(א) האזינו השמים. שֶׁאֲנִי מַתְרֶה בָהֶם בְּיִשְׂרָאֵל וְתִהְיוּ עֵדִים בַּדָּבָר....
וְעוֹד, שֶׁאִם יִזְכּוּ יָבֹאוּ הָעֵדִים וְיִתְּנוּ שְׂכָרָם, הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְהָאָרֶץ תִּתֵּן יְבוּלָהּ וְהַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ טַלָּם, וְאִם יִתְחַיְּבוּ תִּהְיֶה בָהֶם יַד הָעֵדִים תְּחִלָּה — "וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ" (דברים י"ז), וְאַחַר כָּךְ "וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה" (שם י"א) עַל יְדֵי הָאֻמּוֹת:
(1) האזינו השמים HEAR YE HEAVENS that I warn Israel, and be ye witnesses to this matter; for so I have told them that ye will be witnesses ...And a further reason was that if they should act worthily, the witnesses might come and give them their reward: the vine might yield its fruit, the ground give its increase, the heaven bestow its dew; while if they should act sinfully, the hand of the witnesses might first be against them (Rashi uses a phrase similar to that used of human witnesses; cf. e.g. Deuteronomy 13:10): “and He will restrain the heaven, that there be no rain, and the earth will not give its increase; and you shall perish quickly” (Deuteronomy 11:17) — through the attacks of other nations (Tanchuma 5:10:1).
My question is this:
We do find that witnesses are responsible to mete out punishment against the perpetrators first, as the passuk says in regards to witnesses, but where do we find that witnesses are responsible to disburse reward?
(ט) ד"א האזינו השמים - היה רבי בנאה אומר: בזמן שאתם מתחייבים - אין פושטים בו יד אלא עדים, שנא' יד העדים תהיה בו בראשונה להמיתו, ואח"כ בני אדם שמשתמשים ובאים, שנא' ויד כל העם באחרונה.
בזמן שאין ישראל עושים רצונו של מקום, מה נאמר בהם? וחרה אף ה' בכם ועצר השמים, ואחר פורענות משתמשת ובאה, שנא' ואבדתי בהם. ובזמן שישראל עושים רצונו של מקום, מה נאמר בהם? (הושע ב) והיה ביום ההוא נאם ה' אענה את השמים והארץ תענה, וזרעתיה לי בארץ.
(9) Variantly: "Listen, O heavens": R. Bana'ah was wont to say: When a man is found liable (by bet-din), only the witnesses initiate the death penalty, viz. (Devarim 17:7) "The hand of the witnesses shall be against him first to put him to death," and only afterwards do others consummate it, viz. (Ibid.) "and the hand of all the people afterwards." When Israel do not do G-d's will, what is written of them? (Ibid. 11:17) "And the wrath of the L-rd will burn against you, and He will hold back the heavens … and the ground (i.e., the "witnesses), etc.", only after which the punishment is consummated, viz. (Ibid.) "and you will go lost quickly." And when Israel do G-d's will, what is written of them? (Hoshea 2:23-25) "And it will be on that day, I will answer, says the L-rd. I will answer the heavens, and they will answer the earth … and I will sow her (Israel) for Myself in the earth, etc."
(ד) ד"א האזינו השמים - היה ר' יהודה אומר: משל למלך שהיו לו אפוטרופוסים במדינה, והשלים להם את שלו, ומסר להם את בנו, ואמר להם: כל זמן שבני עושה לי רצוני - היו מערבים ומעדנים אותו, ומפנקים אותו ומאכילים אותו ומשקים אותו; וכשאין בני עושה רצוני - אל יטעום משלי כלום! כך בזמן שישראל עושים רצונו של מקום, מה נאמר בהם? (דברים כח) יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים, לתת מטר ארצך בעתו, וכשאין ישראל עושים רצונו של מקום, מה נאמר בהם? (דברים יא) וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר, והאדמה לא תתן את יבולה.
(4) Variantly: "Listen, O heavens": R. Yehudah was wont to say: An analogy: A king had caretakers in the land, to whom he entrusted what was his. Giving them his son, he said to them: So long as my son does my will, indulge him and pamper him and give him food and drink; but if he does not do my will, let him taste nothing that is mine. Similarly, when Israel do G-d's will, what is written of them? (Devarim 28:12) "The L-rd shall open for you His goodly treasure trove, the heavens, to give to you the rain of your land in its time, etc." And when Israel do not do G-d's will, what is written of them? (Ibid. 11:17) "And the wrath of the L-rd will burn against you, and He will hold back the heavens and there will not be rain, and the ground will not yield its produce, etc."