The Babylonian Talmud offers an enigmatic legend about the creation of the moon, as taught by Rabbi Shimon ben Pazi, a sage who lived in the Land of Israel around the year 250 CE. Rabbi Shimon ben Pazi was a student of Rabbi Yehoshua ben Levi, a master of Midrash and Aggadah. And coincidentally, shortly before introducing the legend of the moon, the Talmud cites a short teaching by Rabbi Yehoshua ben Levi on the manner in which all of creation was formed. The theme of perfection in creation is one that is immediately challenged in the course of the story of Genesis in explicit form (with the human sin involving the tree of knowledge), and even implicitly, with regard to the diminishing of the moon. As the midrashic teaching of the moon's diminishment continued to be taught through the generations, it has taken on new details and meanings, as explored in the sources below.
Summary of Sources
- Rabbi Yehoshua ben Levi: All of creation (i.e., plants, animals, humans, etc.) was formed in a complete state (fully grown, fully formed, fully mature).
- Rabbi Shimon ben Pazi: The two great lights (i.e., the sun and the moon) first appear as equally great (in the first half of the verse), but then they are described as a great one and a small one. How did this imbalance [and imperfection] occur? The moon must have gotten itself reduced in size...
- Rabbi Shimon ben Lakish apparently also supported this midrashic interpretation, understanding one of the temple sacrifices as God's regret for diminishing the moon.
- In Midrash Aggadah (a later midrash, rediscovered in Aleppo), the moon is promised its light will return in the days of the messiah.
- Interpreting this teaching, Rabbi Yeshayahu Halevi Horowitz (1555-1630), author of Shenei Luchot HaBerit, describes the moon's jealousy as a primordial creation theme, one that must precede the existence of the evil inclination, which ultimately ceases in the days of the messiah.
- Typically, the fate of the moon is rendered as a symbol of the Jewish People in exile (who are compared to the moon), however, it is also rendered as symbolic of the fate of women through history. This is expressed in striking form in the account offered by Dirshuni, a modern midrashic work (section written by Adi Bluth).
אמר ר' יהושע בן לוי:
כל מעשה בראשית - בקומתן נבראו, בדעתן נבראו, בצביונם נבראו.
שנאמר: (בראשית ב, א) ויכולו השמים והארץ וכל צבאם.
אל תקרי צבאם אלא צביונם.
Rabbi Yehoshua ben Levi says:
The entire act of Creation - in full stature they were created, in full minds they were created, in full form they were created.
As it says: “And God completed the sky and the land and all their multitudes” (Bereshit 2:1).
Do not read: “their multitudes [tzeva’am]”; instead, read it as: their form [tzivyonam].
רבי שמעון בן פזי רמי:
כתיב (בראשית א, טז) ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים.
וכתיב (שם) את המאור הגדול ואת המאור הקטן.
* * * * * * * * * * * *
אמרה ירח לפני הקב"ה: רבש"ע אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד?
אמר לה: לכי ומעטי את עצמך.
אמרה לפניו: רבש"ע הואיל ואמרתי לפניך דבר הגון, אמעיט את עצמי?
אמר לה: לכי ומשול ביום ובלילה.
אמרה ליה: מאי רבותיה דשרגא בטיהרא מאי אהני?
אמר לה: זיל לימנו בך ישראל ימים ושנים.
אמרה ליה: יומא נמי אי אפשר דלא מנו ביה תקופותא דכתיב (בראשית א, יד) והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים?
חזייה דלא קא מיתבא דעתה
אמר הקב"ה: הביאו כפרה עלי שמיעטתי את הירח
והיינו דאמר ר"ש בן לקיש מה נשתנה שעיר של ראש חדש שנאמר בו (במדבר כח, טו) ליהוה אמר הקב"ה שעיר זה יהא כפרה על שמיעטתי את הירח.
§ Rabbi Shimon ben Pazi raised a contradiction.
It is written: “And God made the two great lights” (Bereshit 1:16).
And it is written “The great light [to rule the day], and the small light [to rule the night].” (Bereshit 1:16).
* * * * * * * * * * * *
The moon said to the [God]: Master of the Universe, is it possible for two kings to serve with one crown?
[God] said to [the moon]: If so, go and diminish yourself.
[The moon] said to [God]: Master of the Universe, how can it be that because I said a correct statement before You, I should diminish myself?
[God] said to [the moon]: If so, go and rule during the day and during the night.
[The moon] said to [God]: What gain is there to shining at daytime? What use is a candle in the middle of the day?
[God] said to [the moon]: Go and see your greatness; let the Jewish people count the days and years with you.
[The moon] said to [God]: But so too will they count by day, as it is impossible that they will not count seasons with it, as it is written: “And let them be for signs, and for seasons, and for days and years” (Genesis 1:14). God said to the moon: Go and see your greatness; let righteous men be named after you. Just as you are called "the small light", others are similarly named, such as: Ya’akov HaKatan, i.e., Jacob our forefather (see Amos 7:2), Shmuel HaKatan (the tanna), and David HaKatan, i.e., King David (see I Samuel 17:14).
God saw that the moon was not comforted.
The Holy One, Blessed be He, said: Bring atonement for me, since I diminished the moon.
The Gemara notes: And this is what Rabbi Shimon ben Lakish says: What is different about the goat offering of the New Moon, that it is stated with regard to it: “For the Lord” (Numbers 28:15)? The Holy One, Blessed be He, said: This goat shall be an atonement for Me for having diminished the size of the moon.
וי"א שנעשית שחורה כשיחור, וגזר עליה שלא תהא מאירה אלא מכח השמש,
אמרה לפניו: רבונו של עולם על שדברתי לפניך דבר הגון אני לוקה,
אמר לה הקב"ה: לפיכך אני עתיד להחזיר אורך לימות המשיח, שנאמר והיה אור הלבנה כאור החמה (ישעיה ל כו),
אמרה לפניו: רבונו של עולם חטאתי מחול לי.
אמר לה: מחלתי לך.
אמרה לו: במה אדע כי מחלת לי.
אמר לה: ולמשול ביום ובלילה.
אמרה לפניו: רבונו של עולם, ומה שבח לאורי ביום שהוא נראה, ואתה קראת אותי קטן, שנאמר את המאור הקטן.
אמר לה: הצדיקים נקראו על שמיך, יעקב [בנה] הקטן (בראשית כו טו), ודוד הוא הקטן (ש"א יז יד).
אמרה: רבונו של עולם, גם צדיקים נקראו קטנים, מה אות של מחילה הוא לי.
כיון שראה הקב"ה שלא נתיישבה דעתה, הרבה צבאה, שנאמר ואת הכוכבים, ומפני כבודה הרבה צבאה כמו השלטון שהולך ועשירי המדינה הולכין עמו:
And some say that [when the moon was reduced in size] she became totally dark, and [God] decreed upon her that she would only shine from the light of the sun.
[The moon] said to [God]: Master of the Universe, [how can it be that] because I spoke a correct matter to you, I should be diminished?
God said to [the moon]: If so, I will in the future, in the days of the messiah, return your light. As it is written "And the light of the moon will be as the light of the sun"(Isaiah 30:26).
[The moon] said to [God]: I have sinned [by challenging you]. Forgive me.
[God] said to [the moon]: I forgive you.
[The moon] said to [God]: How will I know that you have forgiven me?
[God] said to [the moon]: And you will rule by day and night.
[The moon] said to [God]: Master of the Universe, what benefit is there if I shine at day when [the sun] appears? [After all], you have called me the small light, as it says "and the small light" (Genesis 1:16).
[God] said to [the moon]: The righteous will be called after your name: Jacob the Small [son] (Genesis 26:15), David the Small (I Samuel 17:14).
[The moon] said to [God]: Master of the Universe, if the righteous are also called small, what sign of forgiveness is this for me?
Once God saw that [the moon's] mind would not be settled, he increased her multitude [of stars]. As it says: "And the stars" (Genesis 1:16). And due to her honor, [God] increased her multitude [of stars], as a ruler who walks forth and the wealthy [dignitaries] of the land walk with him.
עוד נודע ונתפרסם בספריהם כי מכח ענין קטרוג הזה נמשך למטה קטרוג הקליפה הוא היצה"ר הוא השטן היורד ומחטיא ועולה ומקטרג (עי' ב"ב טז, א), ולעתיד יהיה אור הלבנה כאור החמה ויתבטלו הקליפות ויהיו כולם יודעים את יהוה ולא יהיה יצה"ר:
Kabbalists understand קטרוג, jealousy, in our physical world as reflecting jealousy in the world of the spirits. Had the latter not existed, there would not be a Satan, i.e. יצר הרע in our world, no force that promotes sin, as a result of which more dichotomy is added in the "higher" worlds. In the messianic future, the light of the moon will equal the light of the sun, i.e. dichotomies will disappear. There will no longer be any קליפות, "peels," which intervene between us and G–d. There will no longer be a יצר הרע, a force actively promoting sin.
(ג) אמרה האשה לפני הקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם, אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד? אמר לה: לכי ומעטי את עצמך, 'ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך!' (בראשית ג, טז).
(ד) אמרה לפניו: ריבונו של עולם, הואיל ואמרתי לפניך דבר הגון, אמעיט את עצמי וימשלו בי?! אמר לה, לכי ומשלי על ביתך, שנאמר: 'חכמות נשים בנתה ביתה' (משלי יד, א), אמרה ליה: מאי רבותיה? שהרי גם האיש מושל בביתו, שנאמר: 'להיות כל איש שרר בביתו' (אסתר א, כב) ואמרו רבותינו על הפסוק: 'פשיטא! אפילו קרחה בביתיה פרדשכא ליהוי' ואף אני קרויה 'ביתו', שנאמר: 'ביתו זו אשתו'.
(ה) אמר לה: לכי ובזכות שכמותך ייגאלו ישראל, כשם שדרש רב עוירא: 'בשכר נשים צדקניות נגאלו אבותינו ממצרים', ובזכותן עתידין ישראל להיגאל, כדאיתא בילקוט רות: 'ואין הדורות נגאלין אלא בשכר נשים צדקניות שיש בדור'. אמרה ליה: ומאי רבותיה? שהרי גם בזכות מצוות דם פסח ודם מילה עתידין ישראל להיגאל, כדאיתא בילקוט שמעוני: 'אמר הקדוש ברוך הוא בזכות דם פסח ודם מילה תגאלו ממצרים, ובזכותם אתם עתידים להיגאל בסוף מלכות רביעית'.
(ו) אמר לה: לכי, וייקראו צדיקים בלשונך, לשון נקבה, שנאמר: 'ותכל דוד' (שמואל ב' יג, לט) וכן 'ראה זה מצאתי אמרה קהלת' (קהלת ז, כז).
(ז) חזייה דלא קא מיתבא דעתה, אמר הקדוש ברוך הוא: הביאו כפרה עליי שמיעטתי את האשה והמשלתי עליה את בעלה. והיינו דאמר רבי שמעון בן לקיש: 'מה נשתנה שעיר של ראש חודש שנאמר בו (במדבר כח, טו) "לַיהוה'' (במדבר כח, טו)? – אמר הקדוש ברוך הוא, שעיר זה יהא כפרה על שמיעטתי את הנשים ונתתים לממשלת בעליהן. נתן להן הקדוש ברוך הוא שכרן בעולם הזה, שהן משמרות ראשי חודשים יותר מן האנשים, ונתן להם שכר לעולם הבא שהן עתידות להתחדש כראשי חודשים.
(3) The woman said before the Holy One, Blessed be He: Master of the universe, is it possible for two monarchs to use one crown?
[God] said to [the woman]: Go and diminish yourself, "And for your man shall be your longing, and he shall rule over you" (Genesis 3:16).
(4) [The woman] said to [God]: Master of the universe, [should it be that] because I said something correct in front of you, that I should diminish myself and be ruled by [my man]?!
[God] said to [the woman]: Go and rule over your home, as it is said: "A woman's wisdom has built her own house" (Proverbs 10:1).
[The woman] said to [God]: What do I gain by this? Is not the man also a ruler in his house? As it is written: "Let each man rule over his home" (Esther 1:22). And our sages taught on this verse: "This is obvious! Even the weaver, in his home, he is the commander" (Megillah 12b). And are not I called "his home"? As it is written: "his home - this is his wife" (Mishnah Yoma 1:1).
(5) [God] said to [the woman]: Go [and see your greatness] and in the merit of those like you, Israel will be redeemed, as Rav Avira taught: "In the merit of the righteous women, the Israel was redeemed from Egypt" (Sotah 11b). And in their merit, Israel will one day be redeemed, as it is written in Yalkut Ruth: "The generations [of the Jewish people] will only be redeemed in the merit of the righteous women in each generation" (Yalkut Shimoni on Nach, Remez 606).
[The woman] said to [God]: What do I gain by this? Is it not the case that through the merit of the blood of the passover lamb and the blood of circumcision [Israel] will someday be redeemed? As it is taught in Yalkut Shimoni "Said the Holy One Blessed be He: [Indeed], through the merit of the blood of the passover lamb and the blood of circumcision [Israel] was redeemed from Egypt. [Likewise], in their merit you will be redeemed from at the end of the Fourth Empire (Yalkut Shimoni on Nach, Remez 354).
(6) ...
...
...
(7) ...
...
...