משתוממים הם הרעיונות מפני הדעות הזרות ההולכות ושוטפות בעולם, בין דעות זרות של כפירה מוחלטת, בין דעות זרות של נטיות לאמונות זרות: נוצריות, מושלמניות, בודיות, וסתם עבודות זרות. וכל אלו פורצות הן בשטף אל תוך המחנה, לוקחות לבבות רבים ומעוותות את הדרכים. המגינים על הדעות, ביחוד של היהדות, מרימים קול צוחה, מבטלים את הדעות הרעות, מגלים את זיופם ושקרם, והדבר מסופק מאד אם יעלה בידם החפץ להשיב אחור את מה שהחל להתפרץ כהר פרצים. אבל הסתכלות יותר חודרת צריכים אנו למאורע כזה, הסתכלות כללית ומקפת, ועם זה פרטית וחודרת עד לפנימי פנימיותן של כל המון הדעות ותוכני הרעיונות האמוניים שבעולם. בכל יש ניצוץ אור. הנטיה הכללית של האדם שואפת אל הטוב, אל האמת, אל האושר הרוחני במעמקי מובנו. עותה אמנם הרשעה והבערות האנושית את הדרכים. אותו הניצוץ הטוב, אור ד', אור האורים, שא"א לנו לבטאו, אינינו יכול להתלבש באותיות של שום מבטא, גם לא של שום רעיון: גנוז הוא, חבוי הוא במעמקי הקליפות היותר גסות. הולך העולם ומתבסם, הדעה הישרה הולכת ומרחבת את דרכה, ההגיון הבריא והניסיונות הרבים מפנים את הדרך מהמכשולות. הטעיות הולכות ומתמעטות, הסיבוכים של הדמיון הגס הולכים ומתפרקים. נשאר בחובו בעוצם תקפו עז הרוח הפנימי, הדוחף את ניצוצי הטוב להגלות. וניצוצי הטוב, שהם זיקי אור אמת מזוהר אור אלהים אמת, מתחילים להתראות מתוך כל חגוי ארצות מאפליות. על כן מתחילים להתנוצץ אבקי האמת והאור, המפוזרים בין כל האמונות השונות, שהם כולן נובעות ממעין החי היחיד, שעקרו ושרשו הוא תמיד אור ישראל, האמונה הטהורה העומדת על הבסיס היחידי שמעמידה לעד, ושלעד לא ימעד. לזאת, תחת לדחות את כל התוכן של הארג המחשבי שהניצוצות הקטנות של הטוב מתחילות להתנוצץ ממנו - ושהם בעצמם מצודדות נפשות ללכת אל עמקי התהום, ששם עוד החושך שולט בעוצם גבורתו - שזה לא יצלח, עלינו להרבות את האור המקורי, לגלות את הרוחב ואת העומק, את הכלליות והנצחיות שיש באורן של ישראל ואיך שכל ניצוץ שהוא טוב שבעולם אחר מתגלה הוא, נובע הוא, ממקורו ומתחבר אליו בחיבור טבעי. אז מכל הניצוצות המתגלים מחדש יתוסף אור וחיים לנשמת האומה הכבירה בעז רוחה, בכח אלהים שבה, ולבבות צמאי אורה יביטו אליה ונהרו, ולא ילכו לרעות בשדי אחר, גם את אותו המרעה אשר החלו לחשוב שאך שם הוא מקומו.
[Our] minds are stunned by foreign thoughts pouring through the world—foreign thoughts of absolute heresy or foreign thoughts that incline to foreign faiths: Christianity, Islam, Buddhism—[or] any sort of idolatry. They all burst in a torrent into [our] camp. They capture many hearts and distort the paths. Those people who protect [correct] perspectives, particularly of Judaism, cry aloud [and in so doing] nullify evil perspectives, revealing their sham and falsehood. [But] it is very doubtful whether [their] desire to drive back what has begun to burst through like a volcano will succeed.
We need a greater penetrating look at such a circumstance: a comprehensive, encompassing look, [which is] also precise and which penetrates to the innermost core of the entire multitude of perspectives and constituents of the ideas of faith in the world.
A spark of light exists in everything. A person’s prevailing inclination aspires toward the good, toward the truth, toward spiritual satisfaction in its deepest sense. It is true that human wickedness and barbarity have warped the paths. The good spark, the light of God, the light of lights that we cannot articulate, cannot be clothed in letters of any expression, not even of any idea. It is hidden. It is covered in the depths of the coarsest husks. The world grows more refined. The upright perspective expands its way. Healthy reasoning and multiple experiences clear the road of obstacles. Errors diminish, entanglements of the coarse imagination break apart. In [the world] remains an inner powerful spirit with its might and force, impelling the revelation of the sparks of goodness. And the sparks of goodness, flashes of true light coming from the radiance of light of the true God, begin to appear from the clefts of the lands where darkness spreads. Therefore, the motes of truth and light scattered among all of the various faiths, which all emerge from the only living well, whose essence and root is always the light of Israel, begin to shine. [That light] is the pure faith that stands upon the sole basis that establishes it forever, [so] that it shall never stumble. To that end, rather than dismiss the entire content of the weave of thought from which the small sparks of goodness begin to shine—[although they] themselves trap souls to descend deep into the abyss, where darkness still reigns in its mighty power—[because such dismissal] will not succeed, we must increase the initial light to reveal the breadth and depth, the completeness and eternity, existing in the light of Israel, and how each spark, which is good in another world, is [now] revealed, [now] emerges from its source and bonds with [Israel] in a natural bond.
Then, from all of the sparks appearing anew light and life will be added for the soul of the vigorous nation in the might of its spirit, with God’s might in [the nation]. And hearts that thirst for light will gaze at [the nation] and shine. And [the people of Israel] will not go to graze in another’s fields, not even that pasture that they began to think is also [Israel’s] place.