בית שמי אומרים אף באנא ה' הצליחה נא – יש לנענע פעם רביעית בחצי השני של פסוק כד. פסוקים אלו נבחרו משום שיש בהם פנייה ישירה לבורא עולם להצלה וחסד, ובית שמאי כוללים את "אנא ה' הצליחה נא" משום שאף זו תפילה לחסד וישועה. לא נאמר מה מקור דעתם של בית הלל, ואולי התנגדו לנענוע חוזר באותו פסוק.
וְהֵיכָן הָיוּ מְנַעְנְעִין, בְּהוֹדוּ לַה' תְּחִלָּה וָסוֹף, וּבְאָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא, דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל. וּבֵית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אַף בְּאָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָא. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, צוֹפֶה הָיִיתִי בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּבְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁכָּל הָעָם הָיוּ מְנַעְנְעִים אֶת לוּלְבֵיהֶן, וְהֵן לֹא נִעְנְעוּ אֶלָּא בְאָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא. מִי שֶׁבָּא בַדֶּרֶךְ וְלֹא הָיָה בְיָדוֹ לוּלָב לִטֹּל, לִכְשֶׁיִּכָּנֵס לְבֵיתוֹ יִטֹּל עַל שֻׁלְחָנוֹ. לֹא נָטַל שַׁחֲרִית, יִטֹּל בֵּין הָעַרְבַּיִם, שֶׁכָּל הַיּוֹם כָּשֵׁר לַלּוּלָב:
And where in the recitation of hallel would they wave the lulav? They would do so at the verse: “Thank the Lord, for He is good” (Psalms 118:1, 29) that appears at both the beginning and the end of the psalm, and at the verse: “Lord, please save us” (Psalms 118:25); this is the statement of Beit Hillel. And Beit Shammai say: They would wave the lulav even at the verse: “Lord, please grant us success” (Psalms 118:25). Rabbi Akiva said: I was observing Rabban Gamliel and Rabbi Yehoshua and saw that all the people were waving their lulavim, and the two of them waved their lulav only at: “Lord, please save us,” indicating that this is the halakha. With regard to one who was coming along the way and did not have a lulav in his hand to take and fulfill the mitzva while traveling, when he enters his house to eat,he should take the lulav at his table. He interrupts his meal to fulfill the mitzva of lulav. If he did not take the lulav in the morning, he should take it in the afternoon, as the entire day is suited for fulfilling the mitzva of lulav.
וְהֵם לֹא נִעְנְעוּ אֶלָּא בְּ"אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא". נראה לי בס"ד הטעם דנבחר זה לנענע בו טפי מאידך והוא כי 'אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא' קאי על דברים הנפשיים השייכים לשמים שהם ענין תורה ומצות ומעשים טובים לכן 'הוֹשִׁיעָה' גימטריא 'שָׁמַיְמָה' עם הכולל [396] אבל 'אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָא' קאי על דברים הגופניים שהם מזון ופרנסת הגוף ועושר ונכסים לכן 'הַצְלִיחָה' עולה מספר 'קֶמַח' [148] ומצינו דקראו רז"ל לצרכי הגוף בשם קמח כמו שאמרו (משנה אבות ג, יז) 'אִם אֵין קֶמַח אֵין תּוֹרָה'.
והנענוע רומזים הולכה והובאה לאור ישר ואור חוזר הנמשך מתורה ומצות ומעלה ומוריד רמז לאור מ"ן [מיין נוקבין] העולה ולאור מ"ד [מיין דוכרין] היורד וכל אלו הכונות הם נעשים ושייכים בענינים הנפשיים ולא בענינים הגופניים, לכן הנענוע ראוי להיות בְּ'אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָא' דקאי על ענינים הנפשיים.
והנענוע רומזים הולכה והובאה לאור ישר ואור חוזר הנמשך מתורה ומצות ומעלה ומוריד רמז לאור מ"ן [מיין נוקבין] העולה ולאור מ"ד [מיין דוכרין] היורד וכל אלו הכונות הם נעשים ושייכים בענינים הנפשיים ולא בענינים הגופניים, לכן הנענוע ראוי להיות בְּ'אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָא' דקאי על ענינים הנפשיים.