תורה
יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וֵ דמילוי יו''ד דשם ב''ן להשאיר בו הארה מתוספת נשמה משבת שעברה:
ד (כא) וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
וּמַלִּיל יְיָ עִם משֶׁה לְמֵימָר:
(כב) נָשֹׂ֗א אֶת־רֹ֛אשׁ בְּנֵ֥י גֵרְשׁ֖וֹן גַּם־הֵ֑ם לְבֵ֥ית אֲבֹתָ֖ם לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃
קַבֵּל יָת חֻשְׁבַּן בְּנֵי גֵרְשׁוֹן אַף אִנּוּן לְבֵית אֲבָהַתְהוֹן לְזַרְעֲיַתְהוֹן:
(כג) מִבֶּן֩ שְׁלֹשִׁ֨ים שָׁנָ֜ה וָמַ֗עְלָה עַ֛ד בֶּן־חֲמִשִּׁ֥ים שָׁנָ֖ה תִּפְקֹ֣ד אוֹתָ֑ם כׇּל־הַבָּא֙ לִצְבֹ֣א צָבָ֔א לַעֲבֹ֥ד עֲבֹדָ֖ה בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
מִבַּר תְּלָתִין שְׁנִין וּלְעֵלָּא עַד בַּר חַמְשִׁין שְׁנִין תִּמְנֵי יָתְהוֹן כָּל דְּאָתֵי לְחַיָּלָא חֵילָא לְמִפְלַח פָּלְחָנָא בְּמַשְׁכַּן זִמְנָא:
(כד) זֹ֣את עֲבֹדַ֔ת מִשְׁפְּחֹ֖ת הַגֵּרְשֻׁנִּ֑י לַעֲבֹ֖ד וּלְמַשָּֽׂא׃
דֵּין פָּלְחַן זַרְעֲיַת גֵּרְשׁוֹן לְמִפְלַח וּלְמַטּוֹל:
(כה) וְנָ֨שְׂא֜וּ אֶת־יְרִיעֹ֤ת הַמִּשְׁכָּן֙ וְאֶת־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד מִכְסֵ֕הוּ וּמִכְסֵ֛ה הַתַּ֥חַשׁ אֲשֶׁר־עָלָ֖יו מִלְמָ֑עְלָה וְאֶ֨ת־מָסַ֔ךְ פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
וְיִטְּלוּן יָת יְרִיעַת מַשְׁכְּנָא וְיָת מַשְׁכַּן זִמְנָא חוֹפָאֵיהּ וְחוֹפָאָה דְסַסְגּוֹנָא דִּי עֲלוֹהִי מִלְּעֵלָּא וְיָת פְּרָסָא דִּתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא:
(כו) וְאֵת֩ קַלְעֵ֨י הֶֽחָצֵ֜ר וְאֶת־מָסַ֣ךְ ׀ פֶּ֣תַח ׀ שַׁ֣עַר הֶחָצֵ֗ר אֲשֶׁ֨ר עַל־הַמִּשְׁכָּ֤ן וְעַל־הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ סָבִ֔יב וְאֵת֙ מֵֽיתְרֵיהֶ֔ם וְאֶֽת־כׇּל־כְּלֵ֖י עֲבֹדָתָ֑ם וְאֵ֨ת כׇּל־אֲשֶׁ֧ר יֵעָשֶׂ֛ה לָהֶ֖ם וְעָבָֽדוּ׃
וְיָת סְרָדֵי דַרְתָּא וְיָת פְּרָסָא דְמַעֲלָנָא דִּתְרַע דַּרְתָּא דִּי עַל מַשְׁכְּנָא וְעַל מַדְבְּחָא סְחוֹר סְחוֹר וְיָת אַטּוּנֵיהוֹן וְיָת כָּל מָנֵי פָּלְחַנְהוֹן וְיָת כָּל דִּי יִתְמְסַר לְהוֹן וְיִפְלְחוּן:
4 (21) And the Lord spoke to Moshe, saying,
(22) Take also the sum of the sons of Gershon, by the houses of their fathers, by their families;
(23) from thirty years old and upward until fifty years old shalt thou number them; all that enter in to perform the service, to do the work in the Tent of Meeting.
(24) This is the service of the families of the Gershoni, both for serving and for carrying:
(25) and they shall bear the curtains of the tabernacle, and the Tent of Meeting, its covering, and the covering of the taĥash skins that is above upon it, and the screen for the door of the Tent of Meeting,
(26) and the hangings of the court, and the screen for the door of the gate of the court, which is by the tabernacle and by the altar round about, and their cords, and all the instruments of their service, and all that is made for them: so shall they serve.
נביאים
יג (ב) וַיְהִי֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֧ד מִצׇּרְעָ֛ה מִמִּשְׁפַּ֥חַת הַדָּנִ֖י וּשְׁמ֣וֹ מָנ֑וֹחַ וְאִשְׁתּ֥וֹ עֲקָרָ֖ה וְלֹ֥א יָלָֽדָה׃
וַהֲוָה גַבְרָא חַד מִצָרְעָה מִזַרְעִית דָן וּשְׁמֵיהּ מָנוֹחַ וְאִתְּתֵיהּ עֲקָרָה לֵית לָהּ וְלָד:
(ג) וַיֵּרָ֥א מַלְאַךְ־יְהֹוָ֖ה אֶל־הָאִשָּׁ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֵלֶ֗יהָ הִנֵּה־נָ֤א אַתְּ־עֲקָרָה֙ וְלֹ֣א יָלַ֔דְתְּ וְהָרִ֖ית וְיָלַ֥דְתְּ בֵּֽן׃
וְאִתְחֲזֵי מַלְאָכָא דַייָ לְאִתְּתָא וַאֲמַר לָהּ הָא כְעַן אַתְּ עֲקְרָא וְלֵית לִיךְ וְלָד וְתַעֲדִין וְתֵלְדִין בַּר:
(ד) וְעַתָּה֙ הִשָּׁ֣מְרִי נָ֔א וְאַל־תִּשְׁתִּ֖י יַ֣יִן וְשֵׁכָ֑ר וְאַל־תֹּאכְלִ֖י כׇּל־טָמֵֽא׃
וּכְעַן אִסְתַּמָרִי כְעַן וְלָא תִשְׁתִּין חֲמַר חֲדַת וְעַתִּיק וְלָא תֵיכְלִין כָּל מְסָאָב:
(ה) כִּי֩ הִנָּ֨ךְ הָרָ֜ה וְיֹלַ֣דְתְּ בֵּ֗ן וּמוֹרָה֙ לֹא־יַעֲלֶ֣ה עַל־רֹאשׁ֔וֹ כִּֽי־נְזִ֧יר אֱלֹהִ֛ים יִֽהְיֶ֥ה הַנַּ֖עַר מִן־הַבָּ֑טֶן וְה֗וּא יָחֵ֛ל לְהוֹשִׁ֥יעַ אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִיַּ֥ד פְּלִשְׁתִּֽים׃
אֲרֵי הָא אַתְּ מְעַדְיָא וְתֵלְדִין בַּר וּמִסְפַּר לָא יֶעְבַר עַל רֵישֵׁיהּ אֲרֵי נְזִירָא דַייָ יְהֵי רַבְיָא מִן בִּטְנָא וְהוּא יִשְׁרֵי לְמִפְרַק יַת יִשְׂרָאֵל מִידָא דִפְלִשְׁתָּאֵי:
(ו) וַתָּבֹ֣א הָאִשָּׁ֗ה וַתֹּ֣אמֶר לְאִישָׁהּ֮ לֵאמֹר֒ אִ֤ישׁ הָֽאֱלֹהִים֙ בָּ֣א אֵלַ֔י וּמַרְאֵ֕הוּ כְּמַרְאֵ֛ה מַלְאַ֥ךְ הָאֱלֹהִ֖ים נוֹרָ֣א מְאֹ֑ד וְלֹ֤א שְׁאִלְתִּ֙יהוּ֙ אֵֽי־מִזֶּ֣ה ה֔וּא וְאֶת־שְׁמ֖וֹ לֹא־הִגִּ֥יד לִֽי׃
וַאֲתַת אִתְּתָא וַאֲמַרַת לְבַעֲלָהּ לְמֵימַר נְבִיָא דַייָ אֲתָא לְוָתִי וְחֶזְוֵיהּ כְּחֵיזוּ מַלְאָכָא דַייָ חָסִין לַחֲדָא וְלָא שְׁאִלְתֵּיהּ אֵי מִדֵין הוּא וְיַת שְׁמֵיהּ לָא חֲוֵי לִי:
(ז) וַיֹּ֣אמֶר לִ֔י הִנָּ֥ךְ הָרָ֖ה וְיֹלַ֣דְתְּ בֵּ֑ן וְעַתָּ֞ה אַל־תִּשְׁתִּ֣י ׀ יַ֣יִן וְשֵׁכָ֗ר וְאַל־תֹּֽאכְלִי֙ כׇּל־טֻמְאָ֔ה כִּֽי־נְזִ֤יר אֱלֹהִים֙ יִֽהְיֶ֣ה הַנַּ֔עַר מִן־הַבֶּ֖טֶן עַד־י֥וֹם מוֹתֽוֹ׃ {פ}
וַאֲמַר לִי הָא אַתְּ מְעַדְיָא וּתְלִידִין בַּר וּכְעַן לָא תִשְׁתִּין חֲמַר חֲדַת וְעַתִּיק וְלָא תֵיכְלִין כָּל מְסָאָב אֲרֵי נְזִירָא דַיְיָ יְהֵי רַבְיָא מִן בִּטְנָא עַד יוֹם מוֹתֵיהּ:
13 (2) And there was a certain man of Żor῾a, of the family of the Dani, whose name was Manoaĥ; and his wife was barren, and bore not.
(3) And the angel of the Lord appeared to the woman, and said to her, Behold now, thou art barren, and bearest not: but thou shalt conceive, and bear a son.
(4) Now therefore beware, I pray thee, and drink neither wine nor strong drink, and eat no unclean thing:
(5) for, lo, thou shalt conceive, and bear a son; and no razor shall come on his head: for the child shall be a Nazir to God from the womb: and he shall begin to deliver Yisra᾽el out of the hand of the Pelishtim.
(6) Then the woman came and told her husband, saying, A man of God came to me, and his appearance was like the appearance of an angel of God, very terrible: but I asked him not from where he was, neither did he tell me his name:
(7) but he said to me, Behold, thou shalt conceive, and bear a son; and now drink no wine nor strong drink, neither eat any unclean thing: for the child shall be a Nazir to God from the womb to the day of his death.
כתובים
לא (א) דִּ֭בְרֵי לְמוּאֵ֣ל מֶ֑לֶךְ מַ֝שָּׂ֗א אֲֽשֶׁר־יִסְּרַ֥תּוּ אִמּֽוֹ׃
מִלוֹהִי דִלְמוּאֵל מַלְכָּא נְבִיוּתָא וּמַרְדוּתָא דִרְדָתֵיהּ אִמֵיהּ וַאֲמַרַת לֵיהּ:
(ב) מַה־בְּ֭רִי וּמַֽה־בַּר־בִּטְנִ֑י וּ֝מֶ֗ה בַּר־נְדָרָֽי׃
וַי בְּרִי וּוַי בַּר כְּרֵסִי וּוַי בַּר נִדְרַי:
(ג) אַל־תִּתֵּ֣ן לַנָּשִׁ֣ים חֵילֶ֑ךָ וּ֝דְרָכֶ֗יךָ לַֽמְח֥וֹת מְלָכִֽין׃
לָא תִתֵּן לִנְשֵׁי חֵילָךְ וְאָרְחָתָךְ לִבְנַת מַלְכִין:
(ד) אַ֤ל לַֽמְלָכִ֨ים ׀ לְֽמוֹאֵ֗ל אַ֣ל לַֽמְלָכִ֣ים שְׁתוֹ־יָ֑יִן וּ֝לְרוֹזְנִ֗ים (או) [אֵ֣י] שֵׁכָֽר׃
אִזְדְהַר מִן מַלְכֵי לְמוֹאֵל מִן מַלְכֵי דְשָׁתִין חַמְרָא וּמִן שִׁלְטוֹנֵי דְשָׁתִין שִׁכְרָא:
(ה) פֶּן־יִ֭שְׁתֶּה וְיִשְׁכַּ֣ח מְחֻקָּ֑ק וִ֝ישַׁנֶּ֗ה דִּ֣ין כׇּל־בְּנֵי־עֹֽנִי׃
לָא תִשְׁתֵּי וְתַטְעֵי הֲוָנָךְ וּתְשַׁנֵא דִינְהוֹן דְכוּלְהוֹן בְּנֵי עֲנִיֵי:
(ו) תְּנוּ־שֵׁכָ֣ר לְאוֹבֵ֑ד וְ֝יַ֗יִן לְמָ֣רֵי נָֽפֶשׁ׃
הֲבוּן שִׁכְרָא לַאֲבֵלֵי וְחַמְרָא לִמְרִירֵי נַפְשָׁא:
31 (1) The words of king Lemu᾽el, the prophecy, that his mother taught him.
(2) What, my son? and what, son of my womb? and what, son of my vows?
(3) Give not thy strength to women, nor thy ways to those who destroy kings.
(4) It is not for kings, O Lemu᾽el, it is not for kings to drink wine; nor for princes to say, Where is strong drink?
(5) Lest he drink, and forget the decree, and pervert the judgment of any of the afflicted.
(6) Give strong drink to him that is ready to perish, and wine to those of heavy hearts.
משנה
א. עַד אֵימָתַי חוֹרְשִׁין בִּשְׂדֵה הַלָּבָן עֶרֶב שְׁבִיעִית. עַד שֶׁתִּכְלֶה הַלֵּחָה, כָּל זְמַן שֶׁבְּנֵי אָדָם חוֹרְשִׁים לִטַּע בַּמִּקְשָׁאוֹת וּבַמִּדְלָעוֹת. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, נָתַתָּ תּוֹרַת כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּיָדוֹ, אֶלָּא בִּשְׂדֵה הַלָּבָן עַד הַפֶּסַח, וּבִשְׂדֵה הָאִילָן עַד עֲצֶרֶת:
ב. מְזַבְּלִין וּמְעַדְּרִין בַּמִּקְשָׁאוֹת וּבַמִּדְלָעוֹת עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְכֵן בְּבֵית הַשְּׁלָחִין. מְיַבְּלִין, מְפָרְקִין, מְאַבְּקִין, מְעַשְּׁנִין, עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אַף נוֹטֵל הוּא אֶת הֶעָלֶה מִן הָאֶשְׁכּוֹל בַּשְּׁבִיעִית:
ג. מְסַקְּלִין עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה. מְקַרְסְמִין, מְזָרְדִין, מְפַסְּלִין, עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, כְּזֵרוּדָהּ וּכְפִסּוּלָהּ שֶׁל חֲמִשִּׁית, כָּךְ שֶׁל שִׁשִּׁית. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כָּל זְמַן שֶׁאֲנִי רַשַּׁאי בַּעֲבוֹדַת הָאִילָן, רַשַּׁאי אֲנִי בְּפִסּוּלוֹ:
ד. מְזַהֲמִין אֶת הַנְּטִיעוֹת, וְכוֹרְכִין אוֹתָן, וְקוֹטְמִין אוֹתָן, וְעוֹשִׂין לָהֶן בָּתִּים, וּמַשְׁקִין אוֹתָן, עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה. רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר צָדוֹק אוֹמֵר, אַף מַשְׁקֶה הוּא אֶת הַנּוֹף בַּשְּׁבִיעִית, אֲבָל לֹא אֶת הָעִקָּר:
ה. סָכִין אֶת הַפַּגִּים וּמְנַקְּבִים אוֹתָם, עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה. פַּגֵּי עֶרֶב שְׁבִיעִית שֶׁנִּכְנְסוּ לַשְּׁבִיעִית, וְשֶׁל שְׁבִיעִית שֶׁיָּצְאוּ לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, לֹא סָכִין וְלֹא מְנַקְּבִין אוֹתָן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לָסוּךְ, אֵינָן סָכִין, מִפְּנֵי שֶׁהִיא עֲבוֹדָה. מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לָסוּךְ, סָכִין. רַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר בָּאִילָן, מִפְּנֵי שֶׁהוּא רַשַּׁאי בַּעֲבוֹדַת הָאִילָן:
ו. אֵין נוֹטְעִין וְאֵין מַבְרִיכִין וְאֵין מַרְכִּיבִין עֶרֶב שְׁבִיעִית פָּחוֹת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְאִם נָטַע אוֹ הִבְרִיךְ אוֹ הִרְכִּיב, יַעֲקוֹר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל הַרְכָּבָה שֶׁאֵינָהּ קוֹלֶטֶת לִשְׁלֹשָׁה יָמִים, שׁוּב אֵינָהּ קוֹלֶטֶת. רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, לִשְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת:
ז. הָאֹרֶז וְהַדֹּחַן וְהַפְּרָגִין וְהַשֻּׁמְשְׁמִין שֶׁהִשְׁרִישׁוּ לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, מִתְעַשְּׂרִין לְשֶׁעָבַר, וּמֻתָּרִין בַּשְּׁבִיעִית. וְאִם לָאו, אֲסוּרִין בַּשְּׁבִיעִית, וּמִתְעַשְּׂרִין לְשָׁנָה הַבָּאָה:
ח. רַבִּי שִׁמְעוֹן שְׁזוּרִי אוֹמֵר, פּוֹל הַמִּצְרִי שֶׁזְּרָעוֹ לְזֶרַע בַּתְּחִלָּה, כַּיּוֹצֵא בָהֶן. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֲפוּנִין הַגַּמְלוֹנִין, כַּיּוֹצֵא בָהֶן. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, אֲפוּנִין הַגַּמְלוֹנִין, מִשֶּׁתִּרְמְלוּ לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה:
ט. הַבְּצָלִים הַסָּרִיסִים, וּפוֹל הַמִּצְרִי, שֶׁמָּנַע מֵהֶם מַיִם שְׁלֹשִׁים יוֹם לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, מִתְעַשְּׂרִין לְשֶׁעָבַר, וּמֻתָּרִים בַּשְּׁבִיעִית, וְאִם לָאו, אֲסוּרִים בַּשְּׁבִיעִית, וּמִתְעַשְּׂרִין לְשָׁנָה הַבָּאָה. וְשֶׁל בַּעַל שֶׁמָּנַע מֵהֶם מַיִם שְׁתֵּי עוֹנוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, שָׁלֹשׁ:
י. הַדְּלוּעִין שֶׁקִּיְּמָן לְזֶרַע, אִם הִקְשׁוּ לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְנִפְסְלוּ מֵאֹכֶל אָדָם, מֻתָּר לְקַיְּמָן בַּשְּׁבִיעִית. וְאִם לָאו, אָסוּר לְקַיְּמָן בַּשְּׁבִיעִית. הַתְּמָרוֹת שֶׁלָּהֶם, אֲסוּרוֹת בַּשְּׁבִיעִית. וּמַרְבִּיצִין בְּעָפָר לָבָן, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹסֵר. מְמָרְסִין בָּאֹרֶז בַּשְּׁבִיעִית, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֲבָל אֵין מְכַסְּחִין:
1. Until when may they plow a white field in the sixth year? Until the moisture has dried up in the soil, or as long as men still plow in order to plant cucumbers and gourds. Rabbi Shimon said: in that case you are placing the law in the hands of each man! Rather in the case of a white field until Pesah, and in the case of an orchard until Atzeret (Shavuot).
2. They may manure and hoe cucumbers and gourds until Rosh Hashanah. So too with regard to irrigated fields. They may remove flaws from trees, strip off leaves, cover roots with earth, and fumigate the plants until Rosh Hashanah. Rabbi Shimon says: one may also remove leaves from a grape cluster even in the seventh year itself.
3. They may clear away stones until Rosh Hashanah. They may trim, prune and remove [excess parts of the tree] until Rosh Hashanah. Rabbi Joshua says: just as one may trim and remove in the fifth year so too may one perform this work in the sixth year. Rabbi Shimon says: as long as I may legally tend the tree itself, I may remove [excess parts of it].
4. They may besmear saplings, wrap them around, and trim them, and they may make for them shelters and water them until Rosh Hashanah. Rabbi Elazar bar Zadok says: he may even water the foliage on the sabbatical year, but not the roots.
5. They may oil unripe figs and pierce them until Rosh Hashanah. Unripe figs of the sixth year which have [remained on the tree] until the seventh year, or of the seventh year which have remained on the tree until the eighth year, they may not oil them or pierce them. Rabbi Judah says: In a place where it was the custom to oil, one may not oil them, since that would be considered work; but in a place where it was not the custom to oil, they may oil them. Rabbi Shimon permitted in connection with the tree, because he is permitted to do all work for the tree.
6. They may not plant or sink [vine-shoots], or graft in the sixth year within thirty days of Rosh Hashanah. If he has planted or sank or grafted, he must uproot. Rabbi Judah says: any grafting that has not taken root within three days will never do so. Rabbi Yose and Rabbi Shimon say: two weeks.
7. Rice, millet, poppy and sesame that had taken root before Rosh Hashanah must be tithed according to the previous year, and are permissible in the seventh year. If they did not then they are forbidden in the seventh year, and are tithed according to the year following.
8. Rabbi Shimon Shezuri says: Egyptian beans which he sowed for seed only, are like them. Rabbi Shimon says: large beans, are [also] like them. But Rabbi Elazar says: large beans, if they began to form pods before Rosh Hashanah.
9. Seedless onions and Egyptian beans from which he withheld water for thirty days prior to Rosh Hashanah are tithed with the preceding year, and are permitted in the seventh year. And if not, they are forbidden in the seventh, and are tithed according to the following year. And [seedless onions and Egyptian beans grown in a] rain-irrigated field from which two periods of rain have been withheld, the words of Rabbi Meir. But the sages say: three.
10. Gourds which he had kept [in the ground] for seed: if they had hardened before Rosh Hashanah and had become unfit for human food, they may be kept during the seventh year; otherwise, they must not be kept in the seventh year. Their buds are forbidden in the seventh year. They may irrigate the soil of a white field (a grain field), the words of Rabbi Shimon. But Rabbi Elazar ben Jacob prohibits. They may soak the rice in the sabbatical year. Rabbi Shimon says: but they may not be trim [the rice].
גמרא
אֲפִילוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ לֹא יַפְסִיק. אָמַר רַב שֵׁשַׁת לֹא שָׁנוּ אֶלָּא נָחָשׁ אֲבָל עַקְרָב פּוֹסֵק. מְתִיבִי נָפַל לְגוֹב אֲרָיוֹת אֵין מְעִידִין עָלָיו שֶׁמֵּת נָפַל לַחֲפִירָה מְלֵאָה נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים מְעִידִין עָלָיו שֵׁמֵּת. שַׁאנֵי הָתָם דְאַגַב אִיצְצָא מַזְקֵי. אָמַר רִבִּי יִצְחָק רָאָה שְׁוָורִים פּוֹסֵק דְתָּנֵי רַב אוֹשַׁעְיָא מַרְחִיקִין מִשּׁוֹר תַּם חֲמִישִׁים אַמָּה וּמִשּׁוֹר מוּעָד כִּמְלוֹא עֵינָיו. תָּנָא מִשְּׁמֵיהּ דְרִבִּי מֵאִיר רֵישׁ תּוֹרָא בְדִיקוּלָא סְלִיק לְאִגְרָא וּשְׁדֵי דַרְגָא מִתּוּתִיךְ. אָמַר שְׁמוּאֵל הָנֵי מִלֵי בְשׁוֹר שָׁחוֹר וּבְיוֹמֵי נִיסָן מִפְּנֵי שֶׁהָשָׂטָן מְרַקֵד לוֹ בֵּין קַרְנָיו. תָּנוּ רַבָּנָן מַעֲשֵׂה בְּמָקוֹם אֶחָד שֶׁהָיָה בּוֹ עָרוֹד וְהָיָה מַזִּיק אֶת הַבְּרִיּוֹת בָּאוּ וְהוֹדִיעוּ לוֹ לְרִבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא אָמַר לָהֶן הַרְאוּ לִי אֶת חוֹרוֹ הָלְכוּ וְהֶרְאוּהוּ חוֹרוֹ נָתַן עֲקֵבוֹ עַל פִּי הַחוֹר יָצָא וּנְשָׁכוֹ וּמֵת אוֹתוֹ עָרוֹד נְטָלוֹ עַל כְּתֵפוֹ וְהֵבִיאוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. אָמַר לָהֶם רְאוּ בָּנַי אֵין עָרוֹד מֵמִית אֶלָּא הַחֵטְא מֵמִית. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ אוֹי לוֹ לְאָדָם שֶׁפָּגַע בּוֹ עָרוֹד וְאוֹי לוֹ לְעָרוֹד שֶׁפָּגַע בּוֹ רִבִּי חֲנִינָא בֶן דּוֹסָא:
We learned in the mishna that even if a snake is wrapped around his heel, he may not interrupt his prayer. In limiting application of this principle, Rav Sheshet said: They only taught this mishna with regard to a snake, as if one does not attack the snake it will not bite him. But if a scorpion approaches an individual while he is praying, he stops, as the scorpion is liable to sting him even if he does not disturb it.
The Gemara raises an objection based on what was taught in a Tosefta: Those who saw one fall into a lions’ den but did not see what happened to him thereafter, do not testify that he died. Their testimony is not accepted by the court as proof that he has died as it is possible that the lions did not eat him. However, those who saw one fall into a pit of snakes and scorpions, testify that he died as surely the snakes bit him.
The Gemara responds: This is not difficult. There, in the case of one who falls into a pit of snakes, it is different, as due to the pressure of his falling on top of them, the snakes will harm him, but a snake who is not touched will not bite.
The Gemara cites another halakha stating that he must interrupt his prayer in a case of certain danger. Rabbi Yitzḥak said: One who saw oxen coming toward him, he interrupts his prayer, as Rav Hoshaya taught: One distances himself fifty cubits from an innocuous ox [shor tam], an ox with no history of causing damage with the intent to injure, and from a forewarned ox [shor muad], an ox whose owner was forewarned because his ox has gored three times already, one distances himself until it is beyond eyeshot.
It was taught in the name of Rabbi Meir: While the head of the ox is still in the basket and he is busy eating, go up on the roof and kick the ladder out from underneath you. Shmuel said: This applies only with regard to a black ox, and during the days of Nisan, because that species of ox is particularly dangerous, and during that time of year Satan dances between its horns.
With regard to the praise for one who prays and need not fear even a snake, the Sages taught: There was an incident in one place where an arvad was harming the people. They came and told Rabbi Ḥanina ben Dosa and asked for his help. He told them: Show me the hole of the arvad. They showed him its hole. He placed his heel over the mouth of the hole and the arvad came out and bit him, and died.
Rabbi Ḥanina ben Dosa placed the arvad over his shoulder and brought it to the study hall. He said to those assembled there: See, my sons, it is not the arvad that kills a person, rather transgression kills a person. The arvad has no power over one who is free of transgression.
At that moment the Sages said: Woe unto the person who was attacked by an arvad and woe unto the arvad that was attacked by Rabbi Ḥanina ben Dosa.
זוהר
וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר. נָשֹׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וְגוֹמֵר. רִבִּי אַבָּא פָּתַח אַשְׁרֵי אָדָם לֹא יַחְשׁוֹב יְיָ לוֹ עָוֹן וְאֵין בְּרוּחוֹ רְמִיָּה הָאי קְרָא לָאו רֵישֵׁיהּ סֵיפֵיהּ וְלָאו סֵיפֵיהּ רֵישֵׁיהּ וְאִית לְאִסְתַּכְּלָא בֵיהּ וְהָא אוּקְמוּהָ. תָּא חֲזֵי בְשַׁעְתָּא דִצְלוֹתָא דְמִנְחָה דִינָא שַׁרְיָא בְעַלְמָא וְיִצְחָק תִּקֵּן צְלוֹתָא דְמִנְחָה וּגְבוּרָה עִלָּאָה שַׁלְטָא בְעַלְמָא עַד דְּאָתֵי וְעָאל לֵילְיָא בְגִין דְּקַבְּלָא לֵיהּ (לְלֵילְיָא). וּמִזִמְּנָא דְשָׁאֲרֵי צְלוֹתָא דְמִנְחָה אִתְפְּרַשׁ שְׂמָאלָא לְקַבְּלָא וְאַתְעַר לֵילְיָא. בָּתַר דְאַתְעַר כָּל אִינוּן נְטוּרֵי פִּתְחִין דִלְבַר כֻּלְהוּ מִתְעָרִין בְּעַלְמָא וְאִתְפְּשָׁטוּ. וְכָל בְּנֵי עַלְמָא טַעֲמִין טַעְמָא דְמוֹתָא וְהָא אִתְמַר. בְּפַלְגּוּת לֵילְיָא מַמָּשׁ אִתְעַר שְׂמָאלָא כְמִלְּקַדְמִין וַורְדָּא קַדִּישָׁא סַלְקָא רֵיחִין וְהִיא מַשָׁבָּחַת וַאֲרִימַת קַלָּא וּכְדֵין סַלְקָא וְשַׁרְיָא רֵישָׁא לְעֵילָא בִשְׂמָאלָא וּשְׂמָאלָא מְקַבֵּל לָהּ. כְּדֵין כָּרוֹזָא קָארֵי בְעַלְמָא דְהָא עִידָן הוּא לְאַתְעָרָא לְשַׁבְּחָא לֵיהּ לְמַלְכָּא וּכְדֵין תּוּשְׁבַּחְתָּן מִתְעָרִין וְאִתְבַּסְמוּתָא דְכֹלָא אִשְׁתְּכַח זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ מָאן דְאַתְעַר לְזַוְגָא זִוּוּגָא דָא. כַּד אָתֵי צַפְרָא וִימִינָא אַתְעַר וּמְחַבְּקָא לָהּ כְּדֵין זִווּגָא דְכֹלָא אִשְׁתְּכַח כַּחֲדָא. (ס''א לְמַלְכָּא. כַּד אָתֵי צַפְרָא וִימִינָא אַתְעַר וּמְחַבֵּק לָהּ כְּדֵין זִוּוּגָא דְכֹלָא אִשְׁתְּכַח כַּחֲדָא וּכְדֵין תוּשְׁבַּחְתָּן מִתְעָרִין וְאִתְבַּסְמוּתָא דְכֹלָא אִשְׁתְּכַח זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ מָאן דְּאַתְעַר לְזִוּוּגָא זִוּוּגָא דָא ע). תָּא חֲזֵי בְּשַׁעְתָּא דִּבְנֵי נָשָׁא דְמִיכִין וְטָעֲמִין טַעְמָא דְמוֹתָא וְנִשְׁמָתָא סַלְקָא לְעֵילָא קַיְימָא בְּאָתָר דְּקַיְימָא וְאִתְבְּחִינַת עַל עוֹבָדָהָא דְעַבְדַת כָּל יוֹמָא. וְכַתְבִין לְהוּ עַל פִּתְקָא. מָאי טַעְמָא בְגִין דְנִשְׁמָתָא סַלְקָא לְעֵילָא וְאַסְהִידַת עַל עוֹבָדוֹי דְבַר נָשׁ וְעַל כָּל מִלָּה וּמִלָּה דְנָפִיק מִפּוּמֵיהּ. וְכַד הַהִיא מִלָּה דְאַפִּיק בַּר נַשׁ מִפּוּמֵיהּ אִיהִי כַדְקָא יָאוּת מִלָּה קַדִּישָׁא דְאוֹרַיְיתָא וּצְלוֹתָא הַהִיא מִלָּה סַלְקָא וּבָקַע רְקִיעִין וְקַיְימָא בְאָתָר דְקַיְימָא עַד דְעָאל לֵילְיָא וְנִשְׁמָתָא סַלְקָא וְאָחִיד לְהַהִיא מִלָּה וְאָעִיל לָהּ קָמֵי מַלְכָּא וְכַד הַהִיא מִלָּה לָאו אִיהִי כַדְקָא יָאוֹת וְאִיהִי מִלָּה מִמִּילִין בִּישִׁין מִלִּישְׁנָא בִישָׁא הַהִיא מִלָּה סַלְקָא לְאָתָר דְּסַלְקָא וּכְדֵין אִתְרְשִׁים הַהִיא מִלָּה וְהַהוּא חוֹבָא עָלֵיהּ דְבַר נַשׁ הָדָא הוּא דִכְתִיב מִשּׁוֹכֶבֶת חֵקֶיךָ שְׁמוֹר פִּתְחֵי פִיךָ וּבְגִין כַּךְ אַשְׁרֵי אָדָם לֹא יַחְשׁוֹב יְיָ לוֹ עָוֹן. אֵימָתַי כְּשֶׁאֵין בְּרוּחוֹ רְמִיָּה:
וַיְדַבֵּר וְגוֹ' נָשֹׂא אֶת רֹאשׁ וְגוֹ': רַבִּי אַבָּא פָּתַח. (תהלים ל''ב) אַשְׁרֵי אָדָם לֹא יַחֲשׁוֹב ה' לוֹ עָוֹן וְאֵין בְּרוּחוֹ רְמִיָּה. מִקְרָא זֶה אֵין רֹאשׁוֹ סוֹפוֹ וְאֵין סוֹפוֹ רֹאשׁוֹ. כִּי תְּחִלָּה אוֹמֵר לֹא יַחֲשׁוֹב וְגוֹ' מַשְׁמָע שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עָוֹן, אֶלָּא לֹא יַחֲשׁוֹב לוֹ. וְלִבְסוֹף אָמַר, וְאֵין בְּרוּחוֹ רְמִיָּה. יֵשׁ לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ. וּכְבָר הֶעֱמִידוּהוּ. בֹּא וּרְאֵה, בִּשְׁעַת תְּפִלַּת הַמִּנְחָה הַדִּין שׁוֹרֶה בָּעוֹלָם, וְיִצְחָק, תִּקֵּן תְּפִלַּת הַמִּנְחָה שֶׁאָז נַעֲשֶׂה הַזִּוּוּג בְּסוֹד שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי, וְעַל כֵּן גְּבוּרָה עֶלְיוֹנָה שׁוֹלֶטֶת בָּעוֹלָם עַד שֶׁבָּא וְנִכְנָס הַלַּיְלָה, מִשּׁוּם שֶׁהַגְּבוּרָה מְקַבֶּלֶת אֶת הַלַּיְלָה. כְּלוֹמָר, שֶׁהַלַּיְלָה שֶׁהִיא מַלְכוּת נִמְשֶׁכֶת מִגְּבוּרָה, שֶׁהִיא תְּפִלַּת הַמִּנְחָה. וּמִזְמָן שֶׁמַּתְּחִלָּה תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, נִפְרָשׂ הַשְּׂמֹאל לְקַבֵּל אֶת הַמַּלְכוּת, וְנִתְעוֹרֵר הַלַּיְלָה, שֶׁהוּא מַלְכוּת. אַחַר שֶׁנִּתְעוֹרֵר הַלַּיְלָה, כָּל אֵלּוּ שׁוֹמְרֵי הַפְּתָחִים הַחִיצוֹנִים כֻּלָּם מִתְעוֹרְרִים בָּעוֹלָם וּמִתְפַּשְּׁטִים וְכָל בְּנֵי הָעוֹלָם טוֹעֲמִים טַעַם הַמָּוֶת. וַהֲרֵי לָמַדְנוּ, בַּחֲצוֹת לַיְלָה מַמָּשׁ, נִתְעוֹרֵר הַשְּׂמֹאל כְּמִקּוֹדֶם, כִּבְעֵת תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, וְהַשּׁוֹשַׁנָּה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהִיא מַלְכוּת, מַעֲלָה רֵיחוֹת שׁה''ס הֶאָרַת הַחָכְמָה מִשְּׂמֹאל, וְהִיא מְשַׁבַּחַת וּמֵרִימָה קוֹל. אָז עוֹלֶה וְשׁוֹרֶה הָרֹאשׁ שֶׁלָּהּ לְמַעְלָה בִּשְּׂמֹאל, בְּסוֹד הַכָּתוּב שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי, וְהַשְּׂמֹאל מְקַבֵּל אוֹתָהּ. אָז כָּרוֹז קוֹרֵא בָּעוֹלָם: הִגִּיעַ הַזְּמָן לָקוּם מֵהַשֵּׁינָה, וּלְשַׁבֵּחַ אֶת הַמֶּלֶךְ. וְאָז מִתְעוֹרְרוֹת תִּשְׁבָּחוֹת, וְנִמְצֵאת הִתְבַּשְּׂמוּת הַכֹּל. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל מִי שֶׁמְּעוֹרֵר לְזַוֵּג הַזִּוּוּג הַזֶּה. בֹּא וּרְאֵה בְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵי הָאָדָם יְשֵׁנִים וְטוֹעֲמִים טַעַם הַמִּיתָה, וְהַנְּשָׁמָה עוֹלָה לְמַעְלָה, הִיא עוֹמֶדֶת בַּמָּקוֹם שֶׁעוֹמֶדֶת וְנִבְחֶנֶת עַל מַעֲשֶׂיהָ שֶׁעָשְׂתָה כָּל הַיּוֹם, וְכוֹתְבִים אוֹתָהּ בַּסֵּפֶר. מַהוּ הַטַּעַם. מִשּׁוּם שֶׁהַנְּשָׁמָה עוֹלָה לְמַעְלָה וּמֵעִידָה עַל מַעֲשָׂיו שֶׁל הָאָדָם, וְעַל כָּל מִלָּה וּמִלָּה שֶׁהוֹצִיא מִפִּיו. וּכְשֶׁהַמִּלָּה הַהִיא שֶׁהָאָדָם הוֹצִיא מִפִּיו הִיא כָּרָאוּי שֶׁהִיא מִלָּה קְדוֹשָׁה שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה, אָז הַמִּלָּה הַהִיא עוֹלָה וּבוֹקַעַת רְקִיעִים, וְעוֹמֶדֶת בְּמָקוֹם שֶׁעוֹמֶדֶת. עַד שֶׁמַּגִּיעַ הַלַּיְלָה, וְהַנְּשָׁמָה עוֹלָה, וְאוֹחֶזֶת בַּמִּלָּה הַהִיא, וּמַכְנִיסָה אוֹתָהּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וּכְשֶׁהַמִּלָּה הַהִיא אֵינָהּ כָּרָאוּי, וְהִיא מִלָּה מֵהַמִּלִּים הָרָעוֹת, מִלָּשׁוֹן הָרָע, הַמִּלָּה הַהִיא עוֹלָה לְמָקוֹם שֶׁעוֹלָה, וְאָז נִרְשֶׁמֶת הַמִּלָּה הַהִיא וְאוֹתוֹ הֶעָוֹן עַל הָאָדָם. זֶ''שׁ (מיכה ז') מְשׁוּכֶבֶת חֵיקֶךְ שְׁמוֹר פִּתְחֵי פִּיךְ, דְּהַיְנוּ מֵהַנְּשָׁמָה הַמֵּעִידָה עַל מַעֲשָׂיו. וּמִשּׁוּם זֶה כָּתוּב, אַשְׁרֵי אָדָם לֹא יַחֲשׁוֹב ה' לוֹ עָוֹן, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁאֵין הַנְּשָׁמָה מֵעִידָה עָלָיו, שֶׁיֵּרָשֵׁם לוֹ אֵיזֶה עָוֹן. וּמִי הוּא, כְּשֶׁאֵין בְּרוּחוֹ רְמִיָּה. דְּהַיְנוּ כְּשֶׁאֵינוֹ חוֹטֵא.
הלכה פסוקה
א. כְּשֶׁשׁוֹמֵע קוֹל הַתַּרְנְגוֹלִים. מְבָרֵךְ בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַנּוֹתֵן לַשֶׂכְוִי בִינָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה. כְּשֶׁלּוֹבֵשׁ בְּגָדָיו מְבָרֵךְ בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם מַלְבִּישׁ עֲרוּמִים. כְּשֶׁמַנִּיחַ סַדִינוֹ עַל רֹאשׁוֹ מְבָרֵךְ בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם עוֹטֵר יִשְׂרָאֵל בְּתִפְאָרָה. כְּשֶׁמַּעֲבִיר יָדָיו עַל עֵינָיו מְבָרֵךְ פּוֹקֵחַ עִוְרִים. כְּשֶׁיֵּשֵׁב עַל מִטָּתוֹ מְבָרֵךְ מַתִּיר אֲסוּרִים. כְּשֶׁמּוֹרִיד רַגְלָיו מִן הַמִּטָּה וּמַנִיחָם עַל גַּבֵי קַרְקַע מְבָרֵךְ רוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם. כְּשֶׁעוֹמֵד מְבָרֵךְ זוֹקֵף כְּפוּפִים. כְּשֶׁנּוֹטֵל יָדָיו מְבָרֵךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדָיִם. כְּשֶׁרוֹחֵץ פָּנָיו מְבָרֵךְ בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמַּעֲבִיר חֶבְלֵי שֵׁינָה מֵעֵינָי וּתְנוּמָה מֵעַפְעַפָּי יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתַּרְגִּילֵנִי לִדְבַר מִצְוָה וְאַל תַּרְגִּילֵנִי לִדְבַר עֲבֵירָה וְעָוֹן וְיִשְׁלוֹט בִּי יֵצֶר טוֹב וְאַל יִשְׁלוֹט בִּי יֵצֶר רָע וּתְחַזְקֵּנִי בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקִי בְּתוֹרָתֶךָ וְתִתְּנֵנִי לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאַי וְתִגְמְלֵנִי חֲסָדִים טוֹבִים בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ גוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים:
ב. וְכָל זְמַן שֶׁיִּכָּנֵס אָדָם לְבֵית הַכִּסֵּא אוֹמֵר קוֹדֶם שֶׁיִּכָּנֵס הִתְכַּבְּדוּ מְכוּבָדִים קְדוֹשִׁים מְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן עִזְרוּנִי עִזְרוּנִי שִׁמְרוּנִי שִׁמְרוּנִי הַמְתִּינוּ לִי עַד שֶׁאֶכָּנֵס וְאֵצֵא שֶׁזֶּה דַרְכָּן שֶׁל בְּנֵי אָדָם. וְאַחַר שֶׁיֵּצֵא מְבָרֵךְ בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר יָצָר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה וּבְרָא בוֹ נְקָבִים נְקָבִים חֲלוּלִים חֲלוּלִים גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי כִּסֵא כְבוֹדֶךָ שֶׁאִם יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם אוֹ אִם יִפָּתֵחַ אֶחָד מֵהֶם אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵים אֲפִלּוּ שָׁעָה אֶחָת בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ רוֹפֵא כָל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת:
When he hears the crowing of the cock, he recites the blessing, "Blessed art Thou, O Lord our God, King of the Universe*This sentence “Blessed … Universe” precedes every one of the following blessings., who hast given to the cock intelligence to distinguish between day and night." When he puts on his garments, he recites, "Blessed art Thou, O Lord our God, King of the Universe, who clothest the naked." When he puts on his headgear he recites, "Blessed art Thou, O Lord our God, King of the Universe, who crownest Israel with glory." When he passes his hands over his eyes, he recites, "Who openest the eyes of the blind." When he sits up on his couch, he recites, "Who loosest those that are bound." When he descends from the couch and puts his feet on the ground, he recites, "Who spreadest forth the earth above the waters". When he stands up, he recites, "Who raisest up them that are bowed down". When he washes his hands, he recites, "Who hast sanctified us by Thy commandments and given us a command concerning the washing of the hands". When he washes his face, he recites the blessing, "Blessed art Thou, O Lord our God, King of the Universe, who removest the bands of sleep from mine eyes and slumber from mine eyelids. May it be Thy will, O Lord my God and God of my fathers to accustom me to religious duties and not accustom me to transgression. Let the good inclination have sway over me and let not the evil inclination have sway over me. Strengthen me in Thy commandments and grant my portion in Thy Law. Grant that I may be vouchsafed grace, loving kindness and mercy in Thy sight and in the sight of all who behold me, and bestow upon me loving kindnesses. Blessed art Thou, O Lord, who bestowest loving kindnesses upon Thy people, Israel.
When one goes to the toilet, he says before entering, "Honoured be ye, O honoured and holy ones, ministers of the Supreme. Protect me, protect me; tarry for me when I enter and till I leave; for this is the way of the children of men".*These sentences are no longer said. After leaving, he recites the blessing, "Blessed art Thou, O Lord our God, King of the Universe, who hast formed man in wisdom and created in him many orifices and vessels. If one of these should close*Contrary to their function.*Contrary to their function. or one of these open, it would be impossible to exist even for a single hour. Blessed art Thou, O Lord, who healest all flesh and doest wondrously."
מוסר
כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וגו' (במדבר כ''ג) צִוָנוּ צוּרֵנוּ (ויקרא י''ט) לֹא תְנַחֲשׁוּ וּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ שֶׁרָבּוּ בַּיּוֹם הַזֶּה מְנַחֲשִׁים בְּיִשְׂרָאֵל בּוֹדְקִים בַּעֲוֹנוֹת אוֹמְרִים בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת שֶׁלֹּא לֶאֱכוֹל בֵּצִים אוֹ שֶׁלֹּא לָקַחַת אֵשׁ שְׁתֵּי פְעָמִים כְּשֶׁיֵּשׁ חוֹלֶה בַּבַּיִת אוֹ יוֹלֶדֶת תּוֹךְ תִּשְׁעָה יָמִים וְכַמָּה דְבָרִים שֶׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבְּרָם וְעוֹבְרִים עַל מִצְוֹת מַלְכֵּנוּ. וְעוֹד יֵשׁ נִיחוּשׁ וְרַב הוּא וְנוֹהֵג בְּיַד בְּנֵי אָדָם. רוֹאִין אֵשׁ וְגַחֶלֶת בּוֹעֶרֶת מְעוֹמֵד אוֹמְרִים יִהְיֶה לָנוּ אוֹרַח אִם תְּכַבֵּהוּ בַּמַּיִם הָאוֹרֵחַ יִפּוֹל בַּמַּיִם וְאֵין לָךְ נִיחוּשׁ גָּדוֹל מִזֶּה וֶאֱמֶת וְיַצִיב הַדָּבָר כַּמָּה בְּנֵי אָדָם נִיסוּהוּ. אַךְ הַשָׂטָן הוּא הַמַּטְעֶה אוֹתָם כְּשֶׁרוֹאֶה הַשָׂטָן שֶׁזֶּה מְנַחֵשׁ וְאוֹמֵר יִפּוֹל הָאוֹרֵחַ בַּמַּיִם אָז אוֹמֵר הַשָׂטָן אֵלֵךְ וְאַפִּיל הָאוֹרֵחַ בַּמַּיִם לְהַטְעוֹת זֶה לִהְיוֹת לְסִימָן בְּיָדוֹ לְנַחֵשׁ לְעוֹלָם וְאוֹי לָהֶם לָעוֹשִׂים כַּךְ כִּי עוֹבְרִים עַל כַּמָּה לַאוִין לֹא תְנַחֲשׁוּ לֹא יִמָצֵא בְּךָ וְגוֹ' מְנַחֵשׁ וּבְחוּקוֹתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ וְעוֹד שֶׁעוֹשִׂים עֵדוּת הַתּוֹרָה שֶׁקֶר כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב. וְאוֹתָם הַנּוֹדְרִים כְּשֶׁיֵּשׁ מִיחוּשׁ רֹאשׁ שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ עוֹד מֵרֹאשׁ שֶׁל בְּהֵמָה אוֹ כְּשֶׁהֵם חוֹלִים מִבְּנֵי מֵעַיִים אֵינָם אוֹכְלִים בְּנֵי מֵעַיִם הֲרֵי זֶה מִדַרְכֵּי הָאֱמוֹרִי אֶלָּא בְטַח בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהוּא יִרְפָּאֶךָ: