כִּ֤י יִהְיֶה֙ נַעֲרָ֣ בְתוּלָ֔ה מְאֹרָשָׂ֖ה לְאִ֑ישׁ וּמְצָאָ֥הּ אִ֛ישׁ בָּעִ֖יר וְשָׁכַ֥ב עִמָּֽהּ׃
In the case of a virgin who is engaged to someone —if another man comes upon her in town and lies with her,
ומצאה איש בעיר. לְפִיכָךְ שָׁכַב עִמָּהּ – פִּרְצָה קוֹרְאָה לַגַּנָּב, הָא אִלּוּ יָשְׁבָה בְּבֵיתָהּ, לֹא אֵרַע לָהּ (ספרי):
ומצאה איש בעיר [IF A DAMSEL THAT IS A VIRGIN BE BETROTHED UNTO A MAN] AND A MAN FIND HER IN THE CITY [AND LIE WITH HER] — (Because he found her outdoors) therefore he lay with her: a breach in the wall invites the thief; if she had remained at home (as becomes a chaste Jewish girl) this would not have happened to her (Sifrei Devarim 242:2-3).
רָבָא אָמַר: פִּרְצָה קוֹרְאָה לַגַּנָּב. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּקָא מְנַטַּר כַּרְיָא דְפֵירֵי.
Rava said: A breach summons the thief. If the guardian builds a sukka, thieves will know where the guardian is located in the field and they will enter the field elsewhere. The exemption of the watchman from the mitzva of sukka prevents that situation. The Gemara asks: What is the practical difference between the two reasons given? The Gemara answers: There is a difference between them in a case where he is guarding a pile of fruit, which can be guarded from inside the sukka; therefore, according to Rava, in that case the guard would be obligated in the mitzva of sukka. However, since the sukka in the orchard is not like a fully equipped home, in Abaye’s opinion he would still be exempt in that case.
הבא במחתרת גם כן מותר להורגו והטעם שחשוב כרודף שעל עסקי נפשות הוא בא, שאין אדם עומד על ממונו אלא ודאי בעל הממון יעמוד על ממונו להצילו וזה יקום עליו ויהרגהו לכך אמרה תורה להורגו להציל בעל הממון. לפיכך אין להורגו אלא כשיוודע בודאי שאם יעמוד בעל הממון להציל ממונו שזה יקום ויהרגהו. ומיהו כל אדם בחזקת זו הוא יכול להורגו אלא אם כן יודע שהחותר אוהב לבעל הממון ולא יהרגנו אף אם יעמוד נגדו להציל ממונו. וכן אם האב חותר על הבן מסתמא אין להורגו כי רחמי האב על בנו ולא יהרגנו אף אם יעמוד כנגדו להציל ממונו. אלא אם כן ידוע שהאב שונא את הבן ויהרגנו אם יעמוד הבן כנגדו להציל ממונו. כתב הרמב״ם ז״ל אחד הבא במחתרת או שנמצא בתוך גגו של אדם או בתוך חורבתו או בתוך קרפיפו בין ביום בין בלילה. ולמה נאמר מחתרת לפי שדרך רוב גנבים לבא במחתרת בלילה. אבל הבא במחתרת בתוך שדהו או לתוך הדיר והסחר יש לו דמים שחזקתו שבא על הממון לבד, לפי שאין רוב הבעלים מצוין במקומות אלו. וכן הגנב שגנב ויצא מן המחתרת הואיל ופינה עורף יש לו דמים. וכן אם הקיפוהו עדים או בני אדם אף על פי שעדין הוא ברשות זה שבא עליו אינו נהרג. ואין צריך לומר שאם תבעו בבית דין שאינו נהרג. עד כאן. והראב״ד כתב אף על פי שדרשו חכמים אם זרחה עליו דרך משל מ״מ אין מקרא יוצא מידי פשוטו וביום אינו רשאי להורגו שאין גנב בא ביום לא דרך השמטה שומט ובורח מיד, ואינו מתעכב לגנוב ממון גדול ולא לעמוד על בעלים להורגן אלא גנב בלילה, מפני שיודע שבעל הבית בבית ובא להורגו או ליהרג אבל גנב יום אין בעל הבית מצוי בביתו ושמיטה בעלמא הוא ע״כ. ומטעם זה גם כן יש לומר דאפילו בלילה דוקא בא במחתרת כיון שחותר דעתו להרוג בעל הממון, אבל דרך גגו או חצרים שאין דעתו להרוג בעל הממון אלא אם יעמוד כנגדו בורח מפני שלא נכנס לביתו אלא מפני שמצא דרך ליכנס כמו שאמרו חכמים פרצה קוראה לגנב.
ומצאה איש בעיר תיבות"ומצאה בעיר" מיותר דלא הו"ל לכתוב רק ושכב איש עמה. ומדכתב בלשון מציאה אשר ע"פ רוב יבא להמוצא רק במקרה. והסבה שמצאה היא אבדת זולתו. לכן דרש כאן שהיא סבבה הדבר על שיצאת. ומ"ש לא היה מסתקף לה ר"ל לא הי' מעלל בה. עלילות דברים הנאמר לעיל תרגם אונקלוס תסקופי מלין. ודרש אח"כ בעיר לפרש למה יחשוב יציאתה סבת הדבר. מפני שבעיר יש פרוצים ופרצה קוראה לגנב:
בעיר. (מלמד) [מגיד] שפרצה קוראה לגנב.
— "The breach beckons to the thief."
כי יהיה נערה בתולה. תנו רבנן נערה ולא קטנה. נערה ולא בוגרת. בתולה ולא בעולה. מאורסה ולא נשואה. בבית אביה פרט לשמסר האב לשלוחי הבעל. בעא מיניה רבי יעקב בר (אבא) [אדא] מרב בא על קטנה מאורסה מהו, לגמרי ממעיט ליה או מסקילה ממעיט לה. א"ל (חייב) [מסתברא מסקילה ממעט ליה]. והכתיב ומתו גם שניהם [עד שיהיו שניהם שוין] שתיק רב. ונימא ליה ומת האיש אשר שכב עמה לבדו, כתנאי ומתו גם שניהם וכו' (כדלעיל). ומצאה איש בעיר אילו לא יצאת בעיר לא היה מסתקף לה (בעיר ושכב עמה מלמד) [מגיד] שהפרצה קוראה לגנב. ושכב עמה על עסקי שכיבה. והוצאת את שניהם אל שער העיר זו היא שאמרנו שער שנמצא בו ולא שער שנידונית בו. וסקלתם אותם באבנים יכול באבנים מרובות, תלמוד לומר באבן וכו' (כדלעיל). את הנערה על דבר אשר לא צעקה בעיר כשהוא אומר על דבר ע"פ התראה, להביא את המזירה בהתראת עדים, אין לי אלא בעיר, בשדה מנין, תלמוד לומר ואם בשדה מצאה. ושכב עמה פרט לאחד מחזיק ואחד שוכב דברי רבי יהודה. ומת האיש אשר שכב עמה לבדו, הראשון בסקילה והשני בחנק (כתוב ברמז תרכ"ה):
"Why does it do that? Rashi explains: אם אתה מעכב מתנות הכהן חייך שתצטרך לבא אצלו להביא לו את הסוטה. If you don’t give money to the kohen, your wife will cheat on you."
"Perhaps this is another version of the Broken Windows theory – when a person sees that someone else isn’t following the rules, that person is inclined to also not follow the rules. Everyone’s getting away with everything."