אהרן היימאן, תולדות תנאים ואמוראים, ב, עמ' 500

רבי מנחם המאירי, בית הבחירה על אתר
...ואם תאמר שתתבעם ליורשים של בעל ראשון שהוא אביו של ולד זה, אף היא בושה לבא לבית דין ומתוך כך תקנן שלא לישא מעוברת חברו ומינקת חברו.
רבי אברהם מן ההר, על אתר
והורגת - על כרחה מת ברעב.
חילופי נוסח
1. הכי אמר רבי יוחנן:
הלכה כרבי יוסי - כה"י מינכן 95 ווטיקן 110-111, דפוסים.
הלכה כרבי יהודה - כ"י אוקספורד ושני קטעי גניזה.
2. ממתניתין דכרמא הדר ביה.
בכה"י: "ממתינתא" ולא "ממתניתין".
(ע"פ מאגר "הכי גרסינן")
סתם ואח"כ מחלוקת היא ואין הלכה כסתם. ...ומשמע משמעתין דסתם ואחר כך מחלוקת שאין הלכה כסתם בין במשנה אחת בין שתי משניות כמו שפירשתי לא שאין הלכה לעולם כסתם אלא שאינו קרוי סתם שיהא הלכה כמותו לעולם דומיא דמחלוקות דמתניתין וסתמא דברייתא דאמרינן אין הלכה כסתם דליכא למימר שאין הלכה לעולם כסתם שאם ר' לא שנאה במשנתנו רבי חייא מנין לו.
הרי שהיתה טרופה לילך לבית אביה, או שהיה לה כעס מבעלה, או שהיה בעלה זקן, או חולה, או שהלך בעלה למדינת הים, או שהיה בעלה חבוש בבית האסורים, והמפלת לאחר מיתת בעלה, עקרה, זקינה, אילונית, וקטנה שאין ראויה לילד, צריכות להמתין שלשה חדשים, דברי ר' מאיר.
ר' יהודה מתיר להתארס ולהתנשא מיד.
אמ' ר' ישמעאל בי ר' יוחנן בן ברוקא: אני שמעתי בכרם ביבנה, שכל הנשים לא ינשאו ולא יתארסו עד שיהו להן שלשה חדשים.
הגיורת, והשבויה, והמשוחררת, צריכות להמתין שלשה חדשים, דברי ר' יהודה.
ר' יוסה מתיר לינשא מיד.
וכן היה ר' יוסה אומ': כל נשים יתארסו, חוץ מאלמנה שלשים יום, מפני האבול. וכולן לא ינשאו עד שיהו להן שלשה חדשים.
תַּנֵּי הַגִּיּוֹרֶת וְהַשְּׁבוּיָה וְהַשִּׁפְחָה שֶׁנִּפְדּוּ וְשֶׁנִּתְגַייְרוּ וְשֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ צְרִיכוֹת לְהַמְתִּין שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָה; רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵינָן צְרִיכוֹת לְהַמְתִּין. וּבְדָמִים - רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר: מְטַמֵּא מֵעֵת לָעֵת; רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: דַּייָה שַׁעְתָּהּ.
אָמַר רִבִּי: נִרְאִין דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָה בְדָמִים וְדִבְרֵי רִבִּי יוֹסֵי בִווְלָד.
אָמַר רִבִּי חֲנִינָה בְּרֵיהּ דְּרִבִי אַבָּהוּ: אַבָּא הֲוָה לֵיהּ עוֹבְדָא וְשָׁלַח שָׁאַל לְרִבִּי חִייָה וּלְרִבִּי יוֹסָה וּלְרִבִּי אִמִּי וְהוֹרוּן לֵיהּ כְּרִבִּי יוֹסֵי בִּוְלָד.
דִלֹא כֵן מַה אֲנָן אָֽמְרִין? רִבִּי יוּדָה וְרִבִּי יוֹסֵי אֵין הֲלָכָה כְּרִבִּי יוֹסֵי?!
אֶלָּא בְגִין דְּאָמַר רִבִּי "נִרְאִין".
לֹא כֵן אָמַר רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי זְעוּרָה: כָּל־מָקוֹם שֶׁשָּׁנָה רִבִּי "נִרְאִין", עֲדַיִין הַמַּחֲלוֹקֶת בִּמְקוֹמָהּ חוּץ מֵעִיגּוּל שֶׁלַּדְּבֵילָה, דְּדֵין מוֹדֵי לְדִין וְדֵין מוֹדֵי לְדִין?
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי: קַשְׁייָתָהּ קוֹמֵי רִבִּי חֲנִינָה בְּרֵיהּ דְּרִבִי אַבָּהוּ, אֲפִילוּ דָבָר בָּרִיא שֶׁנִּבְעֲלוּ? אָמַר לוֹ: וּסְתָם גּוֹיוֹת לֹא כִבְּעוּלּוֹת הֵן?
שִׁמְעוֹן בַּר בָּא אָמַר: אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן וְהוֹרֵי כְרִבִּי יוֹסֵי. וַהֲוָה רִבִּי לָֽעְזָר מִצְטָעֵר, אָמַר: שָֽׁבְקִין סְתָמָא וְעָֽבְדִין כִּיחִידָייָא?!
אַשְׁכַּח תַּנֵי לָהּ רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר. כְּרִבִי שִׁמְעוֹן {צ"ל: כד} שָׁמַע לָהּ דְּתַנֵּי לָהּ רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר אָמַר: יְאוּת סַבָּא יְדֵע פִּירְקֵי גִיטָא {צ"ל: גרמה}.
רִבִּי מָנָא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוּדָן: תַּמָּן אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר: כָּל־מָקוֹם שֶׁשָּׁנָה רִבִּי מַחֲלוֹקֶת וְחָזַר וְשָׁנָה סְתָם הֲלָכָה כִסְתָם מִשְׁנָה, וְהָכָא אַתְּ אָמַר הָכֵין?
אָמַר לֵיהּ: לֹא רִבִּי, דִּילְמָא חוֹרָן אָמַר. מִן מַה הֵן דְּשָׁנָה רִבִּי מַתְנִיתִין מַחֲלוֹקֶת וְחָזַר וְשָׁנָה סְתָם הֲלָכָה כִסְתָם, אַתַאי דְּלָא אַשְׁכַּח רִבִּי מַחֲלוֹקֶת אֶלָּא אֲחֵרִים שָׁנוּ מַחֲלוֹקֶת וְרִבִּי שָׁנָה סְתָם.
לֹא כָּל־שֶׁכֵּן תְּהֵא הֲלָכָה כִסְתָם?!
אָתָא רִבִּי חִזְקִיָּה וְרִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר: וַאֲפִילוּ שָׁנוּ אֲחֵרִים מַחֲלוֹקֶת וְרִבִּי שָׁנָה סְתָם, הֲלָכָה כִסְתָם.
וְלָמָּה הוּא מוֹרֵי לֵיהּ כִּיחִידָייָא?
רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אִינָייָא בְשֵׁם רִבִּי אָחָא: הָדָא דְתֵימַר בְּשֶׁאֵין מַחֲלוֹקֶת אֶצֵל סְתָם, אֲבָל אִם יֵשׁ מַחֲלוֹקֶת אֶצֵל סְתָם לֹא בְדָא הֲלָכָה כִסְתָם.
רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְשֵׁם רִבִּי אָחָא: הָדָא דְתֵימַר בְּיָחִיד אֵצֶל יָחִיד, אֲבָל בְּיָחִיד אֵצֶל חֲכָמִים לֹא בְדָא הֲלָכָה כִסְתָם.