וְאָמַר רַבָּה בַּר חִינָּנָא סָבָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב כָּל הַשָּׁנָה כּוּלָּהּ אָדָם מִתְפַּלֵּל ״הָאֵל הַקָּדוֹשׁ״, ״מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט״, חוּץ מֵעֲשָׂרָה יָמִים שֶׁבֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁמִּתְפַּלֵּל ״הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ״, וְ״הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט״.
מַאי הֲוָה עֲלַהּ?
אָמַר רַב יוֹסֵף: ״הָאֵל הַקָּדוֹשׁ״ וּ״מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפַּט״. רַבָּה אָמַר: ״הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ״ וְ״הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט״. וְהִלְכְתָא כְּרַבָּה.
The Gemara asks: What is the conclusion that was reached about this halakha?
Rav Yosef said in accordance with the opinion of Rabbi Elazar: There is no need to change the standard formula: The holy God and: King Who loves righteousness and justice. Rabba said in accordance with the opinion of Rav: The holy King and: The King of justice. The Gemara concludes: The halakha is in accordance with the opinion of Rabba.
The Halachah in the Tur / Shulchan Aruch
וכן כתב בעל הלכות גדולות "לא ישאל אדם צרכיו" בג' ראשונות וכו' ומהכא לא שבקו רבנן למימר אפי' "זכרנו לחיים" ב"מגן" וכתוב ב"מודים" נמי לא אמרינן; אבל "בספר חיים" אומרים ב"שים שלום" דסלקו להו י"ח והוו להו כתחנונים. ורב האי כתב שיש לומר אותו וההיא ד"אל ישאל אדם צרכיו" בג' ראשונות היינו דוקא בצרכי יחיד אבל בצרכי רבים שרי וכן יש במסכת סופרים (פי"ט) כשם שחתימתן של ר"ה ויה"כ משונה משאר ימים טובים כך תפלתן משונה
השיבה שופטנו חותם בה מלך אוהב צדקה ומשפט ומר"ה ועד יום הכפורים חותם המלך המשפט: הגה מיהו אם אמר מלך אוהב צדקה ומשפט אין צריך לחזור ולא אמרו שיחזור אלא במקום שכל השנה אומרים האל אוהב צדקה ומשפט [הר"י ספ"ק דברכות וטור והגהות ומנהגים] וע"ל סי' תקפ"ב:
[The blessing of] "Hashiva Shofteinu" ("Restore our judges") - one concludes it with [the words] "Melech Ohev Tzedaka u'Mishpat" ("King, Lover of righteousness and justice"). And between Rosh Hashana and Yom Kippur, one concludes with [the words] "Hamelech Hamishpat" ("The King of Justice"). Rem"a: However, if one said "Melech Ohev Tzedaka u'Mishpat", he does not have to go back. And they only said that one needs to go back, in a place where they say "Ha'keil Oheiv Tzedaka u'Mishpat" (The Almighty, Lover of righteousness and justice) the entire year. [The R"i in the end of first chapter of Tractate Berachot, and the Tur and Hagahot Maimoni] And see below in siman 582
סדר תפלת עשרת ימי תשובה ור"ה ובו ט"ס:
בעשרת ימי תשובה אומר המלך הקדוש המלך המשפט ואם טעה או שהוא מסופק: אם הוא בהמלך הקדוש, חוזר לראש ואם הוא בהמלך המשפט אם נזכר קודם שעקר רגליו, חוזר לברכת "השיבה" ואומר משם ואילך על הסדר, ואם לא נזכר עד שעקר רגליו חוזר לראש
(ד) חוזר לראש - דג' ברכות ראשונות חשובות כאחת
לבוש אורח חיים סימן תקפב סעיף ג
ואם אמר האל הקדוש או מלך אוהב צדקה ומשפט ובתוך כדי דיבור נזכר ואמר מיד המלך הקדוש או המלך המשפט יצא, משום דהוי כמוסיף שבח באמצע ברכתו, ומסיים בענין הברכה שאין הכל הולך אלא אחר החיתום:
אם לא אמר "זכרנו", ו"מי כמוך" אין מחזירין אותו: הגה ואפי' לא עקר רגליו עדיין רק שסיים אותה ברכה (תרומת הדשן) וה"ה אם לא אמר "וכתוב" ו"בספר" נמי דינא הכי: (טור)
5. If one did not say "Zochreinu" "Remember Us"(the added benediction in the 1st Blessing of the Amidah) or "Mi Kamocha" "Who is like You" (in the 2nd blessing), one does not return to it. Note (Rema): Even if one did not uproot their feet yet, rather that the Blessing was completed [Terumas HaDeshen]. So to if one did not say "v'Kesuv" "And write" (in the 18th blessing) and "uvSefer" "and in the Book" also the rule is so (that you do not go back even if just concluded that Blessing itself) [Tur]
Lechaim or Lachaim?
וְהָיָ֣ה ׀ הַנִּשְׁאָ֣ר בְּצִיּ֗וֹן וְהַנּוֹתָר֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם קָד֖וֹשׁ יֵאָ֣מֶר ל֑וֹ כָּל־הַכָּת֥וּב לַחַיִּ֖ים בִּירוּשָׁלִָֽם׃
And are left in Jerusalem—
All who are inscribed for life in Jerusalem—
Shall be called holy.
(מתוך סדור מה"ר שבתי סופר מפשעמישל)
The focus of the first two berachot of the Amida is on invoking Gods promise for bringing redemption and resurrection of the dead at the end of times; the focus of the final two berachot in the Amida is on thanking God for all he is doing for us in this world
יעב"ץ כתב לחיים מודע בודאי וכן בחיים, שכל כוונת בקשתנו היום על החיים הידועים... הם חיי העולם הבא
The context of the four "zichronot"
והנה ארבע בקשות אלה מעקרם ליום ראש השנה נתקנו אשר הוא יום הזכרון, ועם כן בכולם הלשון "זכירה" (ובאמת כן שמם זכרונות במסכת סופרים 19:8) ובר"ה ספרי החיים וספרי מתים פתוחים לפני הקב"ה (ערכין י) ועם כן בארבעתן מבקשים על החיים. ומוסיפים זכרנו בברכת אבות בעבור כי בזכרנו הלשון למענך ועם כן סומכים אותו אל למען שמו באהבה כדי להסמיך לשון אל לשון. ומי כמוך מוסיפים בברכת גבורות כי גם בה הלשון מי כמוך, וכן אומרים זכור רחמיך וכתוב בברכת מודים סמוך אל כי לא כלו רחמיך והמרחם, ובספר אשר בו השלום מוסיפים בשים שלום, וככה בכולם הלשון נופל על הלשון. [Seligman Baer, Avodat Yisra'eel p383]
Nusach Roma
The original formulation 'Zechor Rachamecha' combined with 'Uchtov Lechayim Tovim' as mentioned by Seligman Baer in the above source, is still present in the Nusach Roma prayer text
Spanish & Portuguese New York (De Sola Pool)
Spanish & Portuguese Tefilot l'Rosh haShanah, David de Sola Pool, New York 1937.
- first example: citation of the verse 'Vayigba Hasheem Tseva'ot Bamishpat' (that is discussed in the Gemara in source #3 above) in the extended Kedusha text of Rosh Hashana
- second example: inclusion of a piyut in the last beracha of the Amida of RH, just before 'Uvsefer Chayim'. Those critical of the insertion of piyutim into the Amida, had less issues with piyutim appearing at the very end of the Amida, as at this point the established text of the Amida had been completed, allowing the addition of supplications (בעל הלכות גדולות as quoted in source #6). A variant of the same piyut 'Hayom Te'ammetsenu' is also said by the Ashkenazim, but only during Mussaf and not during Shacharit
- third example: the S&P say the piyut 'Ochila La'eel' just before the start of the Amida, while the ashkenazim insert the piyut into the middle of the Amida of Mussaf
- fourth example: the S&P Mussaf of RH still clearly shows that 'Ya'ale Veyavo' originally was part specifically of the Zichronot prayers of RH. Hence the fvery requent occurrence of the verbs Z.CH.R and P.K.D in Ya'ale Veyavo
- fifth example: the S&P include an elaborate piyut in the Kaddish Titkabal of RH, which is not done by the Ashkenazim
Nusach Ashkenaz
Machzor le Rosh Hashana, Wolf Heidenheim, Roedelheim, 1832
- first example, the Ashkenazi version of 'Hayom Te'ammetsenu' in Mussaf RH
- second example, during the Aseret Yemei Teshuva, the Ashkenazim (outside of Israel) conclude the Amida with 'Osee Hashalom' rather than with 'Hamevareech et Amo Yisra'eel Bashalom' . This is based on the old Nusach Erets Yisra'eel (Hamevareech is the Bavli version). It is somewhat ironic that precisely in Israel most Ashkenazim no longer use this special Nusasch.