וקדשתו כי את לחם אלקיך הוא מקריב בכל הפרשה הוא אומר לחם אלוקיהם של כהנים כי כשם שהקב"ה אעפ"י שאלקי כל הארץ הוא מ"מ נקרא אלקי ישראל ביחוד טפי מאלקי כל הארץ ועוצם קדושת ישראל נתיחד שמו ית' עליהם טפי וה"נ הכהנים הנגשים אל ד' נקרא אלקיהם ביחוד טפי מאלקי ישראל ע"כ כתיב לחם אלקיהם הם מקריבים אך כשאין עושה רצונו של מקום והוא מגלה עריות ובעל עבירות אעפ"י שכ' טוא"ח סי' קכ"ח שאעפי"כ נושא כפיו וצריך לקדשו מ"מ היינו מגזרת הכ' אבל אין הקב"ה מייחד שמו על הרשע והנה בפסוק זה מיירי בכהן שנשא אשה בעבירה ואמר וקדשתו דפנו בעל כרחו כדאיתא ר"פ האשה רבה ע"כ וקדשתו דפנו כי את לחם אלקיך הוא מקריב ולא לחם אלקיו כי הוא בעל עבירות ומ"מ וקדשתו:
וקדשתו כי את לחם אלקיך הוא מקריב דרשו חז"ל הובא ברש"י וקדשתו לפתוח בתורה ראשון הנה המחבר בשו"ע אהע"ז סימן ג' פסק דמי שבא ואמר כהן אני אינו נאמן לקרות בתורה ראשון והרמ"א מקיל יעוין שם בח"מ וב"ש הטעם יען כי אין איסור בדבר לכן יכולין לקראו ראשון וקשה הא תינח במקום שאין שם כהן אלא הוא אבל במקום שיש כהנים אחרים מוחזקים וודאי למה נאמינהו לבטל מצות וקדשתו וודאי מכהנים אחרים ובפרט להפוסקים דסוברים דוקדשתו לקראו בתורה ראשון דאוריי' וודאי הוא ולא אסמכתא ונ"ל ליישב דהנה אם קרא להנ"ל ראשון יען שהוא סבור שהוא כהן אם גם קמי שמיא גליא שאיננו כהן מ"מ למה קרא אותו ראשון יען שהיה סבור שהוא כהן אם כן נתקיים הכבוד של וקדשתו בכללות שבט הכהנים דבא כבודו משום מה שהיו סוברים שהוא מזרעו של אהרן הכהן משא"כ במתנות כהונה ושאר מצות המוטלות על בני אהרן שכוונת התורה שיהי' להכהן המתנות אלו ושגופן יקיים המצות האלו ואם אינו מזרע אהרן לא קיימו בזרעו מצות נתינה והוא לא עשה כהוגן בגופו משא"כ מה שחייבנו התורה משום כבודם זה נתקיים שפיר אם מכבד אותו שסבורים שהוא כהן ונתכבד כללות השבט (מש"מ):
קדושים יהיו לאלהיהם כו' כי את אשי ה' לחם אלהיהם הם מקריבים והיו קדש ואח"כ נאמר עוד וקדשתו כי את לחם אלקיך הוא מקריב קדש יהי' לך. הנ"ל לרמז בכפל הכתובי' הללו בלשון אחד. דהנה תחלה אמר כי את אשי ה' הוא רומז לחכמה כמבואר בזוה"ק. לחם גימט' ג' הויו"ת ע"ח. אלהיה"ם גימ' צ"א הוי' אדנ"י הם מקריבין ומיחדין כל העולמות מבחי' או"א עד סוף כל דרגין. ואח"כ אמר וקדשתו כי את לחם גימט' מזל"א אלקיך גימט' ס"ו גימ' שם אדנ"י עם הכולל. קדוש יהי' לך שימשוך הקדושה והשפעה לשם אדנ"י ויהי' לך שתלך ההשפעה אל בנ"י. אמן:
וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב קדש יהיה לך וגו'. ואיתא בגמ' (יבמות פ"ח:) וקדשתו שב"ד יקדשו אותו בעל כרחו, וקדוש יהיה לך שתנהג בו קדושה לפתוח ראשון (כמו שכתב רש"י מתורת כהנים ובגמ' מו"ק כ"ח:)ואלו השני קדושות הם רק מצד קדושת ישראל כמש"נ ממנו יתד ממנו פינה ודרשו (שמות רבה פל"ז וגמ' חולין נ"ו:) ממנו כהניו ממנו מלכיו וכו' היינו שכל הקדושות יש בישראל ורק שהכהנים נבחרו לעבוד עבודת הקודש שמקדושת ישראל נאצל קדושת הכהנים, וכדברי רה"ק זצ"ל ששאל מדוע אין הכהנים מברכין בכל יום שעשני כהן, והשיבותי הלא גם ישראל אינם מברכין שעשאני ישראל רק שלא עשאני גוי ועבד וגם אין מברכין שעשאני איש רק שלא עשאני אשה (ועי' באו"ח סי' מ"ו בטו"ז ומג"א שם), והטעם שאין לברך שעשאני ישראל, כי האדם עדיין הוא תחת הבחירה ובשם ישראל יכונה זה שבחור בטוב ומי יודע אם יכול לעמוד בבחירתו ולכן אינם מברכין רק שלא עשאני גוי ועבד ועכ"פ ניתן תחת הבחירה לבחור בטוב מחמת שאינו גוי ועבד, וכן שלא עשאני אשה ובבחירתו לקיים כל המצות שהאיש מצווה יתר על האשה, וכן בכהן לא שייך לברך שעשאני כהן כי ג"כ הבחירה בידו להכניס הקדושה בלבו וגם צריך שלא לחלל את כהונתו, ושלא עשאני ישראל בודאי ל"ש לברך דגם הם ישראל ג"כ וח"ו לומר כן. והסכים לדברי שהוא תירוץ אמתי, והוא זצ"ל אמר שלדעתו כהנים אין בהם מעלה באמת דכל הקדושה שבהם מכח ישראל שמכניסין בהם קדושה, והוסיף ואמר שזה הוא הפלוגתא בין התנאים במשנה (פ"ב דמדות מ"ו) ראשי פספסין מבדילין בין עזרת ישראל לעזרת כהנים היינו שלא היו מעלות בין עזרת ישראל לעזרת כהנים רק פספסין מבדילין ור' אליעזר בן יעקב אומר מעלה היתה וגבוה אמה, ומרומז דהת"ק סובר שאין לכהן שום מעלה על ישראל שקדושת הכהנים הוא מצד קדושת ישראל כמש"כ ממנו יתד ממנו פינה וראב"י סובר שיש לכהנים צד קדושה יתירה על קדושת ישראל ולזה אמר שהיה שם מעלה אחת, וידוע דבכל הפלוגתות אלו ואלו דברי אלוקים חיים ושניהם אמת, כי הצד מעלה יתירה שיש לכהנים הוא ג"כ מצד קדושת ישראל, והנה השני קדושות שכתובים בפ' לבסוף שמרמזים לקדושת הכהנים שבא מצד קדושת ישראל וכמו דישראל מקדשי לשבת אף דהוא קדושה מהשי"ת במעשה בראשית, כן הם ג"כ מקדשים לכהנים.
(פרי צדיק אמור ו')
(פרי צדיק אמור ו')