הרעיון המרכזי: סרבנות גט היא מציאות בה אחד הצדדים מבקש להתגרש והצד השני מסרב לתת את הגט או לקבל אותו. סרבנות גט היא בעצם הפעלת כוח אלים ולרוב משתמשים בה כסחטנות של צד אחד כלפי השני לפני הגירושין.
תמצית השיעור: כפי שראינו בשיעור הקודם, גירושין הם אמנם מקרה של שבר בחיי הזוגיות אך רבים מהמתגרשים עוברים את תהליך הגירושין מתוך הסכמה וכבוד הדדיים. כמו כן למדנו את תקנת רבנו גרשום שהשווה את כח האישה לכח האיש וקבע כי על הגט להיות בהסכמת שני הצדדים. בשיעור זה, נתעמק במצב בו אחד הצדדים יכול לעכב את מתן/קבלת הגט על אף שהצד השני מעוניין בו. למציאות זו קוראים 'סרבנות גט' מה שמשאיר את בן הזוג השני נשוי בעל כרחו תוך הפעלת לחץ וסחטנות מצד בן הזוג הסרבן. במהלך השיעור נתוודע לעניינים ההלכתיים בסוגיה זו לצד המסרים הערכיים והחינוכיים כנגד תופעה זו. מציאות שלילית נוספת, עליה לא נרחיב יותר מדי, היא כאשר הבעל לא יכול או לא נמצא על מנת לתת גט ומשאיר את אשתו 'עגונה'. גדולי ישראל לאורך כל הדורות ראו מצווה גדולה בהתרת עגונות, עשו ועושים מאמצים גדולים על מנת למצוא את הדרכים להתרתן ולאפשר לכל עגונה להתחתן בשנית.
הידע בשיעור:
כפיית גט / 'גט מעושה': מכיוון שנקבע כי הגבר מגרש 'לרצונו', אזי גט שניתן בכפיה הוא גט פסול ונקרא 'גט מעושה'. לעומת זאת, ישנם מצבים בהם בית הדין יכול לכפות את הבעל לגרש את האישה "עד שיאמר רוצה אני" ואז הגט יהיה כשר (למשל כשהנישואים אסורים מלכתחילה, בעל מתעלל, עקר, חולה במחלה מסוכנת וכד').
סרבנות גט: כאשר אחד מבני הזוג אינו מסכים לתת גט (האיש) או לקבל אותו (האישה) ובעצם משאיר את הצד השני נשוי אליו בעל כרחו. בדר"כ הסירוב נובע מרצון לנסות לשקם את הקשר או מרצון לסחוט את הצד השני בפן הכלכלי לפני הגירושין. צריך לדעת שיש הבדל עיקרי בין האיש המסרב לאישה המסרבת - במידה והאישה איננה מסכימה לקבל את הגט, אזי במקרים מסויימים יכול הבעל לשאת אישה שניה (במידה ויקבל 'היתר מאה רבנים') ואם יהיו לו ילדים מאישה אחרת מחוץ לנישואים לא תהיה איתם שום בעיה הלכתית. לעומת זאת, אם הבעל איננו נותן גט, אז האישה מסורבת הגט נשארת נשו אה לעולם, אינה יכולה להתחתן בשנית ואם תלד ילדים מאיש אחר אזי הם יוגדרו 'ממזרים' על פי ההלכה.
עגונה: אישה שאינה יכולה בכלל לקבל גט מכיוון שבעלה נעלם או שאיננו יכול לתת לה גט מבחינה משפטית )למשל שנהיה 'צמח' בעקבות תאונה ח"ו וכד'(. כמו האישה המסורבת, גם אישה זו נשארת נשואה לעולם, אינה יכולה להתחתן בשנית ואם תלד ילדים מאיש אחר אזי הם יוגדרו 'ממזרים' על פי ההלכה. בניגוד לאישה המסורבת, לה עוד יש תקווה לקבל את הגט, העגונה עומדת ותלויה לעולם אלא אם יתירו את נישואיה או שיימצא בעלה.
'הרחקות רבנו תם': מכיוון שגט שניתן בכפייה דינו פסול, ורק במצבי קיצון אפשר לכפות על בעל לתת גט לאשתו, ניסח רבנו תם שורה של סנקציות שבעזרתם ניתן להפעיל לחץ על סרבן הגט לתת את הגט, למשל: לא לדבר איתו, לא לארח אותו, לא לבקר אותו בחליו ועוד. בימינו הרחיבו את הסנקציות הללו גם במישור הקהילתי - לא לצרף אותו למניין, לא להעלותו לתורה, לא להיות איתו בקשרי חברות - וגם במישור האזרחי - לשלול ממנו את רשיון הנהיגה, לאסור עליו יציאה מהארץ, לשלוח אותו למאסר בכלא ולעשות לו 'שיימינג' ברשתות החברתיות ובקרב הציבור. חשוב לדעת שישנן סנקציות שהן מכח הרחקות ר"ת שנכנסו לחוק, וישנן כאלה שלא, והן נוהגות מכח המנהג (הרחקות אלו עמדו למבחנו של בג"צ בפרשת עודד גז, שם נקבע שבית הדין יכול רק להמליץ עליהן על הרחקות אלו אך לא יכול לחייב).
פתיחה:
במהלך הפתיחה נרצה לעורר רגשות ומחשבות בקרב התלמידים לאור סיפורים של מסורבות ומסורבי גט. כמו כן בהמשך השיעור ניגע במושגים שעולים בקטעי הפתיחה.
לפניכם שתי אפשרויות:
1. נקרין לתלמידים קטע אחד המציג סיפור של סרבנות גט (לפניכם מספר אופציות מהיוטיוב, כמובן שניתן להקרין כל קטע המתאים למורה) ולאחר מכן נבקש מהם להשלים את המשפטים:
"אם הייתי פוגש כעת את האישה הייתי אומר לה…" ; "אם הייתי פוגש כעת את האיש הייתי אומר לו"….
2. נעמוד במעגל, ונזמין כל תלמיד לומר משהו שהיה רוצה להשיג ומה מגביל אותו מלהשיג זאת, למשל "הייתי רוצה לעוף אבל אין לי כנפיים". לאחר הסבב נשאל את התלמידים 'מה המאפיינים של הדברים שמגבילים אותנו? איך הרגשתם במהלך המעגל? איזו אוירה נוצרה?' לאחר שנחזור למקומות נספר לתלמידים שלאחר שלמדנו על דרך הגירושין המקובלת, היום אנו נלמד על הצד השני - מה קורה כאשר אין הסכמה של בני הזוג להתגרש, מציאות המביאה צד אחד ל'כבול' את הצד השני.
מהלך השיעור:
1. נקרין על הלוח או נחלק לתלמידים מספר כתבות העוסקת בסיפור של סירוב גט:
- כתבה על פסיקת בית דין לשיימינג על סרבן הגט אריה קישון
- כתבה על פסיקת בית הדין העליון לקנס לאישה המסרבת לתת גט
- כתבה על עודד גז סרבן גט מפורסם שבסוף הופקעו הקידושין מלכתחילה.
2. נבקש מהתלמידים לקרוא את הכתבות, לכתוב בראשי פרקים את התהליך שהתרחש מרגע בקשת הגט ואי ההסכמה ולנסות לתאר כיצד הרגיש הצד המסורב. נאסוף את התשובות מהתלמידים ונכתוב על הלוח את המושגים העיקריים שהעלו בדבריהם.
3. נשאל את התלמידים 'מה הבעיה פשוט להכריח את הבעל לתת את הגט או פשוט להחליט שיש גט?' נאסוף את התשובות ודרכן נמשיג את הנקודה הראשונית של כפיית גט ו'גט מעושה' שבעצם גורמים לכך שהגט פסול. ניתן להקרין על הלוח את המקורות הבאים או לחלק לתלמידים בדף מודפס:
רש"י:
מעושה - בחזקה:
כדין - כגון הנך דאמרינן בהו יוציא ויתן כתובה או שהיתה אסורה לו:
פסול - להתירה לינשא:
ופוסל - מן הכהונה משום ריח הגט:
(כ) מִי שֶׁהַדִּין נוֹתֵן שֶׁכּוֹפִין אוֹתוֹ לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְלֹא רָצָה לְגָרֵשׁ. בֵּית דִּין שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן מַכִּין אוֹתוֹ עַד שֶׁיֹּאמַר רוֹצֶה אֲנִי וְיִכְתֹּב הַגֵּט וְהוּא גֵּט כָּשֵׁר. וְכֵן אִם הִכּוּהוּ עַכּוּ''ם וְאָמְרוּ לוֹ עֲשֵׂה מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל אוֹמְרִין לְךָ וְלָחֲצוּ אוֹתוֹ יִשְׂרָאֵל בְּיַד הָעַכּוּ''ם עַד שֶׁיְּגָרֵשׁ הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר. וְאִם הָעַכּוּ''ם מֵעַצְמָן אֲנָסוּהוּ עַד שֶׁכָּתַב הוֹאִיל וְהַדִּין נוֹתֵן שֶׁיִּכְתֹּב הֲרֵי זֶה גֵּט פָּסוּל. וְלָמָּה לֹא בִּטֵּל גֵּט זֶה שֶׁהֲרֵי הוּא אָנוּס בֵּין בְּיַד עַכּוּ''ם בֵּין בְּיַד יִשְׂרָאֵל. שֶׁאֵין אוֹמְרִין אָנוּס אֶלָּא לְמִי שֶׁנִּלְחַץ וְנִדְחַק לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְחֻיָּב בּוֹ מִן הַתּוֹרָה לַעֲשׂוֹתוֹ כְּגוֹן מִי שֶׁהֻכָּה עַד שֶׁמָּכַר אוֹ עַד שֶׁנָּתַן. אֲבָל מִי שֶׁתְּקָפוֹ יִצְרוֹ הָרַע לְבַטֵּל מִצְוָה אוֹ לַעֲשׂוֹת עֲבֵרָה וְהֻכָּה עַד שֶׁעָשָׂה דָּבָר שֶׁחַיָּב לַעֲשׂוֹתוֹ אוֹ עַד שֶׁנִּתְרַחֵק מִדָּבָר הָאָסוּר לַעֲשׂוֹתוֹ אֵין זֶה אָנוּס מִמֶּנּוּ אֶלָּא הוּא אָנַס עַצְמוֹ בְּדַעְתּוֹ הָרָעָה. לְפִיכָךְ זֶה שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְגָרֵשׁ מֵאַחַר שֶׁהוּא רוֹצֶה לִהְיוֹת מִיִּשְׂרָאֵל וְרוֹצֶה הוּא לַעֲשׂוֹת כָּל הַמִּצְוֹת וּלְהִתְרַחֵק מִן הָעֲבֵרוֹת וְיִצְרוֹ הוּא שֶׁתְּקָפוֹ וְכֵיוָן שֶׁהֻכָּה עַד שֶׁתָּשַׁשׁ יִצְרוֹ וְאָמַר רוֹצֶה אֲנִי כְּבָר גֵּרֵשׁ לִרְצוֹנוֹ.
(20) If the law requires that a man should be compelled to divorce his wife and he refuses to do so, the Jewish court anywhere, at any time, should lash him until he says I am willing; then he should write the get, and it will be valid.— — So too, if non-Jews flogged him, saying to him: "Do what the Jews are telling you," and if pressure is exerted on him by Jews through non-Jews until he gives his divorce, it is a valid get.— — Why is this get not nullified, seeing that he is compelled by non-Jews or by Jews? The rule concerning a person who has committed a misdeed under compulsion applies only to one who has been pressured to do a thing to which he is not biblically bound.— —
[הרמב"ם פסק את דין המשנה שניתן לכפות גט במצבים מסויימים ובדרכים מסויימות, ומסביר כיצד הכפיה מתיישבת עם הצורך ברצון - הכפייה משרתת את רצון האיש להיות חלק מישראל ולכן כשאומר 'רוצה אני' הוא באמת מבטא את רצונו כנגד יצרו.]
הרב אברהם סתיו והרב אלישע אבינר:
גט הניתן בכפייה "שלא כדין" פסול, ונחלקו הפוסקים אם הוא פסול מדאורייתא או מדרבנן (הכוונה לרמב"ם). כמו כן, נחלקו הראשונים והאחרונים בשאלה מה נחשב "כדין" ומתי ניתן לכפות את הבעל לגרש את אשתו. סוגיה זו נעשתה מורכבת עוד יותר לאור שיטת מהרשד"ם האומר שהכפייה יכולה להיות רק בסירוב מוחלט של הבעל לגרש את אשתו, אך אם הבעל מציב תנאים למתן הגט, אי אפשר לכפות אותו למחול עליהם. משום כך, ומשום שהרבה מן הפוסקים כתבו שיש להימנע מכפייה בכל מצב של ספק, נמנעים בתי הדין מלכפות את הבעל לגרש את אשתו מלבד במצבים קיצוניים במיוחד.
נסכם את ארבע האפשרויות:
- אם הכל הולך כשורה, בית הדין מקבל את הבקשה וממליץ/מצווה על גירושין ובני הזוג מתגרשים בהדרכתו.
- במידה ואחד הצדדים לא מסכים להתגרש אך יש עילה ברורה לבקשה, בית הדין מוציא פסק דין ומחייב את בני הזוג להתגרש.
- במידה והצד המסרב עומד בסירובו ובית הדין לא מוצא הצדקה לכך, בית הדין משתמש במה שהתירה ההלכה החל ב'הרחקות רבנו תם' ועד שיימינג ברשתות החברתיות על מנת להפעיל לחץ למתן הגט. ככל שביה"ד לא קבע כי ניתן לכפות גט הרי שגם לא ינתן פסק דין למאסר. )כלומר, כדי להגיע למאסר צריך להינתן פסק דין ברמת חומרה גבוהה יותר(.
- במקרים ק יצוניים במיוחד בית הדין מורה על כפיית גט או מוצא דרכים אחרות להתיר את קשר הנישואין.
נבהיר לתלמידים שבסופו של דבר, עד שהצד המסרב לא נותן את הגט הצד השני נחשב נשוי.
כאן נציג את ההבדלים בין גבר מסורב גט לאישה מסורבת גט:
בעוד שהגבר יכול במקרים מסוימים לשאת אישה שניה ע"י היתר 'מאה רבנים' ולהביא ילדים לעולם מאישה אחרת, האישה מסורבת הגט תקועה לנצח ואינה יכולה להתחתן שוב ואם תלד לאיש אחר ייחשבו ילדיה לממזרים. בהקשר זה נגדיר בקצרה מהי 'עגונה' ואת הדמיון והשוני שלה לעומת מסורבת הגט.
***במידה ויש זמן ומתאים למורה, ניתן להקרין כאן את הכתבה על שתי נשים המסורבות גט, אחת 3 שנים ואחת 27 שנה.
- כעת, נקרין על הלוח או נדפיס את ההסכם לכבוד הדדי המחודש, אותו הקרנו בשיעור הראשון, ונבקש מהתלמידים למצוא בהסכם (בעיקר בסעיפים 5-2) כיצד ההסכם מייצר מערכת חלופית של כפייה על הצד הסרבן למתן הגט וכיצד הוא מונע אפשרויות של סירוב גט.
- נסכם לתלמידים (מתוך אתר 'יד לאישה'): "הסכם קדם נישואים נועד למניעת סרבנות וסחטנות גט והוא מבוסס על עקרון הדדיות הקובע כי בחלוף פרק זמן מסוים אשר נקבע מראש ותכליתו לנסות לשמר את הנישואים, אם בכל זאת עומד צד אחד על דעתו להתגרש, והצד השני מסרב לתת/לקבל את הגט, מופעל מנגנון המחייב את הצד הסרבן לשלם מדי חודש סכום כסף ידוע מראש, עד אשר יתרצה לשחרר את בן זוגו. המנגנון האמור הופך את הסרבנות ליקרה ולא משתלמת"
למעוניינים, ניתן לתת שאלת בגרות:
סרבנות גט ועגינות
סירוב גט
- הצג שתי סנקציות שניתן להטיל על בעל המסרב לתת גט - אחת שנהגו בקהילות ישראל ("הרחקות רבנות תם") ואחת על פי החוק במדינת ישראל.
- כתוב את הפתרון של בית הדין בנוגע למקרים קיצוניים שבהם האישה מסרבת לקבל גט.
עגינות
- הגדר מהי אישה 'עגונה' ומאיזו מילה נגזרה הגדרה זו.
- הצג הקלה אחת בדיני קבלת עדויות שבית הדין משתמש על מנת לשחרר נשים מעגינותן.
סיכום השיעור:
- נצפה בטריילר לסרט 'גט' של רונית אלקבץ ונבקש מהתלמידים לשים לב לשלושה אלמנטים - הזמן, האמירות של האישה לעומת הבעל ולתגובה של הדיינים. ניתן דרך הנקודות הללו לסכם את מה שראינו בשיעור - הבעייתיות בכפיית גט, הפתרונות שיש בידי בית הדין ובעיקר הקושי והסבל של הצד המסורב לגט .
- אם נותר זמן, ניתן להקרין כתבת וידאו שנעשתה על שתי נשים המסורבות גט, אחת 3 שנים ואחת 27 שנה או לקרוא את תחילת הפוסט מ'יד לאישה' על סיפורה של מזל דדון ולסיים במשפט 'בואו נעשה את המינימום הנדרש..' ולהגיד לתלמידים שעל זה נדבר בדיוק בשיעור הבא.