Questions:
1. What is the significance of having חֲכָמִים in our homes? Is this just a חסד?
2. Why should we cling to the dust of their feet? That doesn't sound like a very spiritual experience...
3. Why does the משנה tell us to drink their words with thirst?
יוֹסֵי בֶן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה וְיוֹסֵי בֶן יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלַיִם קִבְּלוּ מֵהֶם. יוֹסֵי בֶן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה אוֹמֵר, יְהִי בֵיתְךָ בֵית וַעַד לַחֲכָמִים, וֶהֱוֵי מִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלֵיהֶם, וֶהֱוֵי שׁוֹתֶה בְצָמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם:
Yose ben Yoezer (a man) of Zeredah and Yose ben Yohanan (a man) of Jerusalem received [the oral tradition] from them [i.e. Shimon the Righteous and Antigonus]. Yose ben Yoezer used to say: let thy house be a house of meeting for the Sages and sit in the very dust of their feet, and drink in their words with thirst.
(כב) כִּי֩ אִם־שָׁמֹ֨ר תִּשְׁמְר֜וּן אֶת־כׇּל־הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֗את אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם לַעֲשֹׂתָ֑הּ לְאַהֲבָ֞ה אֶת־ה׳ אֱלֹקֵיכֶ֛ם לָלֶ֥כֶת בְּכׇל־דְּרָכָ֖יו וּלְדׇבְקָה־בֽוֹ׃
(22) If, then, you faithfully keep all this Instruction that I command you, loving your God ה׳, walking in all God’s ways, and clinging to [God],
ולדבקה בו, וכי היאך איפשר לו לאדם לעלות למרום ולדבק באש והלא כבר נאמר (דברים ד כד) כי ה׳ אלקיך אש אוכלה הוא ואומר (דניאל ז ט) כרסיה שביבין דינור אלא הדבק בחכמים ובתלמידיהם ומעלה אני עליך כאילו עלית למרום ונטלתה
"and to cleave to Him": How is it possible for a man to ascend the heights and cleave to Him? Is it not written (Ibid. 4:24) "For the L-rd your G-d is a consuming fire"? and (Daniel 8:9) "His throne was like a fiery flame and its wheels like burning fire"? But, (the intent is) cleave to the sages and to the disciples, and I will account it to you as if you had ascended the heights and had taken it (the Torah).
(כ) הוֹלֵ֣ךְ אֶת־חֲכָמִ֣ים יֶחְכָּ֑ם, וְרֹעֶ֖ה כְסִילִ֣ים יֵרֽוֹעַ׃
(20) He who keeps company with the wise becomes wise, But he who consorts with fools comes to grief.
תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין מוֹשְׁחִים אֶת הַמְּלָכִים אֶלָּא עַל הַמַּעְיָין, כְּדֵי שֶׁתִּמָּשֵׁךְ מַלְכוּתָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לָהֶם קְחוּ עִמָּכֶם אֶת עַבְדֵי אֲדֹנֵיכֶם [וְגוֹ׳] וְהוֹרַדְתֶּם אֹתוֹ אֶל גִּחוֹן״.
The Sages taught: One anoints the kings only upon a spring, as an omen, so that their kingdom will continue like a spring, as it is stated with regard to the coronation of Solomon before the death of David: “And the king said unto them: Take with you the servants of your lord, and let Solomon my son ride upon my own mule, and bring him down to Gihon. (I Kings 1:33).
הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע וגו' (בראשית מח, טז), ... מַה דָּגִים הַלָּלוּ גְּדֵלִין בְּמַיִם כֵּיוָן שֶׁיּוֹרֶדֶת טִפָּה אַחַת מִלְּמַעְלָה מְקַבְּלִין אוֹתָהּ בְּצִמָּאוֹן כְּמִי שֶׁלֹא טָעֲמוּ טַעַם מַיִם מִימֵיהוֹן, כָּךְ הֵן יִשְׂרָאֵל גְּדֵלִין בַּמַּיִם בַּתּוֹרָה, כֵּיוָן שֶׁהֵן שׁוֹמְעִין דָּבָר חָדָשׁ מִן הַתּוֹרָה הֵן מְקַבְּלִין אוֹתוֹ בְּצִמָאוֹן כְּמִי שֶׁלֹא שָׁמְעוּ דְּבַר תּוֹרָה מִימֵיהוֹן.
“May the angel who redeems me from all evil bless the lads, and let my name and the name of my fathers, Abraham and Isaac, be called upon them, and may they proliferate like fish in the midst of the land” (Genesis 48:16). ... Just as fish grow in water, but when a single drop falls from above they receive it thirstily like one who never tasted the taste of water in all their days, so it is with Israel, they grow in water, in Torah, but when they hear a novel matter of Torah, they receive it thirstily like one who has never heard a matter of Torah in all their days.