עמוס איש חרוץ בעבודה ובחיים, לא עוצר לרגע, מתקדם בעבודה בתפקידי ניהול, מקדם את הילדים להצליח בלימודים ובזמן הפנוי עושה ספורט עם חברים ולומד דף יומי. יש לו כישרון טבעי לציור, אבל חוץ מציור ההדפס של הפלוגה שלו בסוף מסלול, וציורים שהוא עושה לילדים, הוא אף פעם לא לקח את זה ברצינות יתרה. מבחינתו זה לא משהו שהיה שווה להשקיע בו זמן.
את עיקר המחשבה שלו עמוס משקיע באיך להיות מנהל טוב יותר, יעיל יותר, להיות דמות שיכולה להשפיע על העובדים בזכות המידות הטובות, הקשבה ואמונה באחרים, ולהביא את התוצאות הכי טובות שהוא יכול.
למרות הכל עמוס מרגיש חסר, ולא ברור לו מה זה, הוא כל כך משקיע, חרוץ ונכון לכל עבודה פנימית, אז איך זה שהוא לא מרוצה? בקטע הבא נלמד מהרב קוק כיוון בלתי צפוי לעבודה פנימית.

לעיתים אדם מגלה שכל מהלך חייו הונע בידי כח פנימי שלא היה מודע אליו, ורק בדיעבד הוא מבין את עצמו, מה בתוכו הניע אותו מעיסוק לעיסוק, מה הניע אותו לשנות דרך חיים ומה הדבר הפנימי הבלתי מודע שנשא אותו אל בן או בת הזוג שלו. הכוח הפנימי של הנשמה ממשיך לשבר את כל קירות הברזל שיש בחייו עד שהוא מוצא מקום אליו הוא שייך, שבו הוא פורח בטבעיות.
ייתכן שתחושת החוסר של עמוס מקורה בתכליתיות היתר שבה הוא חי את חייו. הוא עמל כל הזמן עמל גופני ורוחני להתקדם, אבל יש בנשמתו מקום בו אין כל תכלית שצריך להגיע אליה. להפך, מקום בו הנשמה מתענגת על עצמה. עמוס יכול היה להתחבר לתדר הזה לו היה מצייר. מול הדף בציור שאין לו תכלית, עמוס משתחרר, הוא לא מנסה להגיע למקום אחר. החוויה הזו היא מעיין החוויה הטבעית של הנשמה. כך למשל התפילה היא מתן זמן ומקום לנשמה לְהִתְעַלֵּס בַּעֲפִיפוּת חַיֶּיהָ הַפְּנִימִיִּים, זהו זמן בו אדם מתענג על עצם רצונו הפנימי.

שאלות להתבוננות
הקשבה לנפש החיה לעדינת העולם.
1. באיזה רגעים בחייך [מקומות/אנשים/פעילויות] אתה מרגיש חופשי ומתענג על עצם הדבר, ויכול להרגיש את הטוב שבנשמתך ללא מאמץ?
2. היזכר ברגע שהיית שקוע בעיסוק כלשהו שגרם לך לשכוח מעצמך, לא לשים לב לזמן, לא לאיך שאתה נראה, והיה בו שקט הנאה ושמחה. האם תוכל לתאר את החוויה של השתהות ברובד זה של הנפש החיה?
3. איך תוכל להתחבר לתדר זה כאשר אתה לומד ומתפלל?
4. מתי בחייך ניסית להלאות את עדינת העולם שלך בעבודת פרך שלא מתאימה לה?