ישנה הנחה סמויה, שאמנם לא מלמדים אותה בעולם הישיבות אבל היא מצויה בדברי חז"ל, כמו בפרקי אבות, שתורה נקנית במיעוט שינה, וששינה היא אחד משישים ממיתה כפי המובא במסכת ברכות.
לקביעה זו יש גם כן התייחסות שונה גם כן מהגמרא בברכות שמזכירה ששינה היא אחד מהסימנים היפים לחולה, ז"א שהיא נצרכת לאדם ולא דבר שלילי, ואכן לא נפסק בהלכה שצריך למעט בשינה אלא לישון במידת הצורך כפי דברי הרמב"ם בנוגע לשינה ומכך שאין התייחסות אחרת בשולחן ערוך.
אחד המקומות שתלמידים נפגשים עם ה"השראה" ללכת בכיוון הזה הוא הגמרא בתחילת ברכות שמספרת על התנהלותו של דוד המלך בעניין השינה, אבל כשמסתכלים על המשך הגמרא כשהגמרא שואלת ועונה בשם רבא על עניין המילה נשף, יוצא שלא ברור במאה אחוז שאכן דוד נמנם כסוס מהערב ועד חצות או שבכלל היה הוא ער בלילה, בדומה לפירושו של הפני יהושע שמסביר שדוד פשוט קם התפלל וחזר לישון.
ומהמבט הבריאותי, ידוע לכל מתמודד נפש שחווה התעוררות רוחנית גדולה הקרויה פסיכוזה או מאניה שהמצב הזה שלא רוצים לישון הוא מופיע בתחילת האירועים, ואולי אף מחולל אותם לאור התפקוד הבעייתי שנוצר לאור חוסר השינה, על כן היה לי חשוב לכתוב את הדברים כדי למנוע מאנשים את המחשבה שהם מוצאים אושר בכך שאין הם מרגישים שהם צריכים לישון, גם כן הצורך להגדיר את המצב כחוויה רוחנית היא אינה שווה את שבירת הכלים שמגיעה כתוצאה מכך, וצריך לשאול האדם את עצמו האם החוויה הסוחפת הזו שווה את המחיר שהיא גובה בדרך הזו?
לקביעה זו יש גם כן התייחסות שונה גם כן מהגמרא בברכות שמזכירה ששינה היא אחד מהסימנים היפים לחולה, ז"א שהיא נצרכת לאדם ולא דבר שלילי, ואכן לא נפסק בהלכה שצריך למעט בשינה אלא לישון במידת הצורך כפי דברי הרמב"ם בנוגע לשינה ומכך שאין התייחסות אחרת בשולחן ערוך.
אחד המקומות שתלמידים נפגשים עם ה"השראה" ללכת בכיוון הזה הוא הגמרא בתחילת ברכות שמספרת על התנהלותו של דוד המלך בעניין השינה, אבל כשמסתכלים על המשך הגמרא כשהגמרא שואלת ועונה בשם רבא על עניין המילה נשף, יוצא שלא ברור במאה אחוז שאכן דוד נמנם כסוס מהערב ועד חצות או שבכלל היה הוא ער בלילה, בדומה לפירושו של הפני יהושע שמסביר שדוד פשוט קם התפלל וחזר לישון.
ומהמבט הבריאותי, ידוע לכל מתמודד נפש שחווה התעוררות רוחנית גדולה הקרויה פסיכוזה או מאניה שהמצב הזה שלא רוצים לישון הוא מופיע בתחילת האירועים, ואולי אף מחולל אותם לאור התפקוד הבעייתי שנוצר לאור חוסר השינה, על כן היה לי חשוב לכתוב את הדברים כדי למנוע מאנשים את המחשבה שהם מוצאים אושר בכך שאין הם מרגישים שהם צריכים לישון, גם כן הצורך להגדיר את המצב כחוויה רוחנית היא אינה שווה את שבירת הכלים שמגיעה כתוצאה מכך, וצריך לשאול האדם את עצמו האם החוויה הסוחפת הזו שווה את המחיר שהיא גובה בדרך הזו?