Rav Hershel Shacther on the Haggadah Shel Pesach
Head Posek of the OU and Rosh Yeshiva of Rabbeinu Yitzchok Elchonon
There does not seem to be a source for Eliyahu's attending the Pesach Seder. In the man made-religions of avodah zarah, (idolatry), children are commonly told fairy tales. This is not necessary in our true religion, which is based on reality. It is not right to tell "bubamaishs" to children. such as that Eliyahu enters when we open the door and drinks part of the wine of Elijah's cup.
Lo, I will send the prophet Elijah to you before the coming of the awesome, fearful day of GOD.
פסח מעובין (כנסת הגדולה)1603- 1674 Turkey
לא יהיה הכוס פגום ואם ישאר איזה דבר משתייתו יזהר מלהריק אותו הנשאר אל הקנקן דמוזג ממנו ואחר כך יחז וימלא הכוס למען שלא יהיה הכוס פגום ויעשה כן בכל ד' כוסות בכל פעם כשימזגם....ויראה שזהו המנהג שראיתי לקצת אשכנז להניח בשלחן כוס אחר ריקן חוץ מן הכוסות הצריכים למסובים בשלחן להריק כל הנשאר מכוסות המסובין וקורין אותו כוס של אליהו הנביא זכור לטוב והמנהג וכן אני נוהג ומשיירי הכוסות הללו הניתנין בתוך הכוס הזה אני שותה בתוך הסעדוה
שתי הלחם 1671- 1750
מאשכנז ואטליא בתחילת הסדר מכיניים כוס אחד וממלאים אותו יין ואומרים זה הכוס הוא לאליהו הנבו, ואחר כך מתקנין המטה שהסבו לבעל הבית ומניחין הכוס מלא יין ואומרים עליו לשם אליהו. שבעינך נראה כדבר זר אצל ישראל שאין לו שורש וענף ומכן דכר שמיה דאליהו הכא בליל הפסח אינו אלא כניחוש נשים והבליהם עד כאן תמצית שאלתיך כחסרון ידיעוך...
(Summary of his response in my own words)
You of course have heard about setting up a chair for Eliyahu at every Bris Milah. Hashem sends Eliyahu to every Bris to show our commitment. Bris Milah is essential to the seder, as one can not partake of the Korban Pesach without a Bris. Hence,, Pesach is a time once again to show our commitment to Bris Milah. Eliyah will then go up and change from being a prosecutor to defender of the Jewish People.
אחר החיפוש ראיתי לה"ה בעל כנה"ג.. ופשוט שטעות הוא בידם וחוששני להם מחטאת. כי זה הוא זלזול כבוד למכובד מאליו והנהג הנכון שראיתי הוא עיקר
רבינו זעליקמן מבינגא1395-1473
ראיתי יש בני אדם בליל פסח שמוזקין כוס מיוחד ומעמדין על השלחן ואומרים שזה הכוס לאליהו הנביא. ולא ידעתי מאין זה הטעם. ונראה דהטעם יוצא מהכא שאם יבא אליהו הנביא בליל פסח כאשר אנו מקוים ומחכים בזה הלילה, וצריך גם הוא לכוס.. ואי לא הוי כוס מוכן לשם, אם כן צריכין אנו לנתעסק לו בכוס, ודילמא ימנע מסדר של פסח
קיצור שלחן ערוך
סדר ליל הפסח
אין מקדשין עד שהוא ודאי לילה..ומוזג כוס אחר יותר מן המסובין וקורין אותו כוס של אליהו.
מַתְנִי׳ וְלֹא יִפְחֲתוּ לוֹ מֵאַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁל יַיִן
(ו) לָכֵ֞ן אֱמֹ֥ר לִבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ אֲנִ֣י יְהֹוָה֒ וְהוֹצֵאתִ֣י אֶתְכֶ֗ם מִתַּ֙חַת֙ סִבְלֹ֣ת מִצְרַ֔יִם וְהִצַּלְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם מֵעֲבֹדָתָ֑ם וְגָאַלְתִּ֤י אֶתְכֶם֙ בִּזְר֣וֹעַ נְטוּיָ֔ה וּבִשְׁפָטִ֖ים גְּדֹלִֽים׃ (ז) וְלָקַחְתִּ֨י אֶתְכֶ֥ם לִי֙ לְעָ֔ם וְהָיִ֥יתִי לָכֶ֖ם לֵֽאלֹהִ֑ים
(6) Say, therefore, to the Israelite people: I am יהוה. I will free you from the labors of the Egyptians and deliver you from their bondage. I will redeem you with an outstretched arm and through extraordinary chastisements. (7) And I will take you to be My people, and I will be your God.
רב אלפס (רי"ף)
רביעי גומר עליו את ההלל ואומר עליו ברכת השיר מאי ברכת השיר רב יהודה אמר יהללוך ורבי יוחנן אמר נשמת כל חי ת"ר חמישי אומר עליו הלל הגדול דברי רבי טרפון
ת"ר רביעי גומר עליו את ההלל ואומר הלל הגדול דברי ר"ט The Sages taught in a baraita: With regard to the fourth cup, one completes hallel over it and recites the great hallel; this is the statement of Rabbi Tarfon.
רמב"ם הלכות חמץ ומצה
וְאַחַר כָּךְ נוֹטֵל יָדָיו וּמְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן עַל כּוֹס שְׁלִישִׁי וְשׁוֹתֵהוּ. וְאַחַר כָּךְ מוֹזֵג כּוֹס רְבִיעִי וְגוֹמֵר עָלָיו אֶת הַהַלֵּל. וְאוֹמֵר עָלָיו בִּרְכַּת הַשִּׁיר וְהִיא יְהַלְלוּךָ ה' כָּל מַעֲשֶׂיךָ וְכוּ'. וּמְבָרֵךְ בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן וְאֵינוֹ טוֹעֵם אַחַר כָּךְ כְּלוּם כָּל הַלַּיְלָה חוּץ מִן הַמַּיִם. וְיֵשׁ לוֹ לִמְזֹג כּוֹס חֲמִישִׁי וְלוֹמַר עָלָיו הַלֵּל הַגָּדוֹל מֵ(תהילים קלו א) "הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב" עַד (תהילים קלז א) "עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל". וְכוֹס זֶה אֵינוֹ חוֹבָה כְּמוֹ אַרְבָּעָה כּוֹסוֹת. וְיֵשׁ לוֹ לִגְמֹר אֶת הַהַלֵּל בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְקוֹם סְעֵוּדָּה:
And afterwards, he recites the Grace after the Meals over a third cup and drinks it. And afterwards, he mixes (pours) a fourth cup and finishes the Hallel (a set order of praises from the Psalms) over it. And he recites the blessing of song and that is "May all of your creatures praise you, etc." And he recites the blessing, "Who creates the fruit of the vine," and does not taste anything afterwards the whole night, except for water. And he should (pour) a fifth cup and say upon it the Great Hallel (Psalms 136), from "Give thanks to the Lord, for He is good" (Psalms 136:1) to "Upon the waters of Babylon" (Psalms 137:1). And this cup is not obligatory like the [other] four cups. And he can finish the Hallel anyplace that he desires, even though he is not in the place of the meal.
כתוב שם לראב"ד מסכת פסחים דף כו עמוד ב כתוב שם. אמר אברהם: זה לא ידע על מה הוקבעו, ובודאי שי סמך למנהג הזה מדברי רבי טרפון שאמר [פסחים דף קיח. כגירסת ר"ח והרי"ף] חמישי אומר עליו הלל הגדול ומצוה לעשות כדבריו. והד' כוסות סמכוה באגדה כנגד ד' גאולות, ולקחתי וגאלתי והצלתי והוצאתי, והה' כבר סמכוהו בהגדה כנגד והבאתי.
It is written there: “We uphold the view of our tanna who only has 4 cups of wine… Avraham says: This one does not know about what they established [the fifth cup of wine]. Certainly, there is a basis for this custom from the words of Rabbi Tarfon, “Upon the 5th a person recites the great hallel” – and it is a mitzvah to act according to his words. The four cups were associated with four redemptions, ולקחתי וגאלתי והצלתי והוצאתי, the fifth was associated with a fifth language of redemption והבאתי.
(ו) לָכֵ֞ן אֱמֹ֥ר לִבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ אֲנִ֣י יְהֹוָה֒ וְהוֹצֵאתִ֣י אֶתְכֶ֗ם מִתַּ֙חַת֙ סִבְלֹ֣ת מִצְרַ֔יִם וְהִצַּלְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם מֵעֲבֹדָתָ֑ם וְגָאַלְתִּ֤י אֶתְכֶם֙ בִּזְר֣וֹעַ נְטוּיָ֔ה וּבִשְׁפָטִ֖ים גְּדֹלִֽים׃ (ז) וְלָקַחְתִּ֨י אֶתְכֶ֥ם לִי֙ לְעָ֔ם וְהָיִ֥יתִי לָכֶ֖ם לֵֽאלֹהִ֑ים וִֽידַעְתֶּ֗ם כִּ֣י אֲנִ֤י יְהֹוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם הַמּוֹצִ֣יא אֶתְכֶ֔ם מִתַּ֖חַת סִבְל֥וֹת מִצְרָֽיִם׃ (ח) וְהֵבֵאתִ֤י אֶתְכֶם֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֤ר נָשָׂ֙אתִי֙ אֶת־יָדִ֔י לָתֵ֣ת אֹתָ֔הּ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹ֑ב וְנָתַתִּ֨י אֹתָ֥הּ לָכֶ֛ם מוֹרָשָׁ֖ה אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃ (ט) וַיְדַבֵּ֥ר מֹשֶׁ֛ה כֵּ֖ן אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֤א שָֽׁמְעוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה מִקֹּ֣צֶר ר֔וּחַ וּמֵעֲבֹדָ֖ה קָשָֽׁה׃ {פ}
Torah Temimah 1860-1941- R Baruch Epstein
It is clear that within these words are unique themes within the concept of redemption. The verses flow in a way of “not just this but also that,” i.e. not only will I do this for you, but I will also do that. Since this is so, each detail requires an expression of gratitude. Therefore, our sages established four cups of wine for each level. However, that which they did not establish a cup for והבאתי – this is not because it is disconnected from redemption… we must answer that in as much as we are in exile and the land is controlled by strangers – we cannot lift a cup for this element. Perhaps for this reason, a special cup was established in the name of Elijah as a symbol and hint that we await his arrival and the rebirth of the nation and the land.
אור זרוע
ספר אור זרוע ח"ב - הלכות פסחים סימן רלד כתב רב נסים גאון זצ"ל בשם אלוף אביו שלא לנעול דלתות הבתים בלילי פסחים כי זאת היא האמנה בדברו של הקב"ה ובהבטחתו ובשכר האמנה אנו זוכין לגאולה
R. Nissim Gaon (Tunisia 990-1062) writes in the name of his father not to lock the doors on the nights of Pesach, because this displays faith in the words of the Holy One Blessed is He and his promise. Through this faith, we merit redemption… Likewise we find that our forefathers were only redeemed from Egypt in reward for their faith…
ספר המנהיג הלכות פסח עמוד תכג ומנהג בכמה מקומות שאין נועלין החדרים שישני' בהן בלילי הפסח, כי בניסן נגאלו ובניסן אנו עתידין ליגאל, דכתי' ליל שמורי' הוא ליי', לילה המשומר ובא מששת ימי בראשית ואם יבוא אליהו ימצא הבית פתוח ויצא לקראתו מהרה ואנו מאמיני' בזה ובשכר זאת האמנה ניגאל בעה"ו ובמהרה בימינו אמן
There is a custom in many places not to lock the doors to the places where one sleeps on the nights of Pesach, because we were redeemed in the month of Nisan and in the future we will be redeemed in Nisan again. Thus it is written, it is a protected night unto God – a night that is guarded from teh time of creation. Thus, if Elijah comes, [the occupant of the room] will find the door open and he will quickly go out to reach him. We believe this, and in reward for this faith, we will be redeemed.
שולחן ערוך אורח חיים סימן תפ הגה: וי"א שיש לומר שפוך חמתך וכו' קודם לא לנו (ר"ן פרק ע"פ) ולפתוח הפתח, (י) כדי לזכור שהוא ליל שמורים ובזכות אמונה זו יבא משיח וישפוך חמתו על המכחשים בה' (מהרי"ב), וכן נוהגין.
There are those who say that one should recite shefoch chamatecha before the second part of hallel (lo lanu) and open the door in order to remember that it is a protected night, and in merit for this faith Mashiach will come and pour out his anger against all those who challenge God; this is our custom.
מוזגים כוס של אליהו ופותחים את הדלת
שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ וְעַל־מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ. כִּי אָכַל אֶת־יַעֲקֹב וְאֶת־נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ. שְׁפָךְ־עֲלֵיהֶם זַעֲמֶךָ וַחֲרוֹן אַפְּךָ יַשִּׂיגֵם. תִּרְדֹף בְּאַף וְתַשְׁמִידֵם מִתַּחַת שְׁמֵי ה'.
We pour the cup of Eliyahu and open the door Pour your wrath upon the nations that did not know You and upon the kingdoms that did not call upon Your Name! Since they have consumed Ya'akov and laid waste his habitation (Psalms 79:6-7). Pour out Your fury upon them and the fierceness of Your anger shall reach them (Psalms 69:25)! You shall pursue them with anger and eradicate them from under the skies of the Lord (Lamentations 3:66).
(י) ונוהגין באלו מדינות למזוג כוס אחד יותר מהמסובין וקורין אותו כוס של אליהו הנביא לרמז שאנו מאמינים שכשם שגאלנו הש"י ממצרים הוא יגאלנו עוד וישלח לנו את אליהו לבשרנו
נצי"ב -1810-1893
וידעתם כי אני ה׳. הוא הבטחה אחרת. ולשון חמישי של מעלה. שכל כך תעלו בדעת עד שתגיעו למדרגה של וידעתם היינו דבקות ודעת אלקים. וכיב״ז מתפרש להלן ט״ז ו׳. והדבר מובן שיהי׳ בזמן מאוחר ממדרגה הקודמת כמו הלשונות הקודמים. והי׳ זה משעת מ״ת ואילך
And you will know that I am Hashem-This is another promise. It is a fifth expression of praise. You will elevate yourself so much until you reach the level of, “and you will know;” i.e. a level of cleaving to and knowing God. It is clear that this level will take place at a later time than the earlier levels. This will be from the time of Mount Sinai and onwards.
This is why there is a fifth cup that corresponds to the expression, “you will know”, and since there is not an absolute obligation for every individual to achieve this level therefore this cup is a mitzvah and not an obligation.
רב יוסף שלום אלישיב זצ"ל
מרן נהג להכריז ברוך לפני אמירת שפך חמותך, וכל המסובים היו קימים ואומרים ברך הבא שכן נהג בעל ה"לשם". ומאז ספר זאת למרן הרב שלמן זלמן אויערבאך זצ"ל, ומאז גם הוא היה מכריז "ברוך הבא" לפני אמירת שפך חמותך אבל לא עמד
ערוך השלחן
לכן המנהג להעמיד כוס באמצע השלחן וקורין אותו כוסו של אליהו. ויש שהיו נוהגין לעומד מהסיבה ולאמר ברוך הבא, והכל לחיזוק אמונה, כי כך אנו מקובלים שבניסן נגאלו, ובניסן עתידין ליגאל.
Rabbi Pesach Krohn on Haggadah Shel Pesach
The Hebrew letters, ה,ב, א stand for הנה בא אליהו
ראש השנה י:
בניסן נגאלו ובניסן עתידים ליגאל
ליקוטי חבר בן חיים
מנהג החסם סופר להניחו כל הלילה על השלחן מכוסה, ובשחרית לוקח אותו לקידוש היום, מפני שנעשה בו מצוה אחת נעשה בו מצוה אחרת
הָא לַחְמָא עַנְיָא דִּי אֲכָלוּ אַבְהָתָנָא בְאַרְעָא דְמִצְרָיִם. כָּל דִכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכֹל, כָּל דִצְרִיךְ יֵיתֵי וְיִפְסַח. הָשַּׁתָּא הָכָא, לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל. הָשַּׁתָּא עַבְדֵי, לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּנֵי חוֹרִין.
This is the bread of destitution that our ancestors ate in the land of Egypt. Anyone who is famished should come and eat, anyone who is in need should come and partake of the Pesach sacrifice. Now we are here, next year we will be in the land of Israel; this year we are slaves, next year we will be free people.
(א) הא כלחמא.
כי ידוע שראוי ונכון לעבד אשר בא במאסר מאדוניו והוציאו בחסדו שיש לשמוח ביום יציאתו ולהודות ולברך למי שהוציאו והצילו בחסדו מהמאסר. וגם טבע האדם מחייב שתבא שמחה בלבו בעת שנזכר וכ"ש ביום היציאה. אמנם אין מדרך האדם אף שיצא פעם אחת מהמאסר כשחזר ונחבש בבית האסורים גדול מהראשון לשמוח בריקודין ומחולות בתוך בית האסורים על שיצא פעם אחת ממנו כיון ששקוע בבית הכלא ומה בצע לו ביציאתו אז.
( שפיסקא זו נתקן אחר חורבן ביהמ"ק למען לא יתפלא לב האדם על אשר אנו עושים משתה ושמחה בכוסות וסעודה על שמחת יציאת מצרים והרי אכתי עבדי אחשורוש אנן להיותינו שקועים בגלות המר והנמהר ואין זה מדרך האדם כמו שהקדמנו לזה מקדים ואמר כהא לחמא עניא די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים פי' הגם שעם היות כי הסעודה הזאת הוא ממש כלחמא עניא שבמצרים כי הסעודה נקרא על שם הלחם כמו מדוע לא בא בן ישי אל הלחם וא"כ מהראוי היה שלא לשמוח כי לשמחה מה זו עושה?. לזה אמר המגיד ליישב זה כי ידוע שאף שאין מדרך האדם לשמוח על העבר כשהוא שקוע בבית הכלא. מ"מ אם מחמת היציאה הראשונה מובטח בבירור בלי שום ספק שגם עכשיו בודאי יצא. בודאי שהשמחה ראוי בה ואין שמחה גדולה מזו....והטעם בזה דע"י היציאה ממצאים מובטחין אנחנו בבירור דאף שהשתא הכא לשנה הבאה בארעא דישראל כי ע"י היציאה נקנינו לו ית' לעם וכל העולם ראו כבודו וגדלו ואף אם ח"ו לא נהיה ראויים יעשה זאת למען כבודו יתברך שלא יחולל כי למה יאמרו מצרים וכמו שנבאר בס"ד בפיסקא דעבדים היינו ובפיסקות הבאות. ומה שאמר בכפל השתא הכא והשתא עבדיו'.
. This bread which we eat at the Seder is like the bread of affliction which our ancestors ate in the land of Egypt….” The use of the Aramaic language at the beginning of the Seder is a reminder that we are still in exile and that this is not the true Passover. By referring to Matzah as the bread of affliction, we are also reminded that we are not yet redeemed.
There is an implicit ambivalence in our celebration of Passover and our recalling of the Exodus. After all, why celebrate past redemptions when we are currently unredeemed and in exile? The author explains this with a parable: Usually, someone who is liberated from prison has reason to rejoice not only in the fact that he was liberated but also to mark the day of his liberation as a time of celebration of an important event in his life. If the person is put back in prison, however, he has little cause to celebrate his original liberation. He would not want to celebrate past liberations if the present one has not yet taken place. This is not the case in recalling the Exodus from Egypt. By telling the story of the Exodus we gain the hope that God will redeem us again. We still have reason to celebrate because the original Exodus gives us reason to hope that God will redeem us again. Past redemption gives us hope for future redemption.
( Telling the story of the Exodus is our way of expressing our hope in future redemption.
T
Translation from Seder Divrei Eliyahu
We have the custom of pouring a fifth cup and calling it Cup of Elijag the prophet. The reason is that there is a dispute in the Gemara over whether one needs a fifth cup, and the halacha is not determined. When Elijah comes, the cup is poured but not drunk, and it is called the Cup of Elijah, for when he comes, all doubts will be clarified, including this doubt