בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶך הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה
בְּרוּךֶ אַתֶה חֲוָיָה שְׁכִינּוּ רוּחַ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדַשְׁתַנוּ בְּמִצְוֹתֶיהֶ וְצִוְתָנוּ לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה
בְּרוּכָה אַתְּ יָהּ אֱלֹהָתֵינוּ רוּחַ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קֵרְבָתְנוּ לַעֲבוֹדָתָהּ וְצִוְתָנוּ לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה
Blessings for learning and studying Torah
Berakhot 11b:
Barukh atah Adonai Eloheinu melekh ha’olam asher kid’shanu b’mitzvotav v’tzivanu la’asok b’divrei Torah
Nonbinary Hebrew Project:
B’rucheh ateh Khavayah Shekhinu ruach ha’olam asher kidash’tanu b’mitzvotei’he v’tziv’tanu la’asok b’divrei Torah
Feminine God Language:
Brukhah at Ya Elohateinu ruach ha’olam asher keir’vat’nu la’avodatah v’tziv’tavnu la’asok b’divrei Torah
וַיִּזְרַ֤ע יִצְחָק֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיִּמְצָ֛א בַּשָּׁנָ֥ה הַהִ֖וא מֵאָ֣ה שְׁעָרִ֑ים וַֽיְבָרְכֵ֖הוּ יְהֹוָֽה׃ וַיִּגְדַּ֖ל הָאִ֑ישׁ וַיֵּ֤לֶךְ הָלוֹךְ֙ וְגָדֵ֔ל עַ֥ד כִּֽי־גָדַ֖ל מְאֹֽד׃ וַֽיְהִי־ל֤וֹ מִקְנֵה־צֹאן֙ וּמִקְנֵ֣ה בָקָ֔ר וַעֲבֻדָּ֖ה רַבָּ֑ה וַיְקַנְא֥וּ אֹת֖וֹ פְּלִשְׁתִּֽים׃ וְכׇל־הַבְּאֵרֹ֗ת אֲשֶׁ֤ר חָֽפְרוּ֙ עַבְדֵ֣י אָבִ֔יו בִּימֵ֖י אַבְרָהָ֣ם אָבִ֑יו סִתְּמ֣וּם פְּלִשְׁתִּ֔ים וַיְמַלְא֖וּם עָפָֽר׃ וַיֹּ֥אמֶר אֲבִימֶ֖לֶךְ אֶל־יִצְחָ֑ק לֵ֚ךְ מֵֽעִמָּ֔נוּ כִּֽי־עָצַ֥מְתָּ מִמֶּ֖נּוּ מְאֹֽד׃ וַיֵּ֥לֶךְ מִשָּׁ֖ם יִצְחָ֑ק וַיִּ֥חַן בְּנַֽחַל־גְּרָ֖ר וַיֵּ֥שֶׁב שָֽׁם׃ וַיָּ֨שׇׁב יִצְחָ֜ק וַיַּחְפֹּ֣ר ׀ אֶת־בְּאֵרֹ֣ת הַמַּ֗יִם אֲשֶׁ֤ר חָֽפְרוּ֙ בִּימֵי֙ אַבְרָהָ֣ם אָבִ֔יו וַיְסַתְּמ֣וּם פְּלִשְׁתִּ֔ים אַחֲרֵ֖י מ֣וֹת אַבְרָהָ֑ם וַיִּקְרָ֤א לָהֶן֙ שֵׁמ֔וֹת כַּשֵּׁמֹ֕ת אֲשֶׁר־קָרָ֥א לָהֶ֖ן אָבִֽיו׃ וַיַּחְפְּר֥וּ עַבְדֵֽי־יִצְחָ֖ק בַּנָּ֑חַל וַיִּ֨מְצְאוּ־שָׁ֔ם בְּאֵ֖ר מַ֥יִם חַיִּֽים׃ וַיָּרִ֜יבוּ רֹעֵ֣י גְרָ֗ר עִם־רֹעֵ֥י יִצְחָ֛ק לֵאמֹ֖ר לָ֣נוּ הַמָּ֑יִם וַיִּקְרָ֤א שֵֽׁם־הַבְּאֵר֙ עֵ֔שֶׂק כִּ֥י הִֽתְעַשְּׂק֖וּ עִמּֽוֹ׃ וַֽיַּחְפְּרוּ֙ בְּאֵ֣ר אַחֶ֔רֶת וַיָּרִ֖יבוּ גַּם־עָלֶ֑יהָ וַיִּקְרָ֥א שְׁמָ֖הּ שִׂטְנָֽה׃ וַיַּעְתֵּ֣ק מִשָּׁ֗ם וַיַּחְפֹּר֙ בְּאֵ֣ר אַחֶ֔רֶת וְלֹ֥א רָב֖וּ עָלֶ֑יהָ וַיִּקְרָ֤א שְׁמָהּ֙ רְחֹב֔וֹת וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־עַתָּ֞ה הִרְחִ֧יב יְהֹוָ֛ה לָ֖נוּ וּפָרִ֥ינוּ בָאָֽרֶץ׃
Isaac sowed in that land and reaped a hundredfold the same year. יהוה blessed him, and the man grew richer and richer until he was very wealthy: he acquired flocks and herds, and a large household, so that the Philistines envied him. And the Philistines stopped up all the wells which his father’s servants had dug in the days of his father Abraham, filling them with earth. And Abimelech said to Isaac, “Go away from us, for you have become far too big for us.” So Isaac departed from there and encamped in the wadi of Gerar, where he settled. Isaac dug anew the wells which had been dug in the days of his father Abraham and which the Philistines had stopped up after Abraham’s death; and he gave them the same names that his father had given them. But when Isaac’s servants, digging in the wadi, found there a well of spring water, the herdsmen of Gerar quarreled with Isaac’s herdsmen, saying, “The water is ours.” He named that well Esek, because they contended with him. And when they dug another well, they disputed over that one also; so he named it Sitnah. He moved from there and dug yet another well, and they did not quarrel over it; so he called it Rehoboth, saying, “Now at last יהוה has granted us ample space to increase in the land.”
סתמום פלשתים. מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ תַּקָּלָה הֵם לָנוּ מִפְּנֵי הַגְּיָסוֹת הַבָּאוֹת עָלֵינוּ, טַמּוֹנוּן פְּלִשְׁתָּאֵי לְשׁוֹן סְתִימָה, וּבִלְשׁוֹן הַתַּלְמוּד מְטַמְטֵם אֶת הַלֵּב:
סתמום פלשתים THE PHILISTINES STOPPED THEM, saying, “They may become a source of danger to us because of marauding troops that may invade us” (i.e.,they may invade our country to obtain possession of the wells, or if they invade us for any other reason they will be able to find a supply of water). (Tosafot Sotah 10.) The rendering of the Targum טמונין means “stopping up” and we find it in the language of the Talmud (Pesachim 42a) “Chokes up (מטמטם) the heart”.
סתמום פלשתים. כאשר יראו מצות אבימלך לבלתי הזיק ליצחק סתמו הבארות בשנאת קנאתם:
The Philistines plugged them. Since the king had forbidden them to harm Yitzchok physically, they gave vent to their jealousy by plugging up the wells.
סתמום פלשתים שלא יחזיק יצחק בהם להיות לו חזקה בארץ.
סתמום פלשתים, “the Philistines had stopped up.” They had argued that their land had not been blessed on account of the famine they had experienced. Therefore they were jealous of Yitzchok’s success, and tried to limit it as much as was in their power. [Avraham had not been a farmer, so that he had dug wells from altruistic motives. If the land of the Philistines either in Avraham’s time or in Yitzchoks’ time had sufferedfrom a famine, why would either Avraham or Yitzchok have gone there, seeing they needed grazing for their sheep and herds? Ed.]
וכל הבארות וגו'. סמך הודעה זו לויקנאו וגו', לומר כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים, והודיע שקנאו ממנו, והוסיף להודיע שגם עם אברהם היה להם קנאה ושנאה וכל הבארות אשר וגו'. ואומרו סתמום וימלאום עפר ולא הספיק לומר מלאום עפר, אולי כי אחר מות אברהם סתמום דוקא עשו אבנים לפיהם ולא בטלום בהחלט, ואחר הקנאה שקנאו ביצחק ויוסיפו להרשיע בקנאתם וימלאום עפר והיו כלא היו, ולזה הוצרך יצחק לחפור אותם מחדש כאומרו בסמוך ויחפור את בארות וגו':
וכל הבארות, and all the wells, etc. The reason we are told this in connection with Isaac's outstanding success is to remind us that the wicked cannot stand to see the righteous successful. They are jealous. The Torah adds that the first Jew Abraham already had the same experience during his lifetime. The Torah therefore makes a point of saying: סתמום וימלאום עפר, they sealed them and covered them with dust, instead of merely reporting that they filled the wells with earth. Apparently after Abraham's death the Philistines placed rocks on the sites where Abraham had found water. This was why Isaac even had to dig up these wells anew.
אשר קרא להן אביו - כדי שלא יוכל אדם לערער עליהם.
אשר קרא להן אביו, in order to prevent anyone in the future to challenge the ownership of the wells.
העיר אשר טמאו. כי לולי היה כבר דבר כזה בלתי נמאס אצלם לא היה שכם עושה כן אמנם היה זה גמול מורגל אצלם שלקחו ראשי העיר בנות העם בלתי רשות לנשים או לפלגשים ע"ד ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו:
העיר אשר טמאו, unless according to the mores of Shechem (city) such behaviour was no longer considered despicable, Schechem would not have done what he did. He felt sure he could get away with it, as his townspeople would not object. However raping virgins was commonplace in Shechem already. They behaved in the manner described in Genesis 6,2 “they took women for themselves from wherever they chose.” [the punishment for this type of violence had been the deluge. Ed.]