ונקדים לבאר הפסוקים (בפרשת האזינו) הלא הוא אביך קנך, (דברים לב ז) שאל אביך וגו', (דברים לב ח) בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבולות עמים למספר בני ישראל, (דברים לב ט) כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו, עיין ברש"י והרשב"ם. והנה הרשב"ם כתב שכיון בפירושו להמדרש (פרקי דר"א פכ"ד) בענין הקלפי שנטל כל שר אומה אחת, וישראל נשארו בהקלפי, ונטל השי"ת אותם בחלקו. אך יש לדקדק מה היה הכונה במה שהציב גבולות עמים למספר בני ישראל, ומה הודיענו התורה בזה, ואיך נמשך למעלה. ונ"ל בהקדים גם כן לפרש מה שפירש רש"י (בפרשת תולדות) בפסוק ויתרוצצו הבנים בקרבה (בראשית כה כב), שהיו מריבים בנחלת שני עולמות. מה היה המריבה, הלא בעולם הבא הזכות בבחירתו, ואין מונע רק האדם לעצמו. וגם לבאר כונת יעקב בקנין הבכורה. וגם ליישב הקושיא האיך הטיל יצחק תנאי אחר המעשה, באמרו והיה כאשר תריד וגו' (בראשית כז מ). והנ"ל בזה דודאי זורו רשעים מרחם, ועשו בבטן אמו מפרכס לצאת לעבודה זרה, ואינו חפץ בעולם הרוחני הטהור. והנה באמת לנו ישראל נתן רק העולם הבא בנתינת התורה שהיא חיי עולם, כאמרם (ברכות מ"ח ע"ב) חיי עולם לא כל שכן, וכמו שתקנו (ובא לציון) וחיי עולם נטע בתוכנו, ומאז חלקו יעקב ועשו, ויעקב קבל העולם הבא שהוא הדבקות האמיתי באלקים חיים ומלך עולם. והנה זכותינו בזה העולם, נ"ל על פי דאיתא (ב"ב דף ס"ד:) מכר בית ושייר חצר, אין צריך הלוקח לקנות לו דרך, דמוכר בעין יפה מוכר, דמסתמא מכר עם הדרך. מכר חצר ושייר בית, צריך המוכר לקנות לו דרך, דמוכר בעין יפה מוכר ומכר כל החצר ולא שייר דרך, וכל שכן בנותן דבעין יפה נותן, ועיין ב"ב דף ז' (ע"ב) שם האחים שחלקו אין להם דרך זה על זה, ועיין שם בתוספת (ד"ה אין). והנה לפי זה כאשר הקנה השי"ת לעמו הנבחר עולם הבא בית ה' שהוא הבית והטרקלין, ממילא דיש להם דרך בזה העולם שהיא החצר והפרוזדור להגיע לבית ולטרקלין, דהא חשבו רז"ל (עירובין מ"א.) מהדברים המעבירין את האדם מדעתו ומדעת קונו, הוא העניות, והבן. ואם כן לפי זה העיקר הקנין הוא הבית האמיתי, והדרך בפרוזדור הוא טפל וממילא קאתא. ועל פי זה יבואר (משלי ג' י"ו) אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד. דיש להבין מה הוא ימין ושמאל כמו שהקשו רז"ל (שבת ס"ג ע"א), וכן בכמה מקומות שהוזכר ימין ושמאל, או סטרא דימינא או סטרא דשמאלא. והענין דשמאל הוא יד כהה, כמו שדרשו (מנחות ל"ז ע"א) ידכה (שמות יג טז) והבן, והימין הוא העושה והשמאל מסייע. והנה הימין עיקר והשמאל טפל, ואלו שהם עיקר הבריאה נקראים סטר דימין, ואלו שהם בדרך טפל נקראים סטרא דשמאלא, כמו המוץ לתבואה וקליפה לפרי, והבן. והיינו אורך ימים, היינו עולם שכולו ארוך כמו שדרשו רז"ל, בימינה בעיקרה כי הוא חיי עולם כאמור, ובשמאלה בדרך טפל עושר וכבוד כמ"ש, וגם דרשו רז"ל (שבת דף ס"ג) למיימינם בה, ר"ל שמכונים אל העיקר לחיות התורה, ומשמאילים היינו שמכונים להטפל, דבמדתו של אדם מודדין לו, והבן.
שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ לְפִי שֶׁהוּא כַּפָּרָה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל כֹּהֵן גָּדוֹל מִתְוַדֶּה עָלָיו עַל לְשׁוֹן כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טז כא) "וְהִתְוַדָּה עָלָיו אֶת כָּל עֲוֹנֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ מְכַפֵּר עַל כָּל עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, הַקַּלּוֹת וְהַחֲמוּרוֹת, בֵּין שֶׁעָבַר בְּזָדוֹן בֵּין שֶׁעָבַר בִּשְׁגָגָה, בֵּין שֶׁהוֹדַע לוֹ בֵּין שֶׁלֹּא הוֹדַע לוֹ, הַכּל מִתְכַּפֵּר בְּשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ. וְהוּא שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה. אֲבָל אִם לֹא עָשָׂה תְּשׁוּבָה אֵין הַשָּׂעִיר מְכַפֵּר לוֹ אֶלָּא עַל הַקַּלּוֹת. וּמַה הֵן הַקַּלּוֹת וּמַה הֵן הַחֲמוּרוֹת. הַחֲמוּרוֹת הֵן שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶם מִיתַת בֵּית דִּין אוֹ כָּרֵת. וּשְׁבוּעַת שָׁוְא וָשֶׁקֶר אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהֶן כָּרֵת הֲרֵי הֵן מִן הַחֲמוּרוֹת. וּשְׁאָר מִצְוֹת לֹא תַּעֲשֶׂה וּמִצְוֹת עֲשֵׂה שֶׁאֵין בָּהֶן כָּרֵת הֵם הַקַּלּוֹת:
Since the goat sent [to Azazel] atones for all of Israel, the High Priest confesses upon it as a spokesman for all of Israel as [Leviticus 16:21] states: "He shall confess upon it all the sins of the children of Israel."
The goat sent to Azazel atones for all the transgressions in the Torah, the severe and the lighter [sins]; those violated intentionally and those transgressed inadvertently; those which [the transgressor] became conscious of and those which he was not conscious of. All are atoned for by the goat sent [to Azazel].
This applies only if one repents. If one does not repent, the goat only atones for the light [sins].
Which are light sins and which are severe ones? The severe sins are those for which one is liable for execution by the court or karet. False and unnecessary oaths are also considered severe sins even though they are not [punished by] karet. [The violation of] the other prohibitions and [the failure to perform] positive commandments that are not punishable by karet are considered light [sins].
The goat sent to Azazel atones for all the transgressions in the Torah, the severe and the lighter [sins]; those violated intentionally and those transgressed inadvertently; those which [the transgressor] became conscious of and those which he was not conscious of. All are atoned for by the goat sent [to Azazel].
This applies only if one repents. If one does not repent, the goat only atones for the light [sins].
Which are light sins and which are severe ones? The severe sins are those for which one is liable for execution by the court or karet. False and unnecessary oaths are also considered severe sins even though they are not [punished by] karet. [The violation of] the other prohibitions and [the failure to perform] positive commandments that are not punishable by karet are considered light [sins].