הפסול מן התורה שהעיד עדותו בטלה אע"פ שלא הכריזו עליו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות והפסול מדבריהם העדות שהעיד קודם שהכריזו עליו כשירה: הגה ואפי' פסול מן התורה אין לפסלו אלא בודאי אבל לא מספק כגון שהעיד בב"ד ואח"כ באו עדים עליו שעבר עבירה שנפסל בה מן התורה אבל אם אין יודעין אם עבר קודם שהעיד או אח"כ מוקמינן גברא אחזקתו וכל מה שהעיד כשר עד דידעינן דעבר קודם לכן (ריב"ש סי' רס"ו) כל הפסולים מדרבנן שצריכין הכרזה אם מענישן ברבים על עבירתן כגון שהוציאן מב"ה הוי כאלו הכריזו עלייהו (מרדכי פרק זה בורר):
23. The testimony of one who is biblically disqualified is void even if they did not make a formal proclamation in the synagogues and study halls. If one who is rabbinically disqualified testified before a formal announcement, the testimony is valid. Even a biblical disqualification should only be used in a case where we are certain, but not in a case of doubt, such as where he testified in court and witnesses subsequently came and testified that he violated a sin that would biblically disqualify him but we are unsure whether he violated it before his testimony or after. In such a case, we keep the individual in his original status and anything that he testified on is valid until we know that he violated the sin before his testimony. If an individual required a formal announcement for a rabbinical disqualification and he received a public punishment for the sin, such as his removal from the synagogue, it is as if they made a formal announcement.
מוקמינן גברא אחזקתו. בס' קצה"ח תמה דמ"ש ממקוה שנמדד ונמצא חסר דהטהרות טמאין למפרע מטעם דאיכא תרתי לריעותא דהעמיד טמא על חזקתו והרי חסר לפניך וה"נ איכא חזקת ממון והרי פסול לפניך וכו' ע"ש. ולפענ"ד דנראה דלא קשה דשאני התם בטהרות דשני החזקות חזקות המבררות הן ומצטרפין לברר שנחסר מקודם משא''כ חזקת ממון דלאו חזק' המבררות הוא רק שאין יכולין להוציא מיד המוחזק בלא ראיה מטעם סברא או מקרא כמבואר בב"ק ריש פרק שור שנגח. ועי' בקונטרס התפיסות שבס"ס קצה"ח שכת' ג"כ בהדיא כן. ולזה לא חזי אותן השני חזקות לאיצטרופי:
לא מספק. והוא מדברי הריב"ש והיינו כשהעיד בבית דין ואחר כך באו עדים שעבר עבירה ואין אנו יודעין מתי עבר מוקמינן אותו אחזקתו חזקת כשרות ואמרינן השתא היא דאיתרע. ובקונטרס שב שמעתתא הארכנו בזה להקשות ממקוה שנמדר ונמצא תסר בריש נדה דכל הטהרות שנעשו על גבי' טמאו' משום דאיכא תרתי לריעותא העמד טמא על חזקתו והרי חסר לפניך ואם כן ה"נ נימא אוקי ממון על חזקתו והרי פסול לפניך ועיין בטורי זהב סימן א' בי"ד שהאריך בשוחט שנמצ' ששכח הלכותיו ומטריף כל הכלי' משום העמד בהמה על חזקתו חזקת איסור (והרי חסר לפניך) עיין שם ואם כן מכ"ש חזקת ממון דהוא עדיפא מכל החזקות ואף על גב דבמומר כל העדיות וכל השחיטות כשרים עד שהמיר ולא אמרינן תרתי לריעותא היינו משום דלא ראינו שום עבירה ממנו רק השתא בשעה שהמיר אם כן מהיכי תיתי נאמר מדהשתא עבר אתמול נמי עבר זה לא אמרינן אבל מקוה שנמדד ונמצא חסר הרי אנו מסופקין איסור זה אימתי נעשה ומשום הכי אמרינן דכל הטהרות טמאין ואם כן ה"נ דלא ידעינן עבירה זו מתי נעשה הרי הוא דומה למקוה שנמדר ונמצא חסר אלא מדברי הרי"ף גבי עדי שטר שהוזמו משמע כדברי הריב"ש דכתב דבעינן ראו חתימתן דאם לא כן אמרינן היום הוא שחתמו שקר וכן פסק בשלחן ערוך בסעי' ט' ואם כן מוכח דלא פסלינן מספקא ואמרינן השתא הוא דאיתרע ואפשר דס"ל כדברי תוספות בתירוצם ריש נדה לחלק דוקא גבי מקוה אמרינן תרתי לריעותא משום דחסר ואתי ואם כן איכא למימר דגבי רשעה לא שייך למימר הכי אך מתשובת ב"ח משמע גם לענין שוחט שהוציא טריפה דאמרי' הרשיע ואתי כמו חסר ואתי ועל כל פנים מידי ספיקא לא נפקא דנראה שם מדברי תוספות עוד תירוצים בזה ולומר בכסף משנה דהוי תרתי לריעותא אפילו היכא הלא שייך חסר ואתי נמי לא מפקינן מחזקה שלימה נגד חזקה קטיעה שחסר לפרך וכבר הארכנו בזה בקונטרס הנז':
וְאֵלּוּ הֵן הַפְּסוּלִין, הַמְשַׂחֵק בְּקֻבְיָא, וְהַמַּלְוֶה בְרִבִּית, וּמַפְרִיחֵי יוֹנִים, וְסוֹחֲרֵי שְׁבִיעִית. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בִּתְחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתָן אוֹסְפֵי שְׁבִיעִית, מִשֶּׁרַבּוּ הָאַנָּסִין, חָזְרוּ לִקְרוֹתָן סוֹחֲרֵי שְׁבִיעִית. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁאֵין לָהֶם אֻמָּנוּת אֶלָּא הִיא, אֲבָל יֵשׁ לָהֶן אֻמָּנוּת שֶׁלֹּא הִיא, כְּשֵׁרִין:
And these on the following list are the ones who are disqualified by the Sages from bearing witness due to their unseemly behavior, as they are considered wicked individuals guilty of monetary transgressions: One who plays with dice [bekubbiyya] for money, and one who lends money with interest, and those who fly pigeons, and merchants who trade in the produce of the Sabbatical Year, which may be eaten but may not be sold as an object of commerce. Rabbi Shimon said: Initially, people would call them: Gatherers of the produce of the Sabbatical Year. Once the tax collectors grew abundant they would then call them: Merchants who trade in the produce of the Sabbatical Year, as the Gemara will explain. Rabbi Yehuda said: When are the people listed above disqualified from bearing witness? It is when they have no occupation but this one. But if they have an occupation other than this one, although they also make money by these inappropriate means, they are fit to bear witness.
אמר ר' יהודה אימתי: א"ר אבהו א"ר אלעזר הלכה כרבי יהודה
§ The mishna teaches that Rabbi Yehuda says: When are all these people, e.g., gamblers and those who lend with interest, disqualified from bearing witness? It is when they have no occupation other than this one. Rabbi Abbahu says that Rabbi Elazar says: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda.
וא"ר אבהו אמר רבי אלעזר כולן צריכין הכרזה בבית דין
And Rabbi Abbahu says that Rabbi Elazar says: All of these require a proclamation in the court. In other words, one is disqualified only after it is proclaimed in court that he was found guilty of this behavior.