Avos 2:8 אִם לָמַדְתָּ תוֹרָה הַרְבֵּה, אַל תַּחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמְךָ
User Profile Picture
Byt n
רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי קִבֵּל מֵהִלֵּל וּמִשַּׁמָּאי. הוּא הָיָה אוֹמֵר, אִם לָמַדְתָּ תוֹרָה הַרְבֵּה, אַל תַּחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמְךָ, כִּי לְכָךְ נוֹצָרְתָּ.
Rabban Yohanan ben Zakkai received [the oral tradition] from Hillel and Shammai. He used to say: if you have learned much Torah, do not claim credit for yourself, because for such a purpose were you created. Rabban Yohanan ben Zakkai had five disciples and they were these: Rabbi Eliezer ben Hyrcanus, Rabbi Joshua ben Hananiah, Rabbi Yose, the priest, Rabbi Shimon ben Nethaneel and Rabbi Eleazar ben Arach. He [Rabbi Johanan] used to list their outstanding virtues: Rabbi Eliezer ben Hyrcanus is a plastered cistern which loses not a drop; Rabbi Joshua ben Hananiah happy is the woman that gave birth to him; Rabbi Yose, the priest, is a pious man; Rabbi Simeon ben Nethaneel is one that fears sin, And Rabbi Eleazar ben Arach is like a spring that [ever] gathers force. He [Rabbi Yohanan] used to say: if all the sages of Israel were on one scale of the balance and Rabbi Eliezer ben Hyrcanus on the other scale, he would outweigh them all. Abba Shaul said in his name: if all the sages of Israel were on one scale of the balance, and Rabbi Eliezer ben Hyrcanus also with them, and Rabbi Eleazar ben Arach on the other scale, he would outweigh them all.
R Yochanan ben Zakai lo hiniach mikra, mihna...see page 65 in yalkut in mesivta avos & note 103 on page 14 in biur hamishna
Akiva: hoil lachrini, deveikus MY vhalachta, Im lamadata al tachzik tova greatest good, tomer devora intro -tzelem
אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁלֹּא הִנִּיחַ מִקְרָא וּמִשְׁנָה, גְּמָרָא הֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת; דִּקְדּוּקֵי תוֹרָה וְדִקְִדּוּקֵי סוֹפְרִים; קַלִּים וַחֲמוּרִים וּגְזֵרוֹת שָׁווֹת; תְּקוּפוֹת וְגִימַטְרִיָּאוֹת; שִׂיחַת מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְשִׂיחַת שֵׁדִים וְשִׂיחַת דְּקָלִים; מִשְׁלוֹת כּוֹבְסִין, מִשְׁלוֹת שׁוּעָלִים; דָּבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן.
The Gemara relates: The Sages said about Rabban Yoḥanan ben Zakkai that he did not neglect Bible; Mishna; Gemara; halakhot and aggadot; minutiae of the Torah and minutiae of the scribes; the hermeneutical principles of the Torah with regard to a fortiori inferences and verbal analogies; the calculation of the calendrical seasons; and numerology [gimmatreyaot]. In addition, he did not neglect esoteric matters, including the conversation of ministering angels; the conversation of demons, and the conversation of palm trees; parables of launderers, which are folk tales that can be used to explain the Torah; parables of foxes; and more generally, a great matter and a small matter.
אל תחזיק טובה לעצמך לומר כח ידי עשתה לי החיל הזה:
כי לכך נוצרת שיצירתך בזכרון וחדוד השכל יותר מחביריך, גרמה לך שגדלת חכמה, ולא עמלך, ואפשר שחביריך לפי שיעור מיעוט הכנתם, עמלו והשיגו לפי שיעור, יותר ממך, ושכרם גדול משכרך:
כִּי הָא דְּרַב יוֹסֵף בְּרֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי חֲלַשׁ וְאִיתְנְגִיד, כִּי הֲדַר, אֲמַר לֵיהּ אֲבוּהּ: מַאי חֲזֵית? אֲמַר לֵיהּ: עוֹלָם הָפוּךְ רָאִיתִי, עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה, וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה. אָמַר לוֹ: בְּנִי, עוֹלָם בָּרוּר רָאִיתָ.
And Rabbi Yehoshua ben Levi said: These are people who are considered important [yekarim] in this world and unimportant [kefuyim] in the World-to-Come. This is like the incident involving Rav Yosef, son of Rabbi Yehoshua ben Levi, who became ill and was about to expire. When he returned to good health, his father said to him: What did you see when you were about to die? He said to him: I saw an inverted world. Those above, i.e., those who are considered important in this world, were below, insignificant, while those below, i.e., those who are insignificant in this world, were above. He said to him: My son, you have seen a clear world. The world you have seen is the true world, as in that world people’s standings befit them. Rabbi Yehoshua ben Levi asked: And where are we, the Torah scholars, there?Rav Yosef responded: Just as we are regarded here, so are we regarded there.
וְשָׁמַעְתִּי שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: אַשְׁרֵי מִי שֶׁבָּא לְכָאן וְתַלְמוּדוֹ בְּיָדוֹ.
Rav Yosef added: And I heard that they were saying in that world: Praiseworthy is the one who arrives here with his studies in hand. And I also heard that they were saying: Those executed by the government enjoy such an exalted status that no one can stand in their enclosure.
...למה לא תחזיק טובה לעצמך - כי לכך נוצרת לפי שידוע הוא שחסדי השי"ת עם האדם רבו כמו רבו כחול על שפת הים בכל עת ובכל שעה ובכל רגע, והראשון שבכולם יצירת האדם, אשר יצר את האדם בחכמה יש מאין, אשר בצאתו מרחם אמו הוציאו מחשך לאור,
ולכן אמר אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך לפי שלכך כלומר בשביל שתעשה כך נוצרת ובכל מה שלמדת הלואי שפרעת החוב הראשון שנוצרת באופן שכל שאר חסדי ה׳ אשר הם ככוכבי השמים לרוב עדיין הם כולם עליך לחוב.
ואל זה כוון מש"ה מה אשיב לה׳ כל תגמולוהי עלי כלומר כל מה שאשיב ואשלם לה׳ על מה שהטיב עמי, עדיין כל תגמולוהי עלי לחוב, כי הלואי שאפרע החוב הראשון שיצרני, ולכן אל תתגאה ותחזיק טובה לעצמך.
א"נ אמר אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך לחשוב ולומר כי כחך ועוצם ידך עשה לך את חיל התורה הזאת שלמדת כי לכך נוצרת ומן השמים סייעוך, כי מעת היצירה גזרו עליך וכמו שארז"ל שאומרים טפה זו מה תהא עליה חכם או טפש וכו', ובזה דייק שפיר, דלא קאמר כי לכך נולדת אלא אמר כי לכך נוצרת מכוון עם מ"ש ז"ל שמשעה שהוא טפה גוזרים עליו אם יהיה חכם או טפש וזהו ע"ד אל יתהלל חכם בחכמתו וגו' כי באלה חפצתי וגזרתי עליך ומאתי היתה זאת לך
וע"כ אמז"ל אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים לפי שהריבוי או המיעוט הוא גזרה מן השמים כמו שאז"ל חכם או טפש אמנם לכוין לבו לשמים הוא בחיריי דאלו צדיק ורשע לא קאמר ולכן כשכוונו לבם לשמים שכרם שוה בשוה אחד המרבה ואחד הממעיט:
אם למדת תורה הרבה והשגת תורה הרבה אל תחזיק טובה שהיא התורה לעצמך לך לבד ולא תרצה ללמד לאחרים רק יפוצו מעינותיך חוצה ואל תחזיק אותה לעצמך לבד כי לכך נוצרת ללמוד וללמד ומחוייב אתה ללמד לאחרים:
If you were meant to keep it to yourself, you didn't need to be "notzar" (created) You had the whole Torah in the womb!
Bnei Yisroel compared to stars - k'kochvei Hashomayim (l'hoil l'achrini)
ולזה אינו שבח לאדם שישבח עצמו במעשיו הטובים ובלמוד התורה וקיום מצותיה, כי הוא ית' הכין טבעו לכך ביצירתו ...וע"ז שנינו בפרקי אבות (פרק ב') ריב"ז קבל מהלל ומשמאי הוא היה אומר אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת, הכוונה כי גם שאמרנו שאין ראוי לאדם להשתבח במעשיו הטובים ובלמודו, איפשר היה שישבח עצמו כשלמד ועשה הרבה יותר מחבריו, לזה אמר כי לכך נוצרת, כי מה שהרבית בלימוד התורה יותר מחבריך, הוא כי היתה לך הכנה טבעית מאת האל ית' ביצירתך יותר מהם ולכך נוצרת כך כדי שתרבה לפי כחך והכנתך ולכן אל תחזיק טובה לעצמך,
וכמו שאמר בן עזאי (יבמות ס"ו) שהרבה ללמוד יותר מקצת חביריו, כי חשקה נפשו בתורה, כי נפשו היתה מוכנת ומשתוקקת ללימוד התורה יותר מהם, וכל איש כפי כחו והכנתו חייב לעסוק בתורה אל יחסר המזג, כ"א יחסר מכדי יכלתו והכנתו עתיד ליתן דין וחשבון ע"ז, גם כי למד הרבה יותר מחבריו, אם היתה הכנתו יותר ממה שלמד וחבריו לא למדו כמוהו אלא שלמדו כפי כל הכנתם, יהיה להם יותר שכר ממנו, כי השלימו את חק הכנתם והוא לא השלימו...
וְעַל אֵלֶּה אַרְבָּעָה הָעִנְיָנִים חַיָּבִים בְּנֵי הָאָדָם בַּעֲבוֹדַת הָאֱלֹקִים וְכָל אֲשֶׁר יוֹסִיף הַבּוֹרֵא טוֹבָה לְאָדָם חַיָּב עָלֶיהָ עֲבוֹדָה.
וּמִן הָרְאָיָה עַל זֶה כִּי הַתְּבוּאוֹת חַיָּבוֹת בְּמַעֲשֵׂר שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד) עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ וּמִי שֶׁנָּתַן לוֹ הָאֱלֹקִים מֵאָה כּוֹר שֶׁל תְּבוּאָה חַיָּב מִמֶּנָּה עֲשָׂרָה כּוֹרִים לֵאלֹקִים וּמִי שֶׁנָּתַן לוֹ הָאֱלֹקִים עֲשָׂרָה כּוֹרִים חַיָּב לֵאלֹקִים מֵהֶם כּוֹר אֶחָד. וְאִם יוֹצִיא הָאֶחָד תִּשְׁעָה וַחֲצִי וְהַשֵּׁנִי אֶחָד יִהְיֶה הָרִאשׁוֹן עָנוּשׁוְהַשֵּׁנִי מְקַבֵּל שָׂכָר.
According to the above four divisions, human beings are under obligations to serve G-d. Whenever G-d increases His beneficence to an individual, that individual is under an obligation to render additional service for it. This is illustrated by the following examples. It is a duty to tithe produce, as it is written, "You shall tithe all the yield of your seed that comes from the field year by year" (Deut. 14:22). One to whom G-d has given one hundred kur of produce is obliged to give ten kur; one to whom G-d has only given ten kur has to give one kur. If the former were to separate nine and a half kur and the latter were to separate one kur, the former would be punished, while the latter would receive a reward.
וּנְתַנֶּה תֹּקֶף קְדֻשַּׁת הַיּוֹם. כִּי הוּא נוֹרָא וְאָיוֹם... אֱמֶת כִּי אַתָּה הוּא דַיָּן וּמוֹכִֽיחַ וְיוֹדֵֽעַ וָעֵד. וְכוֹתֵב וְחוֹתֵם וְסוֹפֵר וּמוֹנֶה. וְתִזְכֹּר כָּל הַנִּשְׁכָּחוֹת. וְתִפְתַּח אֶת סֵֽפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת. וּמֵאֵלָיו יִקָּרֵא. וְחוֹתָם יַד כָּל אָדָם בּוֹ.
Let us describe the great holiness of this day, for it is awesome and frightening. On this day, Your Kingship is uplifted, and Your throne is established with kindness, and You sit upon it in truth. True that You are judge, admonisher, knower and witness; and You inscribe, seal, record and count, and recall all forgotten things. You open the book of records and it reads of itself; and the signature of every man is in it. A great shofar is sounded, and a silent, gentle voice is heard; and the angels are alarmed, pangs of fear and trembling seize them, and they declare, “behold the Day of Judgment.” The heavenly host is arraigned in judgment, for they are not guiltless in Your eyes in judgment. All mankind pass before You like young sheep. As a shepherd inspects his flock, making his sheep pass under his rod, so do You cause to pass, count, number, and review the soul of every living being, determining the life-span of every creature; and You record the decree of their judgment.
לפי מה נקבעת דרגת האדם בעולם הבא?
דרגת האדם בעוה''ב נקבעת לפי עמלו, לא לפי שכלו, לא לפי חריפותו, לא לפי השגתו וידיעתו, לא לפי חידושיו, אך ורק לפי עמלו.
ונצטט שורות אחדות מהרב ''מכתב מאליהו'' (ח''ג עמ' 20)
''אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו'' (פסחים נ.)- לא בשכלו אלא בידו; פירוש: מה שקנה בהשתדלותו בעמל. מכאן שלעולם הבא אין תורתו של אדם נדונה לפי כשרון שכלו, אלא לפי עמלו בתורה. וכן מפורש בכתוב (משלי ט''ז, כ''ו): ''נפש עמל עמלה לו'' - רק מה שעמל בו שלו הוא כי נעשה קנין בנפשו.
נמצא, שחכם מהיר-השכל, חזק-הזכרון ובעל הרבה ידיעות, אבל יגיעתו בתורה היתה מעטה - יהיה עם-הארץ לעולם הבא! ואילו אחר, ששכלו גס, זכרונו חלש וידיעותיו מעטות, אבל עמל ויגע הרבה בתורה - ישיג הרבה בעולם הבא, מפני שמה שרכש על ידי עמלו הוא כולו שלו. והיינו בחינת ''עולם הפוך ראיתי - עליונים למטה ותחתונים למעלה'' (פסחים שם).
נמצאנו למדים, כי מהיר-השכל אשר לא יזדרז ויעמול ללמוד, יהיה חלש-ההשגה לעולם הבא; אבל הזריז בעמלו, הוא אשר יהיה מהיר בהשגתו בעולם הבא, זהו שכרו חלף זריזותו. זה ביאור מה שכתוב במסילת ישרים פרק ז':
''הזריזות היא מדת שלמות גדולה... ומי שמתגבר ותופש בה כל מה שיוכל, הנה לעתיד לבוא יזכה לה באמת, אשר הבורא ית' יתנה לו בשכרו, חלף מה שהשתדל אחריה בזמן עבודתו''.
איתא בספרים הקדושים (ועיין במאמר ''רצונו ית' מתקיים על כל פנים'') שלעתיד לבוא יגלה השי''ת לעיני הצדיקים את כל הנעשה בכל אלפי שנות הבריאה, והם ילמדו נוראות חסדי ה׳ ומשפטו ית'; זהו גדר ''נהנים מזיו השכינה''.
כשישוטו בעיונם למרחקים, להביט מסוף העולם ועד סופו, להשיג את כל סודות הבריאה וההשגחה, יהיו הבדלים גדולים ביניהם בעומק ההשגה. גם במלאכים מצינו גדרים שונים בזה, וכן איתא בגמרא (ברכות ד':) שיש מלאכים שטסים מסוף העולם ועד סופו בטיסה אחת, ויש בשתים, ויש בארבע וכו'. כעין זה יהיה גם בצדיקים לעולם הבא. הזריז בעולם הזה יזכה לשוט במהירות של אוירון. אבל העצל יהיה כרמש הרומש על פני הארץ, אשר גם באלף שנים לא יתקדם מרחק רב.
ואז, בזוכרו את חריפות השכל ומהירות המחשבה שהיו לו בעולם הזה, וכל שכן בראותו את זה שהיה גס השכל בעולם הזה, ומשום זה היה מבזה אותו בלבו תמיד, והנה בעולם הבא הוא טס בהשגותיו במהירות רבה, הלא אין לשער את צרת לבבו. הוא מה שאמר הכתוב (קהלת י' ז'): ''ראיתי עבדים על סוסים, ושרים הולכים כעבדים על הארץ''.
הגר"א מוילנא זצ"ל
א. הגר"א מוילנא נולד בשנת ת"פ ונפטר בי"ט בתשרי שנת תקנ"ח נכתבו במשך השנים על תולדות חייו ונפלאות עניניו הרבה מאמרים וספרים
ב. אמנם יש אחד מהם שהוא מיוחד מאוד והוא הקדמת הגר"ח מוואלוז'ין לביאור הגר"א לספרא דצניעותא והמיוחד שבמאמר זה הוא מכמה צדדים
ג. הדבר הראשון, מפני שהוא נכתב על ידי הגר"ח מוואלוז'ין שהיה בעצמו אחד מראשי גדולי ישראל בדור שאחרי הגר"א מוילנא
ד. ועוד מפני שמפורש בדבריו שכל מה שהוא כותב, זה דברים שראה בעיניו אצל הגר"א או דברים ששמע באזניו מפי קדשו של הגר"א וחלק קטן דברים ששמע בעצמו מתלמידים חשובים ביותר שבעצמם שמעו מהגר"א, ואין בזה כלל דברים שעברו מכלי אל כלי ולכן הנאמנות של הדברים היא מוחלטת
ו. אבל מלבד כל הנ"ל, יש עוד דבר מיוחד שיש במאמרו זה של הגר"ח, והוא שכתב שם כמה דברים פלאיים ביותר למעלה מדרך הטבע מעניני גילויים נשגבים מעולמות העליונים, דברים שהציבור מאוד צמא להכירם, אלא שדברים מסוג זה שבדרך כלל נאמרו בלחישה, ובדרך כלל לא נהגו גדולי ישראל לגלות דברים מסוג זה לרבים, ועל אחת כמה וכמה שלא נהגו להעלותם על גבי הכתב להדפיסם לדורות, ובאופן יוצא מן הכלל, הגר"ח במאמרו זה, מסיבות מסוימות שאכמ"ל, העלה את הדברים על הכתב להדפסה
פרק ח
בענין שמהשמים כמה פעמים הגיעו אל הגר"א מגידים חשובים ושרי התורה ללמדו באופן על טבעי את התורה והגר"א לא חפץ בזה אלא בלימוד על ידי עמל
ג. כי שמעתי מפיו הקדוש שפעמים רבות השכימו לפתחו כמה מגידים מן השמים בשאלתם ובקשתם שרוצים למסור לו רזין דאורייתא בלא שום עמל ולא הטה אזנו אליהם כלל
ד. ואחד מן המגידים הפציר בו מאוד, עם כל זה לא הביט אל מראהו הגדול, וענה ואמר לו "איני רוצה שתהיה השגתי בתורתו יתברך שמו על ידי שום אמצעי כלל וכלל, רק עיני נשואות לו יתברך שמו, מה שרוצה לגלות לי וליתן לי חלקי בתורתו יתברך שמו בעמלי אשר עמלתי בכל כוחי...וההשגות על ידי מלאכים המגידים ושרי התורה אשר לא עמלתי ולא חכמתי אין לי בהם חפץ
פרק ט
מענין עליית הנשמה של האדם בשינה לשמים לעסוק בתורה במתיבתא דרקיעא
א. וגדולה מזו, הוא היה אומר, כי אף מה שהנמשה משגת השגות נפלאות ונוראות בשינה על ידי עליית נשמה בשעשוע העליון במתיבתין עילאין, אינו נחשב אצלו כל כך לעיקר גדול [צריך לדעת שעם כל זה מבואר לקמן בפרק י' מעשה מהגר"א שנגלה אליו בשינה אלפי פירושים לפסוק, והיה לו בזה שמחה עצומה עיין שם, ולכן צריך להבין שיש במה שכתוב בסעיף זה כמה הגבלות ואכמ"ל]
ב. והעיקר מה שאדם משיג בזה העולם על ידי עמל ויגיעה כאשר הוא בוחר בטוב ומפנה עצמו לדברי תורה, בזה עושה נחת רוח ליוצרו יתברך שמו, וזה כל האדם בעסק תורתו יתברך שמו
פרק י
שהגר"א זכה שמגיל צעיר מאוד ועד סוף ימיו, בכל פעם שישן, היה לו עליית נשמה למתיבתא דרקיעא ללמוד התורה באופן פלאי, ודוגמא אחת מזה ממה שבאחד מעליות אלו - גילו לו אלפיים ומאתיים ושישים פירושים פלאיים על פסוק אחד בתורה
א. ומשמעות דבריו הקדושים היה שהיה לו עליית נשמה מדי לילה בלילה מיום עמדו על דעתו הקדושה וכן אמר לי חד מתלמידיו ששמע כן מפורש יוצא מפיו הקדוש
ב. והתבונן נפלאות מאחת מהנה, שפעם אחד ביום א' של פסח הוו יתבי גביה תרי תלמידי מתלמידיו החשובים, ומאשר היו יודעים זה דרכו בקודש מעולם, הפלגת שמחתו וחדות ה׳ מעוזו אשר היה שש ושמח ביום טוב כמצווה עלינו בתורתו יתברך שמו אשר היה להפליא
ג. וכאשר ראו אז שאין שמחתו במילואו וטובו כל כך כהרגלו, שאלו פיו הקדוש על זה, ולא רצה להשיב, והפצירו בו מאוד
ד. לא יכול להתאפק, אמר: מוכרחני לגלות לכם מה שאין דרכי מעולם בזה, לקיים מה שנאמר דאגה בלב איש ישיחנה לאחרים
ה. כי בזו הלילה בא אלי אליהו, כמדומה בזכרוני שאמרו שהיה אליהו, ואפשר חד ממתיבתן עילאין, וגילה לי עניינים וחידושים נוראים אין חקר בשם י"ב על פסוק עלו זה בנגב
ו. ובעמדי בבוקר מרוב הפלגת השמחה לא יכולתי להתאפק והרהרתי בהם קודם ברכות התורה ונענשתי שתיכף נתעלמו ממני ואינם (והוא לפי שיטתו הנקיה בביאורו לשו"ע או"ח סימן מ"ז שגם ההרהור בדברי תורה נאסר קודם ברכות התורה) [ופליג על השולחן ערוך שמיקל בזה ויש אנשים שלצורך טהרת המחשבה חייבים לנהוג בזה כהשולחן ערוך]
ז. ונחמוהו וברכו לו: השם יתברך ישיב לרבינו את אבידתו
ח. ואחר זמן מה שאלו אחד מהם אם כבר הוחזרה לו אבדתו, והשיב ברוך השם שנתגלו לי שנית, והמה כ"ב מאות וס' אופנים [דהיינו אלפיים ומאתים ושישים פירושים]
י. ואמר לו שבאופן אחד מהם אני ידוע כוחות כל הבריות וכל אבר מה ענינו
פרק יב
עוד בעניני הגילויים שהיה להגר"א ומהם גילויים בהקיץ ומעשה נורא שהגר"א הוציא את כולם מחדרו וישב ודרש בפרשת האזינו בפני הרשב"י והאר"י
א. אמנם מכל ענייניו הנוראים ומעשיו הנפלאים, גם מכל אשר מצאתי, ראיתי בעיני, בכתבי קדשו...כתוב...מה שגילה לו יעקב אבינו עליו השלום ואליהו זכרונו לברכה...
ז. ...ששמעתי מפיו הקדוש כי היה בוילנא איש חולם חלום, חלומות נוראים, מבהילים כל שומעיו, כי היה מגיד לכל אדם מה שיחו ומעשיו בחדרי משכבו, ונפלה אימתו על הבריות מאוד, והובא לפניו ואמר לו, רבי תרשוני לומר דבר אחד לפניכם, כי זה שבועיים ביום ה׳ ישבתם בזה המקום וחידשתם בפרשת האזינו על "אותן ואותן" הפסוקים, וישב אצלכם רבי שמעון בר יוחאי מימין והאריז"ל משמאל
ח. והיה רבינו מתפלא מאוד מאין ידע ילוד אשה מזה ואמר זכורני ששלחתי אז מקודם גם הגבאי שלי מביתי
י. אחר כך הציץ בפני החולם הנ"ל הבין והכיר שהוא בעל מרה שחורה ובעל מרה שחורה לפרקים חלומותיו צודקות ואמתיות