took hold of one end of the tablet and his son took the other end of the tablet. The teacher wrote down aleph-bet for him and he learned it; aleph-tav, and he learned it; the Book of Leviticus, and he learned it. He went on studying until he learned the whole of Torah.
Then he went and appeared before Rabbi Eliezer and Rabbi Joshua. “My masters,” he said to them, ”give me a sense of the Mishna." When they told him one halachah, he went off to be by himself. “This aleph he wondered, why was it written? That bet, why was it written? This word, why was it said?” He came back and asked them - and reduced them to silence.
Rabbi Simeon ben Menasseh says: I will tell you a parable; to what may it be compared? To a stonecutter who was sitting on a mountainside. (Some men came by and) they said to him, “What are you doing?” He answered, “I am trying to uproot it [the mountain].” They said to him, “Can you?” He answered, “Yes."
He began to chip away little stones and throw them into the Jordan. He saw a large stone, and worked an iron pick underneath the stone, and then threw it into the Jordan. He saw another, larger than the first, and worked an iron pick underneath it, and then threw it into the Jordan. He said, “Let your place be the Jordan; this is not your place,” as Scripture says, Man puts his hand to the flinty rock, and overturns mountains by the roots (Job 28:9).
Just as Water...So too Torah
(ב) דבר אחר: כי טובים דודיך מיין נמשלו דברי תורה במים, ביין, בשמן, בדבש וחלב. במים: (ישעיה נה) הווי כל צמא לכו למים. מה מים מסוף העולם ועד סופו, דכתיב: לרוקע הארץ על המים. כך תורה מסוף העולם ועד סופו שנאמר: (איוב יא) ארוכה מארץ מדה. מה מים חיים לעולם שנאמר: (שיר ד) מעין גנים באר מים חיים. כך תורה חיים לעולם שנאמר: (משלי ד) כי חיים הם למוצאיהם. וכתיב: (ישעיה נה) לכו שברו ואכלו. מה מים מן השמים שנאמר: (ירמיה י) לקול תתו המון מים בשמים. כך תורה מן השמים שנאמר: (שמות כ) כי מן השמים דברתי עמכם. מה המים בקולי קולות שנאמר: (תהילים כט) קול ה' על המים. כך תורה בקולי קולות שנאמר: (שמות יט) ויהי ביום השלישי בהיות הבקר ויהי קולות וברקים. מה המים משיבין הנפש שנאמר: (שופטים טז) ויבקע אלוהים את המכתש אשר בלחי וגו'. כך תורה שנאמר: (תהילים יט) תורת ה' תמימה משיבת נפש. מה המים מטהרים את האדם מטומאה. שנאמר: (יחזקאל לו) וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם. כך תורה מטהרת הטמא מטומאתו שנאמר: (תהילים יב) אמרות ה' אמרות טהורות. ומה המים מטהרים הגוף שנאמר: (ויקרא יז) ורחץ את בשרו במים. כך תורה מטהרת הגוף שנאמר: (תהילים קיט) צרופה אמרתך מאד. ומה מים מכסים ערותו של ים שנאמר: (ישעיה יא) כמים לים מכסים. כך תורה מכסים ערותן של ישראל שנאמר: (משלי י) ועל כל פשעים תכסה אהבה. ומה מים יורדין טיפין טיפין ונעשית נחלים נחלים. כך תורה אדם למד ב' הלכות היום וב' למחר, עד שנעשה כנחל נובע. מה מים אם אין אדם צמא, אינה ערבה בגופו. כך תורה אם אין אדם עיף בה, אינה ערבה בגופו. ומה המים מניחין מקום גבוה והולכים במקום נמוך. כך תורה מנחת מי שדעתו גבוהה עליו, ומדבקת במי שדעתו נמוכה עליו. ומה מים אין מתקיימין בכלי כסף וזהב, אלא בירוד שבכלים. כך תורה אין מתקיימת, אלא במי שעושה עצמו ככלי חרס. ומה מים אין אדם גדול מתבייש לומר לקטן, השקיני מים. כך דברי תורה אין הגדול מתבייש לומר לקטן, למדני פרק אחד, דבר אחד, או פסוק אחד ואפילו אות אחת. ומה מים כשאין אדם יודע לשוט בהן, סוף שהוא מתבלע. כך דברי תורה אם אין אדם יודע לשוט בהן ולהורות בהן, סוף שהוא מתבלע.
(Other places suggest this source is Shir HaShirim Rabbah 1:19)
Another matter: your love is better than wine [Song of Songs 1:2]; Words of Torah can be compared to water, wine, oil, honey, and milk. To water: O all who thirst, come for water [Is. 55:1]
Just as water goes from one end of the earth to the other, as it is written, to the one who spread forth the earth above the waters [Psalms 136:6], so does Torah go from one end of the earth to the other, as it is written, the measure is longer than the earth [Job 11:9].
Just as water is forever-living, as it is written, a fountain of gardens, a well of living waters [Song of Songs 4:15], so is Torah is forever-living, as it is written, for they are alive to those that find them [Proverbs 4:22], and also come, buy and eat [Isaiah 55:1]. [prooftexts suppressed going forward]
Just as water comes from the heavens, so too does Torah come from the heavens.
Just as the water has many voices, so too does Torah have many voices.
Just as water restores the soul, so too does Torah...
Just as water cleanses the body from tumah (ritual impurity), so too does Torah cleanse impurity.
Just as water originates in tiny drops and accumulates into mighty streams and rivers, so the Torah is acquired word by word today, verse by verse tomorrow;
Just as water covers the shamefulness (erva) of the sea, so too does Torah cover the shamefulness of Israel, as it is written, love covers up all faults [Proverbs 10:12].
Just as water descends drop by drop to form rivers, so too does a person learn Torah two halakhot each day until it is a flowing stream.
Just as water is not pleasing to a person who is not thirsty, so too Torah not appreciated unless a person [has struggled with it enough to be] tired from it.
Just as water leaves high places alone and runs in low places, so too Torah leaves alone someone with a haughty attitude and clings to someone with a modest self-image.
Just as water is not kept in silver or gold vessels, but the simplest [clay] vessels, so Torah is sustained by one who makes him/herself like a clay vessel.
Just as a scholar is not embarrassed to ask a student, ‘pass me some water,’ a scholar is not embarrassed to learn from a student a chapter, a verse, a word, or even a letter.
Just as one who does not know how to float in water will eventually drown, so too will one who cannot float on and point out (l'horot) words of Torah eventually drown.
Ibn Ezra: Lik-khi. My doctrine/teaching: Lekakh means to "take." This work is used to refer to teaching because the subject matter is meant to be taken by the student from the teacher.
Rashi: Moses asked that his teaching, the Torah, penetrate the nation like life-giving rain and like the dew that is ever more welcome than rain, because it never inconveniences anyone, as rain sometimes does. Storm winds give strength and life to vegetation, and, similarly, the struggle to master the Torah makes is students grow.
Ibn Ezra: Moses wanted his words of Torah to penetrate the nation and make it fruitful, like rain and dew that are always productive.
Sforno: To learned people who can absorb much knowledge, the Torah's wisdom is like pelting, penetrating rain, and like powerful storm winds; to others who can understand only bits and pieces its vastness, the Torah is like dew and gentle raindrops, even small amounts of which do much good.
Teach like Rain and Dew
(ב) יַעֲרֹ֤ף כַּמָּטָר֙ לִקְחִ֔י תִּזַּ֥ל כַּטַּ֖ל אִמְרָתִ֑י כִּשְׂעִירִ֣ם עֲלֵי־דֶ֔שֶׁא וְכִרְבִיבִ֖ים עֲלֵי־עֵֽשֶׂב׃
(2) May my doctrine (discourse) drop like the rain, my speech distill as the dew; like showers upon young growth, like droplets on the grass.
אמר ליה רב חסדא לההוא מדרבנן דהוי קמסדר אגדתא קמיה א"ל שמיע לך הני חמש עשרה מעלות כנגד מי אמרם דוד א"ל הכי אמר רבי יוחנן בשעה שכרה דוד שיתין קפא תהומא ובעי למשטפא עלמא אמר דוד חמש עשרה מעלות והורידן אי הכי חמש עשרה מעלות יורדות מיבעי ליה אמר ליה הואיל ואדכרתן <מלתא> הכי אתמר בשעה שכרה דוד שיתין קפא תהומא ובעא למשטפא עלמא אמר דוד מי איכא דידע אי שרי למכתב שם אחספא ונשדיה בתהומא ומנח ליכא דקאמר ליה מידי אמר דוד כל דידע למימר ואינו אומר יחנק בגרונו נשא אחיתופל ק"ו בעצמו ומה לעשות שלום בין איש לאשתו אמרה תורה שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים לעשות שלום לכל העולם כולו על אחת כמה וכמה אמר ליה שרי כתב שם אחספא ושדי לתהומא ונחית תהומא שיתסר אלפי גרמידי כי חזי דנחית טובא אמר כמה דמידלי טפי מירטב עלמא אמר חמש עשרה מעלות ואסקיה חמיסר אלפי גרמידי ואוקמיה באלפי גרמידי אמר עולא ש"מ סומכא דארעא אלפי גרמידי והא חזינן דכרינן פורתא ונפקי מיא אמר רב משרשיא ההוא מסולמא דפרת:
King David's Groundwater
B. Talmud Sukkah 53a-53b
R. Hisda said to a certain Rabbi who was recite aggadas before him, Have you heard why David composed fifteen Songs of Ascent [Shir Ma'alot]? He replied, R. Johanan said: When David excavated the pits [beneath the altar], the deep [tehoma] rose up and threatened to submerge the world. David uttered fifteen Songs of Ascent and caused [the waters] to descend. [R. Hisda asked,] If so, [why are they called] fifteen Songs of Ascent? They should be Songs of Descent!
He replied: Since you have reminded me, [I recall] it was stated: When David excavated the pits, the deep arose and threatened to submerge the world. David asked, Does anyone know if it is permitted to write the Name on a shard and cast it into the deep to calm [the waters]? No one answered. David said, Whoever knows the answer and does not speak, may he be choked at the throat. Ahitophel [David’s mentor] reasoned with a kal vachomer argument: If, to make peace between husband and wife, the Torah said, let My name that was written in holiness be erased in the water [cf. Numbers 5:23], how much more so [in order] to establish peace in the world! He, therefore, said to him, It is permitted!
[David] wrote the Name on a shard and cast it into the deep. The deep subsided 16,000 amot. When he saw that it had subsided to such a great extent, he said, The nearer [the water is to the earth], the more moist the earth. He recited 15 Songs of Ascent and brought [the water] up 15,000 amot until he caused them to settle at 1,000 amot [below the surface].’Ulla remarked, learn from this that the thickness of the earth's surface is 1,000 amot. But when we dig just a little [in the ground], water emerges! R. Mesharshiya answered, That [water comes not from the deep but from] from the “ladder” of the Euphrates River.
מאי גבורות גשמים א"ר יוחנן מפני שיורדין בגבורה....
אמר ר' יוחנן ג' מפתחות בידו של הקב"ה שלא נמסרו ביד שליח ואלו הן מפתח של גשמים ומפתח של חיה ומפתח של תחיית המתים מפתח של גשמים דכתיב (דברים כח) יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו מפתח של חיה מנין דכתיב (בראשית ל) ויזכור אלהים את רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה מפתח של תחיית המתים מנין דכתיב (יחזקאל לז) וידעתם כי אני ה' בפתחי את קברותיכם. במערבא אמרי אף מפתח של פרנסה דכתיב (תהילים קמה) פותח את ידך וגו' ור' יוחנן מאי טעמא לא קא חשיב להא אמר לך גשמים היינו פרנסה:
God holds the Key to Rain
B. Talmud Ta'anit 2a-b
Why "the power of rain" [in the winter prayer for rain]? R. Yochanan said: Because [rain] descends by the power [of God]...
R. Yochanan said: Three keys are in the hands of the Holy One, blessed be He, and not entrusted to any messenger, namely: the Key of Rain, the Key of Childbirth [alt: Conception], and the Key of Reviving the Dead. The Key of Rain, as it is written, God will open for you the good storehouse, the heavens, to provide rain for your land in its season [Deut 28:12]. The Key of Childbirth, for it is written, and God remembered Rachel, and God hearkened to her, and opened her womb [Gen 30:22]. The Key of the Revival of the Dead, for it is written, and you will know that I am the Lord, when I have opened your graves [Ezekiel 37:13].
In the West they say, also the Key of Sustenance, as it is written, You open your hand [and satisfy the desire of every living thing, Ps. 145:16]. Why didn’t R. Yochanan list this [key]? He could answer: [the key of] rain is [the same as the key of] sustenance.
אמר רבי חמא בר' חנינא גדול יום הגשמים כיום שנבראו שמים וארץ שנאמר (ישעיהו מה, ח) הרעיפו שמים ממעל ושחקים יזלו צדק תפתח ארץ ויפרו ישע וצדקה תצמיח יחד אני בראתיו
Rabbi Chama the son of Chanina said, "The day of rain is as great as the day of the creation of heaven and earth, as it says, 'Heavens, drop down from above, and let the sky pour forth righteousness; let the earth open and flower salvation, and righteousness will grow along with it- I am G-d, I have created it.'
Water Reflects
(יט) כַּ֭מַּיִם הַפָּנִ֣ים לַפָּנִ֑ים כֵּ֤ן לֵֽב־הָ֝אָדָ֗ם לָאָדָֽם׃
(19) Just as the face of water [reflects] a face, so does the heart of a human [reflect] a person.