מאמרים ממרן פוסק הדור הגר"מ שטרנבוך שליט"א פרשת חיי שרה
מעלת מי שזוכה לשמש צדיק או תלמיד חכם
"ויאמר עבד אברהם אנכי", כ"ד, ל"ד.
ראוי להבין מדוע כינה אליעזר את עצמו בתואר "עבד" שהוא תואר בזוי, והרי באמת היה לו תפקיד הרבה יותר מכובד – שהיה מושל בכל אשר לו, וא"כ היה יכול לקרוא לעצמו בתואר מכובד ולומר "אני מושל בכל אשר לאברהם".
"ויאמר עבד אברהם אנכי", כ"ד, ל"ד.
ראוי להבין מדוע כינה אליעזר את עצמו בתואר "עבד" שהוא תואר בזוי, והרי באמת היה לו תפקיד הרבה יותר מכובד – שהיה מושל בכל אשר לו, וא"כ היה יכול לקרוא לעצמו בתואר מכובד ולומר "אני מושל בכל אשר לאברהם".
ונראה שבאמת התואר המכובד ביותר של אליעזר היה מה שהיה 'עבד' של אברהם, כי לשמש את הצדיק ולסייע לו זהו זכות הרבה יותר גדולה מלהיות שליט בכל אשר לו, ולכן כשרצה אליעזר להציג את עצמו תיאר את עצמו בתואר ה'עבד' המשמש של אברהם – שאין כבוד למעלה מזה.
ומכאן הוראה לדידן היאך יש להתייחס למי שזוכה לשמש צדיק או תלמיד חכם, שאע"פ שכלפי חוץ נראה שהמשמש נושא בתפקיד הבזוי יותר משאר התפקידים בבית, אבל האמת היא שאין זכות למעלה מזה, ומי שזכה להיות משמש הצדיק ראוי לו להתפאר בשמו ולא להתבייש בכך.
"אל עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו", כ"ד, ב'.
הדברים נפלאים, אע"פ שבגשמיות מסר אברהם אבינו את כל ענייניו לאליעזר וכמו שהעידה התורה כאן על אליעזר "עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו", מ"מ בענייני רוחניות הנוגע לשידוך של יצחק בנו, לא סמך עליו אלא דרש ממנו שבועה, ולא לחינם כתבה תורה דווקא כאן שאליעזר היה "מושל בכל אשר לו" - אלא להורות על מעלתו של אברהם אבינו שאע"פ
שהפקיד ביד אליעזר את כל ענייניו הגשמיים מ"מ לא סמך עליו בענייני רוחניות.
ובאמת כל אחד אינו סומך על אחרים במה שחשוב לו באמת, ויש משתבשים שמהפכים את הסדר, שבענייני רוחניות סומך על אחרים, וכשרואה חנות עם איזה הכשר נכנס וקונה בלא לברר את טיב ההכשר, ויש אדם שגם אינו מחפש הכשר אלא סומך על יהודי עם זקן ופיאות שלא יכשילנו במאכלות
אסורות, ומאידך בענייני גשמיות אינו סומך על אחרים, וכשצריך להפקיד ממונו אצל חבירו יבדוק הדבר בשבעה בדיקות וחקירות. ואם היינו שומרים על התורה והמצוות כפי ששומרים בני אדם על כספם וזהבם, אז בוודאי היינו נזהרים ביותר בהרבה דקדוקים והידורים וחומרות בכדי שלא להיכשל בדבר איסור.
הדברים נפלאים, אע"פ שבגשמיות מסר אברהם אבינו את כל ענייניו לאליעזר וכמו שהעידה התורה כאן על אליעזר "עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו", מ"מ בענייני רוחניות הנוגע לשידוך של יצחק בנו, לא סמך עליו אלא דרש ממנו שבועה, ולא לחינם כתבה תורה דווקא כאן שאליעזר היה "מושל בכל אשר לו" - אלא להורות על מעלתו של אברהם אבינו שאע"פ
שהפקיד ביד אליעזר את כל ענייניו הגשמיים מ"מ לא סמך עליו בענייני רוחניות.
ובאמת כל אחד אינו סומך על אחרים במה שחשוב לו באמת, ויש משתבשים שמהפכים את הסדר, שבענייני רוחניות סומך על אחרים, וכשרואה חנות עם איזה הכשר נכנס וקונה בלא לברר את טיב ההכשר, ויש אדם שגם אינו מחפש הכשר אלא סומך על יהודי עם זקן ופיאות שלא יכשילנו במאכלות
אסורות, ומאידך בענייני גשמיות אינו סומך על אחרים, וכשצריך להפקיד ממונו אצל חבירו יבדוק הדבר בשבעה בדיקות וחקירות. ואם היינו שומרים על התורה והמצוות כפי ששומרים בני אדם על כספם וזהבם, אז בוודאי היינו נזהרים ביותר בהרבה דקדוקים והידורים וחומרות בכדי שלא להיכשל בדבר איסור.
ומספרים על הגאון רבי ישראל סלנטר זצ"ל שהגיע לאכסניה, ובעל האכסניה ביקש ממנו לשחוט עוף שהיה נצרך לו, והשיב להם רבי ישראל זצ"ל שאינו 'שוחט', לאחר זמן ביקש רבי ישראל זצ"ל מבעל האכסניה שייתן לו הלוואה בסך חמש מאות רובל, והשיב לו בעל האכסניה – הרי אני לא מכיר אותך ואיך אוכל לסמוך עליך שתחזיר לי ההלוואה, והשיב לו רבי ישראל זצ"ל בטענה, הלא כדי להיות שוחט סמכת עלי אף שהדבר נוגע לענייני רוחניות ותלוי בעולם הנצח, וא"כ מדוע לא תסמוך עלי על ממונך שאינו אלא קניין זמני בלבד.
וזכורני שאחרי המלחמה כשנכנסתי לפאריז לבקר את הגה"צ רבי מרדכי פגרמנסקי זצ"ל, הוצרכתי להישאר שם בשבת, ובערב שבת הלכתי לבעל הבית חסידי שהיה נראה יהודי ירא שמים, וידעתי שתושבי המקום סומכים עליו וקונים אצלו מאכלים, והזמנתי אצלו דג וחלות ומיץ ענבים לשבת,
(ורק בשר לא לקחתי בהיות שלא הכרתיו), והנה ביום שישי הלכתי לרבי מרדכי זצ"ל, והוא שאלני היכן אני בשבת, והשבתי לו 'אצל יהודי חסידי כאן בפלעצל' - ]האיזור היהודי של פריז[, ותמה רבי מרדכי והעיר לי, "היהודי הזה שנראה לך עראלכע ייד, האם היית מלווה לו אלף דולר"? מי שלא תלווה לו אלף דולר, גם לא תסמוך עליו בענייני כשרות!
(ורק בשר לא לקחתי בהיות שלא הכרתיו), והנה ביום שישי הלכתי לרבי מרדכי זצ"ל, והוא שאלני היכן אני בשבת, והשבתי לו 'אצל יהודי חסידי כאן בפלעצל' - ]האיזור היהודי של פריז[, ותמה רבי מרדכי והעיר לי, "היהודי הזה שנראה לך עראלכע ייד, האם היית מלווה לו אלף דולר"? מי שלא תלווה לו אלף דולר, גם לא תסמוך עליו בענייני כשרות!
“ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכתה”, כ”ג, ב’.
פירש”י “נסמכה מיתת שרה לעקידת יצחק, לפי שעל ידי בשורת העקידה שנזדמן בנה לשחיטה וכמעט שלא נשחט, פרחה נשמתה ממנה ומתה”, ע”כ.
ובמדרש בר”ר נ”ח, ו’ איתא עוד, שהשטן היה מתריס כנגד אברהם אבינו ואומר לו “על ידך מתה שרה, אילו לא עקדת בנך לא היתה מתה עדיין”, ונראה מזה שחלק מניסיון העקידה היה מיתת שרה, כי השטן ניסה להניא את לב אברהם שיחשוב שמחמת עקידת יצחק מתה אשתו, ואז יצטער ויתחרט על העקידה ועי”ז יפסיד את שכרו, וכמו שאמרו חז”ל קידושין מ’ ע”ב שהתוהה על הראשונות מאבד את זכות המצווה ושכרה.
פירש”י “נסמכה מיתת שרה לעקידת יצחק, לפי שעל ידי בשורת העקידה שנזדמן בנה לשחיטה וכמעט שלא נשחט, פרחה נשמתה ממנה ומתה”, ע”כ.
ובמדרש בר”ר נ”ח, ו’ איתא עוד, שהשטן היה מתריס כנגד אברהם אבינו ואומר לו “על ידך מתה שרה, אילו לא עקדת בנך לא היתה מתה עדיין”, ונראה מזה שחלק מניסיון העקידה היה מיתת שרה, כי השטן ניסה להניא את לב אברהם שיחשוב שמחמת עקידת יצחק מתה אשתו, ואז יצטער ויתחרט על העקידה ועי”ז יפסיד את שכרו, וכמו שאמרו חז”ל קידושין מ’ ע”ב שהתוהה על הראשונות מאבד את זכות המצווה ושכרה.
כל הקורה איתנו הוא מהנהגת ה’ ואינו ממקרי הטבע
לפי”ז נראה לפרש היטב כפלות לשון הפסוק, שבתחילת הפסוק כבר נאמר “ויהיו חיי שרה”, ואחר כך נאמר עוד “שני חיי שרה”, ולכאורה צריך ביאור מה צורך יש בכפלות זו, (ועי’ בפירוש רש”י).
אמנם לפי”ז נראה לבאר (ועי’ נחלת יעקב לבעל הנתיבות המשפט) שבאה תורה להכחיש את טענת השטן ששרה מתה מחמת העקידה, ולהדגיש ששרה מתה בהגיע זמנה למות, וזהו “שני חיי שרה”, שמתחילת ברייתה נקצב לה שתחייה
מאה עשרים ושבע שנים, ועקידת יצחק אי”ז אלא הצורה החיצונית שבה הלביש הקב”ה את דין שמים בדרך הטבע.
לפי”ז נראה לפרש היטב כפלות לשון הפסוק, שבתחילת הפסוק כבר נאמר “ויהיו חיי שרה”, ואחר כך נאמר עוד “שני חיי שרה”, ולכאורה צריך ביאור מה צורך יש בכפלות זו, (ועי’ בפירוש רש”י).
אמנם לפי”ז נראה לבאר (ועי’ נחלת יעקב לבעל הנתיבות המשפט) שבאה תורה להכחיש את טענת השטן ששרה מתה מחמת העקידה, ולהדגיש ששרה מתה בהגיע זמנה למות, וזהו “שני חיי שרה”, שמתחילת ברייתה נקצב לה שתחייה
מאה עשרים ושבע שנים, ועקידת יצחק אי”ז אלא הצורה החיצונית שבה הלביש הקב”ה את דין שמים בדרך הטבע.
ובזה מיושב משה”ק רבים הלא קיי”ל ששלוחי מצוה אינן ניזוקין לא בהליכתן ולא בחזרתם והיאך כאן ניזוק אברהם בחזרתו מהעקידה, ולהנ”ל מבואר מאד שזהו מה שבאה התורה הק’ ללמדינו ב”שני חיי שרה” שכבר בא זמנה למות
וכמש”נ. ומצוי לפעמים שכשאדם מת, קרוביו תולים את מיתתו בסיבות טבעיות, ואומרים שלא ביקרו אצל רופא מובהק פלוני, או שלא השתמשו ברפואה פלונית, ושוכחים שהדבר הראשון יש לתלות ברצון ה’ שקבע לו סך שנים
מסוים לחיות, ובשעה שנגמר זמנו לחיות הוא מת מחמת דין שמים.
וכמש”נ. ומצוי לפעמים שכשאדם מת, קרוביו תולים את מיתתו בסיבות טבעיות, ואומרים שלא ביקרו אצל רופא מובהק פלוני, או שלא השתמשו ברפואה פלונית, ושוכחים שהדבר הראשון יש לתלות ברצון ה’ שקבע לו סך שנים
מסוים לחיות, ובשעה שנגמר זמנו לחיות הוא מת מחמת דין שמים.