הכנות, נקיונות, והכשרת הבית לפסח - בקלי קלות
כללים חשובים:
- כבולעו כן פולטו
- אין חוזר וניעור
- רשימת רכיבים
- שינוי המנהג
- שמא ימצא גלוסקה [עוגה] נאה
- פסול מאכילת כלב
המערכה לביעור החמץ:
נקיון, בדיקה, ביטול, ביעור, מכירה
Preparing, Cleaning, and Kashering the House for Pesah Easy Breezy
Scroll down for a video class
Clase en video abajo
Important rules:
- It releases the way it absorbs
- It does not reawaken
- Ingredient list
- Changing a custom/minhag
- The fear of finding a nice cake
- Unfit for a dog
The battle against Hametz:
Clean
Search
Annul
Burn
Sell
חמץ = עבודה זרה
שמות יב:ג: דַּבְּר֗וּ אֶֽל־כׇּל־עֲדַ֤ת יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר בֶּעָשֹׂ֖ר לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֑ה וְיִקְח֣וּ לָהֶ֗ם אִ֛ישׁ שֶׂ֥ה לְבֵית־אָבֹ֖ת שֶׂ֥ה לַבָּֽיִת׃
שם יב:ח וְאָכְל֥וּ אֶת־הַבָּשָׂ֖ר בַּלַּ֣יְלָה הַזֶּ֑ה צְלִי־אֵ֣שׁ וּמַצּ֔וֹת עַל־מְרֹרִ֖ים יֹאכְלֻֽהוּ׃
שם יב:יז-יח וּשְׁמַרְתֶּם֮ אֶת־הַמַּצּוֹת֒ כִּ֗י בְּעֶ֙צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה הוֹצֵ֥אתִי אֶת־צִבְאוֹתֵיכֶ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וּשְׁמַרְתֶּ֞ם אֶת־הַיּ֥וֹם הַזֶּ֛ה לְדֹרֹתֵיכֶ֖ם חֻקַּ֥ת עוֹלָֽם׃ בָּרִאשֹׁ֡ן בְּאַרְבָּעָה֩ עָשָׂ֨ר י֤וֹם לַחֹ֙דֶשׁ֙ בָּעֶ֔רֶב תֹּאכְל֖וּ מַצֹּ֑ת עַ֠ד י֣וֹם הָאֶחָ֧ד וְעֶשְׂרִ֛ים לַחֹ֖דֶשׁ בָּעָֽרֶב:
שם יב:לד וַיִּשָּׂ֥א הָעָ֛ם אֶת־בְּצֵק֖וֹ טֶ֣רֶם יֶחְמָ֑ץ מִשְׁאֲרֹתָ֛ם צְרֻרֹ֥ת בְּשִׂמְלֹתָ֖ם עַל־שִׁכְמָֽם׃
שם יב:לז-לט וַיִּסְע֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל מֵרַעְמְסֵ֖ס סֻכֹּ֑תָה כְּשֵׁשׁ־מֵא֨וֹת אֶ֧לֶף רַגְלִ֛י הַגְּבָרִ֖ים לְבַ֥ד מִטָּֽף׃ וְגַם־עֵ֥רֶב רַ֖ב עָלָ֣ה אִתָּ֑ם וְצֹ֣אן וּבָקָ֔ר מִקְנֶ֖ה כָּבֵ֥ד מְאֹֽד׃ וַיֹּאפ֨וּ אֶת־הַבָּצֵ֜ק אֲשֶׁ֨ר הוֹצִ֧יאוּ מִמִּצְרַ֛יִם עֻגֹ֥ת מַצּ֖וֹת כִּ֣י לֹ֣א חָמֵ֑ץ כִּֽי־גֹרְשׁ֣וּ מִמִּצְרַ֗יִם וְלֹ֤א יָֽכְלוּ֙ לְהִתְמַהְמֵ֔הַּ וְגַם־צֵדָ֖ה לֹא־עָשׂ֥וּ לָהֶֽם׃
בראשית יט:ג וַיִּפְצַר־בָּ֣ם מְאֹ֔ד וַיָּסֻ֣רוּ אֵלָ֔יו וַיָּבֹ֖אוּ אֶל־בֵּית֑וֹ וַיַּ֤עַשׂ לָהֶם֙ מִשְׁתֶּ֔ה וּמַצּ֥וֹת אָפָ֖ה וַיֹּאכֵֽלוּ׃
בראשית מג:לב וַיָּשִׂ֥ימוּ ל֛וֹ לְבַדּ֖וֹ וְלָהֶ֣ם לְבַדָּ֑ם וְלַמִּצְרִ֞ים הָאֹכְלִ֤ים אִתּוֹ֙ לְבַדָּ֔ם כִּי֩ לֹ֨א יוּכְל֜וּן הַמִּצְרִ֗ים לֶאֱכֹ֤ל אֶת־הָֽעִבְרִים֙ לֶ֔חֶם כִּי־תוֹעֵבָ֥ה הִ֖וא לְמִצְרָֽיִם׃
ויקרא ב:יא כׇּל־הַמִּנְחָ֗ה אֲשֶׁ֤ר תַּקְרִ֙יבוּ֙ לַיהֹוָ֔ה לֹ֥א תֵעָשֶׂ֖ה חָמֵ֑ץ כִּ֤י כׇל־שְׂאֹר֙ וְכׇל־דְּבַ֔שׁ לֹֽא־תַקְטִ֧ירוּ מִמֶּ֛נּוּ אִשֶּׁ֖ה לַֽיהֹוָֽה:
Hametz = Paganism
Ex. 12:3 - The Mitzvah is given on the 10th of Nissan.
12:8 - You have to eat the Pesah lamb with Matzah.
12:17-18 - You must observe the Mitzvah to eat Matzah to comemorate the exodus.
12:34 - They carried the unbaked dough.
12:37-39 - 600,000 men traveled from Ramses to Sukkoth, where they baked the dough, and it still did not become Hametz. They did not have time to prepare provisions.
Gen. 19:3 - When the messengers visit Lot he bakes Matzah for them.
Gen. 43:32 - When the brothers visit Joseph, they are served separately becuase the Egyptians would not eat bread with the Hebrews.
Lev. 2:11 - Hametz is not offered on the altar.
פסח - הצהרת אמון
שמות יד:יא-יב וַיֹּאמְרוּ֮ אֶל־מֹשֶׁה֒ הֲֽמִבְּלִ֤י אֵין־קְבָרִים֙ בְּמִצְרַ֔יִם לְקַחְתָּ֖נוּ לָמ֣וּת בַּמִּדְבָּ֑ר מַה־זֹּאת֙ עָשִׂ֣יתָ לָּ֔נוּ לְהוֹצִיאָ֖נוּ מִמִּצְרָֽיִם׃ הֲלֹא־זֶ֣ה הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁר֩ דִּבַּ֨רְנוּ אֵלֶ֤יךָ בְמִצְרַ֙יִם֙ לֵאמֹ֔ר חֲדַ֥ל מִמֶּ֖נּוּ וְנַֽעַבְדָ֣ה אֶת־מִצְרָ֑יִם כִּ֣י ט֥וֹב לָ֙נוּ֙ עֲבֹ֣ד אֶת־מִצְרַ֔יִם מִמֻּתֵ֖נוּ בַּמִּדְבָּֽר׃
שם ח:כא-כב וַיִּקְרָ֣א פַרְעֹ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֖ה וּֽלְאַהֲרֹ֑ן וַיֹּ֗אמֶר לְכ֛וּ זִבְח֥וּ לֵאלֹֽהֵיכֶ֖ם בָּאָֽרֶץ׃ וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה לֹ֤א נָכוֹן֙ לַעֲשׂ֣וֹת כֵּ֔ן כִּ֚י תּוֹעֲבַ֣ת מִצְרַ֔יִם נִזְבַּ֖ח לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ הֵ֣ן נִזְבַּ֞ח אֶת־תּוֹעֲבַ֥ת מִצְרַ֛יִם לְעֵינֵיהֶ֖ם וְלֹ֥א יִסְקְלֻֽנוּ׃
שם יב:ח-ט וְאָכְל֥וּ אֶת־הַבָּשָׂ֖ר בַּלַּ֣יְלָה הַזֶּ֑ה צְלִי־אֵ֣שׁ וּמַצּ֔וֹת עַל־מְרֹרִ֖ים יֹאכְלֻֽהוּ׃ אַל־תֹּאכְל֤וּ מִמֶּ֙נּוּ֙ נָ֔א וּבָשֵׁ֥ל מְבֻשָּׁ֖ל בַּמָּ֑יִם כִּ֣י אִם־צְלִי־אֵ֔שׁ רֹאשׁ֥וֹ עַל־כְּרָעָ֖יו וְעַל־קִרְבּֽוֹ׃
שם יב:מו בְּבַ֤יִת אֶחָד֙ יֵאָכֵ֔ל לֹא־תוֹצִ֧יא מִן־הַבַּ֛יִת מִן־הַבָּשָׂ֖ר ח֑וּצָה וְעֶ֖צֶם לֹ֥א תִשְׁבְּרוּ־בֽוֹ׃
שם יב:ז וְלָֽקְחוּ֙ מִן־הַדָּ֔ם וְנָ֥תְנ֛וּ עַל־שְׁתֵּ֥י הַמְּזוּזֹ֖ת וְעַל־הַמַּשְׁק֑וֹף עַ֚ל הַבָּ֣תִּ֔ים אֲשֶׁר־יֹאכְל֥וּ אֹת֖וֹ בָּהֶֽם׃
שם יב:יג וְהָיָה֩ הַדָּ֨ם לָכֶ֜ם לְאֹ֗ת עַ֤ל הַבָּתִּים֙ אֲשֶׁ֣ר אַתֶּ֣ם שָׁ֔ם וְרָאִ֙יתִי֙ אֶת־הַדָּ֔ם וּפָסַחְתִּ֖י עֲלֵכֶ֑ם וְלֹֽא־יִֽהְיֶ֨ה בָכֶ֥ם נֶ֙גֶף֙ לְמַשְׁחִ֔ית בְּהַכֹּתִ֖י בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
שם ט:ו וַיַּ֨עַשׂ יְהֹוָ֜ה אֶת־הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ מִֽמׇּחֳרָ֔ת וַיָּ֕מׇת כֹּ֖ל מִקְנֵ֣ה מִצְרָ֑יִם וּמִמִּקְנֵ֥ה בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לֹא־מֵ֥ת אֶחָֽד׃
שם ט:כו רַ֚ק בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֔שֶׁן אֲשֶׁר־שָׁ֖ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לֹ֥א הָיָ֖ה בָּרָֽד׃
שם י:כג לֹֽא־רָא֞וּ אִ֣ישׁ אֶת־אָחִ֗יו וְלֹא־קָ֛מוּ אִ֥ישׁ מִתַּחְתָּ֖יו שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֑ים וּֽלְכׇל־בְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל הָ֥יָה א֖וֹר בְּמוֹשְׁבֹתָֽם׃
ישעיה לב:ה כְּצִפֳּרִ֣ים עָפ֔וֹת כֵּ֗ן יָגֵ֛ן יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת עַל־יְרוּשָׁלָ֑͏ִם גָּנ֥וֹן וְהִצִּ֖יל פָּסֹ֥חַ וְהִמְלִֽיט׃
Pesah Lamb - A Vote of Confidence
Ex. 14:11-12 - Serving the Egyptians is better than dying in the desert.
8:21-22 - Moshe refuses to offer sacrifices to God in Egypt. The reason? The sacrifice, the lamb, is sacred to the Egyptias and they will be offended.
12:8-9 - The meat should be roasted. You cannot eat it raw or boiled.
12:46 - You cannot break the bones.
12:7 - Mark the doorposts woth blood.
12:13 - God will see the blood and will be פוסח over your houses (skip?).
He will not let the destroyer come into your houses.
9:6 - Only animals owned by Egyptians died in the plague of pestilence.
9:26 - Hail did not fall over Israelite areas.
10:23 - The darkness affected only the Egyptians.
Isaiah 32:5 - God will protect Jerusalem - this is followed by 4 synonyms of protection, one of which is פסח.
פסח מצה ומרור - זכרון היסטורי וחידוש הברית
דע מאין באת ולאן אתה הולך
משנה פסחים י:ד מַתְחִיל בִּגְנוּת וּמְסַיֵּם בְּשֶׁבַח
לחם עוני - לחם שעונים עליו דברים הרבה
לענות = להעיד - לא תענה ברעך עד שקר
"וידוי ביכורים"
דברים כו:ה-י וְעָנִ֨יתָ וְאָמַרְתָּ֜ לִפְנֵ֣י ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲרַמִּי֙ אֹבֵ֣ד אָבִ֔י וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה וַיָּ֥גׇר שָׁ֖ם בִּמְתֵ֣י מְעָ֑ט וַֽיְהִי־שָׁ֕ם לְג֥וֹי גָּד֖וֹל עָצ֥וּם וָרָֽב׃ וַיָּרֵ֧עוּ אֹתָ֛נוּ הַמִּצְרִ֖ים וַיְעַנּ֑וּנוּ וַיִּתְּנ֥וּ עָלֵ֖ינוּ עֲבֹדָ֥ה קָשָֽׁה׃ וַנִּצְעַ֕ק אֶל־יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתֵ֑ינוּ וַיִּשְׁמַ֤ע יְהֹוָה֙ אֶת־קֹלֵ֔נוּ וַיַּ֧רְא אֶת־עׇנְיֵ֛נוּ וְאֶת־עֲמָלֵ֖נוּ וְאֶֽת־לַחֲצֵֽנוּ׃ וַיּוֹצִאֵ֤נוּ יְהֹוָה֙ מִמִּצְרַ֔יִם בְּיָ֤ד חֲזָקָה֙ וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֔ה וּבְמֹרָ֖א גָּדֹ֑ל וּבְאֹת֖וֹת וּבְמֹפְתִֽים׃ וַיְבִאֵ֖נוּ אֶל־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה וַיִּתֶּן־לָ֙נוּ֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃ וְעַתָּ֗ה הִנֵּ֤ה הֵבֵ֙אתִי֙ אֶת־רֵאשִׁית֙ פְּרִ֣י הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־נָתַ֥תָּה לִּ֖י יְהֹוָ֑ה וְהִנַּחְתּ֗וֹ לִפְנֵי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְהִֽשְׁתַּחֲוִ֔יתָ לִפְנֵ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃
משה אל בני ישראל לפני מותו
דברים לא:כח הַקְהִ֧ילוּ אֵלַ֛י אֶת־כׇּל־זִקְנֵ֥י שִׁבְטֵיכֶ֖ם וְשֹׁטְרֵיכֶ֑ם וַאֲדַבְּרָ֣ה בְאׇזְנֵיהֶ֗ם אֵ֚ת הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְאָעִ֣ידָה בָּ֔ם אֶת־הַשָּׁמַ֖יִם וְאֶת־הָאָֽרֶץ׃
יהושע אל בני ישראל לפני מותו
יהושע כד:ב-כב
וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹשֻׁ֜עַ אֶל־כׇּל־הָעָ֗ם כֹּה־אָמַ֣ר יְהֹוָה֮ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ בְּעֵ֣בֶר הַנָּהָ֗ר יָשְׁב֤וּ אֲבֽוֹתֵיכֶם֙ מֵֽעוֹלָ֔ם תֶּ֛רַח אֲבִ֥י אַבְרָהָ֖ם וַאֲבִ֣י נָח֑וֹר וַיַּעַבְד֖וּ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִֽים׃ וָ֠אֶקַּ֠ח אֶת־אֲבִיכֶ֤ם אֶת־אַבְרָהָם֙ מֵעֵ֣בֶר הַנָּהָ֔ר וָֽאוֹלֵ֥ךְ אֹת֖וֹ בְּכׇל־אֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן [וָֽאַרְבֶּה֙] אֶת־זַרְע֔וֹ וָאֶתֶּן־ל֖וֹ אֶת־יִצְחָֽק... וָאוֹצִ֤יא אֶת־אֲבֽוֹתֵיכֶם֙ מִמִּצְרַ֔יִם וַתָּבֹ֖אוּ הַיָּ֑מָּה וַיִּרְדְּפ֨וּ מִצְרַ֜יִם אַחֲרֵ֧י אֲבוֹתֵיכֶ֛ם בְּרֶ֥כֶב וּבְפָרָשִׁ֖ים יַם־סֽוּף... [וָאָבִ֣יא] אֶתְכֶ֗ם אֶל־אֶ֤רֶץ הָאֱמֹרִי֙ הַיּוֹשֵׁב֙ בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֔ן וַיִּֽלָּחֲמ֖וּ אִתְּכֶ֑ם וָאֶתֵּ֨ן אוֹתָ֤ם בְּיֶדְכֶם֙ וַתִּירְשׁ֣וּ אֶת־אַרְצָ֔ם וָאַשְׁמִידֵ֖ם מִפְּנֵיכֶֽם... וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹשֻׁ֜עַ אֶל־הָעָ֗ם עֵדִ֤ים אַתֶּם֙ בָּכֶ֔ם כִּי־אַתֶּ֞ם בְּחַרְתֶּ֥ם לָכֶ֛ם אֶת־יְהֹוָ֖ה לַעֲבֹ֣ד אוֹת֑וֹ וַיֹּאמְר֖וּ עֵדִֽים׃
נחמיה כורת ברית עם העם
נחמיה ט:ו-י:א אַתָּה־הוּא֙ יְהֹוָ֣ה הָאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֤ר בָּחַ֙רְתָּ֙ בְּאַבְרָ֔ם וְהוֹצֵאת֖וֹ מֵא֣וּר כַּשְׂדִּ֑ים וְשַׂ֥מְתָּ שְּׁמ֖וֹ אַבְרָהָֽם... וַתֵּ֛רֶא אֶת־עֳנִ֥י אֲבֹתֵ֖ינוּ בְּמִצְרָ֑יִם וְאֶת־זַעֲקָתָ֥ם שָׁמַ֖עְתָּ עַל־יַם־סֽוּף... וּבְנֵיהֶ֣ם הִרְבִּ֔יתָ כְּכֹכְבֵ֖י הַשָּׁמָ֑יִם וַתְּבִיאֵם֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־אָמַ֥רְתָּ לַאֲבֹתֵיהֶ֖ם לָב֥וֹא לָרָֽשֶׁת... וְאַתָּ֣ה צַדִּ֔יק עַ֖ל כׇּל־הַבָּ֣א עָלֵ֑ינוּ כִּֽי־אֱמֶ֥ת עָשִׂ֖יתָ וַאֲנַ֥חְנוּ הִרְשָֽׁעְנוּ... הִנֵּ֛ה אֲנַ֥חְנוּ הַיּ֖וֹם עֲבָדִ֑ים וְהָאָ֜רֶץ אֲשֶׁר־נָתַ֣תָּה לַאֲבֹתֵ֗ינוּ לֶאֱכֹ֤ל אֶת־פִּרְיָהּ֙ וְאֶת־טוּבָ֔הּ הִנֵּ֛ה אֲנַ֥חְנוּ עֲבָדִ֖ים עָלֶֽיהָ... וּבְכׇל־זֹ֕את אֲנַ֛חְנוּ כֹּרְתִ֥ים אֲמָנָ֖ה וְכֹתְבִ֑ים וְעַל֙ הֶֽחָת֔וּם שָׂרֵ֥ינוּ לְוִיֵּ֖נוּ כֹּהֲנֵֽינוּ׃
מסקנה: בכל נקודת מפנה היסטורית מספרים את סיפור יציאת מצרים ומחדשים את הברית
Pesah, Matzah, Maror -
Historical Memory
and reenactment of the covenant
Know where you come from and where you are going to!
Mishnah Pesahim 10:4 - Start with the negative and conclude with the positive.
לחם עוני - Bread upon which people are עונים (respond?) many things.
לענות- testify, as in the 10 commandments - לא תענה ברעך עד שקר, do not bear false testimony.
Bikkurim "Confession"
Deut. 26:5-10
וענית (respond? say?) - You shall testify that HaShem delivered on His promise.
The person offering the first fruit tells the story of the exodus and reenacts the covenant.
Moshe speaks to the Israelites before his death
Det. 31:28
Moshe tells the story of the exodus and summons the heavens and the earth as witnesses.
Yehoshua speaks to the Israelites before his death
Jos. 24:2-22
Yehoshua tells the story of the exodus. He confirms the committment of the people and calls the whole nation to be witnesses.
Nehemiah makes a pact with the people
Neh. 9:6-10:1
Nehemiah tells the story of the exodus. He makes an official pact with the people.
Conclusion: In every major turning point in the life of the nation or the individual there is a retelling of the story of the exodus, witnesses, and reenactment of the covenant.
הסדר כתשובה לחורבן
חז"ל קבעו את הסדר לאחר החורבן כדי למלא את החלל שנוצר עם אבדן הבית וכדי לרומם את רוח העם
הסדר נותן תקוה - אנו מודעים לעברנו, עם העליות והירידות שבו, ומבינים שנוכל לעלות גם מהמצב השפל ביותר.
בן זומא מלמד שאומרים את יציאת מצרים בלילות - כלומר, לא רק בזמן שטוב לנו, אלא גם בשעות החשוכות של ליל הגלות זוכרים את הגאולה.
והיא שעמדה
מנהגי הסדר - מנהגי האצולה היוונית והרומאית.
בסעודה מפוארת נהגו להסב על מטות ולשתות לפחות שלוש כוסות יין - מתאבן, מנה עקרית, וקינוח.
את הארוחה היו מכינים במקום, ולכן לאחר שהתאספו המוזמנים, היו הטבחים מתחילים לבשל לפי מספר האורחים שהגיעו.
בזמן ההמתנה למנה העיקרית היו אוכלים ירקות טבולים במי מלח או בחומץ.
הסדר הוא חוויה רב חושית שמקבעת את הנאמר והנעשה בזכרוננו.
בשולחן הסדר המקורי, כפי שמתואר במשנה מסכת פסחים פרק י, אכלו קודם ורק אחר כך שאלו שאלות.
Seder - a Response to destruction
The Sages established the Seder after the destruction to fill the void created by the loss of the Temple and to uplift people's spirit.
The Seder conveys a message of hope - we are aware of our past, with its ups and downs, and understand that we can rise even from the worst situation.
Ben Zoma teaches that the exodus from Egypt is mentioned at night - that is, not only when it is good for us, but also in the dark hours of the night of exile we remember the deliverance.
והיא שעמדה - That promise stood for us
Seder customs - the customs of Greek and Roman aristocracy
At a grand feast, they used to recline on couches, and drink at least three glasses of wine - appetizer, main course, and dessert.
The meal would be prepared on the spot, so after the guests had gathered, the cooks would start cooking according to the number of guests who arrived.
While waiting for the main course, they would eat vegetables dipped in salt water or vinegar.
Seder is a multi-sensory experience which embeds in our memory the actions and words around the table.
At the original Seder table, as described in the Mishnah Pesahim chapter 10, they would eat first and only then ask questions.
הלכות הסדר על רגל אחת
לפי הטור אפשר להתחיל את הסדר מוקדם ולהגיע לברכת המוציא אחרי השקיעה.
לדוגמה, אם השקיעה היא בשבע בערב ולוקח לכם שעה לומר את ההגדה עד המוציא, אפשר להתחיל את הסדר בשש בערב.
יין - השתייה היא סמלית.
במקור רק עורך הסדר היה שותה.
כל שאר המסובין יכולים לטעום קצת יין או מיץ ענבים כפי יכולתם.
אם אף אחד מהמסובין אינו יכול לשתות אלכוהול או מיץ ענבים אפשר לשתות משקה שנחשב בעיניהם מיוחד וחשוב.
כרפס - אפשר לאכול כמה שרוצים. הברכה האחרונה נכללת בברכת המזון.
מנהג הבבלים לאכול את הביצה הקשה מיד לאחר אכילת הכרפס, ואחר כך להגיש למסובין ירקות טריים, ולילדים מתבשילי החג.
מצה - צריך לאכול כזית אחד בברכת המוציא, וכזית אחד בכורך.
אם גם זה קשה, רק הכזית של המוציא הוא חיוב.
כזית - פשוטו כמשמעו - מצה מקבילה לגודל של זית גדול המצוי בימינו.
קצת פחות מהנפח של אגודל של אדם בינוני.
הסיבה - מעשה סמלי. בימינו לא נוח להסב ולכן אין צורך לשכב על כריות או כסאות אלא רק לנטות קלות שמאלה.
מצה שרויה - חומרה זו לא שייכת כלל למצה של ימינו.
היא הופיעה באירופה לפני כמה מאות שנים כאשר נהגו לאפות מצות בעובי עשרה סנטימטר.
אפיקומן - בזמן המשנה נהגו אנשים להזמין זה את זה לקינוח אחרי סעודות חגיגיות.
חז"ל קבעו - אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן.
כלומר, אחרי סעודת פסח לא יוצאים מהבית והולכים לאכול קינוח אצל ידידים, משום שהדגש הוא על אחדות המשפחה או חבורת הפסח.
לכן בימינו מותר לאכול אחרי ברכת המזון קינוח, לשתות קפה וכדומה.
Seder Laws on One Foot
According to the Tur, it is possible to start the seder early and get to HaMotzi after sunset.
For example, if sunset is at seven in the evening and it takes you an hour to say the Haggadah until HaMotzi, you can start the seder at six in the evening.
Wine - drinking is symbolic.
Originally only the leader of the Seder would drink.
All other attendants can taste some wine or grape juice as they wish.
If none of them can drink alcohol or grape juice they can drink what they consider to be special and important.
Carpas (celery) - you can eat as much as you want. The last blessing is included in Birkat HaMazon.
The Babylonian custom is to eat the hard-boiled egg immediately after eating the Carpas, and then to serve fresh vegetables to the diners, and some cooked food to the children.
Matzah - one should eat one KeZayit - (olive-sized bite) for HaMotzi, and one KeZayit for Korekh, the Matzah, Maror, and Harosset sandwich.
If that is too difficult, only the KeZayit of HaMotzi is an obligation.
As an olive - literally - a matzah is equivalent to the size of a large olive commonly found today, a little less than the volume of an average person's thumb.
Reclining - a symbolic act. Nowadays it is not comfortable to recline, so there is no need to lie on pillows or chairs, but only lean slightly to the left.
Matzah Shruya (gebrocht - wet matzah): this stringency does not aplly at all to today's matzah.
It appeared in Europe a few hundred years ago when they used to bake the matzah four inches thick.
Afikomen - at the time of the Mishnah, people used to invite each other for dessert after festive meals.
The Sages ruled - one does not conclude Passover with afikoman.
That is, after the Passover meal one does not leave the house and go eat dessert with friends, because the emphasis is on the unity of the family or the Passover group.
That is why nowadays it is permissible to eat dessert, drink coffee, etc. after Birkat HaMazon.