וְכִֽי־תִמְכְּר֤וּ מִמְכָּר֙ לַעֲמִיתֶ֔ךָ א֥וֹ קָנֹ֖ה מִיַּ֣ד עֲמִיתֶ֑ךָ אַל־תּוֹנ֖וּ אִ֥ישׁ אֶת־אָחִֽיו׃... וְכִֽי־יָמ֣וּךְ אָחִ֔יךָ וּמָ֥טָה יָד֖וֹ עִמָּ֑ךְ וְהֶֽחֱזַ֣קְתָּ בּ֔וֹ גֵּ֧ר וְתוֹשָׁ֛ב וָחַ֖י עִמָּֽךְ׃ אַל־תִּקַּ֤ח מֵֽאִתּוֹ֙ נֶ֣שֶׁךְ וְתַרְבִּ֔ית וְיָרֵ֖אתָ מֵֽאֱלֹהֶ֑יךָ וְחֵ֥י אָחִ֖יךָ עִמָּֽךְ׃ אֶ֨ת־כַּסְפְּךָ֔ לֹֽא־תִתֵּ֥ן ל֖וֹ בְּנֶ֑שֶׁךְ וּבְמַרְבִּ֖ית לֹא־תִתֵּ֥ן אׇכְלֶֽךָ׃ אֲנִ֗י יְהֹוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־הוֹצֵ֥אתִי אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לָתֵ֤ת לָכֶם֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן לִהְי֥וֹת לָכֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃

הזהב קונה את הכסף. כיצד? נתן לו דינר זהב בעשרים וחמשה כסף הרי זה קנה כל מקום שהוא, אבל אם נתן לו עשרים וחמשה כסף בדינר זהב הרי זה לא קנה עד שעה שימשוך. הנחשת קונה את הכסף. כיצד? נתן לו שלשים איסר בדינר כסף הרי זה קנה כל מקום שהוא, אבל אם נתן לו דינר של כסף בשלשי' איסר הרי זה לא קנה עד שימשוך.
הזהב קונה את הכסף. וכ"ה במשנתנו רפ"ד ובכמה נוסחאות מטיפוס משנת הבבלי. והעידו בירושלמי ובבבלי בסוגיין שזו היתה משנת רבי בזקנותו, אבל בילדותו שנה הכסף קונה את הזהב... ועיין מה שהאריך בזה בטוב טעם מהרי"ן אפשטין במבוא לנוה"מ, עמ' 19–22. ועיי"ש שהעיר על הירושלמי והבבלי בסוגיין שמוכח מתוכן שעדיין בזמן האמוראים הראשונים החזיקו כמה מהם בהלכה הקדומה שהכסף קונה את הזהב...
הלכה: הַכֶּסֶף קוֹנֶה אֶת הַזָּהָב כול׳.
זֶהוּ כְּלָלוֹ שֶׁלְּדָבָר. כָּל־הַיָּרוּד מֵחֲבֵירוֹ קוֹנֶה אֶת חֲבֵירוֹ.
אָמַר רִבִּי חִייָה בַּר אַשִּׁי: מָאן תַּנִּיתָהּ? רִבִּי שִׁמְעוֹן בֵּרִבִּי תנתה.
אָמַר לֵיהּ אָבוֹי: חֲזוֹר בָּךְ וְתַנִּי כְהָדָא דתני ר' חייה, "הַזָּהָב קוֹנֶה אֶת הַכֶּסֶף".
אָמַר לֵיהּ: לִינָא חָזַר בִּי, דְּעַד דַּהֲוָה חֵילָךְ עָלַיִךְ אַתְנִיתָנִי "הַכֶּסֶף קוֹנֶה אֶת הַזָּהָב". מִילְּתֵיהּ דְּרִבִּי אָֽמְרָה: זָהָב כְּפֵירוֹת; מַתְנִיתָא אָֽמְרָה: כֶּסֶף כְּפֵירוֹת.
מַתְנִיתָה דְּרִבִּי חִייָה אָֽמְרָה. זָהָב כְּפֵירוֹת. מִלְּתֵיהּ אָֽמְרָה: כֶּסֶף כְּפֵירוֹת,
כְּהָדָה בְּרַת רִבִּי חִייָה רוֹבָה אוֹזְפָת לְרַב דֵּינָרִין.
אֲתַת שְׁאָלַת לָאֲבוּהּ.
אֲמַר לָהּ: שְׁקִילִי מִינֵּיהּ דֵּינָרִין טָבִין וּתְקולִין.
מִבְּרַת רִבִּי חִייָה יָֽלְפִין?
אָמַר רִבִּי אִידִּי: אוֹף אַבָּה אֲבוֹי דִשְׁמוּאֵל בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי: מָהוּ לִלְווֹת דֵּינָרִין בְּדֵינָרִין? אָמַר לֵיהּ: מוּתָּר.
אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא: אוֹף רִבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ תְּרֵיהוֹן מָרִין, מוּתָּר לִלְווֹת דֵּינָרִין בְּדֵינָרִין. קָרַט בְּקָרַט, שָׁרֵי. לֵקָן בְּלֵקָן, אָסוּר.