Save "Trumát hádesen / Ruhacsere"
Trumát hádesen / Ruhacsere
והוציא את הדשן הצבור בתפוח כשהא רב ואין מקום למערכה מוציאו משם ואין זה חובה בכל יום אבל התרומה חובה היא בכל יום. הודיענו בזה ההפרש שבין מצות והרים את הדשן ומצות והוציא את הדשן שהתרומה היא בכל יום וההוצאה אינה אלא כשהיא רבה ואין מקום למערכה ועוד שההרמה היא מן מאוכלות הפנימיות וההוצאה היא מן הצבור בתפוח שהוא הכרי הצבור באמצע המזבח כדמות תפוח חוץ מן ההפרש הכתוב בתור' בפירוש שבתרומת הדשן כתיב ושמו אצל המזבח שהוא העזרה במזרחו של כבש ובהוצאה כתיב והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה שהוא חוץ מחומת העיר דהיינו חוץ לג' מחנות כדתניא בת"כ בפר כהן משיח ולכן לא הזכיר רק השנים הראשונים:
הֲרָמַת הַדֶּשֶׁן מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ בְּכָל יוֹם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁנֶּאֱמַר וְהֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן. וְהִיא עֲבוֹדָה מֵעֲבוֹדוֹת כְּהֻנָּה. וּבִגְדֵי כְּהֻנָּה שֶׁתּוֹרֵם בָּהֶן הַדֶּשֶׁן יִהְיוּ פְּחוּתִין מִן הַבְּגָדִים שֶׁמְּשַׁמֵּשׁ בָּהֶם בִּשְׁאָר עֲבוֹדוֹת שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ו ד) "וּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים וְהֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן". אֵינוֹ אוֹמֵר אֲחֵרִים שֶׁיִּהְיוּ בִּגְדֵי חֹל אֶלָּא שֶׁיִּהְיוּ פְּחוּתִין מִן הָרִאשׁוֹנִים. לְפִי שֶׁאֵינוֹ דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁיִּמְזֹג כּוֹס לְרַבּוֹ בִּבְגָדִים שֶׁבִּשֵּׁל בָּהֶם קְדֵרָה לְרַבּוֹ:
It is a positive commandment to remove the ashes from the altar each day, as [Leviticus 6:3] states: "And he shall remove the ashes." This is one of the services performed by the priests.
The priestly garments [worn] when removing the ashes should be less valuable than those [worn] when performing the other aspects of Temple service, as [ibid.] continues: "He shall remove his garments and put on other garments and remove the ashes." The term "other" does not imply ordinary garments, but rather [priestly garments] that are less valuable than the first. [The rationale is that] it is not proper conduct to serve a cup [of wine] to one's master in the same clothes as one cooked food for him.
כָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה מִן הַכֹּהֲנִים מְמַלֵּא מִן הַדֶּשֶׁן שֶׁהוֹרִידוּ לְמַטָּה וּמוֹצִיא חוּץ לָעִיר לְשֶׁפֶךְ הַדֶּשֶׁן. וְאֵין לְהוֹצָאַת הַדֶּשֶׁן לַחוּץ פִּיּוּס אֶלָּא כָּל הָרוֹצֶה. וּמֵעוֹלָם לֹא נִתְעַצֵּל כֹּהֵן מִלְּהוֹצִיא אֶת הַדֶּשֶׁן:
Any one of the priests who desired would collect the ashes that were brought down [from the altar] and take them outside the city to the ash depository. Taking the ashes outside [the Temple Mount] did not require a lottery. Instead, whoever desired [was allowed to do so]. None of the priests were ever lethargic about removing the ashes.
וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין הוֹצָאָתוֹ לַחוּץ עֲבוֹדָה. אֵין בַּעֲלֵי מוּמִין מוֹצִיאִין אוֹתוֹ. וּכְשֶׁמּוֹצִיאִין אוֹתוֹ לְחוּץ לָעִיר מַנִּיחִין אוֹתוֹ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הָרוּחוֹת מְנַשְּׁבוֹת בּוֹ בְּחָזְקָה. וְלֹא חֲזִירִים גּוֹרְפִים אוֹתוֹ. וְלֹא יְפַזְּרֶנּוּ שָׁם שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ו ג) "וְשָׂמוֹ". שֶׁיַּנִּיחֶנּוּ בְּנַחַת. וְאָסוּר לֵהָנוֹת בּוֹ:
Although removing [the ashes] outside [the Temple Mount] is not considered as service, it should not be performed by priests with disqualifying physical blemishes.
When it is removed outside the city, it is deposited in a place where the wind will not blow it powerfully, nor [rivers] would not flow into it. It should not be scattered there, as [Leviticus 6:3] states: "And you shall deposit it." [Implied is] that it should be placed down gently. It is forbidden to benefit from it.
וְלָבַ֨שׁ הַכֹּהֵ֜ן מִדּ֣וֹ בַ֗ד וּמִֽכְנְסֵי־בַד֮ יִלְבַּ֣שׁ עַל־בְּשָׂרוֹ֒ וְהֵרִ֣ים אֶת־הַדֶּ֗שֶׁן אֲשֶׁ֨ר תֹּאכַ֥ל הָאֵ֛שׁ אֶת־הָעֹלָ֖ה עַל־הַמִּזְבֵּ֑חַ וְשָׂמ֕וֹ אֵ֖צֶל הַמִּזְבֵּֽחַ׃
The priest shall dress in linen raiment, with linen breeches next to his body; and he shall take up the ashes to which the fire has reduced the burnt offering on the altar and place them beside the altar.
וּפָשַׁט֙ אֶת־בְּגָדָ֔יו וְלָבַ֖שׁ בְּגָדִ֣ים אֲחֵרִ֑ים וְהוֹצִ֤יא אֶת־הַדֶּ֙שֶׁן֙ אֶל־מִח֣וּץ לַֽמַּחֲנֶ֔ה אֶל־מָק֖וֹם טָהֽוֹר׃
He shall then take off his vestments and put on other vestments, and carry the ashes outside the camp to a pure place.
ופשט את בגדיו אין זו חובה אלא דרך ארץ שלא ילכלך בהוצאת הדשן בגדים שהיא משמש בהם תמיד בגדים שבשל בהם קדרה לרבו אל ימזוג בהן כוס לרבו לכך ולבש בגדי' אחרי' פחותין מהם. שכך שנו בת"כ ופשט ולבש יכול כמצות יוה"כ יהא פושט ולובש ת"ל בגדיו בגדיו הקיש בגדים שהוא לובש לבגדי' שהוא פושט מה בגדים שהוא פושט ראויין למלאכתן אף בגדים שהוא לובש ראויין למלאכתן אם כן למה אחרים פחותין מהם ובמסכת יומא פרק בראשונה מייתי לה להא ברייתא דת"כ בלשון ארוך שומע אני כדרך יום הכפורים פושט בגדי קדש ולובש בגדי חול ת"ל בגדיו בגדיו כו' ופרש"י ופשט ולבש האמור בהוצאת הדשן הכתיב אחר הרמת הדשן ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים וגו' יכול שמטיל עליו חובה לשנות את בגדיו בין תרומה להוצאה אם בא להוציא הדשן שעל התפוח אחר ההרמה מיד כדרך שהוא חובה על כ"ג בחמש עבודות שביום הכפורים שמשנה את בגדיו בכל העבודות בין זו לזו ראשונה בבגדי זהב שניה בבגדי לבן שלישית בבגדי זהב רביעית בבגדי לבן אף זה ישנה וזה שאין לו לשנות מבגדי לבן לבגדי זהב שהרי הדיוט הוא ואינו משמש בבגדי זהב ישנה בגדי קדש שהרים בהם כמו שאמר ולבש הכהן מדו בד וגו' ויפשוט אותם וילבש בגדי חול שלו ויוציא את הדשן ת"ל בגדיו בגדיו הקיש הכתוב בגדים שהוא לובש לבגדים שהוא פושט מה בגדים שהוא פושט ראויין למלאכה דהיינו למלאכת המזבח שהן בגדי קדש אף בגדים שהוא לובש במצות הדשן בעינן שיהו ראויין למלאכת המזבח שיהיו בגדי כהונה שגם בהוצאת הדשן בעינן כהונה שעבודה היא כהרמת הדשן ואם כן למה נאחר אחרים לא שילבש בגדי חול שלו שבגדי קדש הן אלא שפחותין מהם בדמים כגון שחקים או מפשתן שאינו מזהב ואין דמיהן יקרים ומפני שהאפר מלכלכן כשנושא הדשן עד מחוץ למחנה הצריכה תורה שיהיו שני מיני בגדי קדש האחד להוצאת הדשן והאח' לשאר עבודו' מפני שהוא גנאי למלך שיהא משמש בהן על המזבח עבודת אכילה כדתנא דבי רבי ישמעאל בגדים שבשל בהן קדרה לרבו אל ימזוג בהן כוס לרבו ופי' רש"י שנתעשנו ונתלכלכו בבשול הקדרה אף כאן בהוצאת הדשן אין כבוד למלך לשרת בו שירות אחר וכיון ששני מיני הבגדים הללו שפושט ולובש משל קדש הן ואין כאן חלוף מיני בגדים כמו שיש לכ"ג בגדי זהב ובגדי לבן עכ"ל שזה שאמרה תורה ופשט ולבש לא מפני החובה היא כמו בי"ה דמה הפרש יש בין בגדים שפשט לבגדים שלבש דתרויהו משל קדש ובגדי לבן הן אלא דרך ארץ הוא שלא ילכלך כו' אבל הרמב"ן ז"ל טען ואמר לא ידעתי מניין אמר הרב שאינה חובה כי נראה שמצוה היא על הכהן שהבגדים שיעשו בהן הקרבנות גם הרמת הדשן יהיו נקיים לא שישמש באותן אשר הוציא הדשן והיא מצוה מדרך מוסר העבד לרבו ושמא הרב ימאן זה שהוא סובר שאין שום מצוה לחובה כשיהיה על צד הכבוד בלבד בדרך מוסר העבד לרבו ושפירוש הבריתא הזאת היא ופשט ולבש יכול כמצות יום הכפורים שהיא חובה שיהיה פושט ולובש ככה היא חובה פה שיהיה פושט בגדי קדש ולובש בגדי חול מעבודת הרמת הדשן לעבודת הוצאת הדשן תלמוד לומר בגדיו בגדיו לג"ש ששני הבגדים שפושט ושלובש הן בגדי לבן משל קדש ואחר שהם כן איך אפשר שיהיו לחובה כי מה הפרש יש ביניהם אחר כך חזר ואמר אם כן למה נאמר מאחר ששניהם שוים ואי אפשר שיהיו לחובה למה נאמר אחרים ואמר מהיקרים לפחותים ר"ל על צד הדרך ארץ שאין דרך ארץ שהבגדים שבשל בהן קדרה לרבו ימזוג בהן כוס לרבו:
We use cookies to give you the best experience possible on our site. Click OK to continue using Sefaria. Learn More.OKאנחנו משתמשים ב"עוגיות" כדי לתת למשתמשים את חוויית השימוש הטובה ביותר.קראו עוד בנושאלחצו כאן לאישור