א ואגב הפסוק "רגזו ואל תחטאו" מביאים את מה שאמר ר' לוי בר חמא, אמר ר' שמעון בן לקיש: לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע, כלומר, שיילחם ללא הרף עם יצרו הרע המביאו לידי חטא. שכן נאמר: "רגזו ואל תחטאו" אם נצחו האדם ליצרו במלחמתו זו — מוטב, ואם לאו[לא] נצחו בכך — יעסוק בתורה, וכפי שנאמר בהמשך הפסוק: "אמרו בלבבכם" שהיא אמירת דברי תורה. אם כתוצאה מכך נצחו ליצרו הרע — מוטב, ואם לאו[לא] נצחו — יקרא קריאת שמע, שכן יש בה קבלת עול יהוה, והבטחת השכר והעונש. וכפי שנאמר עוד בהמשך הפסוק: "על משכבכם" שהוא רמז לקריאת שמע שנזכר בה "בשכבך". אם כתוצאה מכך נצחו — מוטב, ואם לאו[לא] נצחו — יזכור לו יום המיתה, וכפי שנאמר בהמשך הכתוב: "ודמו סלה", שהוא רמז ליום המיתה, ומשמעות הכתוב לפי זה היא: דומו דומייה מוחלטת, שהיא דומיית המוות.
שהעבודה היא לחזק את היצר הטוב, ולא רק להשתיק את היצר הרע כמטרה, ודבר זה יכול לבוא לידי האדם פשוט בעצם האמירה המוסרית עצמה שהוא רוצה להיות במקום יותר טוב ופחות במקום שעושה לו ולסביבה רע, ואם האמירה המוסרית הזו לבדה לא מספיקה כדי שיצר הטוב שבו יגבר אזי יעסוק באמירת דברי התורה שמעלה למודעות את הערכים אליהם הוא רוצה להיות שייך ואם גם זה אינו מועיל לו אז יקרא קריאת שמע, כאן הכוונה כנראה לחבור לאמירה קהילתית וחברתית שגם אם אני לא מבין, אני יודע שזה חשוב לעם ישראל ולכן כדאי שאלך בדרך טובה כפי המקובל והרצוי בישראל ואם זה גם כן אינו מועיל לו אזי שיזכור שיום אחד הוא כבר לא יהיה כאן ואם כך מה לו לחפש בזה העולם אם לא לתכלית טובה ושראויה להתקיים יותר...?