---------------------------------------------------------------
לֹֽא־תִרְאֶה֩ אֶת־שׁ֨וֹר אָחִ֜יךָ א֤וֹ אֶת־שֵׂיוֹ֙ נִדָּחִ֔ים וְהִתְעַלַּמְתָּ֖ מֵהֶ֑ם הָשֵׁ֥ב תְּשִׁיבֵ֖ם לְאָחִֽיךָ׃
If you see your fellow Israelite’s ox or sheep gone astray, do not ignore it; you must take it back to your peer.
כַּבֵּ֥ד אֶת־אָבִ֖יךָ וְאֶת־אִמֶּ֑ךָ לְמַ֙עַן֙ יַאֲרִכ֣וּן יָמֶ֔יךָ עַ֚ל הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ {ס}
Honor your father and your mother, that you may long endure on the land that your God יהוה is assigning to you.
כי תפגע אין לי אלא מצות עשה מצות לא תעשה מניין ת"ל (דברים כ"ב א') לא תראה את שור אחיך: אין לי אלא אחיך אויבך מניין ת"ל שור אויבך מכל מקום [יכול] אף של אחרים כן ת"ל (שם) אחיך. מה אחיך שהוא עמות עמך כך כל אדם שהוא עמות עמך: אם כפפת את יצרך לעשות שונאך אוהבך מבטיחך אני שאני עושה שונאך אוהבך: כי תפגע. יכול פגיעה ממש ת"ל כי תראה יכול משיראנו מרחוק ת"ל כי תפגע הא כאיזה צד ראייה שהיא בפגיעה אחד משבעה ומחצה במיל שיעור ריס: תועה. כל שדרך תעיתו מכאן אתה אומר היה חמור רועה כדרכו וכלים מונחין כדרכן אין נזקק להן חמור מפסיג בין הכרמים כלים מונחין באמצע דרך הרי זה יזקק לה: השב תשיבנו. מכלל שנ' (כ' י"ב) כבד את אביך ואת אמך יכול אפילו אמרו לו אביו ואמו אל תחזיר ישמע להם ת"ל השב תשיבנו: החזירה וברחה מניין שחייב להחזיר ת"ל השב תשיבנו אפילו מאה פעמים: לו. החזירם לאחיך או לרשות שהיא שלו:
דְּתַנְיָא: יָכוֹל יְהֵא כִּבּוּד אָב וָאֵם דּוֹחֶה שַׁבָּת — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמוֹרוּ״, כּוּלְּכֶם חַיָּיבִין בִּכְבוֹדִי.
As it is taught in a baraita: One might have thought that honoring one’s father and mother overrides Shabbat; therefore, the verse states: “You shall fear every man his mother and his father and you shall keep My Shabbatot, I am the Lord your God” (Leviticus 19:3). The baraita explains the derivation from the verse: All of you, both parent and child, are obligated in My honor, and therefore honoring one’s parents does not override the honor of God, Who commanded the Jewish people to observe Shabbat.
טַעְמָא דִּכְתַב רַחֲמָנָא ״אֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמֹרוּ״ הָא לָאו הָכִי הֲוָה אָמֵינָא (צָיְיתָא) [נֵיצִית] לֵיהּ? וְאַמַּאי? הַאי עֲשֵׂה, וְהַאי לֹא תַעֲשֶׂה וַעֲשֵׂה – וְלָא אָתֵי עֲשֵׂה וְדָחֵי אֶת לֹא תַעֲשֶׂה וַעֲשֵׂה!
The Gemara infers: The reason that a priest must not obey his father’s command to become impure is because the Merciful One writes: “You shall observe My Shabbatot; I am the Lord”; but if it were not so, I would say that the child must obey him. The Gemara asks: But why? This obligation to obey a parent is a positive mitzva, as it is written: “Honor your father and your mother” (Exodus 20:12), and that obligation of a priest to refrain from becoming impure is both a prohibition: “To the dead among his people he shall not defile himself” (Leviticus 21:1), and a positive mitzva: “You shall be holy” (Leviticus 19:2); and the principle is that a positive mitzva does not come and override a prohibition and a positive mitzva.
תָּנוּ רַבָּנַן: נֶאֱמַר: ״כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ״, וְנֶאֱמַר: ״כַּבֵּד אֶת ה׳ מֵהוֹנֶךָ״, הִשְׁוָה הַכָּתוּב כִּבּוּד אָב וָאֵם לִכְבוֹד הַמָּקוֹם.
The Sages taught that it is stated: “Honor your father and your mother” (Exodus 20:11), and it is stated: “Honor the Lord with your wealth” (Proverbs 3:9). In this manner, the verse equates the honor of one’s father and mother to the honor of the Omnipresent, as the term “honor” is used in both cases.