הלכה: רוֹצֵחַ שֶׁנִּתְעָרֵב בַּאֲחֵרִים כול׳.
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן: בְּרוֹצֵחַ שֶׁנִּתְעָרֵב בַּכְּשֵׁירִין הִוא מַתְנִיתָא.
רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר: בְּרוֹצֵחַ שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ שֶׁנִּתְעָרֵב בְּרוֹצֵחַ שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ הִוא מַתְנִיתָא.
שְׁמוּאֵל אָמַר: בְּשׁוֹר בַּשְּׁווָרִים הִוא מַתְנִיתָא.
אִם בְּשׁוֹר בַּשְּׁווָרִים הִוא מַתְנִיתָא, בְּדָא תַנִּינָן כּוֹנְסִין אוֹתָן לַכִּיפָּה?!

פרה שהמיתה ואחר כך ילדה, עד שלא נגמר דינה ילדה ולדותיה מותרין, משנגמר דינה ילדה וולדותיה אסורין.
נתערבו באחרין ואחרין באחרין כולן אסורין בהנאה.
מה יעשו להן? כונסין אותן לכיפה עד שעה שימותו.
ר' לעזר בי ר' שמעון אומ': כולהן נסקלין.
כָּל הָאֲסוּרִים לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ וְכוּ׳.
אָמַר רַב: כָּל הָאֲסוּרִים לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ וַלְדוֹתֵיהֶן מוּתָּרִים, וְתָנֵי עֲלַהּ: וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹסֵר.
אָמַר רַב הוּנָא בַּר חִינָּנָא, אָמַר רַב נַחְמָן: מַחְלוֹקֶת שֶׁעִיבְּרוּ וּלְבַסּוֹף נִרְבְּעוּ, דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר ״עוּבָּר יֶרֶךְ אִמּוֹ הוּא״, וְרַבָּנַן סָבְרִי ״לָאו יֶרֶךְ אִמּוֹ הוּא״, אֲבָל נִרְבְּעוּ וּלְבַסּוֹף עִיבְּרוּ — דִּבְרֵי הַכֹּל מוּתָּרִין.
רָבָא אָמַר: מַחְלוֹקֶת שֶׁנִּרְבְּעוּ וּלְבַסּוֹף עִיבְּרוּ, דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר: זֶה וָזֶה גּוֹרֵם אָסוּר, וְרַבָּנַן סָבְרִי: זֶה וָזֶה גּוֹרֵם מוּתָּר, אֲבָל עִיבְּרוּ וּלְבַסּוֹף נִרְבְּעוּ — דִּבְרֵי הַכֹּל אֲסוּרִין.
וְרָבָא לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רָבָא: וְלַד נִרְבַּעַת אָסוּר, הִיא וּוְלָדָהּ נִרְבְּעוּ, וְלַד נוֹגַחַת אָסוּר, הִיא וּוְלָדָהּ נָגְחוּ...
...the multicle application of principles which address non-legal. metaphisical notions... for example, the principle that "multiple caustation is prohibited/permitted" (zeh we-zeh gorem ‘asur/mutar)...
The principle here is invoked in connection with a variety of cases from different legal domains, although these cases and domains might well be governed by different legal requirements. Indeed, each of the rulings discussed here could be plausibly explained by a principle of narrower (or different) scope...
Explaining all of these rulings in light of a single, metaphysical princi- ple reflects what may be termed overgeneralized abstract formalistic conceptualization. Conceptualization of this sort is found elsewhere in BT, and is apparently first attested implicitly in the teachings of fourth-generation amoraim, mainly (exclusively?) Rava, and explicitly in the anonymous stratum. Such conceptualization reflects the pinnacle of rabbinic conceptual creativity, not only because the relevant principles are abstract and wide-ranging, but because they are usually exegetically problematic, as the rulings they explain can generally be explained just as well, if not more persuasively, on the basis of narrower considerations. Nevertheless, it is precisely this apparent disdain for what seem to be the simple, straightforward explanations of these rulings, and the concomitant preference for metaphysical explanations of extraordinarily broad scope, which give this sort of conceptualization its special character, making it one of the most distinctive and unique forms of rabbinic (and Babylonian) conceptualization.
עובר ירך אמו - משמע שכן הלכה מדלא פריך הניחא למ"ד ירך אמו אלא למ"ד לאו ירך אמו מאי איכא למימר כדפריך מזה וזה גורם ומיהו יש לדחות דכולה שמעתא לא מסיק לשנות הברייתא מפשטא אלא לתרצה אליבא דרבא דאמר ולד הנוגחת אסור היא וולדה נגחו דטעמא משום דעובר ירך אמו הוא וכדמוכח בתמורה (דף ל:)
...מיהו יש לדקדק מזה דמותיב התם תיובתא דר' יוחנן תיובתא ואע"ג דקאמר בתר הכי לימא אם שיירו משויר תנאי היא מ"מ הרי איתותב אלמא אין הלכה כן וכן דרך הש"ס כשאין הדברים עיקר אומר תיובתא אע"פ שיכול למצוא תנאי דפליגי...
ושאר חייבי מיתות ב"ד אין ממיתין אותם אלא על פי עדים והתראה עד שיודיעוהו שחייב מיתה בב"ד.
ר' יוסי ברבי יהודה אומר: עד שיודיעוהו באיזה מיתה הוא מת.
תַּנֵּי. רִבִּי יוּדָה בֵירִבִּי אִלָּעִאי אוֹמֵר: "וְכִֽי־יָזִ֥ד אִ֛ישׁ עַל־רֵעֵ֖הוּ לְהוֹרְגוֹ בְעָרְמָ֑ה" - שֶׁיַּעֲרִימוּהוּ בְּאֵי זֶה מִיתָה מֵת.
הָֽיְתָה מִיתָתוֹ בַחֲמוּרָה וְהִתְרוּ בוֹ בַּקַּלָּה, יְכִיל מֵימַר, אִילּוּ הֲוָה יְדַע שֶׁמִּיתָתוֹ בַחֲמוּרָה לָא הֲוָה עֲבַד הָדָא מִילְּתָא.
הָיָה מִיתָתוֹ בַקַּלָּהֹ וְהִתְרוּהוּ בוֹ בַּחֲמוּרָה, עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָן בֵירִבִּי אִלָּעִאי שֶׁיַּעֲרִימוּהוּ בְּאֵי זֶה מִיתָה מֵת.
