(ז) כִּ֚י יהוה אֱלֹהיךָ מְבִֽיאֲךָ֖ אֶל־אֶ֣רֶץ טוֹבָ֑ה אֶ֚רֶץ נַ֣חֲלֵי מָ֔יִם עֲיָנֹת֙ וּתְהֹמֹ֔ת יֹצְאִ֥ים בַּבִּקְעָ֖ה וּבָהָֽר׃(ח) אֶ֤רֶץ חִטָּה֙ וּשְׂעֹרָ֔ה וְגֶ֥פֶן וּתְאֵנָ֖ה וְרִמּ֑וֹן אֶֽרֶץ־זֵ֥ית שֶׁ֖מֶן וּדְבָֽשׁ׃(ט) אֶ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר לֹ֤א בְמִסְכֵּנֻת֙ תֹּֽאכַל־בָּ֣הּ לֶ֔חֶם לֹֽא־תֶחְסַ֥ר כֹּ֖ל בָּ֑הּ אֶ֚רֶץ אֲשֶׁ֣ר אֲבָנֶ֣יהָ בַרְזֶ֔ל וּמֵהֲרָרֶ֖יהָ תַּחְצֹ֥ב נְחֹֽשֶׁת׃(י) וְאָכַלְתָּ֖ וְשָׂבָ֑עְתָּ וּבֵֽרַכְתָּ֙ אֶת־יהוה אֱלֹהיךָ עַל־הָאָ֥רֶץ הַטֹּבָ֖ה אֲשֶׁ֥ר נָֽתַן־לָֽךְ׃
(7) For The LORD, your God, is bringing you into a good land, a land with streams and springs and fountains issuing from plain and hill;(8) a land of wheat and barley, of vines, figs, and pomegranates, a land of olive trees and honey;(9) a land where you may eat food without stint, where you will lack nothing; a land whose rocks are iron and from whose hills you can mine copper.(10) When you have eaten your fill, give thanks to The LORD, your God, for the good land given to you.
Rav Yosef - d. 333
Rabbi Yitzḥak - early 4th century
Rabbi Yitzḥak - early 4th century
דְּאָמַר רַב יוֹסֵף וְאִיתֵּימָא רַבִּי יִצְחָק: כׇּל הַמּוּקְדָּם בְּפָסוּק זֶה, מוּקְדָּם לִבְרָכָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ״.
Rav Yosef - and some say Rabbi Yitzḥak - said: "Eachprecedesin this verse takes precedencein terms of blessing as well, as it is stated: 'A land of wheat and barley, vines, figs and pomegranates, a land of olive oil and honey, (Deuteronomy 8:8)."
הָיוּ לְפָנָיו מִינִין הַרְבֵּה אִם הָיוּ בִּרְכוֹתֵיהֶן שָׁווֹת מְבָרֵךְ עַל אַחַת מֵהֶם וּפוֹטֵר אֶת הַשְּׁאָר. וְאִם אֵין בִּרְכוֹתֵיהֶם שָׁווֹת מְבָרֵךְ עַל כָּל אַחַת מֵהֶן בְּרָכָה הָרְאוּיָה לוֹ. וְאֵי זֶה מֵהֶם שֶׁיִּרְצֶה לְהַקְדִּים מַקְדִּים. וְאִם אֵינוֹ רוֹצֶה בְּזֶה יוֹתֵר מִזֶּה אִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶם אֶחָד מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים עָלָיו הוּא מְבָרֵךְ תְּחִלָּה. וְכָל הַקּוֹדֵם בַּפָּסוּק קוֹדֵם בַּבְּרָכָה. וְהַשִּׁבְעָה הֵן הָאֲמוּרִים בְּפָסוּק זֶה (דברים ח ח) ״אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבַשׁ״. וּדְבַשׁ זֶה הוּא דְּבַשׁ תְּמָרִים. וְהַתְּמָרִים קוֹדְמִין לַעֲנָבִים. שֶׁהַתְּמָרִים שֵׁנִי לְאֶרֶץ וְהָעֲנָבִים שְׁלִישִׁי לְאֶרֶץ:
[The following rules apply when] several types of food are placed before a person [at the same time]: If the same blessing applies to all of them, one should recite the blessing on one, and thus fulfill one's obligation regarding the others. If the same blessing does not apply to all of them, one should recite the blessing that is appropriate for each one individually. The order of precedence depends on one's desires.
When there is no one type of food that one desires more than the others, [the order of precedence is as follows:] If among the foods there are foods from the seven species [for which Eretz Yisrael was praised], the blessing should be recited over them first. The species that are mentioned first in the verse receive precedence with regard to the blessing.
The seven species are those mentioned in the following verse, [Deuteronomy 8:8:] "A land of wheat, barley, vines, figs, and pomegranates, a land of olives that produce oil and honey." Honey refers to date-honey.
Dates are given precedence over grapes because dates were mentioned second in proximity to the word "land," and grapes were mentioned third in proximity to that word.
When there is no one type of food that one desires more than the others, [the order of precedence is as follows:] If among the foods there are foods from the seven species [for which Eretz Yisrael was praised], the blessing should be recited over them first. The species that are mentioned first in the verse receive precedence with regard to the blessing.
The seven species are those mentioned in the following verse, [Deuteronomy 8:8:] "A land of wheat, barley, vines, figs, and pomegranates, a land of olives that produce oil and honey." Honey refers to date-honey.
Dates are given precedence over grapes because dates were mentioned second in proximity to the word "land," and grapes were mentioned third in proximity to that word.
Rabbi Ya'akov ben Asher (1270-1340)
כל הקודם בפסוק שמזכיר בו שבחו של ארץ ישראל שהוא ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש קודם לברכה אפילו אם המאוחר חביב עליו יותר ודוקא עד רמון אבל מכאן ואילך לא דארץ בתרא דכתיב בקרא הפסיק הענין וכל הסמוך לו חשוב מהמאוחר ממנו לארץ קמא דקרא הלכך זית קודם לשעורה שהוא ראשון לארץ בתרא ושעורה שני לארץ קמא וכן דבש קודם לגפן שהוא ב' לארץ בתרא וגפן ג' לארץ קמא.
כתב ה"ר פרץ דווקא אם אוכל ענבים שברכתן בפה"ע אבל אם עשה מהם יין שברכתו בפה"ג כיון שמפרט בה הגפן חשובה וקודם לדבש ואפילו לזית שהוא ראשון לארץ בתרא כיון שברכת היין חשובה קודמת בין בברכה ראשונה בין בברכה אחרונה כשכולל ברכת היין עם ברכת הפירות כדפרשי' לעיל צריך להזכיר תחלה על הגפן ועל פרי הגפן ואח"כ על העץ ועל פרי העץ ומיהו מעשה קדרה דחטין ושעורין קודמין ליין לפי שברכתן במ"מ שהיא ג"כ חשובה שמבוררת וגם קודמים לו בפסוק
Everything that appears earlier in the verse in which the land of Israel is praised, which is "a land of wheat and barley, of vines, figs, and pomegranates, a land of olive trees and honey" takes precedence in saying a blessing, even if the later one is more favored by the person. And this ordering is specifically up until pomegranate, but, from thenceforth, it is not necessarily so, since the latter mention of "land" in the verse interrupts the matter, and everything that follows that mention is more important than those that follow from the first mention of "land" in the verse. Therefore, olives take precedence over barley, which is the first word following the latter mention of the word "land" in the verse, whereas barley is the second word following the first mention of the word "land". Similarly, date-honey takes precedence over grapes/vines, which is the second word following the latter mention of the word "land", whereas vines/grapes are the third word following the first mention of the word "land".
Rabbi Peretz ben Elijah of Corbeil (died 1295) wrote that that ordering is specifically if one is eating grapes, since its blessing is "Blessed...Creator of the fruit of the tree", but if one made wine from these grapes, the blessing for which is "Blessed...Creator of the fruit of the vine", then since it specifies the vine, it is significant and its being blessed over takes precedence over date-honey, as well as taking precedence over saying the blessing over olives, which is the first word following the latter mention of the word "land" in the verse, since the blessing over the wine is significant and takes precedence, whether the pre-consumption blessing or the post-consumption blessing, since it includes the blessing over the wine along with the blessing over the fruits.... However, a cooked dish incorporating wheat and/or barley takes precedence in blessing over wine, since its blessing of "Blessed...Creator of types of sustenance", which is also important that is clear and it also precedes grapes in the verse.
Rabbi Peretz ben Elijah of Corbeil (died 1295) wrote that that ordering is specifically if one is eating grapes, since its blessing is "Blessed...Creator of the fruit of the tree", but if one made wine from these grapes, the blessing for which is "Blessed...Creator of the fruit of the vine", then since it specifies the vine, it is significant and its being blessed over takes precedence over date-honey, as well as taking precedence over saying the blessing over olives, which is the first word following the latter mention of the word "land" in the verse, since the blessing over the wine is significant and takes precedence, whether the pre-consumption blessing or the post-consumption blessing, since it includes the blessing over the wine along with the blessing over the fruits.... However, a cooked dish incorporating wheat and/or barley takes precedence in blessing over wine, since its blessing of "Blessed...Creator of types of sustenance", which is also important that is clear and it also precedes grapes in the verse.
Rabbi Yosef Karo - 1488-1575
Rabbi Moshe Isserles - 1530-1572
כל הקודם בפסוק ארץ חטה ושעור' קודם לברכה וארץ בתרא הפסיק הענין וכל הסמוך לו חשוב מהמאוחר ממנו לארץ קמא הלכך תמרי' קודמים לענבים שזה שני לארץ בתרא וזה ג' לארץ קמא:
הגה ודוקא שאוכל ענבים כמות שהן אבל אם עשה מהן יין שקובע ברכה לעצמו בפה"ג חשובה והיא קודמת לברך עליו תחלה אבל מעשה קדיר' מחמשת מיני דגן היא חשובה יות' מברכת היין כל הנאמר סמוך לארץ קמא קודם למה שנאמר סמוך לארץ בתרא לאחר ששוה לו בסמיכה לארץ [טור]:
Every food that precedes in the verse "a land of wheat, barley..." precedes in order of blessing. And the final "land" interrupts the matter of everything close to it is more important than what is further away from the first "land". Therefore, dates receive a blessing prior to grapes, since this is the second word away from the latter "land" and that is the third word away from the first "land".
GLOSS: And this is specifically when one eats grapes as they are. But if one made wine from grapes, upon which one blesses "Creator of the fruits of the vine", one proceeds to bless upon it first. But a cooked/baked good made from the five grains is more important than the blessing over wine. Everything that is said close to the first land precedes what is said close to the latter "land", since it is equivalent to its closeness to "land".
GLOSS: And this is specifically when one eats grapes as they are. But if one made wine from grapes, upon which one blesses "Creator of the fruits of the vine", one proceeds to bless upon it first. But a cooked/baked good made from the five grains is more important than the blessing over wine. Everything that is said close to the first land precedes what is said close to the latter "land", since it is equivalent to its closeness to "land".
Rabbi Mordecai ben Avraham Yoffe (1530-1612)
Rabbi Menaḥem Mendel ben Meshullam Auerbakh (1620-1689)
אבל אם עשה כו'. אף אם לזית שהוא ראשון לארץ בתרא וגפן הוא ג' לארץ קמא וכן לענין ברכה אחרונה אם חייב לברך על היין ברכה מעין ג' הזית נמי מעין ג' צריך לכלול ולהקדים יין לזית דהיינו לומר על הגפן ועל פרי הגפן על העץ ועל פרי העץ (טור בשם הר"ר פרץ) הביאו לפניו יין לשתות ושמן טוב להריח בו אוחז את היין בימינו ומברך עליו ואח"כ יברך על השמן (ברכות פ"ו והלכה כב"ה הטור סי' רי"ב):
Even if there is an olive, which is the first words following the latter mention of the word "land" in the verse, and vine/grapes, which is the third word from the first mention of the word "land" in the verse. And, similarly, with regard to the post-consumption blessing, if one is obligated to bless upon the wine a blessing of an abbreviation of three: the olive also requires a three-part abbreviated blessing following its consumption to be included, but one offers precedence to blessing upon the wine over the olive, whereupon one would say "upon the vine and upon the fruits of the vine, upon the three and upon the fruits of the tree" (Tur quoting Rabbenu Peretz). If they brought in front of someone wine to drink and good oil to smell, one should grab the wine in his right hand, blessing upon it, and then, afterwards, blessing upon the oil.
כל הנאמר וכו'. ...
ובהגה בלבוש כתב השואל דבאמת דיין קודם לכל כיון שברכתו חשובה וברכת במ"מ קודמת ליין משום שהיא חשובה וגם קודמת בפסוק וברכת זית קודמת לברכת במ"מ מפני שקודמת בפסוק דקדימת הפסוק הוא עדיפ' מחשיבת ברכת במ"מ וחשיבת היין היא עדיפא מקדימת הפסוק אך במ"מ לפי שהיא חשובה וקודמת היא קודמת ליין עכ"ד, ...
“All that was said, etc. …" - And in the gloss to the Levush, the questioner wrote that, "In truth, a judge comes before all, since his blessing is important; and the blessing ‘Borei Minei Mezonot’ (Creator of types of sustenance) precedes wine because it is important and also precedes it in the verse; and the blessing over olives precedes the blessing of Mezonot because it precedes it in the verse — for precedence in the verse is preferable to the importance of the Mezonot blessing. And the importance of wine is preferable to precedence in the verse; however, Mezonot, because it is important and also earlier, comes before wine."
הלכך תמרים קודמים כו'. בטור כתוב קודם זה הלכך זית קודם לשעורה כו' ונראה דזה מיירי בתבשיל הנעשה משעורים דאי תפרש דוקא בכוסס שעורים שברכתו בורא פרי האדמה אז זית קודם לו. אבל במעשה קדירה דשעורים שברכתו בורא מיני מזונות מבורר טפי מבורא פרי העץ דזית זה אינו דאם כן אמאי כת' הטור אח"כ גבי יין ומיהו מעשה קדרה דחטי' דשעורים קודמין ליין לפי שברכתו בורא מיני מזונות שהיא ג"כ חשובה ומבוררת לו וגם קודמין בפסוק עכ"ל. והיה לו לכתו' רבותא גדולה ברישא גבי זית דאפילו במקום שהשעורה מאוחר בפסוק כגון לגבי זית אפילו הכי בורא מיני מזונות עדיף ולמה המתין עדיין לחלק בזה דלא הוי רבותא כל כך אלא ברור דכאן מיירי אפי' ממעשה קדירה וכ"ת הא באמת במעשה קדירה הוי ברכה מבוררת ולמה לא יקדים לזית. נראה לי שהטור לא חשיב לזה ברכה מבוררת נגד בורא פרי העץ ולנגד יין לא כתב הטור שהיא מבוררת יותר ממנו. דהא לא כתב רק שהיא גם כן חשובה וגם קודמין בפסוק ולא אמר שמבוררת יותר אלא שהשוה יין ובורא מיני מזונות לענין מבוררת. ותו דאם הוי מבוררת יותר מיין בזה נמצא שיהיה לבורא מיני מזונות שני מעלות קשה למה לי ב' מעלות והלא כלל בידינו דכל המוקדם קודם אפי' באין בו שום יתרון רק מצד ההקדמ' לחוד וכמ"ש הטור אח"כ גבי חטה קודמין לזית. ומטעם זה נמי שעורה קודמת לדבש לא כ' רבינו לשני טעמים אלו אלא טעם זה דהיינו טעם הקדימ' בפסוק לחוד כמ"ש הטור בהדיא אלא ברור דהכי קאמר שלכאורה יש ליין מעלה מצד ברכתו שהיא מבוררת. ונמצא אם יש לתבשיל של שעורה מעלה מצד הקדימה הוין שקולים יחד ע"כ הקדים לומר שגם במ"מ הוא מבוררת כמו היין וגם עודף עליו מצד קדימתו בפסוק וגם שנמצא בדברי הרא"ש שכתב וז"ל דודאי ברכת המוציא או במ"מ חשיב מבורא פרי העץ נראה ע"כ דהטור לא ס"ל כן מכח ההוכחה שכתבתי והמעיין ברא"ש יראה דכ' דבר זה דרך דחיה לומר שאין להביא ראיה לרש"י מזה וע"כ ניחא גם במ"ש הלכך זית קודם לשעורה דהיינו אף במעשה קדירה דשעור' דהשעור' היא מבוררת בשוה עם הזית ויש קדימה לזית בפסוק כנלע"ד בפי' דברי הטור על נכון ורמ"א כ' אבל במעשה קדירה מיהוה מיני דגן היא חשובה יותר מברכת היין לא מצד הברכה עצמה שהיא מבוררת כ' כן אלא מצד הקדימה בפסוק וכמ"ש. ובלבוש ראיתי בזה שכת' האי הלכך שזכרתי בשם הטור וכ' שברכת במ"מ היא מבוררת יותר מן היין והאריך בפלפולים שהקשה לו א' לומר דודאי האי הילכך זית קודם לשעורה היינו בכוסס שעור' דוקא דברכתו בורא פה"א וזית היינו זית שלא נגמר גדולו דג"כ ברכתו בפה"א ע"ש אם תרצה וכל זה ללא הכרח וצורך כי בודאי כאן מיירי מכל שעור' אפי' במעשה קדירה כמ"ש והוא ברור אחר העיון:
“Therefore, dates take precedence…”
In the Tur it is written before this: “Therefore, the olive precedes the barley…” This seems to refer to a cooked dish made from barley, for if you interpret it as referring specifically to chewing raw barley—whose blessing is Borei Pri HaAdamah (Who creates the fruit of the ground)—then indeed the olive would precede it. But for a cooked barley dish, whose blessing is Borei Minei Mezonot (Who creates types of sustenance), that blessing is more specific (mevoreiret) than Borei Pri HaEtz (Who creates the fruit of the tree) of the olive. If so, why would the Tur later write, with regard to wine…?
However, for a cooked dish of wheat or barley, it precedes wine because its blessing is Borei Minei Mezonot, which is also important and precedes it in the verse. End quote. The Tur should have written the greater novelty at the outset regarding the olive—that even where the barley appears later in the verse, such as in relation to the olive, even so Borei Minei Mezonot is preferable. Why did he wait to distinguish here, where the novelty is not as great? It is clear that here it refers even to a cooked barley dish.
And if you say: indeed, for a cooked dish the blessing is more specific—so why not give it precedence over the olive? It seems to me that the Tur does not consider this a more specific blessing compared to Borei Pri HaEtz. And regarding wine, the Tur does not write that Mezonot is more specific than wine, but only that it is also important and also earlier in the verse. He does not say it is more specific—rather, he equates wine and Borei Minei Mezonot in terms of specificity.
Furthermore, if it were more specific than wine, that would mean Borei Minei Mezonot has two advantages—which is difficult, because we have a rule that whatever is earlier (in the verse) takes precedence, even if it has no other advantage beyond its position, as the Tur writes later regarding wheat preceding the olive.
For this reason, too, regarding barley preceding date-honey, our master (the Tur) does not give both reasons, but only the reason of its precedence in the verse alone, as the Tur explicitly writes. Rather, it is clear that the intent is as follows: at first glance, wine has an advantage in that its blessing is more specific.
Thus, if a barley dish has an advantage due to its precedence in the verse, the two would be equal. Therefore, he states first that Borei Minei Mezonot is as specific as wine, and in addition it surpasses wine due to its precedence in the verse.
Also, it is found in the words of the Rosh, who writes: “For certainly the blessing of Hamotzi or Borei Minei Mezonot is considered more important than Borei Pri HaEtz.” From this it would seem that the Tur does not hold this way, for the reason I explained above. And one who examines the Rosh will see that he wrote this in the manner of a rejection—to say that there is no proof for Rashi from this—so it works out well also with what he wrote: “Therefore, the olive precedes the barley,” meaning even for a cooked barley dish, because barley’s blessing is equal in specificity to the olive’s, but the olive has precedence in the verse.
So it seems to me to be the correct explanation of the Tur’s words. And the Rema writes: “But for a cooked dish made from the species of grain, it is more important than the blessing over wine—not due to the blessing itself being more specific, but rather due to its precedence in the verse,” as he wrote.
And in the Levush I saw that he wrote regarding this “therefore” mentioned in the name of the Tur, that the blessing of Borei Minei Mezonot is more specific than wine, and he extended in pilpul to resolve a difficulty. One person told him: “Certainly, this ‘therefore, the olive precedes the barley’ refers specifically to chewing raw barley—whose blessing is Borei Pri HaAdamah—and the olive refers to one that has not fully grown, whose blessing is also Borei Pri HaAdamah,” etc., if you wish. But all this is without necessity or need, for certainly here it refers to any form of barley, even in a cooked dish, as I have explained, and this is clear upon analysis.
(כד) היא חשובה - שגם ברכת בורא מיני מזונות היא ברכה מבוררת כמו ברכת היין והרי היא קודמת ליין בקרא. ונקט הרמ"א מחמשת מיני דגן להשמיענו דאף כוסמין ושבולת שועל ושיפון מזון הנעשה מהן ג"כ קודמין ליין דהם ג"כ בכלל חטים ושעורים:
It is important – for the blessing Borei Minei Mezonot (Who creates types of sustenance) is also a specific blessing, like the blessing over wine, and it precedes wine in the verse. And the Rema mentioned [specifically] from the five species of grain in order to teach us that even spelt, oats, and rye—food made from them—also take precedence over wine, for they are likewise included in [the categories of] wheat and barley.
חי) שם בהגה. בפה"ג חשובה והיא קודמת וכו' ואפילו לזית שהוא ראשון לארץ בתרא כיון שברכת היין חשובה וקודמת בין בברכה ראשונה בין בברכה אחרונה שצריך להזכיר תחלה עה"ג ואח"כ עה"ע. טור. לבוש. עט"ז אות א':
There, in the gloss: “Borei Pri HaGafen is important and it precedes…” – and even over the olive, which is first after the latter mention of the word “land” [in the verse], since the blessing over wine is important.
And it takes precedence both in the first blessing [before eating/drinking] and in the final blessing [afterwards], for one must first mention Al HaGafen and afterwards Al HaEtz. (Tur, Levush, Taz §1).