"וְשָׁ֨ם אִתָּ֜נוּ נַ֣עַר עִבְרִ֗י עֶ֚בֶד לְשַׂ֣ר הַטַּבָּחִ֔ים וַ֨נְּסַפֶּר־ל֔וֹ וַיִּפְתׇּר־לָ֖נוּ אֶת־חֲלֹמֹתֵ֑ינוּ אִ֥ישׁ כַּחֲלֹמ֖וֹ פָּתָֽר" (בראשית מ"א פסוק י"ב).
וְשָׁ֨ם אִתָּ֜נוּ נַ֣עַר עִבְרִ֗י עֶ֚בֶד לְשַׂ֣ר הַטַּבָּחִ֔ים וַ֨נְּסַפֶּר־ל֔וֹ וַיִּפְתׇּר־לָ֖נוּ אֶת־חֲלֹמֹתֵ֑ינוּ אִ֥ישׁ כַּחֲלֹמ֖וֹ פָּתָֽר׃
A Hebrew youth was there with us, a servant of the prefect; and when we told him our dreams, he interpreted them for us, telling each of the meaning of his dream.
הרב אברהם צבי שטינברגר בספרו (מדרש רבה המבואר) מסביר את המדרש על הפסוק,
המדרש מדייק מהכתוב, לא אמר "איש כחלומו פתר וכן היה", אלא האריך ואמר "ויהי כאשר פתר לנו כן היה"? כדי ללמד שהפתרון גרם שכן יהיה.
המדרש מביא מעשה,
כך היה מעשה באותה אשה שבאה לפני רבי אלעזר, אמרה לו: ראיתי בחלומי, שקורת תקרת ביתי שבורה? אמר לה: את יולדת בן זכר, והוא יחיה, הלכה, והיה לה כן (שהתפרקות אחד מחלקי בנין הבית תרמוז בחלום אל פיצול הבית לעוד משפחה שתבנה ממנה, שיצא מן הבית בן ויחיה ויקים בית היוצא מן הבית הזה).
ושוב קרה לה כך שחלמה, ובאה באותו זמן לשאול אותו (רבי אלעזר) על חלומה, ומצאה תלמידיו יושבים ורבם אינו אצלם, ואמרה להן: והיכן הוא רבכם? אמרו לה: אמרי לנו מה את מבקשת, ואנו נאמר לך, אמרה להם: ראיתי בחלומי, שקורת תקרת ביתי שבורה, אמרו לה: "אותה האשה" (בלשון נסתר ונקי), קוברת את בעלה, ששבירת התקרה המגינה על הבית תרמוז בחלום אל מות בעל הבית, כאשר יצאה מלפניהם, התחילה מייללת, שמע רבי אלעזר את קולה, אמר להם: מה אמרתם לזאת האשה, שהיא מייללת? אמרו לו: זוהי האשה הבאה לשאול אותך, אמר להם: ומה אמרתם לה? אמרו לו: כזאת וכזאת, וספרו לו את העובדה, אמר להם: האבדתם אדם, הרגתם נפש! וכי לא כן כתיב: "ויהי כאשר פתר לנו, כן היה" הפתרון גרם שכן יהיה, ולא כן אמר רבי יוחנן: הכל הולך אחר הפתרון, לכן "כל החלומות הולכים אחר הפה" (ברכות נה:).
וַנְסַפֶּר לוֹ וַיִּפְתָּר לָנוּ וגו' (בראשית מא, יב), כֵּן הֲוָה עוֹבָדָא בְּהַהִיא אִינְתְּתָא דַּאֲתַת לְגַבֵּי רַבִּי אֶלְעָזָר אֲמָרַת לֵיהּ חֲמֵית בְּחֶלְמִי שָׁרִיתָא דְבֵיתִי תְּבִירָא, אֲמַר לָהּ אַתְּ יָלְדָת בַּר דְּכַר וְהוּא חָיֵי, אֲזַלַּת וַהֲוָה לָהּ כֵּן. אֲתַת זְמַן אָחֳרָן לְמִשְׁאֲלִינֵיהּ אַשְׁכְּחָה תַּלְמִידֵיהּ יָתְבִין תַּמָּן וְרַבְּהוֹן לָא הֲוָה גַּבֵּיהוֹן, וְאָמְרָה לְהוֹן וְאָן הוּא רַבְּכוֹן, אֲמָרוּ לָהּ אֵימַר לָן מַה דְּאַתְּ בָּעֵית וַאֲנַן אָמְרִין לִיךְ, אֲמָרָה לְהוֹן חֲמֵית בְּחֶלְמִי שָׁרִיתָא דְּבֵיתִי תְּבִירָא, אֲמָרוּ לָהּ הַהִיא אִתְּתָא קָבְרָה בַּעֲלָהּ, כֵּיוָן דִּנְפַקַת מִן גַּבֵּיהוֹן שָׁרְיָא מְיַלְּלָא, שְׁמַע קָלָהּ רַבִּי אֶלְעָזָר אֲמַר לְהוֹן מָה אֲמַרְתּוּן לַהֲדָא אִתְּתָא, אָמְרִין הַהִיא אִתְּתָא דַּאֲתַת לְמִשְׁאַל יָתָךְ, אֲמַר לְהוֹן וּמָה אֲמַרְתּוּן לָהּ, אֲמָרוּ לֵיהּ כְּדֵין וּכְדֵין. אֲמַר לְהוֹן אוֹבַדְתּוּן גַּבְרָא, לֹא כֵן כְּתִיב (בראשית מא, יג): וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָנוּ כֵּן הָיָה, וְלֹא כֵן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַפִּתְרוֹן חוּץ מִן הַיַּיִן, יֵשׁ מִי שֶׁשּׁוֹתֶה אוֹתוֹ וְטוֹב לוֹ וְיֵשׁ מִי שֶׁשּׁוֹתֶה אוֹתוֹ וְרַע לוֹ. תַּלְמִיד חָכָם שׁוֹתֶה וְטוֹב לוֹ, עַם הָאָרֶץ שׁוֹתֶה וְרַע לוֹ. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ דִּבְרֵי חֲלוֹמוֹת לֹא מַעֲלִין וְלֹא מוֹרִידִין.
“We told him, and he interpreted [our dreams] for us.” There was an incident involving a certain woman who came before Rabbi Elazar. She said to him: ‘In my dream, I saw the ceiling beam of my house broken.’ He said to her: ‘You will bear a male child and he will live.’ She went, and so it was for her. She came another time to ask him. She found his students sitting there, but their rabbi was not with them. She said to them: ‘Where is your rabbi?’ They said to her: ‘Tell us your inquiry and we will tell you [the answer].’ She said to them: ‘In my dream, I saw the ceiling beam of my house broken.’ They said to her: ‘This woman will bury her husband.’ When she went out from before them, she began wailing. Rabbi Elazar heard her voice. He said to them: ‘What did you say to that woman?’ They said: ‘It is that woman who came to ask you.’ He said to them: ‘What did you say to her?’ They said to him: ‘Such and such.’ He said to them: ‘You have eliminated a man. Is it not written: “It was, as he interpreted to us, so it was”? (Genesis 41:13). And did Rabbi Yoḥanan not say: Everything follows the interpretation except for wine – there are those who drink it and it is good for them, and there are those who drink it and it is bad for them: If a Torah scholar drinks it is good for him, and if an ignoramus drinks it is bad for him?’ Rabbi Abahu said: The content of dreams makes no difference.
הגמרא בברכות (דף נ"ה עמוד ב) מבארת לנו מה האופן בו חלום יתקיים,
רבי בנאה מספר - עשרים וארבעה פותרי חלומות היו בירושלים, פעם אחת חלמתי חלום והלכתי אצל כולם כדי שיפתרו את חלומי, ומה שפתר כול אחד מהם היה שונה מהשני ואף על פי כן כל הפתרונות נתקיימו בי. לקיים מה שנאמר: ״כׇּל הַחֲלוֹמוֹת הוֹלְכִים אַחַר הַפֶּה״.
הגמרא שואלת "כׇּל הַחֲלוֹמוֹת הוֹלְכִים אַחַר הַפֶּה" אינו פסוק!
הגמרא עונה שזה באמת לא פסוק אלא שלומדים מדברי דבי אלעזר - דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מִנַּיִן שֶׁכָּל הַחֲלוֹמוֹת הוֹלְכִין אַחַר הַפֶּה? — שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָנוּ כֵּן הָיָה״ (בראשית מ"א, י"ג).
ורבא אמר, מתי אנחנו יודעים שהחלומות הולכים אחר הפה?
דווקא מתי שהפתרון של החלום הוא קרוב (מקביל) לעיניין החלום, שֶׁנֶּאֱמַר ״אִישׁ כַּחֲלֹמוֹ פָּתָר״ (בראשית מ"א, י"ב).
אָמַר רַבִּי בִּיזְנָא בַּר זַבְדָּא אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא אָמַר רַבִּי פַּנְדָּא אָמַר רַב נַחוּם אָמַר רַבִּי בִּירִים מִשּׁוּם זָקֵן אֶחָד, וּמַנּוּ — רַבִּי בְּנָאָה: עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פּוֹתְרֵי חֲלוֹמוֹת הָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם, פַּעַם אַחַת חָלַמְתִּי חֲלוֹם וְהָלַכְתִּי אֵצֶל כּוּלָּם, וּמַה שֶּׁפָּתַר לִי זֶה לֹא פָּתַר לִי זֶה, וְכוּלָּם נִתְקַיְּימוּ בִּי. לְקַיֵּים מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: ״כׇּל הַחֲלוֹמוֹת הוֹלְכִים אַחַר הַפֶּה״. אַטּוּ ״כׇּל הַחֲלוֹמוֹת הוֹלְכִים אַחַר הַפֶּה״ קְרָא הוּא? אִין — וְכִדְרַבִּי אֶלְעָזָר. דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מִנַּיִן שֶׁכָּל הַחֲלוֹמוֹת הוֹלְכִין אַחַר הַפֶּה? — שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָנוּ כֵּן הָיָה״. אָמַר רָבָא: וְהוּא דִּמְפַשַּׁר לֵיהּ מֵעֵין חֶלְמֵיהּ, שֶׁנֶּאֱמַר ״אִישׁ כַּחֲלֹמוֹ פָּתָר״. ״וַיַּרְא שַׂר הָאֹפִים״, מְנָא יְדַע? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מְלַמֵּד שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד הֶרְאוּהוּ חֲלוֹמוֹ וּפִתְרוֹן חֲלוֹמוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ.
In a long chain of those transmitting this statement, it is said that Rabbi Bizna bar Zavda said that Rabbi Akiva said that Rabbi Panda said that Rav Naḥum said that Rabbi Birayim said in the name of one elder, and who is he, Rabbi Bena’a: There were twenty-four interpreters of dreams in Jerusalem. One time, I dreamed a dream and went to each of them to interpret it. What one interpreted for me the other did not interpret for me, and, nevertheless, all of the interpretations were realized in me, to fulfill that which is stated: All dreams follow the mouth of the interpreter. The Gemara asks: Is that to say that all dreams follow the mouth is a verse cited as corroboration? The Gemara responds: Yes, and in accordance with the opinion of Rabbi Elazar, as Rabbi Elazar said: From where is it derived that all dreams follow the mouth of the interpreter? As it is stated in the story of the dreams of Pharaoh’s two ministers. The butler said to Pharaoh: “And it came to pass, as he interpreted to us, so it was” (Genesis 41:13). Rava said, one must attach a caveat to this: This is only in a case where it is interpreted for him in a manner akin to the dream, where the interpretation is relevant to the dream, as it is stated in the story of Joseph’s interpretation of the dreams of Pharaoh’s two ministers: “Each man according to his dream he did interpret” (Genesis 41:12). With regard to Joseph’s interpretation of these dreams, the Gemara asks, it is written: “The baker saw that the interpretation was good” (Genesis 40:16); from where did the baker know that the interpretation was good? Rabbi Elazar said: This teaches that each of them was shown his dream and the interpretation of the other’s dream. That is how he knew that it was the correct interpretation.
מסווג המהרש"א את החלומות לשלשה:
א) יש חלום אשר במראה שבו טמונות הוראות אפשריות רבות, לטוב ולרע. חלומות אלו מוכרעים על פי פתרון הפה, ועליהם אמרו: כל החלומות הולכים אחר הפה. חלומו של רבי בנאה היה מהסוג הזה, ולכן כל עשרים וארבעה הפתרונות התקיימו בו, שכל אחד פתר מעין אחד מהפנים שבהוראת החלום. על חלומות אלו אמר רבא שהם באים על ידי שד, והם חלומות שוא כיון שכל זמן שלא נפתרו אין בהם משמעות, כאגרת שלא קראוה.
ב) חלומות אחרים הוראתם ברורה יותר והם מתקיימים באופן מסויים אף שלא נפתרו, אלא שעל ידי פתרון ניתן להפחית או להעצים את משמעות החלום ולפעמים אף להופכו מטוב לרע ומרע לטוב (באשר לכוחו של הפה להטות אופן קיומו של חלום לכאן או לכאן, לדעת מהרש"א, למדים אנו מגמרתנו שיש כח בנפשו של אדם לפעול בדיבורו ולהשפיע על האופן אשר בו יתגשם חלום. הרי שלדיבור כח פועל בטבע).
ג) סוג אחרון של חלומות כולל את החלומות האמיתיים המורים על עתידות (כחלומות יוסף), והם מתקיימים ואינם משתנים על ידי הפתרון כי אם בתשובה ומעשים טובים, על חלומות אלו אמר רבא שהם באים על ידי מלאך.
ברור שמלבד החלומות אשר מנה המהרש"א, יש חלומות חסרי משמעות לגמרי אשר אינם אלא פרי דמיונו של החולם.
(הערות בגמרא שוטנשטיין ברכות נ"ה עמוד ב).
(אפשר גם לעיין בשות הרשב"א חלק ראשון סימן תח).
שכל החלומות כו'. כבר האריך בעל העקידה בקושיות בדבר זה וז"ל כי איך תתחלף הוראות חלום כפי חילוף הפותר אותו כרצונו כו' לא טוב ולא רע כעובדא דבר הדיא כו' ופלא גדול מזה כו' כ"ד פותרי חלומות כו' והאריך בקושיותיו ובתירוצו ליישב כל זה ע"ש אבל אין כל הסוגיא מתיישבת לדבריו ואין להאריך כי הוא מובן מעצמו אבל הנראה דהדברים כפשטן וכמשמען כי יש לפעמים לחלום אופנים הרבה לרעה ולטובה מעין החלום כדאמר רבא והוא דמפשר ליה מעין חלמא ובזולת הפתרון אפשר שהוא לא טוב ולא רע כמ"ש רב חסדא חלמא דלא מפשר כו' ופירש"י דלא מיקרי לא טוב ולא רע שכל החלומות הולכין אחר הפתרון עכ"ל ויותר מזה שגם החלומות שפתרונם הקרוב לאמתי לטובה אפשר שישתנה לרעה ע"י הפתרון כדמוכח מההיא דהרואה באר בחלום ישכים כו' ע"ש ואין זה דבר זר לקבל כי כמו שמצינו שיש כח בנפש האדם לפעול בעינו לטוב כדכתי' טוב עין הוא יבורך וכן בהפך ברע עין כבלעם ובכמה מקומות וכיוצא בזה בדבורו הקל כדאמרי' (לעיל ברכות ז.) אל תהא ברכת הדיוט כו' ואל תהא קללת הדיוט קלה בעיניך (מגילה טו. כח. ב"ק צג. ) וכן הוא הדבר הזה שניתן כח לפה להוליך את החלו' כפי פתרונו אם הוא מעין החלום וקרוב לזה כתב בע"י ולפי הסוגיא דשמעתין דג' מיני חלומות הן. הא' שהולך כולו אחר הפה ובלא פתרון אינו לא טוב ולא רע ומזה המין א"ר חסדא כל חלמא דלא מפשר וכו' כפירש"י והך דרבי בנאה בכ"ד פותרי חלומות וכל הני עובדי דבר הדיא וזה החלק מהחלומות שע"י שד שהוא שוא בזולת הפתרון והמין הב' שיש לו פתרון קרוב לאמתי ויתקיים בלי פתרון אמנם ישתנה ע"י פתרון אפילו מטוב לרע ומרע לטוב כההיא דהרואה באר בחלום כו' כמ"ש במקומו לקמן ומזה המין הם חלומות של ב' סריסי פרעה אשר חלומם האמתי היה על העתידות כמפורש פ' ג"ה (צב.) אפסוק ובגפן שלשה שריגים וגו' וזה החלום שע"י מערכת השמים והג' החלום אשר אין לו פתרון כ"א הא' האמתי ואינו משתנה כלל כחלום של יוסף הצדיק והוא ע"י מלאך דכתיב בחלום אדבר בו ומה שמתענין על קצת חלומות לפי שאפשר שהוא ע"י מלאך ולא ישתנה בפתרון אחר כ"א בתשובה ומע"ט ודו"ק:
יש ראשונים שנראה שגם כן סוברים "כי כל החלומות הולכים אחר הפה",
המלבי"ם מסביר בחלום יוסף שמתי שהוא סיפר להם את החלום חשב שהם יפתרו את החלומות לטובה (כי החזיק את אחיו לאוהבים) "כי כל החלומות הולכים אחר הפה".
ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו. יוסף בצדקתו ובטהר נפשו החזיק את אחיו לאוהבים וחשב שהם יפתרו חלומותיו לטובה, כי כל החלומות הולכים אחר הפה, ובאשר החלום נוגע לאחיו כתב לשון ויגד, שזה ההבדל בין הגדה לספור, שהגדה היא בדבר הנוגע אליו וצריך לו לדעתו, אבל האחים שלא יכלו לסבול דברו לשלום, כ"ש שחרה להם על דברו דברי אהבה כמחזיק אותם לידידים. וע"ז בעצמו הוסיפו עוד שנא אותו, גם בטרם ששמעו את החלום, כי חשבוהו לעז פנים שלא יבוש מלכסות שנאה במשאון בדברי אהבה ולא רצו לשמוע החלום כלל:
גם רש"י סובר כמו המהרש"א והמלבים, שהחלום "כאגרתא דלא מקריא (כאגרת שלא נקראה) - לא טוב ולא רע הוא שכל החלומות הולכין אחר הפתרון".
כאגרתא דלא מקריא – לא טוב ולא רע הוא שכל החלומות הולכין אחר הפתרון:
וקשה, הרי איך יכול שתתחלף הוראת החלום בחילוף הפתרון? יש מספר תשובות לשאלה זו.
1. הרב דסלר בספרו מכתב מאליהו (חלק ד עמוד 166 - 167) מסביר לדעתו איך פועל עניין "כל החלומות הולכים אחר הפה",
"וכן ענין פתרון החלום על ידי אחר. הפותר מחליט לצד אחד, ואם החולם מקבל פתרון זה בליבו, הרי שבדיבור זה נקבע בו הצד ההוא, ועל ידי זה הוא פוסק את דינו בליבו על עצמו, כנ"ל. (וראיה שרק הפתרון המקובל על דעת החולם מתקיים, שהרי פתרונות החרטומים שלא נכנסו לליבו של פרעה לא נתקיימו). ועוד בגמרא: כ"ד פותרי חלומות היו בירושלים... והלכתי אצל כולם ומה שפתר לי זה לא פתר לי זה וכולם נתקיימו בי (ברכות נה עמוד ב). והיינו שחלום אחד יכול לכלול כמה וכמה צדדים וכל מה שנקבע והוחלט בלב כאמת הוא מה שנגזר".
2. רבי יצחק עראמה מסביר לנו שלדעתו הכוונה ב "כל החלומות הולכים אחר הפה" שכאשר פותר החלום נותן פתרון שמתקבל על דעת החולם, החולם יאמין בפתרון וירגיש שהוא נכון. לעומת זאת, הוראות אחרות בחלום, גם אם יתקיימו, לא יורגשו כי לא ניתנה הודעה מוקדמת עליהן. אם פותר אחר ייתן פתרון שונה, החולם ירגיש את הפתרון ההוא ולא את הפתרון הקודם. וזה הכוונה בהולכים אחר הפה.
(ה) ...ועל זה הסוד אמרו רבותינו ז"ל כל החלומות הולכים אחר הפה כי כאשר פתר לו ענין צודק החולם יתן לבו אל הפתרון והכיר בקיומו. אמנם שאר ההוראות אשר בתוך החלום אע"פ שיתקיימו לא יורגשו למה שלא קדמה ההודעה מהן. וכבר יפתר לו פותר אחד מצד אחר ויורגש הפתרון ההוא ולא זולתו וזהו מה שהולכין אחר הפה:
Because of all the foregoing, we believe that the approach to dreams is dealt with by Elihu in Job Chapter 33: "G-d speaks to man during a dream, a nocturnal vision; when deep sleep overcomes man, when he rests on his couch. Then the Lord does open the ear of man and impresses him with His teachings." Elihu refers to three different levels of enlightenment conveyed by means of dreams: 1) The prophetic vision, chizayon laylah, the type of dream granted to many of our prophets. Normally, the purpose of these visions was to prepare the prophet or his people for coming events. 2) A second level of communication, commonly referred to as ruach hakodesh, holy spirit. This is inferior to the nocturnal vision described previously. During this kind of communication, the dreamer usually loses most of his normal faculties. This sort of communication is described in greater detail by Daniel (10,8-10). We also find Abraham being the recipient of such a communication during the early stages of his career, at the brit beyn habtarim, covenant between the pieces (Genesis Chapter 15). The above-mentioned two levels of communication from G-d were reserved for the Jewish people exclusively after the erection of the tabernacle in the desert (see details in Chapter 82). 3) A third and lowest level of communication from G-d, is one that is common to all men who dream of many things while they are asleep. Some of these dreams are of no significance whatsoever, simply reflect thoughts that are carried over from one's waking hours; others are thoughts suppressed during waking hours, which can no longer be controlled while one is asleep. Some parts of these dreams may have substance, however, and may have deeper meaning. In some cases, an insignificant part of the dream contains something meaningful. In others, the proportion of the meaningful part may be very substantial. Job 33,15, then, is to be understood like this: A) in a dream of nocturnal vision; B) when deep sleep overcomes man; C) while sleeping on the couch. When our sages state that dreams equal 1/60 of prophecy (Berachot 57), they mean that the element of truth in a dream may be as insignificant as the amount of issur, forbidden ingredient, that can be assimilated in a large mass of permissible material. Since every person has a chance to receive revelations of such minute proportions, Elihu says, "Then He reveals to the ear of men." The fact that all kinds of subject matter may be contained in the dream, creating a picture of confusion prompts the dreamer to consult an interpreter to sort it out for him. It is this that Elihu means when he adds, "And He seals their instruction, that He may draw man away from his purpose." The art of the interpreter is to separate the message from the trivia contained in all dreams. It is this that Pharaoh referred to when he said to Joseph, "You hear a dream (with a view) to interpret" (41,15), i.e. you possess the insight to weigh what is pertinent and what is not. Since several elements in a dream may contain revelations pertinent to the future, an interpreter may isolate only one of these elements, overlooking the other. This is most likely what the Talmud means when it tells us of twenty-four different interpretations of the same dream, which each proved true, but incomplete.
3. בשו"ת הרשב"א [תח] כתב: מכאן מוכח שלא כחכמי הפילוסופיה שתולים הכל במנהג הטבע, כי נראה מהכתובים ומהסכמת חכמי התורה, שיש בכל אלו סגולות או דברים נעלמים שלא נתבארה לנו סיבתם. והוא שאמרו "ברית כרותה לשפתיים". וגם הפילוסופים אינם יכולים ליתן טעם לדברים הנראין לעין בעשבים ובאבנים, כאבן השואבת את הברזל. היש מגיד טעם בזה? אמור מעתה, אף פתרון החלומות הוא כאחד מדברים אלו. (הרב יעקב שולביץ, חברותא ברכות נה:).
4. ובעל אור החיים כתב בחפץ יהוה שהחלום אינו אמת כנבואה, אלא שכאשר הנשמה יוצאת מן הגוף פוגשים בה רוחות ומראים לה מראות שונים, ואם מבקש פתרון, הרי הוא נותן בידם לשלוט בו כפי הפתרון [ואפילו קריאה בחלום מועילה להם, כדלהלן], אמנם כל זה רק בחלום שבא מחמת רוחות, אך חלום של נבואה אינו תלוי בפתרון. (הרב יעקב שולביץ, חברותא ברכות נה:).
5. ר' יעקב בן שלמה אבן חביב מסביר (הכותב על עין יעקב ברכות פרק ט - הרואה דף נ"ה עמוד ב אות קכג) שהקב"ה עשה שהוא יראה את החלום כדי שהוא יעשה תשובה, ובכך מתי שפותר את החלום כדי שהאדם יעשה תשובה והוא עושה כך החלום הרע יתבטל אבל אם לא פוטר באופן שיעשה תשובה כראוי יתקיים בו הדין. ואין ראוי שנפרש שהרשות נתונה לפותר יעשה כרצונו ועל פיו לבדו יהיה מציאות החלום או ביטולו. אלא זה שילוב של החלום אם מעשיו של החולם (לחזור בתשוב או לא).
(6. פרשת מרדכי (ברכות נה:) "כבר נתפלאו כל החכמים על מאמר זה איך איפשר הדבר שיהיה תלוי ביד הפותר. ונאמרו בזה הרבה פירושים. ולי נראה דרוב החולמים מבינים פתרון החלום בשעה שהם חולמים. רק כשיקיצו שוכחים רוב החלום. מפני שאין האדם בחושיו יכול לקלוט מה שראה בשכלו בלבד והפותרי' היו בקיאים בלימוד חכמה זו להבין ע"י החלום גם את הפתרון שראה בחלומו. וכשהוא אומר להחולם את פתרונו מתעורר בו הזכרון והוא נזכר שכן ראה בחלומו. וזהו כונת מאמרה דכל החלומות הולכין אחר הפה. דלאחר שפתר לו חוזר ובא החלום אליו ונזכר שכן ראה").
(וראה דרך יהוה [ח"ג סוף פ"א]. וראה בפתח עינים, ובסידור יעב"ץ ובספר הברית אודות החלומות על פי הטבע).
לעומת כל הפירושים שהבאנו לעיל האבן עזרא אומר שדעה זו בגמרא ש "כל החלומות הולכים אחר הפה דברי יחיד הם". והוא סובר שלא משנה אם תפתור את החלום לרעה או לטובה זה לא יועיל ולא יזיק.
וטעם הלא לאלחהים פתרונים. כי פתרון החלומות לשם הוא כי הוא יודע העתיד, והראה בחלום מה יהיה למי שירצה ואם אני אפתור אותו לטוב או לרע, לא יועיל ולא יזיק, ואחר שהדבר כן, ולשם פתרון כל החלומות אל תחושו שתספרו חלומותיכם לי, וכל החלומות הולכים אחר הפה דברי יחיד הם:
[DO NOT INTERPRETATIONS BELONG TO GOD.] Its meaning is that the interpretations of dreams belong to the Lord because He knows the future. He has revealed what is going to come to pass in a dream to one whom He selected and it therefore makes no difference whether I interpret the dream for good or ill. Since this is so, and all interpretations belong to God, do not be concerned about telling me your dreams. The Rabbinic statement that all dreams follow the interpretation is the opinion of an individual sage.
לאחר שהבאנו מספר הסברים למה כל החלומות הולכין אחר הפה צריך לזכור שכמובן הסברים אלא זה רק על חלומות שיש בהם ממש אבל כמובן יש חלומות שאין בהם ממש והערוך שולחן מפרט כמה מקרים של חלומות שאין בהם ממש,
"אבל האנשים הפשוטים המשוקעים בהבלי העולם, שהם השדים הגמורים השודדים הצלחת האדם האמיתית, והברואים השדים עשוים לכך להזיק ולשדוד ההצלחה האמיתית - שוא ידברו חלומותיהם ואין בהם ממש. וכל שכן אותם האוכלים הרבה קודם השינה, שהאידים העולים בקרבו יבלבלו הכח המדמה ואין בהם אמתיות כלל. וכן אם חלם לו רעיונות שחשב ביום, פשיטא שהכח המדמה מראה לו מעין מחשבותיו, וכל כי האי אין ממש בחלומות כאלו".
בעניין החלומות רבו הדברים, ויש מרבותינו ז"ל שייעצו לבלי לספר החלום הרע ולא יפתרנו ואז אין בו ממש, וכך אמרו בפרק הרואה (ברכות נ"ה.): "חלמא דלא מפשר - כאגרתא דלא מקריא". ופירש רש"י: חלום שלא פתרוהו כאגרת שלא קראוהו, לא טוב ולא רע, הוא שכל החלומות הולכין אחר הפה עכ"ל, ולמדו זה מדכתיב: "ויהי כאשר פתר לנו כן היה" ע"ש. ואמרו שם: "רבא רמי: כתיב: "בחלום אדבר בו", וכתיב: "וחלומות השוא ידברו". לא קשיא: כאן על ידי מלאך כאן על ידי שד". כלומר האיש אשר הוא טהור ומחשבותיו בתורה ויראה, וישן שלא במילוי כרס, החלום של איש כזה וודאי יש בו ממש, שמראין לו מן השמים על ידי המלאכים השומרים את האדם השלם, כדכתיב: "כי מלאכיו יצוה לך וגו'". אבל האנשים הפשוטים המשוקעים בהבלי העולם, שהם השדים הגמורים השודדים הצלחת האדם האמיתית, והברואים השדים עשוים לכך להזיק ולשדוד ההצלחה האמיתית - שוא ידברו חלומותיהם ואין בהם ממש. וכל שכן אותם האוכלים הרבה קודם השינה, שהאידים העולים בקרבו יבלבלו הכח המדמה ואין בהם אמתיות כלל. וכן אם חלם לו רעיונות שחשב ביום, פשיטא שהכח המדמה מראה לו מעין מחשבותיו, וכל כי האי אין ממש בחלומות כאלו. ושמואל כי הוה חזי חלמא טבא היה אומר: וכי החלומות שוא ידברו, והלא כתיב: "בחלום אדבר בו", וכי הוה חזי חלמא בישא הוה אמר: "החלומות שוא ידברו" (שם), ואמרו שם דעל פי רוב אדם טוב מראין לו טוב, אך בקומו שוכח ע"ש.
מתוך אתר דרשו,
ולהלכה בשו"ע או"ח, ישנו סימן שלם (סי' רכ) העוסק בדין כיצד יש להיטיב את החלום, ומה דין התענית (ומוזכר דיני חלומות גם במקומות נוספים).
אמנם בזמננו, כתב מרן הגר"ח קנייבסקי זצ"ל (בספרו הנמצא כעת בעריכה לדפוס – קונטרס הזכרונות סי' יד אות כד), ששמע שמרן החזון איש היה מקיל שלא להתענות אף אם חלם חלום רע, משום שבדרך כלל אין לתלות שהוא חלום אמיתי, כי אין אנו יכולים להחזיק את עצמנו כחשובים ובעלי מעלה שיגלו לנו מהשמים דברים. והיינו, שמטעם זה אין צריך לחוש ולהתענות בשביל כך, כי יש בזה צער לאדם, וגם הדבר מקשה על הלימוד ביום התענית, ומשום כך אין נכון להתענות תענית על חלום רע בזמננו, מפני שהצד שמא החלום נכון, הוא צד רחוק. והחזו"א עצמו כתב (קובץ אגרות ח"ב סי' קמט) שלא היה שם ליבו לחלומות רעים שחלם. ועוד כתב בספר ארחות רבנו (ח"א עמ' קל) שהחזו"א לא היה עושה על חלומות רעים הטבת חלום, וגם לא היה אומר בשעת נשיאת כפים את הנוסח המוזכר בגמרא רבש"ע וכו', כי סבר שכל החלומות בזמננו הם מהרהורי הלב ואין צריכים לחוש להם.
ולמי ששאל אותו כיצד לנהוג כשחלם אחד מהחלומות שכתב היעב"ץ שיש להתענות עליהם אפילו בשבת, והיתה נפשו עגומה עליו, יעץ החזו"א (קובץ אגרות שם) שיתן כמה מטבעות לצדקה, ויאמר בשעת נשיאת כפים את הנוסח המתוקן להטבת חלום, רבש"ע וכו'. וכן נהג מרן הגר"ח קנייבסקי זצ"ל כשהיה לו חלום רע, שלא חשש להתענות מחמתו בתענית חלום (ד' אמות של הלכה עמ' שה). ואף אני, כששאלתי פעם את פיו על דין תענית חלום, השיב לי, "האם אתה חושב שמהשמים מגלים לך דברים". וכך היתה דעתו, שבזמן הזה אין להתענות, כי החשש שהחלום נכון הוא חשש רחוק.
ולענין החלומות שמבואר בשו"ע (או"ח סי' רפח) שיש לצום עליהם אפילו בשבת, הורה החזו"א (מעשה איש ח"א עמ' קס), שאף עליהם מן הדין לא היה צריך לצום עליהם בזמננו, כי החלומות הם מהרהורי הלב ומעצבים, ואין לחוש להם, אלא שכיון שדין זה מבואר בשו"ע יש לקיימו, ולכן כשחלם כך בימות החול יש לו להתענות, אבל בשבת אין לצום אף על חלומות אלו בשום אופן.
(https://www.dirshu.co.il/418803-2/?srsltid=AfmBOor1KCXF79xHRsM1HCALUmJDGUYIOE0yOP0VCKaypxqsd-t8hi6M)
אפשר גם לעיין,
https://www.dirshu.co.il/103284-2/?srsltid=AfmBOopj8DsfamVV5TY5RagMSZCSBqi-pIrVmk8owewi6F0gyc3HQZ_N
(א) הטבת החלום ותעניתו. ובו ב סעיפים: הרואה חלום ונפשו עגומה עליו יטיבנו באפי תלתא דרחימו ליה (פי' שאוהבים אותו) ולימא באפייהו חלמא טבא חזאי ולימרו אינהו טבא הוא וטבא להוי וכו':
Rectifying a dream and fasting about it. Contains two paragraphs. When one has a dream and is anxious about it, one can rectify the dream in front of three people who care about him. He can say to them: "I had a good dream" and they can say to him "it is a good dream and it will be well."
ובנוסף הרב דוד יוסף מסביר איך לפתור חלום של חבר,
"כשמגיע אדם ומספר לחברו על חלום מסוים שחלם, על חברו לחשוב מיד על רעיון למשהו דומה שהוא טוב מאוד ויגיד לו: "הפתרון הוא שיהיה..." כך וכך, דבר טוב. וכך יתקיים באמת. כי אם הוא חלילה יוציא מהפה שלו פתרון רע, הגמרא נותנת כמה דוגמאות כאלו על פותרי חלומות שנתנו פתרונות רעים שיצאו רעים. וגם על פתרונות טובים שיצאו טובים באמת".
(https://www.youtube.com/watch?v=ykej91UDkaI)
לסיכום,
המדרש מדייק מהכתוב, לא אמר "איש כחלומו פתר וכן היה", אלא האריך ואמר "ויהי כאשר פתר לנו כן היה"? כדי ללמד שהפתרון גרם שכן יהיה. והגמרא בברכות מבארת לנו ש ״כׇּל הַחֲלוֹמוֹת הוֹלְכִים אַחַר הַפֶּה״.
מסווג המהרש"א את החלומות לשלשה,
1. יש חלומות שאפשר לפתור לכמה כיוונים ואם לא יפתור אין בהם משמעות.
2. חלומות שיתקיימו אבל אם יפתור לכאן או לכאן יכול לשנות את אופן הגשמת החלום.
3. חלומות שמתקיימים ואינם משתנים על ידי הפתרון כי אם בתשובה ומעשים טובים.
וברור שמלבד החלומות אשר מנה המהרש"א, יש חלומות חסרי משמעות לגמרי אשר אינם אלא פרי דמיונו של החולם. ואיך יכול שתתחלף הוראת החלום בחילוף הפתרון?
1. שבדיבור זה נקבע בו הצד ההוא, ועל ידי זה הוא פוסק את דינו בליבו על עצמו וכל מה שנקבע והוחלט בלב כאמת הוא מה שנגזר.
2. הפתרון המתקבל על דעת החולם מורגש על ידי החולם אבל שאר הפתרונות אפילו שיתקיימו הוא לא ירגיש אותם.
3. לא התבאר לנו הסיבה למה.
4. בחלום של רוחות אם מבקש פתרון, הרי הוא נותן בידם לשלוט בו כפי הפתרון.
5. שהאדם בעזרת תשובה כראוי יכול לבטל את החלום שלו.
לעומת כל הפירושים שהבאנו לעיל האבן עזרא אומר שדעה זו בגמרא ש "כל החלומות הולכים אחר הפה דברי יחיד הם". והוא סובר שלא משנה אם תפתור את החלום לרעה או לטובה זה לא יועיל ולא יזיק.
לאחר שהבאנו מספר הסברים למה כל החלומות הולכין אחר הפה צריך לזכור שכמובן הסברים אלא זה רק על חלומות שיש בהם ממש אבל כמובן יש חלומות שאין בהם ממש והערוך שולחן מפרט כמה מקרים של חלומות שאין בהם ממש.
החזו"א עצמו כתב (קובץ אגרות ח"ב סי' קמט) שלא היה שם ליבו לחלומות רעים שחלם. ועוד כתב בספר ארחות רבנו (ח"א עמ' קל) שהחזו"א לא היה עושה על חלומות רעים הטבת חלום, וגם לא היה אומר בשעת נשיאת כפים את הנוסח המוזכר בגמרא רבש"ע וכו', כי סבר שכל החלומות בזמננו הם מהרהורי הלב ואין צריכים לחוש להם.
ובנוסף הרב דוד יוסף מסביר איך לפתור חלום של חבר,
"כשמגיע אדם ומספר לחברו על חלום מסוים שחלם, על חברו לחשוב מיד על רעיון למשהו דומה שהוא טוב מאוד ויגיד לו: "הפתרון הוא שיהיה..." כך וכך, דבר טוב. וכך יתקיים באמת.
וכמובן לזכור תמיד שהקב"ה נתן לנו כח עצום בדיבור ולכן צריך להיזהר !
להרחבה:
(ו) אָמְרוּ לוֹ בַּחֲלוֹם מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל אָבִיךָ שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ הֲרֵי הוּא בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי. אַף עַל פִּי שֶׁמָּצָא שָׁם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר לוֹ אֵינוֹ מַעֲשֵׂר. דִּבְרֵי חֲלוֹמוֹת לֹא מַעֲלִין וְלֹא מוֹרִידִין:
(6) If one was told in a dream: "The produce from the second tithe of your father that you are seeking is in this-and-this place," [the statements are of no consequence. This applies even] if he found the produce there like he was told. For words communicated in a dream are of no significance at all.
והראן אל ה"ר עמרם אפרתי יצ"א
(א) והראן אל ה"ר עמרם אפרתי יצ"א
(ב) ענין קכח: מיום היותי על האדמה הזאת גרוני ניחר בקראי חכמי יועצי המחוז הזה קומו ונעלה ציון משם תצא תורה ואין קול ואין קשב. והיום ראיתי אותיות פורחות בין עיני מבין מגלה עפה מעולפת ספירים ותהי בפי כדבש למתוק הכרתי מתוכה כי עשר ידות לך בכל חכמ' ומדע וכל יקר ראו עיניך וקראתי' דולה מים מבורות עמוקים וכי עוד לאלוה מילין וכפלים יש לתושיה אמרתי אחוה דעי גם אני:
(ג) בענין חולם החלום שאם לא יתענו הצבור באותו יום יהיו מנודים והורה המורה כי חייבים להתענו' תענית צבור וקבעו ברכה בתפלת מנחה והתיר' מהנדוי בעשר' והשתוממת בשעה חדא על המעש' כי נראו מתוכו שאין לו מנוס ומפלט מטעו' כי בהתקיים התנאי מהתענית לא חל מעשה הנדון וא"כ פטורים מההתר' והפטור מן הדבר ועוש' נקרא הדיוט (ירושלמי שבת פ"א ה"ב) וזה אפי' לפי דעתו ולפי האמת נראה לך דטעה בתרתי חדא בקביעות ברכה שלא לצורך ועבר משום לא תשא. וטעה בהתרה מב' צדדין אם מותר שלא היו צריכין לה אפי' לא התענו כיון שלא חלמו הם החלום. ואם מצד שכבר עשו מה שנגזר עליהם בתענית ולאחר שקיימו מצות בעל החלום לא חל עליהם נידויו ולא היו צריכין לחוש לו להתירו אלו הם תורף טענותיך בזה. ומה שראוי לדקדק בזה הוא בענין החלומות דרך כלל במאמרי התלמוד כי הידיעה בכללים קודמת בטבע ובסדר לידיעה בפרטים וראינו כי יש מקומות שחכמינו ז"ל חוששין להם ויש מקומו' שאין חוששין להם כלל וראוי לנו לחזר אחר טעמי הענין כי ידיעת הדבר בסבותיו היא ידיעה שלימה. ובלא ידיעת הסבות אינה ידיעה רק מחשבה וכשיעלו בידינו הטעמים יתבררו ויתלבנו ויצרפו הדברים במה היתה החטאת הזאת בענין דרושנו אשר אנחנו הולכים סביבו. אמנם המקומות אשר ראינום שהם חוששין לחלומו' הוא זה המקום אשר עליו הי' זה המשא והמתן והוא שנדהו בחלום המוזכר בראשון (מנדוים) [מנדרים] (ח' ע"א) וכן במקומות אחרי' מפורשי' באחרון מברכות וביבמו' בפ' האש' רבה (צ"ג ע"ב) (אחזיקו) [אקריין] קנה רצוץ מאי לאו הכי קאמרי הנה בטחת לך על משענת קנה הרצוץ לא הכי קאמרי ליה קנה רצוץ לא ישבר וכו' עד לאמ' יוציא משפט. אמנם במקומות שאין חוששין להם כלל הוא מה שהוזכר בפ' זה בורר (סנהדרין ל' ע"א) שאמרו שם הרי שהי' מצטער על מעות מעשר שני שהניח לו אביו בא בעל החלום ואמר לו כך וכך הם במקום פלוני הם זה היה מעשה ואמרו דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין והרי כאן סתיר' מפורשת ואפשר היה לפרש שאין בה סתיר' ובכל מקום ראוי לנו לסמוך על החלום בין לענין נדר בין לענין מעשר שני וענינים אחרים אם הוא עצמו חלם החלום. אבל אם אחר חלם לו אין לו לסמוך על חלומו בשום מקום זהו שאמרו בא בעל החלום כלומר האיש החולם חלום אמר לו כן ולפי פי' זה יש לסמוך על החלומות אם הם חלמו אותם אבל אם אחרים חלמו להם אין לסמוך עליהם כלל והתבאר טעות המתענין לפי זה אחר שאחר חלם להם והם לא חלמו אבל מכיון שאמרו זה הי' מעשה ואמרו דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין והוא מאמר כללי לכל חלומות אי אפשר לפרש כן ויש לנו לפרש כי בעל החלום המוזכר כאן הוא המחלים לבני אדם שבא אל האיש בעצמו המצטער דומה לההיא דאמרי' בפ"ק דברכות (יו"ד ע"ב) אפי' בעל החלום אומר לו לאדם למחר הוא מת אל ימנע עצמו מן הרחמים ואעפ"כ אמרו לו שאין לסמוך על חלומותיו ועל דבריו וה"נ מוכח ההיא דפ' הנזקין (גיטין נ"ב ע"א) בההוא אפטרופוס דהוי בשבבותיה דר' מאיר דהוה קא מזבין ארעא וזבין עבדי לא שבקיה רבי מאיר אחוו ליה בחלמיה אני להרוס ואתה לבנות ואפי' הכי לא אשגח אמר דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין וא"כ הדרא קושיא לדוכתא למה חששו לענין נדוי וסומכין עליהם בהרבה מקומות על פי פותרים. ואני אומר כי מה שמרפא שבר קושיא זאת הוא מאמר אחד הנזכר באחרון מברכות (נ"ה ע"ב) והוא שאמרו שם רבא רמי כתיב החלומות שוא ידברו וכתיב בחלום אדבר בו. לא קשיא כאן על ידי מלאך כאן על ידי שדים הרי שהם ז"ל נתעוררו וראו כי יש חלומות שראוי לסמוך עליהם ולחוש להם ויש מהם שאין ראוי לסמוך ולחוש להם כי יש מהם ע"י מלאך והמלאך לא יכזב ויש מהם על ידי שד והם דברי' כענן בקר אשר אין להם שחר והמאמר הזה אמתו אותו החוקרי' במקום הזה ואע"פ שדבריה' ז"ל הם כדברי תורה ואינם צריכים חזוק טוב הוא לסמוך אותם בדברים שכליים כדי להטעימם ולהבין יופי חכמתם כי כל רז לא אניס להו. וידוע הוא משרשי החכמה החיצונית כי החלומות מהם צודקים ומהם בלתי צודקים והצודק מהם הוא בהיות הכח המדמה אשר באמצעותיו הם החלומו' בריא ביצירתו בהרכבתו ובמזגו ולא יעיקהו מזג רע ממזונו' מולידים לחה עבה ושחורה ואידים עבים מערבבים אותו וכשהוא על אופן זה ילוה אליו הכח השכלי ובאמצעו' כח עליוני מהשכל הפועל רואה חלומו' צודק' וכבר אמרו כי אחד ממופתי ההשגחה הוא ענין הודעת העתיד לבא כדי שישמור ממנו האדם וזהו אומרם ז"ל כאן על ידי מלאך ולפי זה אמרו (ברכו' נ"ז ע"ב) חלום אחד מששים בנבואה ואמרו נובלות נבואה חלום ובמדרש קהלת אמרו בשעה שאדם ישן נפשו אומרת למלאך ומלאך אומר לכרוב ופי' הרמב"ם ז"ל הנפש במקום הזה הוא השלמו' הראשון אשר למין האנושי המוכן לקבל המושכלות והמלאך הוא הכח המדומה כי כל כח הוא מלאך כמו שהשריש הרב ז"ל בספר המורה והכרוב הוא הכח השכלי. או יהי' פי' נפשו הכח המדמ' והמלאך הכח השכלי והכרוב הוא השכל הפועל. או יהי' פי' נפשו החוש המשותף והמלאך הכח המדמה והכרוב הוא השכל הפועל וע"ז אמרו (שבת י"א ע"א) יפה תענית לחלום כאש בנעורת ובאותו יום ואפי' בשבת כי המושל באותו יום והוא בעל החלום הראה לו העתיד לבא עליו ואם התענ' באותו יום יש בכח ממשלתו לבטל גזירתו וכשעבר אותו יום המושל ביום אחר אין בו כח לבטל מה שנגזר ע"י מושל זולתו והתור' השרישה לנו זה באמר' ולמשול ביום ובלילה והזכירוהו רז"ל בפי' כמו שנמצא בספר הזוהר לרשב"י ז"ל בפ' אמור בענין אותו ואת בנו וכן כ' הרמב"ן ז"ל בפי' התור' בפסוק ולמשול ביום ובלילה וכן הרמב"ם ז"ל בפ"ה מחלק ב' מהמורה. והחלום הבלתי צודק הוא בהיות הכח המדמה בלתי ברי' או מפני שרש יצירתו ברוע הרכבתו וברוע מזגו או מפני מזונות עבי' רעי הכמות המולידים אידי' עבי' שחורים יטרידוהו ומפני זה מורכב מחושים אין להם מציאות כלל. ועל זה אמרו ביומא (פ"ג ע"ב) חלמא דבי שמשא בטלין אינון וזהו אומרם כאן על ידי שד כי השד השאילוהו במקום הזה אל רוח רעה מזקת ושודדת את האדם והם כלם מאין ופעלם מאפע אין ידים להם ואין לחוש להם כלל:
(ד) מעתה אחר שנתישב לנו מדברי חכמינו ז"ל והשכל מעיד עליו כי יש חלומות צודקים ראוי לחוש להם. ויש חלומות בלתי צודקים אין לחוש להם אנחנו המסופקים בזה החלום אם הוא צודק או הוא בלתי צודק אם יש לנו לחוש בדבר הראוי לחוש ושלא לחוש בדבר שאין ראוי לחוש כפי שרשי התלמוד. וידוע הוא כי בכל דבר שבממון יש לנו להעמיד הממון שנפל בו הספק בחזקתו ועל זה אמרו באותו שהיה מצטער על מעות מעשר שני שהניח אביו שאין לו לסמוך על החלום ויונח הממון ההוא בחזקתו כאשר הי' קודם החלום דברי חלומות בכענין זה לא מעלין ולא מורידין להוציא הממון מחזקתו וכן כתוב זה בשאלתא דויהי מקץ וכן בההוא אפטרופא דהוי מזבין ארעא מספקא לא יהבי ליה רשותא למזבן בלאו דינא. אבל במי שנדוהו בחלום אם על ידי מלאך הוא הרי הוא מנודה ואם ע"י שד הוא אינו מנודה וא"כ זה ספק מנודה ספק אינו מנודה והרי זה כספק איסור' אם אסור לספר ולכבס ולהתרחק מבני אדם ד' אמות אם לא ומן הספק צריך היתר ככל ספק איסור' שאפשר לצאת מידי ספק על ידי תקנה ויתירוהו עשרה שזה הוא מנודה לשמים. ומנודה לשמים נסתפק לבעלי התלמוד אם הוא חמור ממנוד' לבני אדם או יותר כמו שהוזכר במס' משקין (ט"ו ע"ב) ומ"מ צריך שלוחי המקום להתירו ובעשר' יש שכינה זה הוא מה שעלה בידינו בענין זה. ובסוף הוריות (י"ג ע"ב) איכא מאן דחש לדברי חלומות ואיכא מאן דלא חש להו גבי עובדא דר' מאיר ור' נתן דאמרו להו בחלמייהו דליזלו לפיוסי לרשב"ג דר' נתן אזל ור' מאיר לא אזל משום דדברי חלומו' לא מעלין ולא מורידין ומסתברא דר' נתן מדמי ליה לנדוהו בחלום משום כבודו דרשב"ג ור' מאיר מדמי ליה לשאר מילי כיון דלא אדכרו ליה שמתא:
(ה) ונשוב אל הנדון הזה אם הי' ראוי להם להתענות על פי החלום ההוא ולקבוע ברכה לעצמן אם לאו. והי' נראה בדבריך שאין ראוי לצבור לקבוע תענית מפני חלום שחלמו להם אחרים שאפילו חלמו הם בעצמם כלם היה ראוי להם להתענות כל יחיד לעצמו ולכלול עננו בשומע תפלה כדין יחידים. אבל להתפלל בצבור תפלת תענית ולקבוע ברכה לעצמן בין גואל לרופא היה נראה איסור בדבר אפי' חלמו הם בעצמן כל שכן כשחלם להם אחד מהם. אבל מה אעשה והרי מצינו מפורש בתלמוד שמפני חלומו של יחיד התפללו הצבור תפלת תענית ונענו והוא מה שאמרו בפרקא דחסידי (כ"ד ע"ב) רב איקלע להגרוניא גזר תעניתא בעא רחמי ולא אתא מטרא אמר להו ביתו כולי עלמא בתעניתא אתו למחר אמר להו מי איכא איניש דחזא בחלמא כלום אמר ליה רבי אלעזר מהגרוניא לדידי אקריין בחלמא שלם טב לרב טב מרבונא טבא דמטוביה מטיב לעמיה אמר שמע מינה עת רצון הוא בעא רחמי ואתא מטרא. והנראה מזה המעשה הוא שאלמלא חלום זה לא היה מתפלל ומצער הצבור בתענית אחר תענית שלא תקנו תעניות גשמים רצופים אלא שני וחמישי ושני וכבר אמרו בירוש' בפ' בג' פרקים (ה"ג) וכי סנהדרין יכול' להתענו' בכל יום ותירצו מחלקים היו עצמן לבתי אבות וכן הוא במדרש קינות בפסוק על אלה אני וכו' לפי שנתבשר בחלום בשלום התפללו הצבור תפלת תענית ואפשר בעשרים וארבע ברכות ומזה המעשה היה אפשר למורה ההוא למצוא סמך להוראתו הלכה למעשה:
(ו) ודע כי זה קרוב לעשרים שנה חלם חלום חקון בן עבו אשר היום יצא לתרבות רעה שהצבור חייבים להתענו' ג' תעניו' שני וחמישי שני והרב ר' יצחק בר ששת זלה"ה חשש לו וגזר ג' תעניו' ואתה רואה שאותה איש אשר סופו הוכיח על תחלתו כי גם באותו פרק לא היה פרקו נאה ומפני חלומו לא הי' לו לרב ז"ל לגזור תעניו' והצבור היו מלעיבים ומלעיגי' עליהם וקורין אותן תעני' חלום ובתפלת מנחה לא היינו מוצאי' מנין כי אם בקושי ונתחרט הרב ז"ל על זה ואני הייתי מתענה והייתי אומר יודע אני בעצמי שאיני כהן ואם יאמרו לי חבירי עלה לדוכן הייתי עולה (שבת קי"ח ע"ב) ומה שהזקיק הרב ז"ל לזה הוא מה שאמר לנו כי בכלינסיה עיר מולדתו בא לו קודם הגזרה שלמה מטיש ואמר לו לגזור תענית לפי שהי' רואה שריפה גדולה בבית הרב ז"ל. ולא חשש לדבריו כלל ונתחרט על זה בראותו כי בא החלום ברוב ענין. זהו מה שראיתי לשאת ולתת בלימוד זכות על תוספת ברכה ונשאר לנו לדקדק אחר המורה הזה בענין התרת הנדוי אם מוטעה בו כנראה לפי פשטי הדברים או לא היה מוטעה:
והשיבו הלא ידעת וגם שמעת כי יש אנשים שמזל תולדותם להיות עיניהם ולשונם רעה, גם יש שרגליהם רעה, והרבה תחלואים באים בעבור עין רעה והרבה מתים בעבור עין רעה כמ"ש צ"ט מתים בעין רעה ואחד בדרך ארץ וגם לפעמים ניתן רשות לשטן לחבל כמו שידעת במרים מגדלא נשיא, גם יש אנשים שרגליהם טובה כמ"ש ויברך ד' אותך לרגלי, אף אתה אל תתמה עליו כי יש אנשים במזל תולדותם לפתור חלומות ויתקיים פתרונם בין לרעה בין לטובה ובלבד שיהיה לפי הענין, ובר הדיא הי' מהם ולא נתקיימו הפתרונים בזכותו רק במזלו וע"ז כעס רבא וקללו, ומה שמצא כתוב בס' כל החלומות הולכין אחר הפה לא נאמר כ"א על בני אדם שמזל תולדותם כן, כ"ז השיבו לי בפעם הג', ואחר שעה השיבו אל תהרהר אחר דברינו זה, כי האמת הודענוך והסוד עמוק:
They responded: Do you not know, and have you not heard, that there are some people whose birth-sign accords them poor eyes or tongues? Others are given weak legs. Many sicknesses originate from bad eyes, and many die from it, as it says (cf. Talmud Yerushalmi Shabbat 14:3) "Ninety nine die from the evil eye, and one in the way of the earth." So too, sometimes Satan is given permission to wreak destruction, as in the case of Miriam the Hairbraider Others have well-functioning legs, as it says (Genesis 30:30) "God has blessed you at my feet." Do not wonder, for there are those whose birth-sign allows them to interpret dreams and their interpretation is true, for better or for worse, as long as they fit the issue at hand. Bar Haddaya was such a person, and the interpretations that came true were not because of him but because of his sign. It was for this reason that Rava was angry and cursed him (Berachot 56a:16). As to what he found written in the book, that 'all dreams follow the mouth', only applies to those born under such a sign. All this they responded to me after the third time I asked. After some time they said: Do not ponder too much on our words, for we have informed you the truth and mystery is deep.
פרשת מרדכי ברכות נה:
אחר הפה. כבר נתפלאו כל החכמים על מאמר זה איך איפשר הדבר שיהיה תלוי ביד הפותר. ונאמרו בזה הרבה פירושים. ולי נראה דרוב החולמים מבינים פתרון החלום בשעה שהם חולמים. רק כשיקיצו שוכחים רוב החלום. מפני שאין האדם בחושיו יכול לקלוט מה שראה בשכלו בלבד והפותרי' היו בקיאים בלימוד חכמה זו להבין ע"י החלום גם את הפתרון שראה בחלומו. וכשהוא אומר להחולם את פתרונו מתעורר בו הזכרון והוא נזכר שכן ראה בחלומו. וזהו כונת מאמרה דכל החלומות הולכין אחר הפה. דלאחר שפתר לו חוזר ובא החלום אליו ונזכר שכן ראה. וזהו דמפרש רבא דזה דוקא אם יש להפתרון איזה שייכות לחלומו. ועל פי זה יובן מה דקאמר יוסף לפרעה ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וגו' מי שמו ליועץ לפרעה. וכן יש להפלא על פרעה מדוע היה מהיר על כך לגדל את יוסף ולנשאו טרם שראה כי פתרונו נתקיים. אלא מה שאמר יוסף ועתה ירא פרעה. כל זה היה מפתרון החלום דגם זה ראה פרעה בחלומו שהפקיד איש חכם לצבור ברץ אלא ששכחו וכשהזכירו יוסף נזכר שכן ראה בחלומו. וזהו שאמר הנמצא איש כזה אשר רוח אלהים בו. ולכך העלהו תיכף לגדולה: וזהו דמייתי ראיה מדכתיב כאשר פתר לנו כן היה. פי' לאחר שפתר נודע לו כי כן ראה כבר בחלומו. ולפי הפירוש הפשוט דהדבר תולה בפותר י"ל דיליף מדאמר אותי השיב על כני. ולא אמר אותי השיב המלך משמע דפתרונו גרס לו שישיבנו על כנו:
עין יעקב ברכות פרק ט - הרואה דף נה עמוד ב אות קכג
אות קכג
(קכג) שם אמימר ומר זוטרא ורב אשי הוו יתבי בהדי הדדי אמרי כל חד וחד מינן לימא מילתא דלא שמיע ליה לחבריה. פתח חד מינייהו ואמר האי מאן דחזי חלמא ולא ידע מאי חזא ליקום קמי כהני בעדנא דפרסי ידייהו ולימא הכי רבונו של עולם אני שלך וחלומותי שלך חלום חלמתי ואיני יודע מה הוא בין שחלמתי אני לעצמי [ובין שחלמו לי חברי ובין שחלמתי על אחרים אם טובים הם חזקם ואמצם כחלומותיו של יוסף [הצדיק] ואם צריכים רפואה רפאם כמי מרה על ידי משה רבינו וכמרים מצרעתה וכחזקיהו מחליו וכמי יריחו ע"י אלישע וכשם שהפכת קללת בלעם הרשע לברכה כן הפוך כל חלומותי עלי לטובה] (עד לשמחה ולשלום) וליסיים בהדי כהני דעני צבורא אמן ואי לא לימא הכי אדיר במרום שוכן בגבורה [אתה שלום ושמך שלום יה"ר מלפניך שתשים עלינו שלום]. פתח אידך ואמר האי מאן (דסליק) [דעייל] למתא ודחיל מעינא בישא לינקוט זקפא דידא דימיניה בידא דשמאליה וזקפא דידא דשמאליה בידא דימיניה ולימא הכי אנא פלוני בר פלניתא מזרעא דיוסף קא אתינא דלא שלטא ביה עינא בישא דכתיב (בראשית מט) בן פורת יוסף בן פורת עלי עין וגו'. ואמר רב א"ת עלי עין אלא עולי עין. ור"י בר חנינא אמר מהכא (שם מח) וידגו לרוב בקרב הארץ מה דגים שבים מים מכסין (אותם) [עליהם] ואין (העין) [עין רעה] שולטת בהם אף זרעו של יוסף אין עין רעה שולטת בהם. ואי דחיל מעינא בישא דיליה ליחזיה אטרפיה דנחיריה דשמאלא. פתח אידך ואמר האי מאן דחליש יומא קמא לא (לימא מידי) [לגלי] כי היכי דלא ליתרע מזליה מכאן ואילך ליגלי. כי הא דרבא כי הוה חליש יומא קמא [לא מגלי מכאן ואילך] א"ל לשמעיה (טרוקו גלי ולא תגלו למחר א"ל) פוקו ואכריזו (עלי בשוקא) רבא חלש רבא חלש מאן דרחים לי ליבעי עלי רחמי. ומאן דסני לי לחדי לי וכתיב (משלי כד) בנפול אויבך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך פן יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו. שמואל כי הוה חזא חלמא בישא אמר (זכריה י) וחלומות השוא ידברו. וכי הוה חזא חלמא טבא (הוה מתמה ו) אמר וכי החלומות שוא ידברו והא כתיב (במדבר יב) בחלום אדבר בו. רבא רמי כתיב בחלום אדבר בו וכתיב וחלומות השוא ידברו. לא קשיא כאן על ידי מלאך וכאן על ידי שד. א"ר ביזנא בר זבדא אמר רבי עקיבא א"ר פנדא אמר רבי (תנחום) [נחום] א"ר בירים משום זקן אחד ומנו רבי בנאה עשרים וארבעה פותרי חלומות היו בירושלים פעם אחת חלמתי חלום והלכתי אצל כולם מה שפתר לי זה לא פתר לי זה וכלם נתקיימו בי לקיים מה שנא' כל החלומות הולכין אחר הפה. אטו כל החלומות הולכין אחר הפה קרא הוא. אין וכדרבי אלעזר דאמר רבי אלעזר מנין שכל החלומות הולכין אחר הפה שנאמר (בראשית מב) ויהי כאשר פתר לנו כן היה. ואמר רבא והוא דמפשר ליה מעין חלמיה שנא' (שם) איש כחלומו פתר. (שם) וירא שר האופים כי טוב פתר מנא ידע. אמר רבי אלעזר מלמד שכל אחד ואחד הראוהו חלומו ופתרון חלומו של חברו. אמר רבי יוחנן השכים ונפל לו פסוק לתוך פיו הרי זו נבואה קטנה. ואמר רבי יוחנן שלשה חלומות מתקיימין (ואלו הם) חלום של שחרית וחלום שחלם לו חברו וחלום שנפתר בתוך חלומו. וי"א אף חלום שנשנה שנא' (בראשית מב) ועל השנות החלום וגו'. אמר (רבא) [ר' שמואל בר נחמני א"ר יונתן] (מנין ש)אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו שנא' (דניאל ב) אנת מלכא רעיונך על משכבך סליקו. ואי בעית אימא מהכא (שם) ורעיוני לבבך תנדע. אמר (רב יוסף) [רבא] תדע דלא חזי איניש (בחלמיה) לא דקלא דדהבא ולא פילא דעייל בקופא דמחטא.
הכותב (על עין יעקב) ברכות פרק ט - הרואה דף נה עמוד ב
אות קכג
(קכג) רבא רמי כתיב בחלום אדבר בו וכו'. ראוי ומחויב לכל מעיין קטן וגדול לדרוש ולתור על כוונה כוללת בהבנת מאמרים האלו שהם בנויים על יסוד חלוש ובלתי מתקיים כפי השכל באמרם כל החלומות הולכים אחר הפה ולכן כ"ד פתרי חלומות מה שפתר זה לא פתר זה וכלם נתקיימו שכל החלומות הולכים אחר הפה. וראוי להפלא ולומר א"כ איפה איך אמרו למעלה לאדם טוב מראין לו חלום רע ולאדם רע מראין לו חלום טוב אם הדבר תלוי ברצון הפותר מה יוסיף ומה יגרע בכשיהיה החלום טוב או רע. ועוד קושיא חזקה כפי זאת ההנחה מכל בעלי החלומות הכתובים בתורה שבכתב כיוסף ופרעה ונבוכדנצר ואחרים. הלא ראיתי ספר חדש מכונה לחכם פלוסוף הר' יצחק בר' ידעיה לפרש אגדות בקצת מסכתות. והראשונה שבהם מס' ברכות ורוב מה שכתב בפירושן הוא בדרך המשל לחומר וצורה. ובמקומות רבים אינו חושש אם סוגית הגמרא היא סותרת דבריו לגמרי. ובמאמרים הלציים הם ענינים ערבים אבל אינם מסכימים כלל דברי בעלי המאמרים להיות מבואר נגלה שלא כוונו כלל לפירושו. והנני בא לכתוב כאן פירושו במאמרים האלה אולי יראה וירצה לפני המעיינים והחכמים ואח"כ אחוה דעי גם אני. וז"ל רבא רמי כתיב החלומות השוא ידברו וכתיב בחלום אדבר בו לא קשיא כאן ע"י מלאך כאן ע"י שד. הורו ז"ל על האדם השלם המדבר כל היום בדברי תורה ולא ישיח שיחה בטלה ומגונה ממנו אם לא בחכמתו ביום בהקיץ ידוע עליו שיראה ברעיונו בלילה דברים טובים ומעולים דברים ניחומים דברי אלהים חיים אשר יגיעו אליו ע"י מלאכו ית' אשר הוא שולח לו להתראות אליו פנים ולגלות לו סודו על חלומותיו הצודקים אשר לא יכזבו והורו על המתנהג בהפך זה שמדבר כל היום שיחה בטלה ומגונה ממנו ויהרהר רע בכל עניניו אם לחבק חיק נכריה אשר ראה והסתכל בה והטריד שכלו עליה או לענין רע אחר ידוע עליו שיראה ברעיונו בלילה ההוא דברים קשים המבהילים אותו תחת היותו מהרהר רע ביום בהקיץ או יהיה מתעסק בעריות כאלו הוא ער ושוכב עמהם וזה יראה האיש ההוא על ידי שד והשטן המבהילו אז כמו שהיה מטריד שכלו ע"ז בהקיץ כי השד ההוא אחזו בחלום ובהקיץ ומקטרג עמו יום יום להחטיא את בשרו והוא השד האמתי האוחז האדם בשינה וביקיצה לא זולתו. ובאו ז"ל להורות על שניהם על האיש הטוב והרע כי לפי מה שיחשוב עליו ביום בהקיץ יראה בלילה לפי הענין הטוב טוב ואם רע רע כמו שהורו ז"ל אחר מכן ואמרו אמר רבי יוחנן אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו שנא' רעיונך על משכבך סליקו הורו ז"ל כל מה שיראה אדם בחלום הלילה שיראה לפי מה שיהרהר בלבו ביום אל האיש הרע לפי רשעו ואל החכם כחכמתו ולפי שכלו ואשר יהולל בו. א"ר יוחנן מנין שכל החלומות הולכים אחר הפה שנא' ויהי כאשר פתר לנו כן היה. זאת נקשרת עם האחרת ובאו להורות על החלומות שהאדם חולם כל הלילות שזה יקרהו ויראה לפי מה שיראה ביום בהקיצו ולקחו ז"ל הפה במקום הדבור כמו שאמרו פה גומר רוצה לומר על כל מחשבות לב האדם שהם יוצאות לפועל על ידי הפה שידבר ויורה על מה שחשב ואמר יתברך לרבן של נביאים מי שם פה לאדם ר"ל מי נתן למין האדם סגולת הדבור על שאר בעלי חיים ובדרך זה אמר כל החלומות שהולכין אחר הפה אחר מה שדבר ביום להיטיב או להרע. או נוכל לומר כל החלומות הולכים אחר הפה שבאו להורות כי הם הולכים אחר המאכל אשר אכל אם אכל מאכלים גסים ומעופשים יעפשו דעותיו ויבלבלו שכלו אם היה זך ויראה ברעיונו דברים משונים מבהילים אותו עד יקוץ משנתו ויכלה המאכל הגס ההוא אשר אכל ושבע ממנו ואם אכל ושבע מן המאכלים הדקים הערבים אל חכו ממתקים יראה ברעיונו חלומות צודקים וערבים לנפשו לפי שהמאכל הוא סבת השינה בעת עלות העשן מן המאכל אל הראש יקרר המוח ויפול עליו תרדמה ואם העשן ההוא גס יהיו חלומותיו גסים הבאים בסבת המאכל הגס ואם יהיו מאכלים דקים יראה דברים דקים אלהיים כאלו בנבואה באו אליו כמו שהורו אחר מכן ואמרו על חלום של שחרית שהוא מתקיים שאז באשמורת הבוקר נתעכל המאכל וכלה העשן והענן העולה למעלה הלך ואז מוחו צלול ובלתי עפוש ולא יבא החלום ההוא בסבה מן הסבות אם לא שבא אליו במראה הנבואה: ענין בר הדיא ושאר הפותרים חלומות הם שואלים לחולמים במה סעדו לבם היום ההוא אם היה מאכל דק או גס ויאמרו לו האמת מזה והם פותרין לו לפי מה שיראה לעיניהם ובמקרה גמור כי הם הולכים אחר הפה ולפי מה שיאכל ואם יקרנו לפי פתרונו יהיה נביא בעיניהם נביא אמת עכ"ל. והנני בא לחקור ולבדוק עד מקום שידי מגעת באם אוכל להשיג אמתת כוונת חז"ל מרי דתלמודא בעלי המאמרים הכתובים בפרק זה בענין החלומות ופתרונם ועם היות שהעיון הראוי בענין זה נחלק לשנים. הא' בידיעת סבה אמתית מתיישבת על הלב למציאות החלום והשגת הפתרון. הב' להבין מה היתה כונת רבותינו זכרונם לברכה בזאת הידיעה כפי דבריהם אשר סדרו וכתבו רבינא ורב אשי בתוך התלמוד ערוך אשר בידינו גם בכל זה אודיע בפתח דברי שאינני הולך בדרך הראשון כי הלא אנכי מכיר ערכי וידעתי [שלא ידעתי] אלה החכמות בידיעת טבעי הדברים וזו היא דרך ישרה שבררתי לעצמי ללכת בדרך השני ולהשתדל בחזקת היד להבין אמרי בינה הכתובים בדברי חז"ל. ועל דרך הלצה אומר אף על פי שלא למדתי חכמה דעת קדושים אדע. רצוני לומר כי חכמינו הקדושים היו לנו לעינים והאירו עינינו כמכסה טפח וכמגלה טפחיים במאמרים האלה. ורבינא ורב אשי מסדרי התלמוד אשר מפיהם אנו חיים כתבום בתוך חבור התלמוד. ומהבנת דבריהם ודקדוק לשונם תגיע אלינו ידיעה מספקת להשיג כל האפשר גם כפי חכמת הטבע כיון שבחבור הקדוש הנזכר נכללו כל החכמות כמו שהעיד על זה הרב הגדול כרכא דכלא ביה הלא הוא הרמב"ם ז"ל. ואען ואומר גם אם נניח בהקדמה מושלמת שדברי זה החכם המפרש הם הגונים ומקובלים להודיע סבת החלומות ופתרונם עדיין יצטרך אלינו להבין ולדקדק לשון מאמרי חז"ל אם סובלים פירושו. ואם יתברר באמת שדבריהם סותרים דבריו לא נחוש כלל לדבריו לענין פירוש מאמרי חז"ל ויהיו דבריו אצל כל מעין כדברי פי חכם חוקר בחכמת הטבע וכל תלמיד קורא ושונה בכל סוגיא זו יראה בעיניו ולבבו יבין כי דברי המפרש הזה סותרים ממש מאמר חז"ל. והנני מזכיר כאן שנים או שלשה עדים נאמנים הא' בתחלת הסוגיא אר"ח חלמא דלא מיפשר כאגרתא דלא מקריא ופירש"י לא טוב ולא רע הוא שכל החלומות הולכין אחר הפה נראה מזה מבורר שכוונת אמרם אחר הפה הוא על לשון פותר החלום ולא על חולם החלום כדברי המפרש. הב' ממאי דאיתמר בסמוך א"ר יוחנן הרואה חלום ונפשו עגומה עליו ילך ויפתרנו בפני שלשה יפתרנו ס"ד והאמר רב חסדא חלמא דלא מיפשר כאגרתא דלא מקריא אלא אימא יטיבנו בפני ג' ליתי תלתא דמרחמי ליה וכו'. הג' ממאי דאתמר משום זקן א' ומנו רבי בנאה כ"ד פותרי חלומות היו בירושלים כו' עד שכל החלומות הולכים אחר הפה. הנה נתבאר מכל אותה סוגיא שפירוש הולכים אחר הפה הוא על דבור היוצא מפי פותר החלום ולא כדברי המפרש הזה להיות בלתי אפשר שיתיישב פירושו על דברי חז"ל. ויותר טוב היה לו אם ירצה להודיענו סברתו במציאות החלומות שיאמר אותם משמו ולא כמפרש דברי חז"ל. ואם יקשה עליו מאמרם כל החלומות הולכים אחר הפה יתרץ קושיא זאת כדברי הר"א בן עזרא שדרכו לפרש הפסוקים על דרך הפשט ממש מתיישב על הלשון. וכ"כ פי' נאה בפסוק הלא לאלהים פתרונים וכלל כוונתו כי פתרון החלומות ליהוה כי הוא יודע העתיד ומראה אותו בחלום וכאשר הוקשה לו מאמר הולכים אחר הפה אמר שהם דברי יחיד. וכאשר עיינתי כל הסוגיא מראשה ועד סופה יראה מתוכה שהמאמר ההוא נאמר בסתמא דתלמודא בלי שום מחלוקת וקולר תלוי על צואר כל מעיין לתקן כל הסוגיא באופן שתתבטל הקושיא חזקה שזכרתי למעלה שכפי הנראה מאמרי התלמוד סותרים זה לזה וכל אחד מהם כתוב כמאמר מושלם לדברי הכל. ומה שחשבתי בזה הוא שהמאמרים ראשונים הם צודקים אמתיים כפי פשוטם ואינם צריכין לשום פירוש. אבל כל המאמרים אחרים הנמשכין אל מאמר כל החלומות הולכים אחר הפה נאמרו על דרך השלוח וצריך לפרשם בפנים [שניים] כפי שאר אגדות נאמרו בדרך גוזמא או בדרך קרוב לזה. הכוונה אמתית לחז"ל במציאות החלומות הוא שרצה הקדוש ברוך הוא לזכות את יראיו ולהתרות בהם שיחזרו מדרכם הרעה. ועל הכוונה זאת מביא עצות מרחוק לשיראו חלומות מבהילים כדי שייראו מלפניו ולהנצל שלא יבואו עליהם המקרים רעים אשר ראו בחלומותיהם יצטרך לכל אחד מהם לשוב בתשובה שלימה להתחרט ממעשיהם הרעים שעשו בימים הראשונים ולעשות מעשים טובים מכאן והלאה וכן אמר בפי' רב יהודה חלמא בישא קשי מנגדא ויהוה עשה שייראו מלפניו ואמר רבי יוחנן זה חלום רע. ופרש"י מנגדא ממלקות לפי שידאג ממנו. שייראו מלפניו שישוב ויכנע ע"י חלום רע וכן אמר אליהוא אז יגלה אזן אנשים ובמוסרם יחתום להסיר אדם מעשה וגוה מגבר יכסה. והמפרשים האריכו בפי' המענה ופרש"י בדרך קצרה מתוק לחכי אז יגלה אזן אנשים כמו שעשה לאבימלך בחלום הלילה ובמוסרם יחתום [חותם] ליסרם ביסורים על עונם להסיר אדם ממעשה שהיה בדעתו לעשות וגוה מגבר יכסה ביסורין למען הכניעו ולהשפילו כדי שיחשוך נפשו ממיתה גמורה. ואפשר לפרש שהקב"ה מביא עליו יסורין וראשונה מבהילו בחלומות כדי להסיר מלבו גאוה שקועה שהיא מכוסה ממנו ר"ל שאינו מכיר בה וחוטא בשוגג וע"י החלומות יפשפש במעשיו וירגיש חטאו בשגגה בגאוה ויסתלק ממנו. ולפי דרך זו הוסיפו עוד לומר לאדם טוב מראין לו חלום רע כי הוא יתברך מטיב לטובים ולישרים בלבותם ועל ידי החלום מבהיל ישוב מחטאו ולאדם רע מראין לו חלום טוב לחזק את לבו כמנהגו יתברך עם רשעים בתכלית וכן כתב רש"י כדי לשמחו שיאכל עולמו ולכן כל שנותיו של אחיתופל לא ראה חלום רע ולזאת הכוונה אמרו חלמא בישא עציבותיה מסתייה כדי שיתעורר לשוב בתשובה בסבת עצבונו. וכיון שזאת כוונתו ית' בשהאיש הטוב יחלום ענינים מבהילים אין ראוי לחשוב על החלומות ההם שהם גזר דין קיים דלא למיהדר מיניה אבל האמת שיש כנגדם ב' בטולים הא' שרוב דברי החלום ועניניו הם בטלים וכוזבים ר"ל שלא היה להם שום מציאות ואף על פי שכן ראה בחלומו נדמו לו בדמיון כוזב לגמרי ולזה אמרו כמו שאי אפשר לבר בלא תבן כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים. הב' שגם החלק שראה באמת רצוני לומר שנגזר עליו לשיהיה כן יש בו כח לבטלו על ידי תשובה ומעשים טובים ורב חסדא רמז על ב' הבטולים לרמוז לראשון אמר חלמא בישא עדיף מטבא. לא חלמא טבא מתקיים כוליה ולא חלמא בישא ולרמוז לשני אמר חלמא דלא מפשר כאגרתא דלא מקריא ר"ל שכמו שהאגרת שלא קראוה כלל לא יתקיים שום דבר מהכתוב בה כן אפשר שיהיה חלום זה בלא קיום כלל שיהא בטל כלו ע"י תשובה. וזה צריך לבאר יותר ולסלק המבוכה הנראית בהבנת המאמרים השניים שכפי הנראה הם רחוקים מן השכל אם נאמר שיתבטל לגמרי החלום רע בסבת פתרון טוב היוצא מפי הפותר. ולא זו בלבד אלא שהוסיף רש"י לפרש ולומר כאגרתא דלא מקריא לא טוב ולא רע הוא שכל החלומות הולכין אחר הפה. וכפי קוצר דעתי ראוי לפרש המאמרים האלה בדרך אחרת ע"ד השלוח כמו שרמזתי ואזכיר בקוצר יסוד המונח בגמ' ועליו אבנה בנין חשוב והוא זה עם היות שאמר רב הונא לאדם טוב מראין לו חלום רע כבר הוצרכו בגמ' להוציאו מפשוטו מטעם מה שהקשו עליו ובמסקנא העלו שאדם טוב אינו רואה לעולם חלום רע אלא איהו לא חזי אחריני חזו ליה אבל הוא עצמו רואה חלום טוב ועד שלא יקיץ משתכח ממנו כדי שלא ישמח ועל יסוד זה אמר רב חסדא חלמא דלא מפשר כאגרתא דלא מקריא וגופא דעובדא הכי הוא. ראובן הוא אדם טוב על הרוב ויש בידו חטא מיוחד בזדון או בשגגה והקדוש ברוך הוא חפץ להבהילו על ידי חלום כדי שיתעורר לשוב מחטאו. ולקיים מאמר אחר לרב חסדא אמר רבי ירמיה מאי דכתיב לא תאונה אליך רעה שלא יבהלוך חלומות רעות אין ראוי שראובן שהוא אדם טוב יראה הוא עצמו החלום אלא על ידי שליח כמו שמעון אוהבו הוא יהיה חולם החלום ההוא הרע על ראובן דאיהו לא חזי אבל אחריני חזו ליה. ויבא שמעון מהרה חושה ויודיע לראובן בכלל שחלם לו ענין מבהיל ואין ראוי שיפרש לו יותר כי די לו הערה בהודעה כללית הזאת לבוא מיד אצל חכם ובפני ג' יפתרנו ויטיבנו בסבת אמרם חלמא טבא וכו' ופסוקי דרחמי וגם על ידי זה ישית אל לבו לשוב מחטאו שתים הנה סבות עצמיות וסגולה אמוניית לבטל החלום רע שחלם לו שמעון אוהבו ולא ישאר לו שום שארית מהרע המזומן לבא עליו. וכיון שראובן לא ידע פרטיות החלום אין ראוי להודיעו כלל כדי שלא יהא משתומם ונבהל בשמעו רעת החלום שאולי יתעצב אל לבו ויתיאש מן הרחמים ולא ישוב בתשובה שלמה וידמה זה בודאי כאגרתא דלא מקריא וכל המאמרים שהזכרתי במקום הזה אמרם רב חסדא והם נקשרים זה עם זה כפי היסוד שהנחתי. ועם היות שזה מספיק לתקן כל מאמרי רב חסדא עדיין לא יצאתי ידי חובתי עד שאפרש גם כן מאמר רבי יוחנן הסמוך להם הרואה חלום ונפשו עגומה עליו ילך בפני ג' וכו' עד אלא אימא יטיבנו ובמה שכתבתי יש תשובה לזה כי הרואה חלום ונפשו עגומה עליו איננו אדם טוב לגמרי כדוד וכיוצא בו רק יהיה כאדם אמצעי שיש בו הכנה קצת להתרות בו בחלום על ידי עצמו ולא ע"י אחר ועליו לבקש רפואת תעלה למחלתו וללכת לפני אוהבים וחכם עמהם ויודיע להם צערו בכלל כי חלם חלום מכאיב ומבהיל ואין ראוי שיפרש להם פרטי החלום כדי שלא ישבר לבו שיראה בעיניו כאלו כבר נגמר הדין ועל ידי ספורו הוא ככתוב וחתום. וכיון שהאיש הזה איננו אדם טוב לגמרי רק אמצעי רך הלבב ואיננו גדול הנפש יתייאש מן הרחמים וכוונתנו לחזק את לבו ושישמע דברי חכמים יאמרו פסוקי דרחמי ולזה ראוי שלא יספר החלום בפרט רק שיהא לעולם כאגרתא דלא מיקריא ודי בזה לבטל חלומו לגמרי. ולפי שיטה זאת יתוקנו כל המאמרים הראשונים אבל עדיין אנו צריכין למודעי בתקון המאמרים האחרונים והדבר הקשה הזה מאמר קצר והוא כל החלומות הולכים אחר הפה וזאת היתה כוונתי במה שרמזתי למעלה שהוא מן ההכרח לפרשם על דרך השלוח וקצת בדרך הפלגה כמנהג במקומות רבים במדרשי הגדה ואפרש בהם שני פירושים והוצרכנו לשניהם כאשר אבאר. כבר הנחתי שתקון חלום רע ובטולו תלוי בעצת החכם הפותר שאם יפתור חלומו באופן שיפשפש במעשיו ויעשה תשובה וילוו אליו שנים שלשה דמרחמי ליה וכלם יאמרו חלמא טבא וכו' ופסוקי דרחמי בוודאי תתבטל רעת החלום בסבת הפותר ומטיבי החלום שכלם כאחד יעידון ויגידון אמונה שלימה שהקב"ה טוב ומטיב ייטיב לטובים ומהפך גזר דינו אשר ראה בחלומו מרעה לטובה ואם לא יעשו כן רק אמור יאמרו לו דנא פשר חלמא שנגזר הדין לרעה על פלוני החולם דלא למיהדר מינה. כל פה דובר נבלה כזה הוא סבת קיום החלום לרעה כי החולם החלום ההוא לא יעשה תשובה כראוי וכפי זאת ההנחה יצדק מאמר כל נבון וחכם שיאמר קיום כל החלומות ובטולם הכל תלוי במה שיאמר הפותר בפיו ובשפתיו וכן כל שאר מטיבי החלום עמו. וזאת היתה כוונת האומר כל החלומות הולכים אחר הפה כי כשנדקדק לשון זה באומרו הולכים הכוונה בו שכמו שהדרך הוא גבול אמצעי ללכת בו אל מחוז החפץ ואיננו הוא לבדו תכלית אחרון כן דברי הפותרים ומטיבי החלום הם גבול אמצעי להגעת התכלית ובאמצעותם וגם באמצעות סבות אחרות תלויות בחולם החלום נגיע אל התכלית. ואין ראוי שנפרש שהרשות נתונה לפותר יעשה כרצונו ועל פיו לבדו יהיה מציאות החלום או ביטולו ודי בזה לתקן מאמר כל החלומות הולכים אחר הפה אבל מה אעשה כי כל זה איננו שוה לתקן הני עובדי דבר הדיא. והדרך ישכון אור לתקן הכל שנסמוך ונשען בצד מה על דברי הר"א ן' עזרא שאמר שהם דברי יחיד רצוני לומר שבראשונה היה חולק רבא כנגד אותה סברא והיתה דברי יחיד ולא היה חושש לכל פתרוני הפסוקים שהיה פותר בר הדיא כנגדו עד דנפל ספרא מיניה וחזא רבא דהוה כתיב ביה כל החלומות הולכים אחר הפה אמר רשע בדידך קיימא מראה שרבא עצמו הודה לו. ומה שראוי לחשוב כפי קוצר דעתי להבנת כוונת בר הדיא הוא זה. גם עתה אחרי שהסכמנו בצד מה לדברי הר"א שהמאמר הנזכר הוא דברי יחיד ואין הלכה כמותו עדיין נשאר עלינו לחקור ולידע מה ראה היחיד לומר כן ועל מה סמך לומר דבר הנראה כנגד השכל שמציאות החלום אשר חלם ראובן ר"ל קיומו או בטולו יהיה תלוי ברצון עובר בשוק יהיה מי שיהיה שיפתור החלום כפי רצונו ודברי פיו יהיו קיימים. והמעט אשר השיגה ידי להשיב תשובה לזה הוא כי כחות האנשים מחולפים לעשות טוב ורע כמו שגדול כח החכמים חסידים ואנשי מעשה להטיב לטובים ולשים עיניהם עליהם לטובה כן הרשות נתונה ע"י סטרא דשמאלא לאנשים רעים וחטאים לעשות רעה במחשבה ובדבור ובמעשה למי שירצו ובעת שירצו ע"י [השקפת] חושיהם הנגלים והפנימיים. ואף כי לא למדתי חכמה זכורני מה שראיתי בימי בחרותי בספר כוונות בשרשי הפליאות אמר שיש סגולה בכח הנפש ועצמותם לפעול בהיולי העולם בהסרת צורה והמצאת צורה וכו' ואמר עוד וז"ל וכבר יעבור פעל קצת הנפשות אל גוף אחר עד תפסיד הרוח במחשבה ותהרוג האדם במחשבה ויולץ מזה כשהוא מרעי העין וכתב נרבוני בפירושו בתואר פעל העין איך יהיה שיעיין בטובותיו ויפלא מהם ויקנא בו ויחשוב רע בו ושאי אפשר שיטה כי אם אל הרע וימציאהו בו ויעזור לזה כשיהיה האיש מחלק מאדים כאמרם ז"ל מר נמי עניש וקטיל ע"כ. הלא כתבתי דבריו אלה ע"ד כדהוה גמיר רבי מאיר מפומיה דאחר דתוכו אכל קליפתו זרק. ואל זה כוונתי באמרי שע"י סטרא דשמאלא פועלים החטאים האלה בנפשותם. וגם רז"ל הודיעונו גנות בעלי העין והתירו מדידת אזור בשבת להנצל מעין הרע וגם בנדון זה ניתן רשות למשחית כמו בר הדיא שע"י דבורו ומחשבתו הטובה היא אם רעה יתן מציאות לחלום כפי רצונו הן לטוב הן לרע וכפי פירוש זה יהיה מאמר כל החלומות הולכים אחר הפה דברי יחיד אבל הדעת האמתי ונכון לדעת רוב דברי רז"ל בענין החלומות ופתרונם מה שכתבתי למעלה כי יהוה עשה שייראו מלפניו ואח"כ עצת מלאכיו ישלים הם שלשה עבדיו וחכם פותר מטיבי החלום ע"י תשובה ותפלה: