If, in the land that the LORD your God is assigning you to possess, someone slain is found lying in the open, the identity of the slayer not being known,
your elders and magistrates shall go out and measure the distances from the corpse to the nearby towns.
The elders of the town nearest to the corpse shall then take a heifer which has never been worked, which has never pulled in a yoke;
and the elders of that town shall bring the heifer down to an everflowing wadi, which is not tilled or sown. There, in the wadi, they shall break the heifer’s neck.
The priests, sons of Levi, shall come forward; for the LORD your God has chosen them to minister to Him and to pronounce blessing in the name of the LORD, and every lawsuit and case of assault is subject to their ruling.
Then all the elders of the town nearest to the corpse shall wash their hands over the heifer whose neck was broken in the wadi.
And they shall make this declaration: “Our hands did not shed this blood, nor did our eyes see it done.
Absolve, O LORD, Your people Israel whom You redeemed, and do not let guilt for the blood of the innocent remain among Your people Israel.” And they will be absolved of bloodguilt.
Thus you will remove from your midst guilt for the blood of the innocent, for you will be doing what is right in the sight of the LORD.
(א) ידינו לא שפכה. וְכִי עָלְתָה עַל לֵב שֶׁזִּקְנֵי בֵית דִּין שׁוֹפְכֵי דָמִים הֵם? אֶלָּא לֹא רְאִינוּהוּ וּפְטַרְנוּהוּ בְּלֹא מְזוֹנוֹת וּבְלֹא לְוָיָה (סוטה מ"ה).
(1) ידינו לא שפכה [AND THEY SHALL ANSWER AND SAY,] OUR HANDS HAVE NOT SHED [THIS BLOOD] — But would it enter anyone’s mind that the elders of the court are suspect of blood-shedding?! But the meaning of the declaration is: We never saw him and knowingly let him depart without food or escort (if we had seen him we would not have let him depart without these) (Sifrei Devarim 210:2; Sotah 45b).
(א) ידינו לא שפכה שלא הנחנו שום נודע לרוצח בארץ: (ב) ועיננו לא ראו שלא היה זה במקום רואים שאם היו שם רואים היו מתקוממים ומגידים:
(א) [קמז] וענו ואמרו. בלה"ק כמו שלמד בסוטה (דף מו) מן וענו הלוים ואמרו: ידינו לא שפכו. פי' שלא היינו גרמא לרצח הזה לא ע"י שלא נתנו מזון להרוצח ועי"כ היה מוכרח להרוג את הנרצח לעשוק את לחמו למלא נפשו כי ירעב, ולא ע"י שלא נתנו לויה להנרצח שלא ילך יחידי במקום סכנה, וכ"ז יאמרו זקני העיר, ואז יאמרו הכהנים כפר לעמך ישראל, ר"ל שתחלה חל עון הרצח הזה על העיר הקרובה שנראה שהם היו גרמא בנזקין ואחר שירחצו ידיהם ויודיעו שידם לא שפכו את הדם חל העון הזה על כלל ישראל, וכמ"ש בסוף מסעי ולא תטמא את הארץ אשר אתם יושבים בה ואמרו בספרי (שם סי' לב) מגיד ששפיכות דם מטמא את הארץ ומסלקת את השכינה ומפני ש"ד חרב ביהמ"ק וצריך כפרה על הכלל ולארץ לא יכופר כי אם בדם שופכו וזה א"א שלא נודע מי הכהו, וע"כ לוקחים עגלה שאינו עושה פירות ועורפין אותה בנחל שאינו עושה פירות שבזה מעוררים ענין הרציחה שהיתה כדוגמא זו כמ"ש חז"ל, ונגשו הכהנים בני לוי שהם העומדים בראש כלל ישראל לכלא פשע ולהתם חטאת, ועל זה אמר ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע, שכל ריבים ונגעים הקולר תלוי בצוארם, שהיה ראוי שבזכותם תכלא כל ריב ונגע מקרב ישראל, ולכן אחרי שזקני העיר ינקו את העיר שהם נקיים מגרמת הרצח הזה וחלה האשמה על הכלל והכהנים בראשם יאמרו הכהנים כפר לעמך ישראל כי הם המכפרים על הכלל:
....The explanation of "our hands have not shed this blood" is that we were not an indirect cause for this murder by means of not giving food to the murderer such that he would need to murder the victim to take his bread in order to stave off starvation...