סִפֵּר הַרְבֵּה מֵעִנְיַן גּוֹדֶל הַיִּרְאָה וְהַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיָה לוֹ בְּיַלְדּוּתוֹ שֶׁהָיָה זָרִיז וְקָדוֹשׁ מְאד וְאָמַר שֶׁהָיָה מַתְחִיל כַּמָּה פְּעָמִים בְּיוֹם אֶחָד הַיְנוּ שֶׁהָיָה מַתְחִיל לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר, שֶׁמֵּעַתָּה יַעֲבד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאַחַר כָּךְ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם עַצְמוֹ נָפַל מִזֶּה וְנָפַל לְתַאֲוַת אֲכִילָה וְכַיּוֹצֵא וְחָזַר וְהִתְחִיל בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם פַּעַם אַחֵר שֶׁמֵּאוֹתוֹ הַשָּׁעָה יִהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר וְכוּ וְנָפַל וְחָזַר וְהִתְחִיל מֵחָדָשׁ וְכֵן הָיָה כַּמָּה פְּעָמִים בְּיוֹם אֶחָד וּכְבָר שָׁמַעְנוּ מִמֶּנּוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיָה לוֹ כַּמָּה הַתְחָלוֹת שֶׁבְּכָל פַּעַם הִתְחִיל מֵחָדָשׁ לַעֲבד אֶת ה וְזֶהוּ כְּלָל גָּדוֹל מְאד בַּעֲבוֹדַת ה לְבַל יַנִּיחַ עַצְמוֹ לִפּל חַס וְשָׁלוֹם מֵחֲמַת שֶׁנָּפַל מֵאֵיזֶה עֲבוֹדָה אוֹ מִתְּפִלָּה בְּכַוָּנָה אוֹ שֶׁנָּפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל חַס וְשָׁלוֹם עִם כָּל זֶה יְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּכָל הָאֶפְשָׁר וְיַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כְּאִלּוּ הַיּוֹם הִתְחִיל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאַף אִם יִהְיֶה כֵּן כַּמָּה פְּעָמִים דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חַס וְשָׁלוֹם, כַּמָּה וְכַמָּה נְפִילוֹת מֵעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ עִם כָּל זֶה יַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ אֲפִלּוּ כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים וּבְלא זֶה אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת וּלְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת וְכָל זְמַן שֶׁאֵינוֹ חָזָק בְּדַעְתּוֹ שֶׁתָּמִיד יִמְשׁךְ עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכַל בֵּין בַּעֲלִיָּה בֵּין בִּירִידָה חַס וְשָׁלוֹם אֲפִלּוּ אִם תִּהְיֶה הַיְּרִידָה חַס וְשָׁלוֹם, אֵיךְ שֶׁתִּהְיֶה אַף עַל פִּי כֵן יִהְיֶה חָזָק וְאַמִּיץ בְּדַעְתּוֹ לִמְשׁךְ וּלְהִשְׁתּוֹקֵק וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ תָּמִיד אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְלִצְעק וּלְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן אֵלָיו יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, וְלַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁיּוּכַל בַּעֲבוֹדַת ה בְּשִׂמְחָה אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה כָּל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ הִתְחַזְּקוּת הַזּאת בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת וְכָל כָּךְ הוּא צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק עַד שֶׁהוּא מֻכְרָח לִהְיוֹת מְרֻצֶּה לַעֲבד אֶת ה תָּמִיד כָּל יְמֵי חַיָּיו עַל מְנָת שֶׁלּא לְקַבֵּל פְּרָס כִּי לִפְעָמִים נִדְמֶה לְהָאָדָם שֶׁרָחוֹק שֶׁהוּא יִזְכֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא לְפִי גּדֶל הִתְרַחֲקוּתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אַף עַל פִּי כֵן יִהְיֶה מְרֻצֶּה לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁיּוּכַל בַּעֲבוֹדַת ה בְּלא עוֹלָם הַבָּא וַאֲפִלּוּ אִם נִרְאֶה לוֹ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ גֵּיהִנּם גַּם כֵּן חַס וְשָׁלוֹם יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה הוּא מְחֻיָּב לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלּוֹ תָּמִיד בַּעֲבוֹדַת ה כָּל מַה שֶּׁיּוּכַל לַעֲשׂוֹת וְלַחֲטף אֵיזֶה מִצְוָה אוֹ תּוֹרָה וּתְפִלָּה וְכַיּוֹצֵא וַה הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה וּכְעֵין מַה שֶּׁמְּסַפְּרִים בְּשֵׁם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה שֶׁפַּעַם אַחַת נָפַל בְּדַעְתּוֹ מְאד מְאד עַד שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁבְּוַדַּאי לא יִהְיֶה לוֹ עוֹלָם הַבָּא חַס וְשָׁלוֹם וְלא הָיָה לוֹ בַּמֶּה לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּלָל וְאָמַר: אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּלא עוֹלָם הַבָּא וְכָל אָדָם אֲפִלּוּ אִישׁ פָּשׁוּט אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת כִּי אִם כְּשֶׁיָּכוֹל לַעֲמד בַּכּל כַּנִּזְכָּר לְעֵיל וַאֲפִלּוּ בְּיוֹם אֶחָד צָרִיךְ לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ כַּמָּה פְּעָמִים וּלְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כַּנַּ"ל עַד אֲשֶׁר יִזְכֶּה בִּרְבוֹת הַיָּמִים לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי ה כְּסֵדֶר אָמֵן
The Rebbe often spoke about his childhood piety. He said that he began anew many times each day. He would begin the day with deep devotion, resolving that from then on he would be a true servant of God.
Then the temptation of a tasty meal or such would get the better of him, and he would fall from his high level of devotion. But on that same day he would begin again, with new resolve toward true devotion.
The Rebbe would thus fall and begin anew several times each day. He often told us how he continually began serving God anew.
This is an important rule in devotion.
Never let yourself fall completely.
There are many ways you can fall. At times your prayer and devotion may seem utterly without meaning.
Strengthen yourself and begin anew.
Act as if you were just beginning to serve God.
No matter how many times you fall, rise up and start again.
Do this again and again, for otherwise you will never come close to God.
Draw yourself toward God with all your might.
Remain strong, no matter how low you fall.
Whether you go up or down, always yearn to come close to God.
You may be brought low, but cry out to God and do everything you can to serve Him in joy.
For without this inner strength, you will never be able to truly approach God.
Keep pushing until you can do nothing else but serve God all your life.
Be ready to do so even without a promise of reward.
You may imagine that you are so far from God that you have no Future Reward.
You must still serve Him as you can, even without such promise.
It may seem that you are damned, but your responsibility is still there.
Continue serving God as best you can. Snatch a good deed, a lesson, a prayer, and God will do what is good in his eyes.
It is told that the Baal Shem Tov once became very dejected. He could find no inspiration and was sure he no longer merited the Future Reward.
But then he said ," I love God — even without reward."
This is the only path to God, and no matter how lowly you are, you can still follow it. Strengthen yourself and begin anew, even many times each day. As time passes, you will then find yourself on the road leading to God.
Amen.