This Shabbat, April 30, 2022, marks the beginning of a period where the Diaspora will be reading the parasha that Israel read the week before, until we get back in sync with one another.
- The reason for this is the second day of Yom Tov we celebrate outside of Israel. Last week, when we read the Torah reading of the eighth day of Pesach, Pesach was already over in Israel and so they read Acharei Mot. Thus, we find ourselves out of step with one another in the cycle of parashiot..
(ד) לעולם קורין צו את אהרן קודם פסח בפשוט' ומצורע במעוברת חוץ מבה"ח מעוברת (וה"ש מעוברת) שקורים אחרי מות קודם הפסח ולעולם קורין פרשת במדבר סיני קוד' עצרת תשעה באב קודם ואתחנן אתם נצבי' קודם ר"ה ולכן כשר"ה ביום ב"ג שיש שתי שבתו' בין ר"ה לסוכו'... אבל כשר"ה ביום ה"ו אז אין בין ר"ה לסוכו' אלא שבת אחת שקורין בה האזינו אז וילך עם נצבי' קודם ר"ח...
We always read Tzav before Pesach in an ordinary year and Metzora before Pesach in a leap year — except in the years when we read Acharei Mot before Pesach in a leap year — and we always read Bemidbar before Shavuot, Vaetchanan right after Tisha B’Av, Netzavim right before Rosh Hashanah. When Rosh Hashanah falls on Monday-Tuesday, we split Netzavim-Vayelech so that we read Vayelech between Rosh Hashanah and Yom Kippur and Haazinu between Yom Kippur and Sukkot, [...]. But when Rosh Hashanah is on Thursday-Friday, there’s only on Shabbat between Rosh Hashanah and Succot, on which we read Haazinu, and so we read Netzavim-Vayelech together before Rosh Hashana [...]
Why, to be more pointed with the question, does it matter when we read Bemidbar? The Biur Halacha, written by the Chofetz Chayim, quotes an answer given by the Levush, R. Mordechai Jaffe writing in the 16th century, that says that we specifically separate the Tochacha, which we read in Bechukotai and which describes all the curses that will fall on the people and the land if we fail to obey God’s commands, and Shavout, which is the New Year for fruit trees. By making sure that Bamidbar is always read on the Shabbat before Shavuot, we make space between the curses and the creations they might fall upon.
The commentaries in the Shulchan Aruch draw out additional connections between the parashiot that we read and the events of the yearly cycle. The parashiot are not merely superimposed on the cycle of Jewish holidays; they are in conversation with them.
II. וחי בהם- "And you shall live by them"
(ד) אֶת־מִשְׁפָּטַ֧י תַּעֲשׂ֛וּ וְאֶת־חֻקֹּתַ֥י תִּשְׁמְר֖וּ לָלֶ֣כֶת בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ (ה) וּשְׁמַרְתֶּ֤ם אֶת־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֔י אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֥ה אֹתָ֛ם הָאָדָ֖ם וָחַ֣י בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהוָֽה׃ (ס)
ספרא אחרי מות ח:י
וחי בהם. לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁאִם תֹּאמַר בָּעוֹלָם הַזֶּה וַהֲלֹא סוֹפוֹ הוּא מֵת (שם):
Sifra, Acharei Mot, Section 8 10; cf. also Targ. Onkelos
וחי בהם means, THAT HE SHALL LIVE THROUGH THEM in the world to come (eternal life). For if you say it means that he shall live in this world, is it not a fact that in the end he must die!
עבודה זרה כ״ז ב:י
ומאי ה"ל למימר (ויקרא יח, ה) וחי בהם ולא שימות בהם
Bavli Avoda Zara 27b
The Gemara asks: And what would ben Dama have said? What verse did he intend to cite as proof that it was permitted for him to be healed by a heretic? The verse: “You shall therefore keep My statutes, and My ordinances, which if a man do, he shall live by them”(Leviticus 18:5). This teaches that one should live by God’s mitzvot, and not that he should die by them.This verse serves as a source for the halakha that one may violate a prohibition in order to save a life.
משנה תורה, הלכות שבת ב׳:ג׳
כְּשֶׁעוֹשִׂים דְּבָרִים הָאֵלּוּ אֵין עוֹשִׂין אוֹתָן לֹא עַל יְדֵי נָכְרִים וְלֹא עַל יְדֵי קְטַנִּים וְלֹא עַל יְדֵי עֲבָדִים וְלֹא עַל יְדֵי נָשִׁים כְּדֵי שֶׁלֹּא תְּהֵא שַׁבָּת קַלָּה בְּעֵינֵיהֶם. אֶלָּא עַל יְדֵי גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל וְחַכְמֵיהֶם. וְאָסוּר לְהִתְמַהְמֵהַּ בְּחִלּוּל שַׁבָּת לְחוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יח ה) "אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם" וְלֹא שֶׁיָּמוּת בָּהֶם. הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֵין מִשְׁפְּטֵי הַתּוֹרָה נְקָמָה בָּעוֹלָם אֶלָּא רַחֲמִים וְחֶסֶד וְשָׁלוֹם בָּעוֹלָם. וְאִלּוּ הָאֶפִּיקוֹרוֹסִים שֶׁאוֹמְרִים שֶׁזֶּה חִלּוּל שַׁבָּת וְאָסוּר עֲלֵיהֶן הַכָּתוּב אוֹמֵר (יחזקאל כ כה) "גַּם אֲנִי נָתַתִּי לָהֶם חֻקִּים לֹא טוֹבִים וּמִשְׁפָּטִים לֹא יִחְיוּ בָּהֶם":
Mishneh Torah, Sabbath 2:3
These things should not be performed by non-Jews, minors, servants or women, lest they consider the Sabbath a light matter; instead, scholars and sages of Israel are to carry them out. One must not put off the desecration of the Sabbath in treating a serious patient, as it is written: "If a man obeys them he shall live by them" (Leviticus 18:5), but he must not die by them. From this you may infer that the laws of the Torah are not meant to wreak vengeance upon the world, but to bestow on it mercy, kindliness, and peace. Concerning those non-believers who say that [administering such treatment] constitutes a violation of the Sabbath and is forbidden, one may apply the verse [Ezekiel 20:25]: "[As punishment,] I gave them harmful laws and judgments through which they cannot live."
The general object of the Law is twofold: the well-being of the soul, and the well-being of the body...
The well-being of the soul is promoted by correct opinions communicated to the people according to their capacity.
The well-being of the body is established by a proper management of the relations in which we live one to another. This we can attain in two ways: first by removing all violence from our midst: that is to say, that we do not do every one as he pleases, desires, and is able to do; but every one of us does that which contributes towards the common welfare. Secondly, by teaching every one of us such good morals as must produce a good social state...The true Law, which as we said is one, and beside which there is no other Law, viz., the Law of our teacher Moses, has for its purpose to give us the twofold perfection. It aims first at the establishment of good mutual relations among men by removing injustice and creating the noblest feelings. In this way the people in every land are enabled to stay and continue in one condition, and every one can acquire his first perfection.
בפסוק תשמרו ללכת בהם. פרש"י שלא ליפטר מהם כו'. דכתי' אשר יעשה אותם האדם וחי בהם. פי' עפמ"ש חז"ל רשעים בחייהם קרוים מתים. א"כ עיקר החיות הוא כשעוסקין בתורת ה' ומצותיו. וכל מה שהאדם מכניס כוחו וחייו בעסק המצות ניתן לי חיות חדש. והחיות הזה הוא במדרגה גבוה מחיות שהי' לו בראשונה וכמ"ש וקוי ה' יחליפו כח. וכן הוא תמיד שיש כמה מדרגות בענין החיים כמו שיש חילוקים במדרגות הצדיקים. וצריך אדם להתעלות תמיד ממדרגה למדרגה ויש לו תמיד תורה חדשה וחיות חדש. וזה ללכת בהם. וחי בהם....כן בנ"י לפי החוקים השייכים להם צריכין לשמור את חוקם שתסבול הארץ אותם. וכן שייך בכל פרט כפי מה שמתעלה יש לו חוקים ותורות מה שלא הי' לו מקודם. וז"ש ובתורתו יהגה. נק' תורתו כמ"ש.