and I place an affliction of tzaraat on a house in the land of your holding,
When you have entered upon the land of Kenaan which I will give you for a possession, and a man who hath builded a house by rapine finds that I have put the plague of leprosy in the house of the land of your inheritance;
זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע. יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, עַל כַּמָּה דְּבָרִים נְגָעִים בָּאִים עַל הָאָדָם. כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, עַל אַחַת עֶשְׂרֵה דְּבָרִים הַנְּגָעִים בָּאִים עַל הָאָדָם. עַל עֲבוֹדָה זָרָה, וְעַל חִלּוּל הַשֵּׁם, וְעַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת, וְעַל הַגְּנֵבוֹת, וְעַל לָשׁוֹן הָרַע, וְעַל הַמֵּעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר, וְעַל הַדַּיָּן הַמְקַלְקֵל אֶת הַדִּין, וְעַל שְׁבוּעַת שָׁוְא, וְעַל הַנִּכְנָס בִּתְחוּם שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, וְעַל הַחוֹשֵׁב מַחְשָׁבוֹת שֶׁל שֶׁקֶר, וְעַל הַמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים.
עַל שְׁבוּעַת שָׁוְא מִנַּיִן. דִּכְתִיב: וְאֶל בֵּית הַנִּשְׁבָּע בִּשְׁמִי לַשָּׁקֶר וְלָנֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְכִלַּתּוּ אֶת עֵצָיו (שם). אֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁמְּכַלֶּה עֵצִים וַאֲבָנִים. רַבִּי אוֹמֵר, זוֹ צָרַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר: וְנִתֵּץ אֶת הַבַּיִת אֶת אֲבָנָיו וְאֶת עֵצָיו.
(Lev. 14:2:) “This shall be the law of the leper.” Let our master instruct us: For how many things does leprosy come? Thus have our masters taught: The affliction comes [upon one] for eleven things: (1) For idolatry, (2) for desecration of the name [of God], (3) for unchastity, (4) for theft, (5) for slander, (6) for false witness, (7) upon the judge who perverts justice, (8) for swearing in vain, (9) upon one who enters a domain which is not his, (10) upon one who thinks false thoughts, and (11) upon one who instigates quarrels among brothers.
How is it shown for swearing falsely? Where it is stated (in Zech. 5:4, cont.), “and unto the house of the one who swears falsely in My name; and it shall lodge within his house; and it shall consume it, [even] with its timbers and stones.” What is a thing which consumes timbers and stones? Rabbi says, “This is leprosy, since it is written (concerning a house infested with leprosy (in Lev. 14:45), ‘And he shall break down the house with its timbers and stones.’”
הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב כ, כח): יִגֶל יְבוּל בֵּיתוֹ נִגָּרוֹת בְּיוֹם אַפּוֹ, יְהוּ גוֹרְרִין וּמוֹצִיאִין, אֵימָתַי, בַּיּוֹם שֶׁיְּגָרֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַפּוֹ בְּאוֹתוֹ הָאִישׁ.
הָא כֵיצַד? אָדָם אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ הַשְׁאִילֵנִי קַב חִטִּים וְאָמַר לוֹ אֵין לִי, קַב שְׂעוֹרִים, אֵין לִי, קַב תְּמָרִים, אֵין לִי.
אִשָּׁה אוֹמֶרֶת לַחֲבֶרְתָּהּ הַשְּׁאִילִנִּי נָפָה, הִיא אוֹמֶרֶת אֵין לִי, הַשְּׁאִילִנִּי כְּבָרָה, וְאוֹמֶרֶת אֵין לִי.
מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה? מְגָרֶה נְגָעִים בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וּמִתּוֹךְ שֶׁהוּא מוֹצִיא אֶת כֵּלָיו הַבְּרִיּוֹת רוֹאוֹת וְאוֹמְרוֹת לֹא הָיָה אוֹמֵר אֵין לִי כְּלוּם, רְאוּ כַּמָּה חִטִּים יֵשׁ כָּאן, כַּמָּה שְׂעוֹרִים, כַּמָּה תְּמָרִים יֵשׁ כָּאן. לְוַוט בֵּיתָא בְּאִלֵּין לְוָוטַיָא.
רַבִּי יִצְחָק בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַיְיתֵי לָהּ מִן הָדֵין קְרָא (ויקרא יד, לז): שְׁקַעֲרוּרֹת, שָׁקַע בֵּיתָא בְּאִלֵּין לְוָוטַיָא. לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל: כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן.
This is what is written, "That one's household will be cast forth by a flood, Spilled out on the day of God's wrath" (Job 20:28). When will this happen? On the day that anger of the Holy One of Blessing will be stirred up against that person.
How would it happen? When a person says to their neighbor, "could you lend me a kav [roughly 1.5 liters] of wheat?" And they reply, "I don't have any." "A kav of barely?" "I don't have any." "A kav of dates?" "I don't have any."
Or a woman says to her neighbor, "could you lend me a strainer?" And she replies, "I don't have one." "Could you lend me a seive?" And she replies, "I don't have one."
What does the Holy One of Blessing do? The plauge erupts within that house, and while the person is bringing out their possessions, the people see, and say, "Didn't they say they didn't have anything at all?! Look at how much wheat there is, how much barely, how many dates there are! A cursed house with these curses!"
Rabbi Yitzchak in the name of Rabbi Eliezer, "Better to derive this from the following verse (Vayikra 14:37): '[If, when the kohen examines the plague, the plague in the walls of the house is found to consist of greenish or reddish streaks that appear to] go deep [into the wall]' [the word for "go deep", sh'kah-arurot, being broken into two words, sh'kah arurot, the curses sink down.] The house sinks with these curses." Therefore Moshe cautioned Israel (Vayikra 14:34), "When you enter the land of Canaan...".
והקרוב אלי לומר בזה שעיקר הטעם בעבור צרות העין, כמ"ש רז"ל (ערכין טז) מן פסוק ובא אשר לו הבית זה שייחד ביתו לו לעצמו ולא היה מהנה ממנו אחרים, כי לבעבור זה נתן ה' לו לאחזה בית מלא כל טוב לנסותו אם ייטיב מביתו גם לאחרים כי לי הכסף והזהב אמר ה' (חגי ב ח) וכל מה שהאדם נותן לאחרים לא משלו הוא נותן כ"א משלחן גבוה קא זכי ליה לכך נאמר כי תבואו אל ארץ כנען אשר אני נותן לכם לאחזה
כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרועם לא הושיעה (תהלים מד ד) כ"א ימין ה' רוממה, לתת להם נחלת גוים.
ואין מקום לצרי עין לומר כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה. שהרי ה' הוא הנותן לך כח ואחזה, וא"כ דין הוא שתתנו משלו לעניי עמו ואם לא תשמעו בקול דברו ותהיו מן צרי העין המיחסים האחוזה אל עצמם אז ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחזתכם. ר"ל במקום שאתם מיחסים האחזה לכם כאילו אתם האוחזים בה בכח ידכם, לכך נאמר מיד ובא אשר לו הבית.
The answer that seems closest to the truth to me is because the main reason [for tzara’at in houses] is stinginess, as the Sages said (Erachin 16a) based on (v. 35), “Whoever’s house it is, shall come” — “This is one who made the house exclusively for themself.” The reason God gave them a house filled with all good things as an inheritance was to test them — would they give from the possessions of their house to others or not? For, “The silver is Mine, and the gold is Mine, says Hashem” (Chaggai 2:8). Anything that one gives to others is not their own; in actuality, they are giving from the Divine Table. Therefore it says, “When you will come into the land of Canaan that I will give to you for a possession.”
It is not by the power of their sword that they will inherit the Land, but rather: “The right hand of God is exalted” — and that is what will give them the inheritance from the nations.
There is no place for stinginess, to think that “My strength and the might of my hand that has accumulated this wealth for me” … Therefore, it is only logical that he should give of his possessions to the poor of his people, and if he does not, “I shall put the eruption of tzora’as in the house of the land of your possession.” This means to say, in the house that you consider to be your possession, as if you acquired it with the might of your hand.
ונתתי נגע צרעת [WHEN YOU COME TO THE LAND …]I WILL PUT THE PLAGUE OF THE LEPROSY — This was an announcement to them that these plagues would come upon them (Sifra, Metzora, Section 5 4; Horayot 10a), because the Amorites concealed treasures of gold in the walls of their houses during the whole forty years the Israelites were in the wilderness [in order that these might not possess them when they conquered the land], and in consequence of the plague they would pull down the house and discover them (Leviticus Rabbah 17:6).
ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם וכו' (ויקרא יד, לד). עיין ברש"י שהוא בשורה טובה מפני האוצרות שהטמינו האמוריים.
הכלל, העיקר השמחה כשאדם מעלה נצוצות לעבודת הבורא יתברך וכשאדם מעלה נצוצות אז הפנימיות שבתוך הנצוצות ההוא הוא מעלה אותו והחיצונית הוא זורק ומחמת שהוא זורק החיצונית מזה בא הנגע בבית, כי הפסולת שבתוך הניצוץ הוא מסריח. וכאן שצוה השם יתברך לא תחיה כל נשמה (דברים כ, טז) משבע עממין רק הניצוץ היה בתוך הבתים. וזהו שפירש רש"י בשורה מפני האוצרות שהטמינו שהם הנצוצות. וזהו בשורה טובה שרומז על שמחה. וזהו עיקר השמחה מעליות הנצוצות:
Leviticus 14,34. “I will give (inflict) an eruptive plague upon the house that has become your ancestral possession.” The reader is referred to Rashi who sees in this verse good tidings for the owner of such a house. This is because the plague of tzoraat which requires the owner to tear down the whole house will reveal treasures buried underneath by the previous owner, amounting to far more in value than the whole house is worth.
We must remember the rule that the true joy man experiences is when he elevates the “fallen” sparks from the Shechinah bringing them to the level of serving their Creator. When he succeeds in doing that, the spirituality contained within these “sparks” elevates not only the spirituality that is part of him, but even has a sublimating, spiritually elevating effect on the parts of him that are secularly oriented, known as his חצוניות, so that he is enabled to discard that part of himself.
Once he has succeeded in getting rid of this essentially physical part, his house is liable to develop a נגע, i.e. the evil smelling residue of what remains of the physicality that has been transported to spiritually higher regions.
When the Torah in our verse speaks of the house’s exterior suddenly displaying signs of a plague, this is nothing other than the evil smelling residue left behind in their house after the Israelites had fulfilled G’d’s commandment (Deuteronomy 20,16) not to allow any of the Canaanite residents to survive. When Rashi speaks of this verse containing glad tidings for the Jewish people, he refers to their joyful discovery that the sparks themselves had left (for spiritually higher regions)?
ד״א בשביל מעלת ארץ ישראל שהמקדש עתיד להיות בתוכה הוזקקה להיות נקיה וטהורה.
A different explanation: the reason why when a plague breaks out on a house it must be destroyed, is that the earth of the land of Israel is holy, and its earth does not gladly suffer ritual contamination.
...אתם אם חטאתם בתיכם אני מלקה תחלה שנאמר ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם. וכי מה חטאו העצים והאבנים אלא כדי שיראו ויקחו מוסר וכן אתה מוצא כשחטאו ישראל ורצה הקב"ה להגלותם הביא סנחריב על כל האומות כדי שיראו ישראל ויעשו תשובה...כך הקב"ה מראה לאדם ומלקה ביתו תחלה אם חזר בו מוטב
...When I have occasion to strike anyone of you with a plague, I warn them by first sending a plague to the sinner’s house, and garment before striking his flesh. Why would I do this, seeing that the stones and the timber have not committed any sins against Me? I do this in order to give you a warning that worse is to come if you do not heed My warning.
Before I sent Sancheriv to exile the ten tribes, I first let him conquer all the countries surrounding yours, so that you would take notice and mend your ways.
This is how God sends warnings to God's people of what might befall them unless they mend their ways by afflicting their possessions before afflicting them.