תניה רגב
רציונל:
סוגיית סרבנות הגט נמצאת על פרק יומה של החברה היהודית בישראל מזה שנים רבות. מאחר ולבית הדין הרבני סמכות בלעדית בכל הקשור לנישואין וגירושין במדינת ישראל, הרי שהליכי הגירושין המשפטיים בארץ נעשים על פי ההלכה היהודית. במצב הנוכחי החשש מפני 'גט מעושה' שלא ניתן על פי רצונם המלא של הגבר או האישה, יוצר מצבים של עיגון – קרי עיכוב מתן הגט על ידי הצד שאיננו מעוניין בכך, או שמבקש להפעיל לחץ באמצעות סרבנות הגט לקבלת תנאים טובים יותר בפירוקו של התא המשפחתי.
מטרתו של 'הסכם לכבוד הדדי' למנוע אפשרות של סרבנות גט באמצעות הסכם בין בני הזוג המתחייבים זה לזו מתוך אחריות וכבוד הדדי. לקריאה על ההסכם והבנת פרטיו לחצו כאן.
ביחידת לימוד זו נכיר את ההסכם לכבוד הדדי ונעמוד על העקרונות והערכים הנמצאים בבסיסו. מטרת יחידת הלימוד לחדד את ההבנה כי ההסכם איננו מעצב רק את אופן הגירושין הראוי אלא בה במידה מלמד על הקשר המיטבי בין בני זוג בחיי הנישואין.
• השיעור מיועד לכיתות הגבוהות בבית הספר התיכון.
• יחידת הלימוד מודולרית וניתנת להשתמש בחלקים ממנו בלבד.
• אורך יחידת הלימוד: כשני שיעורים.
1. פתיחה:
• בקשו מהתלמידים.ות שנכחו לאחרונה בחתונה להצביע.
שאלו: מי שם / שמה לב לפעולות שנעשו תחת החופה?
האם היתה הקראת כתובה במעמד?
האם מישהו / מישהי הקשיבו לתוכן הכתובה? מה נזכר בה?
אספו את התשובות השונות על הלוח.
הסבירו: הכתובה היא שטר משפטי הנחתם קודם למעמד החופה.
לאור התשובות הכתובות על הלוח בקשו מהתלמידים.ות להגדיר מהו שטר זה.
תוכלו להיעזר בהגדרה הבאה הלקוחה מהאנציקלופדיה היהודית:
הכתובה היא מסמך המפרט את התחייבות הבעל כלפי אשתו בימי נישואיהם או לאחר הפסקתם עקב גירושין או מות הבעל.
לשונה של הכתובה ארמית, השפה שדיברו בה בעת עריכת הכתובה.
• הקרינו תמונות של כתובות על הלוח
(תוכלו למצוא תמונות של כתובות באתר הויקיפדיה או באתר מוזיאון ישראל)
הסבירו: זוגות רבים אינם מסתפקים במסמך הרשמי שהרבנות מספקת ורוכשים כתובה מעוצבת אותה הם ממסגרים ותולים בבית.
שאלו: איך ייתכן שהכתובה, המפרטת את התנאים לפירוק הנישואין, תלויה לראווה בבית?
(תשובות אפשריות: הכתובה הפכה לסמל, הכתובה מייצגת את רגע הנישואין וכריתת הברית בין בני הזוג, תוכן הכתובה – התחייבות הבעל לספק את צרכי אשתו, ראוי לציון, וכן הלאה).
2. הסבירו:
בדומה לכתובה, אף בימינו ישנו מסמך משפטי המציין את אופן פירוק הנישואין והנחתם בנקודת זמן בה גירושין אינם על הפרק, זאת, מתוך תקוה שלא יהיה בו שימוש.
המסמך מכונה 'הסכם לכבוד הדדי' ונוסח בהתאם להלכה על ידי הרב אלישיב קנוהל ז"ל, טוענת רבנית רחל לב מור והרב דוד בן זזון.
הקריאו בפני התלמידים את תיאורה של טוענת רבנית רחל לב מור המתייחסת למעמד חתימה המוני שהתקיים בעיר אפרת לפני מספר שנים: (לקריאת הכתבה המלאה לחצו כאן)
בתחילה הקריאו את הכותרת בלבד: "סיבה למסיבה: הסכם לכבוד הדדי לאחר נישואין"
לאחר מכן בקשו מהתלמידים.ות להקשיב לתוכן התיאור ולהסביר מדוע בחרה לב מור לתאר את מעמד חתימה על הסכם גירושין כמסיבה:
לאחרונה, במוצאי שבת אחת, קרה דבר בישראל. מעל מאתיים איש ואישה באו, זוג אחר זוג, והתכנסו בבית כנסת באפרת, בגוש עציון.... כל הזוגות – מעל תשעים במספר – היו נשואים, חלקם רק מספר חודשים ורובם מספר ניכר של שנים ועד חמישים שנה. הגיעו לצלילי מוסיקה ומצאו את עצמם באווירה חגיגית קסומה, עם שולחנות מלאי אוכל משובח וקינוחים מפתים. מתוך שמחה והתרגשות כולם באו לחתום על הסכם לאחר נישואין כדי להעביר מסר רציני ביותר לכל הזוגות שטרם התחתנו. שניים מהזוגות חגגו את יום נישואיהם ממש באותו תאריך. זוג צעיר אשר חגג חמש-עשרה שנה לנשואיהם באו לחגוג בשמחה אמיתית והביאו את שלושת ילדיהם לראות במו עיניהם איך ההורים נוקטים בצעד ערכי ביותר וחותמים על הסכם למניעת סירוב-גט לאחר הנישואים. במקרה של זוג אחר מבוגר, בן הזוג הפתיע את אשתו במתנה מיוחדת ליום השנה החמישים לנשואיהם – חתימתם על ההסכם לכבוד הדדי למניעת סירוב גט. וכן ילדיהם הנשואים הגיעו לחגיגה כדי לחתום גם הם. במשפחה שלישית הגיעו שלושה דורות – הסבים, ההורים ובני הזוג הצעירים אשר לאחרונה נכנסו לברית הנשואים – ביחד באו לחתום על ההסכם לכבוד הדדי.
3. ציינו: כמו הכתובה, אף ההסכם לכבוד הדדי איננו רק חוזה משפטי לפירוק נישואין אלא סמל המייצג רעיונות שאינם קשורים לגירושין בלבד.
מה הם עקרונות אלה? – על מנת לענות על שאלה זו נצא ל'מסע' קצר להכרת ההסכם.
4. חלקו לתלמידים.ות כרטיסיות עם ציטוטים שונים מתוך ההסכם, ובקשו מהם.ן לסדר את הכרטיסיות על פי סדר כרונולוגי:
להלן הכרטיסיות המסודרות על פי הסדר הקיים בחוזה עצמו, אותן יש לחלק בנפרד (כל ציטוט על כרטיסיה שונה) על מנת שהתלמידים.ות יוכלו לשוב ולסדר אותן מחדש. את הסדר המקורי תוכלו למצוא כאן.
• בני הזוג מודיעים ומצהירים כי קראו את ההסכם, והוא הוסבר להם, והם הבינו את כל הכתוב בו, והם חותמים עליו מרצונם החופשי ללא כל אילוץ, וכי ניתנה להם האפשרות להתייעץ עם כל מי שמצאו לנכון, לרבות ייעוץ משפטי והלכתי.
• רצה אחד מבני הזוג לגור בנפרד מבן זוגו, יכול הוא למסור הודעה בכתב למשנהו בענין זה, ובה הוא מודיע כי הוא מבקש לממש את התחייבויות בן הזוג השני המופיעות בהסכם לכבוד הדדי.
• במהלך התקופה (180 יום מקבלת ההודעה) מקבל ההודעה רשאי לחייב את שולח ההודעה לפנות להליך שיקום נישואין בעזרת גורם מקצועי / במהלך התקופה (180 יום) רשאי כל אחד מבני הזוג לבקש לפנות להליך שיקום נישואין בעזרת גורם מקצועי.
• בני הזוג מתחייבים להופיע בפני המסייע לשיקום הנישואין עד שלוש פעמים. שכרו של המסייע לשיקום הנישואין עבור הפגישות הנ''ל ישולם שווה בשווה ע"י שני בני הזוג.
• אם בכל זאת עומד צד אחד על דעתו להתגרש, והצד השני מסרב לתת/לקבל את הגט, מופעל מנגנון המחייב את הצד הסרבן לשלם מדי חודש סכום כסף ידוע מראש, עד אשר יתרצה לשחרר את בן זוגו.
• "סיום הנישואין" משמעו: סיום הנישואין שבין בני הזוג כדת משה וישראל, ללא קשר וללא התניה בכל צורה או דרך שהיא בנושאים אחרים הנלווים או הקשורים לסיום הנישואין ((לדוגמה: ענייני ממון או משמורת ילדים)
אספו את תשובות התלמידים על הלוח: בקשו מהם לייצר ציר זמן המציין את סדר הפעולות על פי ההסכם. קחו בחשבון שקיימת אפשרות שבני הזוג יחליטו לחזור שלא להיפרד, וכדאי לציין אף אותה על הלוח).
5. הסבירו: ההסכם לכבוד הדדי איננו מסדיר רק את אופן הגירושין הראוי, אלא גם מעניק קריאת כיוון לגבי הנישואין עצמם. גם זוגות הבוחרים לחיות יחד בטוב ולאורך שנים ארוכות יכולים למצוא בו מענה לשאלה כיצד כדאי לחיות יחד.
מה אם כך מלמד אותנו ההסכם על חיי הנישואין?
כתבו על הלוח את הכותרות הבאות ובקשו מהתלמידים.ות לבסס אותן באמצעות הסעיפים השונים הקיימים בהסכם:
(ניתן כמובן להזמין את התלמידים.ות להוסיף כותרות נוספות לרשימה ולבסס אותן על ההסכם, או לייצר את הכותרות לכתחילה באופן עצמאי)
• אחריות
• כבוד
• הדדיות בין בני הזוג
• ניסיון לפתור מתחים ולא התעלמות מהם.
• בחיי הנישואין יש היבטים רומנטיים ולצדם נדרש עמל.
• חתירה ליעילות באירועי קונפליקט.
6. כסיכום לשיעור הקרינו את הסרטון המעודד זוגות צעירים לחתום על הסכם כבוד הדדי בקישור זה.
בקשו מהתלמידים.ות לכתוב פיסקה העונה על השאלה 'את לא סומכת עלי'?
בקשו ממתנדבים.ות להקריא את הפיסקה בפני הכיתה.