יוֹם זֶה מְכֻבָּד מִכָּל יָמִים,
כִּי בוֹ שָׁבַת צוּר עוֹלָמִים:
שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מְלַאכְתֶּךָ,
וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי לֵאלֹקֶיךָ,
שַׁבָּת לֹא תַעֲשֶׂה בוֹ מְלָאכָה,
כִּי כֹל עָשָׂה שֵׁשֶׁת יָמִים.
יוֹם זֶה מְכֻבַּד מִכָּל יָמִים,
כִּי בוֹ שָׁבַת צוּר עוֹלָמִים:
רִאשׁוֹן הוּא לְמִקְרָאֵי קֹדֶשׁ,
יוֹם שַׁבָּתוֹן יוֹם שַׁבָּת קֹדֶשׁ,
עַל כֵּן כָּל אִישׁ בְּיֵינוֹ יְקַדֵּשׁ,
עַל שְׁתֵּי לֶחֶם יִבְצְעוּ תְמִימִים.
יוֹם זֶה מְכֻבָּד מִכָּל יָמִים,
כִּי בוֹ שָׁבַת צוּר עוֹלָמִים:
אֱכוֹל מַשְׁמַנִּים שְׁתֵה מַמְתַּקִּים,
כִּי אֵל יִתֵּן לְכֹל בּוֹ דְּבֵקִים,
בֶּגֶד לִלְבֹּשׁ, לֶחֶם חֻקִּים,
בָּשָׂר וְדָגִים וְכָל מַטְעַמִּים.
יוֹם זֶה מְכֻבַּד מִכָּל יָמִים,
כִּי בוֹ שָׁבַת צוּר עוֹלָמִים:
לֹא תְחַסַּר (נ"א: תֶחְסַר) כֹּל בּוֹ וְאָכַלְתָּ,
וְשָּׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ
אֶת ה׳ אֱלֹקֶיךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ,
כִּי בֵרַכְךָ מִכָּל הָעַמִּים.
יוֹם זֶה מְכֻבַּד מִכָּל יָמִים,
כִּי בוֹ שָׁבַת צוּר עוֹלָמִים:
הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹדוֹ,
וְגַם הָאָרֶץ מָלְאָה חַסְדּוֹ,
רְאוּ כִּי כָל אֵלֶּה עָשְׂתָה יָדוֹ,
כִּי הוּא הַצּוּר, פָּעֳלוֹ תָמִים.
יוֹם זֶה מְכֻבָּד מִכָּל יָמִים,
כִּי בוֹ שָׁבַת צוּר עוֹלָמִים:
This day is glorified above all days, for on it did rest the Rock of Ages.
Six days do your work,
And the Seventh Day is for your god.
On the Sabbath do not do work,
For all was made in the six days.
This day is glorified above all days, for on it did rest the Rock of Ages.
First is it to the holy readings,
A day of Shabbaton, the holy Sabbath day!
Therefore all people with their wine sanctify it
over two loaves the pure ones cut.
This day is glorified above all days, for on it did rest the Rock of Ages.
Eat fats, drink sweets,
For god will give to all who grasp him,
clothing to wear, bread of the laws,
meat and fish and all delicacies.
This day is glorified above all days, for on it did rest the Rock of Ages.
Do not deny yourself anything on it, and eat
and be satisfied and bless
the LORD your god which you love
for he has blessed you above all other nations.
This day is glorified above all days, for on it did rest the Rock of Ages.
The heavens tell his glory,
and also the land is filled with his charity
See that all this his hand made,
for he is the Rock, his act is perfect.
This day is glorified above all days, for on it did rest the Rock of Ages.
יוֹם זֶה מְכֻבָּד מִכָּל יָמִים
כִּי בוֹ שָׁבַת צוּר עוֹלָמִים
אִם־תָּשִׁ֤יב מִשַּׁבָּת֙ רַגְלֶ֔ךָ עֲשׂ֥וֹת חֲפָצֶ֖ךָ בְּי֣וֹם קׇדְשִׁ֑י וְקָרָ֨אתָ לַשַּׁבָּ֜ת עֹ֗נֶג לִקְד֤וֹשׁ ה׳ מְכֻבָּ֔ד וְכִבַּדְתּוֹ֙ מֵעֲשׂ֣וֹת דְּרָכֶ֔יךָ מִמְּצ֥וֹא חֶפְצְךָ֖ וְדַבֵּ֥ר דָּבָֽר׃
If you refrain from trampling the sabbath, from pursuing your affairs on My holy day; if you call the sabbath “delight,” GOD ’s holy day “honored”; and if you honor it and go not your ways nor look to your affairs, nor strike bargains—
(א) אַרְבָּעָה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּשַׁבָּת. שְׁנַיִם מִן הַתּוֹרָה. וּשְׁנַיִם מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים וְהֵן מְפֹרָשִׁין עַל יְדֵי הַנְּבִיאִים. שֶׁבַּתּוֹרָה (שמות כ ז) "זָכוֹר" וְ (דברים ה יא) "שָׁמוֹר". וְשֶׁנִּתְפָּרְשׁוּ עַל יְדֵי הַנְּבִיאִים כָּבוֹד וָעֹנֶג שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נח יג) "וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג וְלִקְדוֹשׁ ה׳ מְכֻבָּד":
(ב) אֵיזֶהוּ כָּבוֹד זֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁמִּצְוָה עַל אָדָם לִרְחֹץ פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו בְּחַמִּין בְּעֶרֶב שַׁבָּת מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת וּמִתְעַטֵּף בְּצִיצִית וְיוֹשֵׁב בְּכֹבֶד רֹאשׁ מְיַחֵל לְהַקְבָּלַת פְּנֵי הַשַּׁבָּת כְּמוֹ שֶׁהוּא יוֹצֵא לִקְרַאת הַמֶּלֶךְ. וַחֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ מְקַבְּצִין תַּלְמִידֵיהֶן בְּעֶרֶב שַׁבָּת וּמִתְעַטְּפִים וְאוֹמְרִים בּוֹאוּ וְנֵצֵא לִקְרַאת שַׁבָּת הַמֶּלֶךְ:
(ג) וּמִכְּבוֹד הַשַּׁבָּת שֶׁיִּלְבַּשׁ כְּסוּת נְקִיָּה. וְלֹא יִהְיֶה מַלְבּוּשׁ החֹל כְּמַלְבּוּשׁ הַשַּׁבָּת. וְאִם אֵין לוֹ לְהַחֲלִיף מְשַׁלְשֵׁל טַלִּיתוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא מַלְבּוּשׁוֹ כְּמַלְבּוּשׁ הַחל. וְעֶזְרָא תִּקֵּן שֶׁיְּהוּ הָעָם מְכַבְּסִים בַּחֲמִישִׁי מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת:
(ד) אָסוּר לִקְבֹּעַ סְעֻדָּה וּמִשְׁתֶּה בְּעֶרֶב שַׁבָּת מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת. וּמֻתָּר לֶאֱכל וְלִשְׁתּוֹת עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ. וְאַף עַל פִּי כֵן מִכְּבוֹד הַשַּׁבָּת שֶׁיִּמָּנַע אָדָם מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה מִלִּקְבֹּעַ סְעֻדָּה כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס לְשַׁבָּת כְּשֶׁהוּא מִתְאַוֶּה לֶאֱכל:
(ה) מְסַדֵּר אָדָם שֻׁלְחָנוֹ בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ אֶלָּא לִכְזַיִת. וְכֵן מְסַדֵּר שֻׁלְחָנוֹ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ אֶלָּא לִכְזַיִת. כְּדֵי לְכַבְּדוֹ בִּכְנִיסָתוֹ וּבִיצִיאָתוֹ. וְצָרִיךְ לְתַקֵּן בֵּיתוֹ מִבְּעוֹד יוֹם מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת. וְיִהְיֶה נֵר דָּלוּק וְשֻׁלְחָן עָרוּךְ לֶאֱכל וּמִטָּה מֻצַּעַת שֶׁכָּל אֵלּוּ לִכְבוֹד שַׁבָּת הֵן:
(ו) אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה אָדָם חָשׁוּב בְּיוֹתֵר וְאֵין דַּרְכּוֹ לִקַּח דְּבָרִים מִן הַשּׁוּק וְלֹא לְהִתְעַסֵּק בִּמְלָאכוֹת שֶׁבַּבַּיִת חַיָּב לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים שֶׁהֵן לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת בְּגוּפוֹ שֶׁזֶּה הוּא כְּבוֹדוֹ. חֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים מֵהֶם מִי שֶׁהָיָה מְפַצֵּל הָעֵצִים לְבַשֵּׁל בָּהֶן. וּמֵהֶן מִי שֶׁהָיָה מְבַשֵּׁל אוֹ מוֹלֵחַ בָּשָׂר אוֹ גּוֹדֵל פְּתִילוֹת אוֹ מַדְלִיק נֵרוֹת. וּמֵהֶן מִי שֶׁהָיָה יוֹצֵא וְקוֹנֶה דְּבָרִים שֶׁהֵן לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת מִמַּאֲכָל וּמַשְׁקֶה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ בְּכָךְ. וְכָל הַמַּרְבֶּה בְּדָבָר זֶה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח:
(1) There are four [dimensions] to the [observance of] the Sabbath: two originating in the Torah, and two originating in the words of our Sages, which are given exposition by the Prophets. [The two dimensions originating] in the Torah are the commandments "Remember [the Sabbath day]" and "Observe [the Sabbath day]." [The two dimensions] given exposition by the Prophets are honor and pleasure as [Isaiah 58:13] states: "And you shall call the Sabbath 'A delight, sanctified unto God and honored.'
(2) What is meant by honor? This refers to our Sages' statement that it is a mitzvah for a person to wash his face, his hands, and his feet in hot water on Friday in honor of the Sabbath. He should wrap himself in tzitzit and sit with proper respect, waiting to receive the Sabbath as one goes out to greet a king.
The Sages of the former generations would gather their students together on Friday, wrap themselves [in fine robes] and say, "Come, let us go out and greet the Sabbath, the king.
(3) Among the ways of honoring the Sabbath is wearing a clean garment. One's Sabbath garments should not resemble one's weekday clothes. A person who does not have a different garment for the Sabbath should allow his robe to hang low, so that his [Sabbath] clothing will not resemble the clothes he wears during the week.
Ezra ordained that the people launder their clothes on Thursday as an expression of honor for the Sabbath.
(4) In respect for the Sabbath, it is forbidden to plan a meal or a winefest for Friday. [According to the letter of the law,] one may eat or drink until nightfall. Nevertheless, as an expression of honor for the Sabbath, a person should refrain from planning a meal for [mid]afternoon on, so that he will enter the Sabbath with an appetite.
(5) A person should prepare his table on Friday, even if he is [to partake] only [of an amount of food] equivalent to the size of an olive. Similarly, a person should prepare his table on Saturday night, even if he is [to partake] only [of an amount of food] equivalent to the size of an olive. [In this manner,] he shows his respect for the Sabbath when it enters and when it departs.
One should prepare one's house while it is still day as an expression of respect for the Sabbath. There should be a lamp burning, a table prepared [with food] to eat, and a couch bedecked with spreads. All of these are expressions of honor for the Sabbath.
(6) Even a very important person who is unaccustomed to buying items at the marketplace or to doing housework is required to perform tasks to prepare by himself for the Sabbath. This is an expression of his own personal honor.
The Sages of the former generations [would involve themselves in such activities]: There was one who would chop wood to cook with, one who would salt meat, one would braid wicks, and one who would kindle the lamps. Others would go out and purchase food and beverages for the Sabbath, even though this was not their ordinary practice. The more one involves oneself in such activities, the more praiseworthy it is.
וַיְבָ֤רֶךְ אֱלֹקִים֙ אֶת־י֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י וַיְקַדֵּ֖שׁ אֹת֑וֹ כִּ֣י ב֤וֹ שָׁבַת֙ מִכׇּל־מְלַאכְתּ֔וֹ אֲשֶׁר־בָּרָ֥א אֱלֹקִ֖ים לַעֲשֽׂוֹת׃
And God blessed the seventh day and declared it holy—having ceased on it from all the work of creation that God had done.
בִּטְח֥וּ בַֽה׳ עֲדֵי־עַ֑ד כִּ֚י בְּיָ֣הּ ה׳ צ֖וּר עוֹלָמִֽים׃
Trust in GOD—for ever and ever, for in Kah—GOD—you have an everlasting Rock.
שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מְלַאכְתֶּךָ,
וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי לֵאלֹקֶיךָ,
שַׁבָּת לֹא תַעֲשֶׂה בוֹ מְלָאכָה,
כִּי כֹל עָשָׂה שֵׁשֶׁת יָמִים.
(ט) שֵׁ֤֣שֶׁת יָמִ֣ים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד֮ וְעָשִׂ֖֣יתָ כׇּֿל־מְלַאכְתֶּֽךָ֒׃ (י) וְי֨וֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔֜י שַׁבָּ֖֣ת ׀ לַה׳ אֱלֹקֶ֑֗יךָ לֹֽ֣א־תַעֲשֶׂ֣֨ה כׇל־מְלָאכָ֜֡ה אַתָּ֣ה ׀ וּבִנְךָ֣͏ֽ־וּ֠בִתֶּ֗ךָ עַבְדְּךָ֤֨ וַאֲמָֽתְךָ֜֙ וּבְהֶמְתֶּ֔֗ךָ וְגֵרְךָ֖֙ אֲשֶׁ֥֣ר בִּשְׁעָרֶֽ֔יךָ׃ (יא) כִּ֣י שֵֽׁשֶׁת־יָמִים֩ עָשָׂ֨ה ה׳ אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֗רֶץ אֶת־הַיָּם֙ וְאֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־בָּ֔ם וַיָּ֖נַח בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֑י עַל־כֵּ֗ן בֵּרַ֧ךְ ה׳ אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת וַֽיְקַדְּשֵֽׁהוּ:
רִאשׁוֹן הוּא לְמִקְרָאֵי קֹדֶשׁ,
יוֹם שַׁבָּתוֹן יוֹם שַׁבָּת קֹדֶשׁ,
עַל כֵּן כָּל אִישׁ בְּיֵינוֹ יְקַדֵּשׁ,
עַל שְׁתֵּי לֶחֶם יִבְצְעוּ תְמִימִים.
(ב) דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם מוֹעֲדֵ֣י ה׳ אֲשֶׁר־תִּקְרְא֥וּ אֹתָ֖ם מִקְרָאֵ֣י קֹ֑דֶשׁ אֵ֥לֶּה הֵ֖ם מוֹעֲדָֽי׃ (ג) שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֮ תֵּעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י שַׁבַּ֤ת שַׁבָּתוֹן֙ מִקְרָא־קֹ֔דֶשׁ כׇּל־מְלָאכָ֖ה לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ שַׁבָּ֥ת הִוא֙ לַֽה׳ בְּכֹ֖ל מוֹשְׁבֹֽתֵיכֶֽם׃
(2) Speak to the Israelite people and say to them: These are My fixed times, the fixed times of ה׳, which you shall proclaim as sacred occasions. (3) On six days work may be done, but on the seventh day there shall be a sabbath of complete rest, a sacred occasion. You shall do no work; it shall be a sabbath of ה׳ throughout your settlements.
דיני בציעת הפת בשבת. ובו ד סעיפים:
בוצע על שתי ככרות [שלימות] שאוחז שתיהן בידו ובוצע התחתונה: הגה ודוקא בליל שבת [ד"ע] אבל ביום השבת או בליל י"ט בוצעין על העליונה [כל בו והגהות מה׳' פ"ח מהלכות חמץ ומצה] והטעם הוא על דרך הקבלה:
The Laws Pertaining to Breaking Bread on Shabbos, 4 Seifim:
Every person is obligated to break bread on two [whole] loaves. One holds them both in his hands and breaks the bottom one. RAMA: Specifically on the night of Shabbat. However on Shabbat day, or on the night of Yom Tov, we break the top one [Kol Bo; Hagahos Maimoni] and the reason is according to the Kabbalah.
אֱכוֹל מַשְׁמַנִּים שְׁתֵה מַמְתַּקִּים,
כִּי אֵל יִתֵּן לְכֹל בּוֹ דְּבֵקִים,
בֶּגֶד לִלְבֹּשׁ, לֶחֶם חֻקִּים,
בָּשָׂר וְדָגִים וְכָל מַטְעַמִּים.
וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֡ם לְכוּ֩ אִכְל֨וּ מַשְׁמַנִּ֜ים וּשְׁת֣וּ מַֽמְתַקִּ֗ים וְשִׁלְח֤וּ מָנוֹת֙ לְאֵ֣ין נָכ֣וֹן ל֔וֹ כִּֽי־קָד֥וֹשׁ הַיּ֖וֹם לַאֲדֹנֵ֑ינוּ וְאַל־תֵּ֣עָצֵ֔בוּ כִּֽי־חֶדְוַ֥ת ה׳ הִ֥יא מָֽעֻזְּכֶֽם׃
He further said to them, “Go, eat choice foods and drink sweet drinks and send portions to whoever has nothing prepared, for the day is holy to our Lord. Do not be sad, for your rejoicing in the LORD is the source of your strength.”
וַיֹּ֣אמֶר נְחֶמְיָ֣ה ה֣וּא הַתִּרְשָׁ֡תָא וְעֶזְרָ֣א הַכֹּהֵ֣ן ׀ הַסֹּפֵ֡ר וְהַלְוִיִּם֩ הַמְּבִינִ֨ים אֶת־הָעָ֜ם לְכׇל־הָעָ֗ם הַיּ֤וֹם קָדֹֽשׁ־הוּא֙ לַה׳ אֱלֹקֵיכֶ֔ם אַל־תִּֽתְאַבְּל֖וּ וְאַל־תִּבְכּ֑וּ כִּ֤י בוֹכִים֙ כׇּל־הָעָ֔ם כְּשׇׁמְעָ֖ם אֶת־דִּבְרֵ֥י הַתּוֹרָֽה׃
Nehemiah the Tirshatha, Ezra the priest and scribe, and the Levites who were explaining to the people said to all the people, “This day is holy to the LORD your God: you must not mourn or weep,” for all the people were weeping as they listened to the words of the Teaching.
כי בוכים כל העם. מפני שלא קיימו התורה כראוי:
for all the people were weeping because they did not uphold the Torah appropriately.
וַיִּדַּ֥ר יַעֲקֹ֖ב נֶ֣דֶר לֵאמֹ֑ר אִם־יִהְיֶ֨ה אֱלֹקִ֜ים עִמָּדִ֗י וּשְׁמָרַ֙נִי֙ בַּדֶּ֤רֶךְ הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר אָנֹכִ֣י הוֹלֵ֔ךְ וְנָֽתַן־לִ֥י לֶ֛חֶם לֶאֱכֹ֖ל וּבֶ֥גֶד לִלְבֹּֽשׁ׃
Jacob then made a vow, saying, “If God remains with me, protecting me on this journey that I am making, and giving me bread to eat and clothing to wear,
שָׁ֤וְא ׀ וּֽדְבַר־כָּזָ֡ב הַרְחֵ֬ק מִמֶּ֗נִּי רֵ֣אשׁ וָ֭עֹשֶׁר אַל־תִּֽתֶּן־לִ֑י הַ֝טְרִיפֵ֗נִי לֶ֣חֶם חֻקִּֽי׃
Keep lies and false words far from me; give me neither poverty nor riches, but provide me with my daily bread,
לֹא תְחַסַּר (נ"א: תֶחְסַר) כֹּל בּוֹ וְאָכַלְתָּ,
וְשָּׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ
אֶת ה׳ אֱלֹקֶיךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ,
כִּי בֵרַכְךָ מִכָּל הָעַמִּים.
(ט) אֶ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר לֹ֤א בְמִסְכֵּנֻת֙ תֹּֽאכַל־בָּ֣הּ לֶ֔חֶם לֹֽא־תֶחְסַ֥ר כֹּ֖ל בָּ֑הּ אֶ֚רֶץ אֲשֶׁ֣ר אֲבָנֶ֣יהָ בַרְזֶ֔ל וּמֵהֲרָרֶ֖יהָ תַּחְצֹ֥ב נְחֹֽשֶׁת׃ (י) וְאָכַלְתָּ֖ וְשָׂבָ֑עְתָּ וּבֵֽרַכְתָּ֙ אֶת־ה׳ אֱלֹקֶ֔יךָ עַל־הָאָ֥רֶץ הַטֹּבָ֖ה אֲשֶׁ֥ר נָֽתַן־לָֽךְ׃
(9) a land where you may eat food without stint, where you will lack nothing; a land whose rocks are iron and from whose hills you can mine copper. (10) When you have eaten your fill, give thanks to your God ה׳ for the good land given to you.
וְאָ֣הַבְתָּ֔ אֵ֖ת ה׳ אֱלֹקֶ֑יךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ֥ וּבְכׇל־נַפְשְׁךָ֖ וּבְכׇל־מְאֹדֶֽךָ׃
You shall love your God ה׳ with all your heart and with all your soul and with all your might.
בָּר֥וּךְ תִּֽהְיֶ֖ה מִכׇּל־הָעַמִּ֑ים לֹא־יִהְיֶ֥ה בְךָ֛ עָקָ֥ר וַֽעֲקָרָ֖ה וּבִבְהֶמְתֶּֽךָ׃
You shall be blessed above all other peoples: there shall be no sterile male or female among you or among your livestock.
הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹדוֹ,
וְגַם הָאָרֶץ מָלְאָה חַסְדּוֹ,
רְאוּ כִּי כָל אֵלֶּה עָשְׂתָה יָדוֹ,
כִּי הוּא הַצּוּר, פָּעֳלוֹ תָמִים.
הַשָּׁמַ֗יִם מְֽסַפְּרִ֥ים כְּבֽוֹד־אֵ֑ל וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דָ֗יו מַגִּ֥יד הָרָקִֽיעַ׃
The heavens declare the glory of God, the sky proclaims His handiwork.
אֹ֭הֵב צְדָקָ֣ה וּמִשְׁפָּ֑ט חֶ֥סֶד ה׳ מָלְאָ֥ה הָאָֽרֶץ׃
He loves what is right and just; the earth is full of the LORD’s faithful care.
חַסְדְּךָ֣ ה׳ מָלְאָ֥ה הָאָ֗רֶץ חֻקֶּ֥יךָ לַמְּדֵֽנִי׃
Your steadfast love, O LORD, fills the earth; teach me Your laws.
(א) כֹּ֚ה אָמַ֣ר ה׳ הַשָּׁמַ֣יִם כִּסְאִ֔י וְהָאָ֖רֶץ הֲדֹ֣ם רַגְלָ֑י אֵי־זֶ֥ה בַ֙יִת֙ אֲשֶׁ֣ר תִּבְנוּ־לִ֔י וְאֵי־זֶ֥ה מָק֖וֹם מְנוּחָתִֽי׃ (ב) וְאֶת־כׇּל־אֵ֙לֶּה֙ יָדִ֣י עָשָׂ֔תָה וַיִּהְי֥וּ כׇל־אֵ֖לֶּה נְאֻם־ה׳ וְאֶל־זֶ֣ה אַבִּ֔יט אֶל־עָנִי֙ וּנְכֵה־ר֔וּחַ וְחָרֵ֖ד עַל־דְּבָרִֽי׃
(1) Thus said GOD: the heaven is My throne and the earth is My footstool: where could you build a house for Me, what place could serve as My abode? (2) All this was made by My hand, and thus it all came into being—declares GOD. Yet to such a one I look: to the poor and brokenhearted, who is concerned about My word.
הַצּוּר֙ תָּמִ֣ים פׇּֽעֳל֔וֹ כִּ֥י כׇל־דְּרָכָ֖יו מִשְׁפָּ֑ט אֵ֤ל אֱמוּנָה֙ וְאֵ֣ין עָ֔וֶל צַדִּ֥יק וְיָשָׁ֖ר הֽוּא׃
The Rock!—whose deeds are perfect, yea, all God’s ways are just; a faithful God, never false, true and upright indeed.