נכוה מחופתו

ועל זה אמרו ז"ל (ב"ב עה): על דרך המשל, מלמד שכל אחד נכוה מחופתו של חבירו. כי אין זה מטעם הקנאה אשר תפול רק בחסירי הדעת כמו שאכתוב עוד בסיעתא דשמיא, אלא מפני ראותו עצמו חסר מן השלימות מדריגה שהיה יכול להשיגה כמו שהשיגה חבירו.

Mesillat Yesharim 4:7

Regarding this our Sages of blessed memory said: "this teaches each person is burned from the Chupa (canopy) of his fellow" (Bava Basra 75a). This [burning] does not refer to jealousy which falls only to people lacking in understanding as I will explain with G-d's help. Rather, it is due to seeing oneself lacking from the perfection that he was capable of attaining just as his fellow had attained it.

בבא בתרא ע״ה א:ט״ו

עָשָׁן בַּחוּפָּה לָמָּה אָמַר רַבִּי חֲנִינָא שֶׁכׇּל מִי שֶׁעֵינָיו צָרוֹת בְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים בָּעוֹלָם הַזֶּה מִתְמַלְּאוֹת עֵינָיו עָשָׁן לָעוֹלָם הַבָּא וְאֵשׁ בַּחוּפָּה לָמָּה אָמַר רַבִּי חֲנִינָא מְלַמֵּד שֶׁכׇּל אֶחָד וְאֶחָד נִכְוֶה מֵחוּפָּתוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ כְּלִימָה

Bava Batra 75a:15

The Gemara asks a question with regard to the above verse: Why should there be smoke in a canopy? Rabbi Ḥanina said: It is because anyone whose eyes are narrow, i.e., is stingy, toward Torah scholars in this world, his eyes fill with smoke in the World-to-Come. And why should there be fire in a canopy? Rabbi Ḥanina said: This teaches that each and every one is burned from embarrassment at the size of the canopy of the other, and says: Woe for this embarrassment, woe for this disgrace, that I did not merit a canopy as large as his.

חידושי אגדות על מסכת בבא בתרא ע״ה א:ט׳

עתיד הקב"ה לעשות ז' חופות כו'. דהחופות יהיו בזכות מצות סוכה שקיימו בעוה"ז כמ"ש במדרשות ובפ"ק דע"ז וע"כ יהיו ז' שמצות סוכה כל שבעה ושאמר עושה לו הקב"ה חופה לפי כבודו כו' יש לפרש כינוי דכבודו על הקב"ה כי הת"ח הם העוסקים בעוה"ז בכבוד שמים ית' כמ"ש כל הנקרא בשמי לכבודי וגו' ואמר כי כפי מה שנתגדל כבוד שמים ע"י ת"ח בעוה"ז תהיה החופה לאותו ת"ח לעתיד ואמר עשן בחופה למה כו' כי הענן הוא דבר המגין כמ"ש ביוצאי מצרים פרש ענן למסך אבל חופה מעשן שהוא דבר המזיק למה וכן אש שהוא דבר המזיק למה אע"ג דאשכחן נמי במצרים ואש להאיר לילה וגו' הרי מפורש בו שם שהיה מועיל להאיר בלילה אבל כאן לא כתב בלילה גם הרי יש בעוה"ב בשאר חופות להאיר מנוגה ולהבה: וענין שכל א' נכווה מחופתו של חבירו אוי לאותו בושה כו'. הקושיא בזה לומר בכל אדם שכל א' נכוה מחופתו של חבירו גם קשה הכפל אוי לאותה בושה ואוי לאותה כלימה ונראה לומר לפי שיש לכל צדיק וצדיק שום מעלה ומדרגה בשום מצוה שאין כן לחבירו דוגמא דר' חנינא ורבי חייא דפ' הפועלים וע"ז אמרו לפיכך הרבה להן תורה ומצות כדי לזכותם וע"כ כל אחד מן הצדיקים אין מתבייש מחבירו לפי שכ"א יש לו שום מדרגה בשום מצוה שאין בחבירו וכ"א מהן נכוה מחופתו של חבירו ר"ל נכוה בשום דבר מצוה מה שאין בו ויש לחבירו אבל אמר אוי לה לאותה בושה ואוי לה לאותה כלימה לאותו איש שאין לו שום מעלה ומדרגה וכיוצא בו ביהושע שא"ל מהודך ולא כל הודך דהיינו שלא היה לו מדרגת משה בחכמת התורה שהוא רמז לפני משה כפני חמה אבל זכה למדרגה אחרת גדולה דהיינו ליכנס לא"י ולכבוש ל"א מלכים אבל מי שאין לו שום מעלה ומדרגה אוי לו כו' ועיין קרוב לענין זה בפרק החובל בחידושינו גבי חמרא למריה וטבותי' וק"ל:

Chidushei Agadot on Bava Batra 75a:9

...

אוהב ישראל, ליקוטים, ליקוטים ט׳

בגמ' לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב שבהם בנות ישראל יוצאות בכלי לבן שאולות שלא לבייש את מי שאין לו. ואיתא עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים. והוא יושב ביניהם. וכ"א מראה באצבעו. שנאמר ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה וגו'. ועוד איתא בגמ' עתיד הקב"ה לעשות לכל צדיק וצדיק מדור בפני עצמו כדי שלא יהא אחד נכווה מחופתו של חבירו. ולכאורה שני המאמרים סתרי אהדדי. ותירץ מ"ש הגמ' עתיד הקב"ה לעשות מדור וכו' קאי על עוה"ב עולם הנשמות שהשכר טוב שנותן השי"ת לכל צדיק בג"ע הוא רק לפי מעשיו בעוה"ז. ולפיכך עשה הקב"ה לכל צדיק מדור בפ"ע זו למעלה מזו לפי מעשיו בעוה"ז אחד גדול מחבירו. כן השגת כל צדיק בעוה"ב אחד גדול מחבירו במדור אחד. ואם יהיו כולן במדור אחד ויראה הצדיק אשר השגות השני יותר גדול ממנו יקנא אותו. היינו אע"פ שאין שם שום קנאה ותחרות. לא שיקנא אותו על גודל השגתו רק שיקנא אותו מפני מה לא עבד הוא את השי"ת בעוה"ז בעבודה כזאת. אבל לימי המשיח יהיה לכ"א השגה גדולה לא מצד עצמו ומעשיו ואפילו מי שיהי' ראוי מצד מעשיו להשגה זו יסיר ממנו השי"ת השגתו שיש לו מצד מעשיו. וכל השגתו יהי' רק מחסדי האל אשר כ"א בשוה מראה באצבעו. הנה אלהינו זה וזהו שאמרה הגמ' עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים והוא יושב ביניהם. כי מחול הוא בעיגול. כלומר שכולם יעמדו בעיגול וקוב"ה כביכול נקודה האמצעית של העיגול. וכ"א מראה באצבעו הנה אלהינו זה כלומר שיהיה לכ"א השגה גדולה בשוה וההשגה ההוא תהיה מחסדי האל ית' לא לפי מעשיהם. וזהו כוונת הגמרא לא היו ימים טובים לישראל. כט"ו בא"ב ר"ת באלפא ביתא ואות ט"ו שבא"ב הוא אות סמ"ך שהוא עגול רמז שיעמדו כולם בהשגה אחת שבהם בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולות. ר"ל שכולם יהי' להם השגה אחת. לא לפי מעשיהם רק מחסדי האל. כדי שלא לבייש את מי שאין לו. ואע"פ שהגמרא כוונה אל דבר אחר. אבל התורה כפטיש יפוצץ. ואולי גם לזה רמזה הגמרא:

Ohev Yisrael, Selections, Selections 9

...

https://question.bilvavi.net/blog/2019/12/11/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99-%D7%97%D7%96%D7%9C-%D7%9B%D7%9C-%D7%90%D7%97%D7%93-%D7%A0%D7%9B%D7%95%D7%95%D7%94-%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%A4%D7%AA%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%97/