Thence home and after dinner my wife and I, by Mr. Rawlinson’s conduct, to the Jewish Synagogue: where the men and boys in their vayles, and the women behind a lattice out of sight...Their service all in a singing way, and in Hebrew. And anon their Laws that they take out of the press are carried by several men, four or five several burthens in all, and they do relieve one another; and whether it is that every one desires to have the carrying of it, I cannot tell, thus they carried it round about the room while such a service is singing. And in the end they had a prayer for the King...but the prayer, like the rest, in Hebrew. But, Lord! to see the disorder, laughing, sporting, and no attention, but confusion in all their service, more like brutes than people knowing the true God, would make a man forswear ever seeing them more and indeed I never did see so much, or could have imagined there had been any religion in the whole world so absurdly performed as this. Away thence with my mind strongly disturbed with them, by coach and set down my wife in Westminster Hall.
1 - With the ten-day calendar adjustment for the pre-Gregorian Reformation, this was the 23rd of Tishrei, 5424
ספר המנהגים, הגהות
למה נקרא שמחת תורה? על שבשעה שסיימו ישראל את התורה הלך השטן לפני הקב"ה לקטרג עליהם ואומר: ישראל לומדים תורה ואין מסיימים אותה, כשמסיימים אותה אומר לו הקב"ה: הלוא סיימוה. והוא משיב: אף על פי שסיימוה אין מתחילין אותה. וכשמתחילין אותה ע"י חתן בראשית, משיב לו הקב"ה: הלוא התחילוה. נמצא שאין יכול לקטרג, על שם זה נקרא 'שמחת תורה'.
Sefer HaMinhagim, Hagahot
Why is it called Simchat Torah? Since before Yisrael completed the Torah, the Satan went to the Holy One to prosecute against them and said: Yisrael learns Torah but doesn’t complete it. So, when Yisrael completes it, the Holy One says to him, “Behold, they have completed it!” And the Satan replies, “Even if they’ve finished it, they won’t begin again!” Then, once they begin with Chatan Bereishit, the Holy One replies to him, “Look! They’ve begun again!” It emerges that there is nothing to prosecute against – and for this reason it is called Simchat Torah.
...מהרי"ק בשורש ט' האריך מאוד שלא לבטל שום מנהג שנהגו לכבוד שמחת התורה ע"ש ולכן רעה עושין בהרבה מקומות במה שביטלו מקרוב שלא לעשות משתה ושמחה בשמחת תורה...
קריאת התורה והמפטיר בשבת...
מוציאין ס"ת וקורים בו שבעה ואם רצה להוסיף מוסיף: הגהוה"ה ביו"ט מותר להוסיף על הקרואים (רמב"ם פי"ב מהל' תפלה ותשובת מהר"ם וב"י) ויש אומרים דבי"ט אין להוסיף (ר"ן פרק הקורא) וכן נהגו במדינות אלומלבד בשמחת תורה שמוסיפין הרבה...
We bring out a Torah scroll and seven read from it. And if one wants to add [to the number of readings], one adds. Gloss: And this is the law: on a Festival, it is permitted to add to the count of readers (Rambam, The Laws of Prayer and Repentence, chapter 12; Maharam; and Beit Yosef). And there are those who say that on a Festival one may not add (Ran, chapter "Ha-Korei"). And thus (i.e. the latter) they practiced in these countries (i.e. Ashkenaz), except for on Simchat Torah when we add many...
מותר לקרות עולים הרבה אע"פ שקרא זה מה שקרא זה וחוזר ומברך אין בכך כלום: הגה ויש אוסרים (מרדכי סוף מגילה) וכן נהגו במדינות אלוחוץ מבשמחת תורה שנהגו להרבות בקרואים...
(2) It is permitted to read [the same readings for] those who are called up to the Torah multiple times, even though this one read what this [other] one has [already] read and goes back and makes a blessing - there is nothing [problematic] with this. Gloss: And there are some who forbid [this] (Mordekhai, Sof Megillah) And thus they practiced in these countries (i.e. Ashkenaz) except for on Simchat Torah they practiced to multiply the readers...
אֵין מְסַפְּקִין וְלֹא מְרַקְּדִין וְאֵין מְטַפְּחִין בְּשַׁבָּת גְּזֵרָה שֶׁמָּא יְתַקֵּן כְּלֵי שִׁיר. וּלְסַפֵּק כִּלְאַחַר יָד מֻתָּר...
We may not drum, nor dance, nor clap hands on the Sabbath. [These are] decrees, [instituted] lest one repair a musical instrument. One may, however, clap using the back of one's hands...
אין מטפחין להכות כף אל כף ולא מספקין להכות כף על ירך ולא מרקדין גזירה שמא יתקן כלי שיר...ולספק כלאחר יד מותר: הגה והא דמספקין ומרקדין האידנא ולא מחינן בהו משום דמוטב שיהיו שוגגין וכו' וי"א דבזמן הזה הכל שרי דאין אנו בקיאין בעשיית כלי שיר וליכא למיגזר שמא יתקן כלי שיר דמלתא דלא שכיח הוא ואפשר שעל זה נהגו להקל בכל. (תוספות סוף פרק המביא כדי יין):
(3) We do not clap nor to we slap our hand to our thighs nor do we dance. This is a rabbinic decree lest one come to fix a musical instrument...Clapping using the back of the hand is allowed. Rem"a: Today people clap and dance and we do not stop them because it is better that they sin unintentionally etc. There are those who say that today, everything is permitted because we are not proficient in the fixing of instruments, so there is no reason to make decrees preventing the fixing of instruments, as this skill is not pervasive. It is possible that based on this, the practice has emerged to be lenient (Tosafot at the beginning of Perek HaMevi Kadei Yayin).
ובי”ט שני זה שהוא אחרון, רגילין אצלנו שמרקדין אפילו כמה זקנים בשעה שאומרים קלוסין לתורה – אלא שזו משום שבות הוא ונהגו בה היתר ביום זה בלבד לכבוד התורה.
On this second day of Yom Tov, which is the last, we are accustomed that even some of the elders dance when praises are said to the Torah. But this is because [the prohibition against dancing] is shevut [rabbinic] and they acted leniently on this day only, in honor of the Torah.
...הגה וקורין י"ט האחרון שמחת תורה לפי ששמחין ועושין בו סעודת משתה לגמרה של תורה...ועוד נוהגין במדינות אלו להוציא בשמחת תורה ערבית ושחרית כל ספרי תורות שבהיכל ואומרים זמירות ותשבחות וכל מקום לפי מנהגו ועוד נהגו להקיף עם ספרי התורה הבימה שבבית הכנסת כמו שמקיפים עם הלולב והכל משום שמחה...
...Rem"a: The last day of Yom Tov is called "Simchat Torah" because we rejoice on it, making a festive meal in honor of the finishing of the Torah...It is customary in these countries to take all of the Torahs out of the Ark on Simchat Torah at night and in the morning and to sing songs and praises. Every place should follow its customs. It is also the custom to circle the synagogue's Bimah with the Torah scrolls just like we circle with the lulav. This is all done out of joy...
יש שגדולים שאסרו לשתות משקה המשכר בשמ״ע ושמח״ת עד אחר גמר הקפות בשחרית של יום שמח״ת מפני קדושת היום, ויש גדולים שהתירו משום שמחת יו״ט.
R' Gavriel Zinner is a Chasid living in Boro Park, very close to the Puppa Rebbe, R' Yosef Greenwald. He has published over 30 volumes of Nitei Gavriel so far, a work that rivals Peninei Halakhah in scope and form as a modern day encyclopedia of practical Halakhah. Nitei Gavriel also focuses on the varying approaches of different Hasidic groups.
כְּשֶׁאָדָם אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְשָׂמֵחַ בָּרֶגֶל לֹא יִמָּשֵׁךְ בְּיַיִן וּבִשְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ וְיֹאמַר שֶׁכָּל מִי שֶׁיּוֹסִיף בָּזֶה יַרְבֶּה בְּמִצְוַת שִׂמְחָה. שֶׁהַשִּׁכְרוּת וְהַשְּׂחוֹק הָרַבָּה וְקַלּוּת הָרֹאשׁ אֵינָהּ שִׂמְחָה אֶלָּא הוֹלְלוּת וְסִכְלוּת וְלֹא נִצְטַוֵּינוּ עַל הַהוֹלְלוּת וְהַסִּכְלוּת אֶלָּא עַל הַשִּׂמְחָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲבוֹדַת יוֹצֵר הַכּל...וְאִי אֶפְשָׁר לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם לֹא מִתּוֹךְ שְׂחוֹק וְלֹא מִתּוֹךְ קַלּוּת רֹאשׁ וְלֹא מִתּוֹךְ שִׁכְרוּת:
When a person eats, drinks, and celebrates on a festival, he should not let himself become overly drawn to drinking wine, mirth, and levity, saying, "whoever indulges in these activities more is increasing [his observance of] the mitzvah of rejoicing." For drunkenness,profuse mirth, and levity are not rejoicing; they are frivolity and foolishness. And we were not commanded to indulge in frivolity or foolishness, but rather in rejoicing that involves the service of the Creator of all existence...And it is impossible to serve God while in the midst of levity, frivolity, or drunkenness.
...כָל הַמִּשְׁתַּכֵּר הֲרֵי זֶה חוֹטֵא וּמְגֻנֶּה וּמַפְסִיד חָכְמָתוֹ. וְאִם נִשְׁתַּכֵּר בִּפְנֵי עַמֵּי הָאָרֶץ הֲרֵי זֶה חִלֵּל אֶת הַשֵּׁם...
...Whoever becomes drunk is a sinner, is shameful, and will lose his wisdom. If he becomes drunk before the common people, he desecrates God's Name...
...המסבות לשתיית המשכרים תהיה חרפתם בעיניך יותר גדולה מהתקבצות בני אדם עירומים חשופי שת חנפנים ביום במקום אחד...שהיציאה דבר הכרחי אין לאדם שום עצה לסלוקו, והשכרות פעולת האדם הרע בבחירתו, וגנות גלוי הערוה מפורסם לא מושכל, והפסד הדעת והגוף מרוחקים בשכל, ולפיכך ראוי למי שהעדיף להיות אדם שיתרחק מזה ואל ידבר בו כלל...
...As for gatherings with a view to drinking intoxicants, you should regard them as more shameful than gatherings of naked people with uncovered private parts who excrete in daylight sitting together...Excretion is a necessary thing that man cannot refrain from...whereas being drunk is an act committed by a bad man in virtue of his free choice. The disapproval of the uncovering of the private parts is (merely) a generally accepted opinion...whereas the corruption of the intellect and of the body is shunned by the intellect...
שאלה על ענין עטרות ס״ת המשימים בראשי הקוראים והתינוקות ביום שמחת תורה, אם מותר לעשות אם לאו:
תשובה באמת לולא שנהגו כן היה טוב להשמר מכיוצא בזה מפני שנשתמש בו קדש...אבל שמעתי שפשט המנהג הזה ברוב מקומות בישראל ולא שמעתי אדם שמיחה, גם בעיר הזאת זכורני כשהייתי קטן והיו לוקחים עטרות הספרים ומשימים בראשי התינוקות ומוליכים אותם בבית שהיו מונחות שם אל יד השומר ולא מיחו בידם החכמים שבדור, ושמא מפני שאין משתמשין בהם לצורך ההדיוט אלא לכבוד התורה ולפאר ולרומם כבוד תורת אלהינו...וסוף דבר הנח להם לישראל1 וכמו שאמרו בירושלמי (2) כלל על כל הדברים הנהוגים ואין טעמם ועיקרם ברור כל הלכה שהיא רופפת בידך הלך אחר המנהג ומנהגן של ישראל תורה היא...
A question regarding the matter of crowns for a Torah scroll being used on the heads of those reciting Torah, or on children, on the day of Simchat Torah, and if that is permissible or not?
Answer: The truth is that it would be better were we to not engage in practices like this because it is using something sacred...Yet, as I’ve heard it, the basic idea of the custom in most places among the Jewish people but I’ve never heard anyone happy about it. Even in this city, I remember when I was young and they would take the crowns of the scrolls and put them on the heads of children and walk them around the building having been placed there by a guardian but the Sages of that generation did not prevent their hand. May it is because they weren’t using them for a profane need, rather to honor the Torah and to amplify and elevate honoring the Torah of our God...The end of the matter is to leave the Jews alone about this1, just like is said in the Yerushalmi, the general principle for all things regarding customs without clear reason or origin, any halakhah that is weak in your hand, go after the custom, and a custom of the Jewish people is Torah...
2 - See Yerushalmi Pe’ah 7:5; Maaser Sheni 5:2; Yevamos 7:3
Questionable Practice 5 - Firing explosives in shul
...מה שנהגו חדשים מקרוב להדליק בשמחת תורה מיני נפט שקורין פולוו"ר פשיטא דאסור ואף שעושה לשמחה...ולא עדיף ממוגמר שאסור...ומ"מ מותר לקבוע פילוו"ר בנר אף על פי שגורם שהנר נכבה מחמת זה...
יום אחרון של חג דהיינו ביום תשיעי שהוא לדידן גם כן שמיני עצרת קוראין אותו שמחת תורה לפי שגומרין בו התורה...ואף על גב שמצוה גדולה לשמוח אבל אסור להבעיר פולווער וראוי למחות ולגעור בעושין כן אבל מותר לקבוע שפופרת מלאה פולווער בתוך הנר בערב יום טוב אע"פ שהנר כבה על ידו (מגן אברהם סימן תקי"ד):
On Novemner 18, 1804 a gunpowder magazine exploded in Vilna, killing 31 people and destroying a lot of property, including R' Danzig's entire business. At the age of 56 he reinvented himself and took a rabbinic position, which he held for 8 years. He commemorated Gunpowder Purim every year on the 15th of Kislev as a fast day where he gave a lot of charity, and the 16th of Kislev which he celebrated with a Seudah.
Questionable Practice 6 - Carrying torches
...עתה באתי בקצרה לערער על המנהג שראיתי נוהגין להוליך אבוקה לפני הס"ת בי"ט...יראה ודאי דאסור להוליך אבוקה בי"ט לילך ממקום למקום שהדבר מבואר לרואי השמש דהוי פסיק רישיה שמתמלא פי האבוקה משעוה נתכת ואי אפשר שלא ינענע ידו קצת באופן שיפולו טיפי שעוה בארץ והוי גורם כיבוי השעוה...
...אין לערער על ישראל קדושים ורבנן קשישאי בארץ ובחו"ל שנהגו בליל שמחת תורה בהקפות ס"ת להוליך בידיהם אבוקות של שעוה ולרקד בהן ולהוליכן בפני חתני תורה ואם כי לכאורה יש לפקפק במנהג מכל מקום יש כמה צדדים וצדי צדדים לקיים מנהגן...ועיין להרב לחם יהודה שעל דבר זה בעוה"ר שלהבת אש בוערה בין הגבירים של איזמיר ונחלקו לב' כיתות של מחלוקת גדולה כמה וכמה עד שיצאו משם תקלות רבות ורעות וצרות ד' יכפר בעדם ויברך את עמו בשלום.
R' Daniel Tirani (1740-1814) was among the greatest rabbis of Italy. The Lechem Yehuda, which he quotes, is a commentary on the Mishneh Torah written by R' Judah Ayash (d. 1760), one of the most famous rabbis of Algiers.
...בִּקְצָת מְקוֹמוֹת נוֹהֲגִין בְּהוֹשַׁעְנָא רַבָּה וּבְשִׂמְחַת תּוֹרָה, שֶׁלְּאַחַר שֶהוֹצִיאוּ אֶת כָּל סִפְרֵי הַתּוֹרָה מִן אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ, מַעֲמִידִין לְתוֹכוֹ נֵר דּוֹלֵק, (לְרַמֵּז תּוֹרָה אוֹר, שֶׁכְּשֶׁאֵין שָׁם תּוֹרָה, צְרִיכִין לְאוֹר אַחֵר). וְאֵין זֶה מִנְהָג יָפֶה, וְיֵשׁ לְבַטְּלוֹ, כִּי אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּאֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ תַּשְׁמִישׁ חֹל, אֲפִלּוּ לְפִי שָׁעָה (ט"ז סִימָן קנד סָעִיף קטן ז, אבל בא"ר סִימָן תרסט מביא מנהג זה בשם הספר מ"צ).
...In some communities it is customary on Hoshana Rabbah and Simchas Torah, after they remove all the Sifrei Torah from the Ark, to place a burning candle in it (to indicate that Torah is light, and when the Torah is not there, another light is needed). This is not a proper custom and should be abolished, for it is forbidden to use the Holy Ark for secular purposes, even temporarily.
The official Soviet overseas propaganda news agency conceded today that great numbers of young Moscow Jews had participated in the dancing and singing that marked the end of Simchat Torah but asserted that they came out, not in observance of religious practices, but as participants in a folk custom.