Neciv Mikéc

וַיַּעֲזֹ֣ב כׇּל־אֲשֶׁר־לוֹ֮ בְּיַד־יוֹסֵף֒ וְלֹא־יָדַ֤ע אִתּוֹ֙ מְא֔וּמָה כִּ֥י אִם־הַלֶּ֖חֶם אֲשֶׁר־ה֣וּא אוֹכֵ֑ל וַיְהִ֣י יוֹסֵ֔ף יְפֵה־תֹ֖אַר וִיפֵ֥ה מַרְאֶֽה׃

Genesis 39:6

And he left all that he had in Yosef’s hand; and he knew not ought he had, save the bread which he did eat. And Yosef was a good-looking person, and well favoured.

בראשית ל״ט:ז׳

וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וַתִּשָּׂ֧א אֵֽשֶׁת־אֲדֹנָ֛יו אֶת־עֵינֶ֖יהָ אֶל־יוֹסֵ֑ף וַתֹּ֖אמֶר שִׁכְבָ֥ה עִמִּֽי׃

Genesis 39:7

And it came to pass after these things, that his master’s wife cast her eyes upon Yosef; and she said, Lie with me.

Feszültség a szövegben: egyrészt József veleszületett tulajdonságairól, szépségéről ír, másrészt implikálja, hogy valamilyen aktuális történés nyomán vetette rá Potifárné a szemét.

רמב"ן על בראשית ל״ט:ו׳:ב׳

ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה הזכיר זה בכאן לומר כי בעבור יפיו נשאה אשת אדוניו אליו את עיניה ורש"י כתב (רש"י על בראשית ל״ט:ו׳) כי בעבור שראה עצמו מושל התחיל אוכל ושותה ומסלסל בשערו וכו':

Ramban on Genesis 39:6:2

AND JOSEPH WAS HANDSOME AND GOOD-LOOKING. The verse mentions this here in order to indicate that it was on account of his good looks that his master’s wife cast her eyes upon him. And Rashi wrote that because he saw that he was ruler of the house, he began to eat and drink, and curl his hair, etc.

Rási szerint büntetés okaként van említve József szépsége, Rámbán szerint kiváltó okként.

רש"י על בראשית ל״ט:ו׳:ג׳

ויהי יוסף יפה תואר. כֵּיוָן שֶׁרָאָה עַצְמוֹ מוֹשֵׁל, הִתְחִיל אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וּמְסַלְסֵל בְּשַׂעֲרוֹ, אָמַר הַקָּבָּ"ה אָבִיךָ מִתְאַבֵּל וְאַתָּה מְסַלְסֵל בִּשְׂעָרְךָ, אֲנִי מְגָרֶה בְךָ אֶת הַדֹּב, מִיָּד:

Rashi on Genesis 39:6:3

ויהי יוסף יפה תאר AND JOSEPH WAS OF BEAUTIFUL FORM — As soon as he saw that he was ruler (in the house) he began to eat and drink and curl his hair. The Holy One, blessed be He, said to him, “Your father is mourning and you curl your hair! I will let a bear loose against you” (Midrash Tanchuma, Vayeshev 8). Immediately.

העמק דבר על בראשית ל״ט:ו׳:ב׳

ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה. הנה זה בטבע לידתו ואינו ענין לכאן ואי משום סיבת אשת אדניו כמש״כ הרמב״ן אינו ענין לדעת על מה נשאה עיניה עליו ועי׳ פרש״י. ולי נראה דבאשר מי שהוא עמל בעבודה משחית תארו מש״ה הגיד המקרא שיוסף לא היה עמל כ״כ אע״ג שהיו עסקיו רב מאד. והיינו משום שהלך הכל בהצלחה אלהית באופן היותר טוב :

Haamek Davar on Genesis 39:6:2

...

József szépsége arról tanúskodik, hogy nem fáradozott, a munka nem „nyűtte el” az arcvonásait.

הרחב דבר על בראשית ל״ט:ו׳

עוד הגיד בזה המקרא. שאם הי׳ יוסף עמל בתורה שגם היא נקראת תושיה שמתשת כחו של אדם כדאיתא בסנהדרין דכ״ו ב׳ הי׳ נשחת תארו. אבל באמת זה הי׳ מחסור ביוסף הצדיק שלא הי׳ משקע עצמו בעמל תורה וכמו שאמר בעצמו כי נשני אלהים את כל עמלי ודרשו ברבה פ׳ וישלח זו עמל תורה ששכח תלמודו שלמד בבית אביו. ומש״ה קפץ עליו עסק אשת אדוניו. משא״כ אם היה עוסק בתורה לא אירע לו כן דתורה אגוני מגניא מכל מקרה. ותניא באדר״נ פכ״ה כל הנותן הרהורי תורה על לבו מעבירין ממנו הרהורי שטות הרהורי זנות כו׳:

Harchev Davar on Genesis 39:6

...

József szépen lassan elfelejtette azt a Tórát, amit apja házában tanult.

בבא מציעא פ״ד א:י״ב

יומא חד הוה קא סחי ר' יוחנן בירדנא חזייה ריש לקיש ושוור לירדנא אבתריה אמר ליה חילך לאורייתא אמר ליה שופרך לנשי א"ל אי הדרת בך יהיבנא לך אחותי דשפירא מינאי קביל עליה בעי למיהדר לאתויי מאניה ולא מצי הדר

Bava Metzia 84a:12

The Gemara relates: One day, Rabbi Yoḥanan was bathing in the Jordan River. Reish Lakish saw him and jumped into the Jordan, pursuing him. At that time, Reish Lakish was the leader of a band of marauders. Rabbi Yoḥanan said to Reish Lakish: Your strength is fit for Torah study. Reish Lakish said to him: Your beauty is fit for women. Rabbi Yoḥanan said to him: If you return to the pursuit of Torah, I will give you my sister in marriage, who is more beautiful than I am. Reish Lakish accepted upon himself to study Torah. Subsequently, Reish Lakish wanted to jump back out of the river to bring back his clothes, but he was unable to return, as he had lost his physical strength as soon as he accepted the responsibility to study Torah upon himself.

רש"י על בבא מציעא פ״ד א:י״ב:ז׳

ולא מצי - לקפוץ כבראשונה דמשקבל עליו עול תורה תשש כוחו:

Rashi on Bava Metzia 84a:12:7

...

A Tóra tanulmányozása megtöri az ember erejét – lehet, hogy a szépségét is?

משנה תורה, הלכות איסורי ביאה כ״ב:כ״א

וְכֵן יִנְהֹג לְהִתְרַחֵק מִן הַשְּׂחוֹק וּמִן הַשִּׁכְרוּת וּמִדִּבְרֵי עֲגָבִים שֶׁאֵלּוּ גּוֹרְמִין גְּדוֹלִים וְהֵם מַעֲלוֹת שֶׁל עֲרָיוֹת. וְלֹא יֵשֵׁב בְּלֹא אִשָּׁה שֶׁמִּנְהָג זֶה גּוֹרֵם לְטָהֳרָה יְתֵרָה. גְּדוֹלָה מִכָּל זֹאת אָמְרוּ יַפְנֶה עַצְמוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ לְדִבְרֵי תּוֹרָה וְיַרְחִיב דַּעְתּוֹ בַּחָכְמָה שֶׁאֵין מַחְשֶׁבֶת עֲרָיוֹת מִתְגַּבֶּרֶת אֶלָּא בְּלֵב פָּנוּי מִן הַחָכְמָה. וּבַחָכְמָה הוּא אוֹמֵר (משלי ה יט) "אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן דַּדֶּיהָ יְרַוֵּךָ בְכָל עֵת בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד":

Mishneh Torah, Forbidden Intercourse 22:21

Similarly, a person should distance himself from levity, intoxication, and flirtation, for they are great precipitators and steps [leading] to forbidden relations.
A man should not live without a wife, for this practice leads to great purity. And [our Sages gave] even greater [advice], saying: "A person should always turn himself and his thoughts to the words of the Torah and expand his knowledge in wisdom, for the thoughts of forbidden relations grow strong solely in a heart which is empty of wisdom." And in [Solomon's words of] wisdom [Proverbs 5:19], it is written: "It is a beloved hind, arousing favor. Her breasts will satisfy you at all times. You shall be obsessed with her love."

Nem fér meg két dolog egyszerre az ember fejében: a bölcsességgel való fáradozás elűzi az erkölcstelen gondolatokat.

הרחב דבר על בראשית מ״א:נ״א

והנה יותר היה ראוי לומר את עניי. ומש״ה דרשו בב״ר פע״ט יוסף שכח תלמודו שנא׳ כי נשני אלהים את כל עמלי ולהלן הוא אומר נפש עמל עמלה לו והוא פלא. איזה הודיה לה׳ שייך ע״ז. אבל הענין שכבר ביארנו לעיל ל״ט ו׳ שיוסף הצדיק לא היה שוקד בתורה כ״כ וע״כ נענש במעשה אשת פוטיפר והיה משכח מעט מעט ולא מאונסו כ״כ. והיה להצדיק הלז מזה רוב צער. אך עתה שהזמין ה׳ לידו עסק של טורח צבור שהוא ג״כ משכח תלמודו כדאי׳ בש״ר ריש פ׳ וארא. והוא חשוב ומרוצה כת״ת כדאי׳ בירושל׳ ברכות פ׳ אין עומדין. העוסק בצרכי צבור כעוסק בתורה. ומכש״כ במקום פי״נ. ע״ז נתן הודיה לומר כי נשני אלהים וגו׳ ולא מעצמו:

Harchev Davar on Genesis 41:51

...

József „felejtése”: kritika, amiért nem foglalkozott eleget a Tórával Egyiptom földjén.

העמק דבר על בראשית מ״א:י״ח:א׳

בריאות בשר ויפת תאר. לעיל כתיב יפות מראה ובריאות בשר. ומתחלה יש להבין מה שייך בבהמה שתי הלשונות יפות תאר ויפות מראה הן באדם שני ענינים הן כמבואר ברחל ויוסף. והפי׳ של יפה תאר שצורתה פנים עגולה ונאה בציורה. ויפה מראה משמש שהוא צח ואדום לא שחור ולא לבן. ומובן דבבהמה הוא ג״כ מעין זה היינו יפות תואר הוא כענין דאי׳ בב״ק דמ״ט א׳ דניפחא של עיבור נותן תואר יפה לבהמה דנראית שמנה יותר מבריאת בשר לבד. ויפות מראה הוא לענין מראה העור וכדאיתא בנזיר דל״א ב׳ אוכמא למשכא. והיינו דכתיב לעיל תחלה יפות מראה ואח״כ בריאות בשר. דתחלה צייר תאר מראה העור ואח״כ הבשר. משא״כ בזה המקרא דשני הסימנים הוא לענין הבשר מש״ה סיפר שראה שהמה בריאות היינו שמנות וגם נפוחות מעיבור. והפתרון ע״ז דציור הראשון היה אות על שנים הטובות שיצליחו גם לסחורה משום רוב תבואה שיהי׳ במצרים לבד. ולזה בא הדמיון מעורות שהוא חוץ לגוף הבהמה. והציור השני מראה שישפיעו גם לאחרים כמו פרה מעוברת דקיימא למניקה ולולד:

Haamek Davar on Genesis 41:18:1

...

Kétféle szépség: forma és színek.