Parshas Ki Seiztei 5784

In ancient wisdom there is a fable attributed to Aesop. The story tells of a poor farmer who discovers that his pet goose has laid a golden egg. Day after day, the farmer finds another golden egg, gradually accumulating wealth beyond his wildest dreams. Overcome by greed and impatience, the farmer decides to cut open the goose, hoping to retrieve all the golden eggs at once. But to his dismay, he finds nothing inside, and now there is no way to get more.

This cautionary tale finds a striking parallel in the mitzvah of Shilach HaKan, (literally “sending away the nest”) which we encounter in this week's parshah. The Torah instructs us:

דברים כ״ב:ו׳

(ו) כִּ֣י יִקָּרֵ֣א קַן־צִפּ֣וֹר ׀ לְפָנֶ֡יךָ בַּדֶּ֜רֶךְ בְּכׇל־עֵ֣ץ ׀ א֣וֹ עַל־הָאָ֗רֶץ אֶפְרֹחִים֙ א֣וֹ בֵיצִ֔ים וְהָאֵ֤ם רֹבֶ֙צֶת֙ עַל־הָֽאֶפְרֹחִ֔ים א֖וֹ עַל־הַבֵּיצִ֑ים לֹא־תִקַּ֥ח הָאֵ֖ם עַל־הַבָּנִֽים׃

Deuteronomy 22:6

(6) If, along the road, you chance upon a bird’s nest, in any tree or on the ground, with fledglings or eggs and the mother sitting over the fledglings or on the eggs, do not take the mother together with her young.

The Abarbanel, a renowned 15th-century Portuguese rabbi, explains that the prohibition against taking both mother and offspring is a divine safeguard against severing the thread of life's continuity. By taking both the mother bird and her offspring, one effectively terminates the potential for life to continue in that bird family.
The Torah is teaching us that one can certainly enjoy the resources the world has to offer, but he should be careful to preserve the “principal” source of blessing, just as the farmer should have preserved his golden goose.

In our own lives, we often face situations where we might be tempted to act impetuously to fulfill immediate gratification at the expense of long-term wellbeing. But before we make this irresponsible decision, let us ask Hashem to help us to have the wisdom to recognize the "golden geese" in our lives – be they relationships, opportunities, or resources – and the discipline to protect and sustain them for generations to come.
Good Shabbos!

--
Sources:

אברבנאל על תורה, דברים כ״ב:ו׳

ונ"ל שמלבד הרחק' האכזריו' ותקון התכונ' מאתנו הנה כוונה התורה בזה עוד להרחיק ההפסד האפשרי להיות קוד' זמנו ושתתמיד הווית הוויה כל מה שאפשר מאשר תקן הוויתם לעשות פרי שהם הבנים כמו העץ העושה פרי. וצוה הקב"ה שלא ישחית הדבר המוליד ועושה פרי אבל כמו שהותרה כריתת הפרי ונאסרה כריתת העץ כמ"ש (פ' שופטים) כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות. ככה צוה שנקח הבני' שהוא הפרי שאם נותנת בהיות' רובצת עליה' ולא נשחית עץ בלחמו אבל נשלח את האם כדי שאנחנו נזון מן הני' או האפרוחים. והאם תעשה פרי אחר ותתמיד ההויה וההטבה.

Abarbanel on Torah, Deuteronomy 22:6

...

In one of the editions of the Abarabanel they note that the Ralbag, a 14th century French Rabbi, gave a similar approach into this mitzvah.

רלב"ג על התורה, דברים כ״ב:ו׳

התועלת השלישי הוא במצו' והוא מה שהזהיר מזריעת הכרם כלאים וכבר בארנו התועלת המגיע ממצות כלאים בפרשת קדושים תהיו ומהמקום ההוא יתבאר זה ואמנם החמירה התורה יותר בכלאי הכרם משאר כלאי זרעים לפי שהגפן היא חזקת היניקה ויקרה מזה שתמשך אליה המזון ששנה אותו הזרע האחר למשוך אותו אליו ויקרה מזה מה שידמה להרכבת אילן באילן שלוקחן האחד טבע מהאחר והפרי הוא מתיחס בצד מה לכל אחד משניהם וכמו מורכב מטבע שניהם ולפי מה שיקרה בו זה תפסק ההולדה בו כמו שהתבאר בטבעיות מנעה אותו התורה של נשתמש בטוב אשר האציל השם יתעלה בצמחים שיהיה להם כח לשנות המזון שיזונו ממנו להשחתתם והנה בענין מצות הכלאים תועלת משותף והוא כי זה יישירנו אל ההבדל שיש בין המינים וזה יעמידנו על מציאות הצורות שאין דרך מבלעדיו לקנות שום שלמות אנושי. וכבר תעמוד על זה ממה שחשבו קצת הקודמים שיהיו כל הדברים דבר אחד ואלו חשבו שלא תהיה שם צורה והכחישו מפני זה מציאו' האלוה ית' וכל חכמת הנמצאות ובכלל אם לא נעמוד על ההבדל אשר בין הדברים לא נקנה שום חכמה וזה ממה שאינו צריך אל ביאור למעיין בזה הספר. והנה זה התועלת כולל לכל מיני הכלאים הנזכרים פה כמו החרישה בשור וחמור ולבישת בגד כלאים:

Ralbag on Torah, Deuteronomy 22:6

...