יועוד אמר ר' חלבו, אמר רב הונא: כל שיודע בחברו שהוא רגיל ליתן לו שלום, לא זו בלבד שחייב להחזיר לו שלום, אלא אף יקדים לו ליתן שלום, שנאמר: "בקש שלום ורדפהו" (תהלים לד, טו) — להקדים ברכתו של רעהו. ואם נתן לו חבירו שלום ולא החזיר — נקרא "גזלן", שנאמר: "ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם" (ישעיה ג, יד), שהדרך היחידה לגזול את העני, שאין לו אלא כבודו העצמי, היא כשאין עונים לו על ברכתו.
המעבר הזה באגדתות בין החשיבות של המניין ובית הכנסת לבין הנושאים של יראת שמיים והתייחסות מכובדת יותר לחברים היא אינה מקרית, יש כאן אמירה מאוד משמעותית של עורכי התלמוד, קריאת שמע ממנה התחלנו לדבר שבצורה המלאה שלה כתפילה לא רק שהיא חיונית וצריך להיזהר בה כדברי ר' יוחנן אלא עוד זאת שהיא ככל 3 התפילות הקבועות יוצרות אווירה של יראת שמיים, של קבלת עול חברתית משותפת שיש בה מימד אישי וחברתי חיוני ביותר לנו כיחידים ובטח כחברה הזקוקה ליישור קו המתמיד הזה.