תורה
יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הֶ דמילוי הה ראשונה דשם ב''ן להשאיר בו הארה מתוספת נפש משבת שעברה:
מד (כח) וַיֵּצֵ֤א הָֽאֶחָד֙ מֵֽאִתִּ֔י וָאֹמַ֕ר אַ֖ךְ טָרֹ֣ף טֹרָ֑ף וְלֹ֥א רְאִיתִ֖יו עַד־הֵֽנָּה׃
וּנְפַק חַד מִלְּוָתִי וַאֲמָרִית בְּרַם מִקְטַל קְטִיל וְלָא חֲזִתֵּיהּ עַד כְּעָן:
(כט) וּלְקַחְתֶּ֧ם גַּם־אֶת־זֶ֛ה מֵעִ֥ם פָּנַ֖י וְקָרָ֣הוּ אָס֑וֹן וְהֽוֹרַדְתֶּ֧ם אֶת־שֵׂיבָתִ֛י בְּרָעָ֖ה שְׁאֹֽלָה׃
וְתַדְבְּרוּן אַף יָת דֵּין מִן קֳדָמַי וִיעַרְעִנֵּיהּ מוֹתָא וְתַחֲתוּן יָת שִׂבְתִי בְּבִישְׁתָא לִשְׁאוֹל:
(ל) וְעַתָּ֗ה כְּבֹאִי֙ אֶל־עַבְדְּךָ֣ אָבִ֔י וְהַנַּ֖עַר אֵינֶ֣נּוּ אִתָּ֑נוּ וְנַפְשׁ֖וֹ קְשׁוּרָ֥ה בְנַפְשֽׁוֹ׃
וּכְעַן כְּמֵיתִי לְוַת עַבְדָךְ אַבָּא וְעוּלֵימָא לֵיתוֹהִי עִמָּנָא וְנַפְשֵׁיהּ חֲבִיבָא לֵהּ כְּנַפְשֵׁיהּ:
(לא) וְהָיָ֗ה כִּרְאוֹת֛וֹ כִּי־אֵ֥ין הַנַּ֖עַר וָמֵ֑ת וְהוֹרִ֨ידוּ עֲבָדֶ֜יךָ אֶת־שֵׂיבַ֨ת עַבְדְּךָ֥ אָבִ֛ינוּ בְּיָג֖וֹן שְׁאֹֽלָה׃
וִיהֵי כַּד יֶחֱזֵי אֲרֵי לֵית עוּלֵימָא וּמִית וְיַחֲתוּן עַבְדָיךְ יָת שִׂיבַת עַבְדָךְ אָבוּנָא בְּדָווֹנָא לִשְׁאוֹל:
(לב) כִּ֤י עַבְדְּךָ֙ עָרַ֣ב אֶת־הַנַּ֔עַר מֵעִ֥ם אָבִ֖י לֵאמֹ֑ר אִם־לֹ֤א אֲבִיאֶ֙נּוּ֙ אֵלֶ֔יךָ וְחָטָ֥אתִי לְאָבִ֖י כׇּל־הַיָּמִֽים׃
אַרֵי עַבְדָךְ מְעָרַב בְּעוּלֵימָא מִן אַבָּא לְמֵימָר אִם לָא אַיְתִנֵּיהּ לְוָתָךְ וָאֱהִי חָטֵי לְאַבָּא כָּל יוֹמַיָּא:
44 (28) and the one went out from me, and I said, Surely he is torn in pieces; and I saw him not since:
(29) and if you take this also from me, and mischief befall him, you shall bring down my grey hairs with sorrow to She᾽ol.
(30) Now therefore when I come to thy servant my father, and the lad is not with us; seeing that his life is bound up in the lad’s life;
(31) it shall come to pass, when he sees that the lad is not with us, that he will die: and thy servants shall bring down the grey hairs of thy servant our father with sorrow to She᾽ol.
(32) For thy servant became surety for the lad to my father, saying, If I bring him not to thee, then I shall have sinned to my father for ever.
נביאים
לז (כה) וְיָשְׁב֣וּ עַל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר נָתַ֙תִּי֙ לְעַבְדִּ֣י לְיַֽעֲקֹ֔ב אֲשֶׁ֥ר יָֽשְׁבוּ־בָ֖הּ אֲבֽוֹתֵיכֶ֑ם וְיָשְׁב֣וּ עָלֶ֡יהָ הֵ֠מָּה וּבְנֵיהֶ֞ם וּבְנֵ֤י בְנֵיהֶם֙ עַד־עוֹלָ֔ם וְדָוִ֣ד עַבְדִּ֔י נָשִׂ֥יא לָהֶ֖ם לְעוֹלָֽם׃
וִיתִיבוּן עַל אַרְעָא דִיהָבִית לְעַבְדִי לְיַעֲקֹב דִיתִיבוּ בָהּ אֲבָהַתְכוֹן וְיַתְבוּן עֲלָהּ אִינוּן וּבְנֵיהוֹן וּבְנֵי בְנֵיהוֹן עַד עַלְמָא וְדָוִד עַבְדִי מַלְכָּא לְהוֹן לַעֲלָם:
(כו) וְכָרַתִּ֤י לָהֶם֙ בְּרִ֣ית שָׁל֔וֹם בְּרִ֥ית עוֹלָ֖ם יִהְיֶ֣ה אוֹתָ֑ם וּנְתַתִּים֙ וְהִרְבֵּיתִ֣י אוֹתָ֔ם וְנָתַתִּ֧י אֶת־מִקְדָּשִׁ֛י בְּתוֹכָ֖ם לְעוֹלָֽם׃
וְאֶגְזַר לְהוֹן קְיַם שְׁלָם קְיַם עֲלַם יְהֵי עִמְהוֹן וֶאֱבָרְכִינוּן וְאַסְגֵי יַתְהוֹן וְאֶתֵּן יַת מַקְדְשִׁי בֵּינֵיהוֹן לַעֲלָם:
(כז) וְהָיָ֤ה מִשְׁכָּנִי֙ עֲלֵיהֶ֔ם וְהָיִ֥יתִי לָהֶ֖ם לֵאלֹהִ֑ים וְהֵ֖מָּה יִהְיוּ־לִ֥י לְעָֽם׃
וְאַשְׁרֵי שְׁכִינְתִּי בֵּינֵיהוֹן וְאֶהֱוֵי לְהוֹן לֵאלָהָא וְאִינוּן יְהוֹן קֳדָמַי לְעָם:
(כח) וְיָֽדְעוּ֙ הַגּוֹיִ֔ם כִּ֚י אֲנִ֣י יְהֹוָ֔ה מְקַדֵּ֖שׁ אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל בִּהְי֧וֹת מִקְדָּשִׁ֛י בְּתוֹכָ֖ם לְעוֹלָֽם׃ {פ}
וְיֵדְעוּן עַמְמַיָא אֲרֵי אֲנָא יְיָ מְקַדֵשׁ יַת יִשְׂרָאֵל בְּמֶהֱוֵי מַקְדְשִׁי בֵּינֵיהוֹן לְעַלָם:
לח (א) וַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃
וַהֲוָה פִּתְגַם נְבוּאָה מִן קֳדָם יְיָ עִמִי לְמֵימַר:
37 (25) And they shall dwell in the land that I have given to Ya῾aqov my servant, in which your fathers have dwelt; and they shall dwell there, they, and their children, and their children’s children for ever: and my servant David shall be their prince for ever.
(26) Moreover I will make a covenant of peace with them; it shall be an everlasting covenant with them, which I will give them; and I will multiply them, and will set my sanctuary in the midst of them for evermore.
(27) And my tabernacle shall be with them: and I will be their God, and they shall be my people.
(28) Then the nations shall know that I the Lord do sanctify Yisra᾽el, when my sanctuary shall be in the midst of them for evermore.
38 (1) And the word of the Lord came to me, saying,
כתובים
י (טו) ה֣וֹן עָ֭שִׁיר קִרְיַ֣ת עֻזּ֑וֹ מְחִתַּ֖ת דַּלִּ֣ים רֵישָֽׁם׃
קִנְיָנָא דְעַתִּירָא כְּרַכָּא דְעוּשְׁנֵיהּ וְשֵׁצְיָא דְמִסְכְּנָא צְרִיכוּתְהוֹן:
(טז) פְּעֻלַּ֣ת צַדִּ֣יק לְחַיִּ֑ים תְּבוּאַ֖ת רָשָׁ֣ע לְחַטָּֽאת׃
עוֹבָדֵי דְצַדִיקָא לְחַיֵי עֲלַלְתֵּיהּ דְרַשִׁיעָא לַחֲטוּתָא:
(יז) אֹ֣רַח לְ֭חַיִּים שׁוֹמֵ֣ר מוּסָ֑ר וְעֹזֵ֖ב תּוֹכַ֣חַת מַתְעֶֽה׃
אוֹרַח דְחַיֵי נָטְרֵי מַרְדוּתָא וּדְשָׁבֵק מַכְסְנוּתָא תָעֵי:
(יח) מְכַסֶּ֣ה שִׂ֭נְאָה שִׂפְתֵי־שָׁ֑קֶר וּמוֹצִ֥א דִ֝בָּ֗ה ה֣וּא כְסִֽיל׃
מַכְמֵין בְּעֵל דְבָבָא סִפְוָתָא דְשִׁקְרָא וּמַפִּיק טָבָא הוּא סִכְלָא:
(יט) בְּרֹ֣ב דְּ֭בָרִים לֹ֣א יֶחְדַּל־פָּ֑שַׁע וְחוֹשֵׂ֖ךְ שְׂפָתָ֣יו מַשְׂכִּֽיל׃
בְּסוּגְאָה דְמִלֵי לָא פָסֵק חוֹבָא וּדְחָשֵׂךְ שִׂפְוָתֵיהּ שׂוּכְלְתָנָא:
10 (15) The rich man’s wealth is his strong city: the ruin of the poor is their poverty.
(16) The wage of the righteous brings life: the gain of the wicked leads to sin.
(17) He that keeps instruction is in the way of life: but he that refuses reproof leads astray.
(18) He who hides hatred uses lying lips, and he that utters a slander, is a fool.
(19) In the multitude of words sin is not lacking: but he who restrains his lips is wise.
משנה
א. נוֹשְׂאִין עַל הָאֲנוּסָה וְעַל הַמְפֻתָּה. הָאוֹנֵס וְהַמְפַתֶּה עַל הַנְּשׂוּאָה, חַיָּב. נוֹשֵׂא אָדָם אֲנוּסַת אָבִיו וּמְפֻתַּת אָבִיו, אֲנוּסַת בְּנוֹ וּמְפֻתַּת בְּנוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר בַּאֲנוּסַת אָבִיו וּמְפֻתַּת אָבִיו:
ב. הַגִּיּוֹרֶת שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ בָנֶיהָ עִמָּהּ, לֹא חוֹלְצִין וְלֹא מְיַבְּמִין, אֲפִלּוּ הוֹרָתוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא בִקְדֻשָּׁה וְלֵדָתוֹ בִקְדֻשָּׁה, וְהַשֵּׁנִי הוֹרָתוֹ וְלֵדָתוֹ בִקְדֻשָּׁה. וְכֵן שִׁפְחָה שֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ בָנֶיהָ עִמָּהּ:
ג. חָמֵשׁ נָשִׁים שֶׁנִּתְעָרְבוּ וַלְדוֹתֵיהֶן, הִגְדִּילוּ הַתַּעֲרֹבוֹת וְנָשְׂאוּ נָשִׁים וּמֵתוּ, אַרְבָּעָה חוֹלְצִין לְאַחַת, וְאֶחָד מְיַבֵּם אוֹתָהּ. הוּא וּשְׁלשָׁה חוֹלְצִים לְאַחֶרֶת, וְאֶחָד מְיַבֵּם. נִמְצְאוּ אַרְבַּע חֲלִיצוֹת וְיִבּוּם לְכָל אַחַת וְאֶחָת:
ד. הָאִשָּׁה שֶׁנִּתְעָרֵב וְלָדָהּ בִּוְלַד כַּלָּתָהּ, הִגְדִּילוּ הַתַּעֲרֹבוֹת, וְנָשְׂאוּ נָשִׁים, וּמֵתוּ, בְּנֵי הַכַּלָּה חוֹלְצִין וְלֹא מְיַבְּמִין, שֶׁהוּא סְפֵק אֵשֶׁת אָחִיו סְפֵק אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו. וּבְנֵי הַזְּקֵנָה, אוֹ חוֹלְצִין אוֹ מְיַבְּמִין, שֶׁהוּא סְפֵק אֵשֶׁת אָחִיו וְאֵשֶׁת בֶּן אָחִיו. מֵתוּ הַכְּשֵׁרִים, בְּנֵי הַתַּעֲרֹבוֹת לִבְנֵי הַזְּקֵנָה חוֹלְצִין וְלֹא מְיַבְּמִין, שֶׁהוּא סְפֵק אֵשֶׁת אָחִיו וְאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו, וּבְנֵי הַכַּלָּה, אֶחָד חוֹלֵץ וְאֶחָד מְיַבֵּם:
ה. כֹּהֶנֶת שֶׁנִּתְעָרֵב וְלָדָּהּ בִּוְלַד שִׁפְחָתָהּ, הֲרֵי אֵלּוּ אוֹכְלִים בַּתְּרוּמָה, וְחוֹלְקִים חֵלֶק אֶחָד בַּגֹּרֶן, וְאֵינָן מִטַּמְּאִין לְמֵתִים, וְאֵין נוֹשְׂאִין נָשִׁים, בֵּין כְּשֵׁרוֹת בֵּין פְּסוּלוֹת. הִגְדִּילוּ הַתַּעֲרֹבוֹת, וְשִׁחְרְרוּ זֶה אֶת זֶה, נוֹשְׂאִין נָשִׁים רְאוּיוֹת לַכְּהֻנָּה, וְאֵינָן מִטַּמְּאִין לְמֵתִים. וְאִם נִטְמְאוּ, אֵינָן סוֹפְגִין אֶת הָאַרְבָּעִים. וְאֵינָן אוֹכְלִים בַּתְּרוּמָה. וְאִם אָכְלוּ, אֵינָן מְשַׁלְּמִין קֶרֶן וָחֹמֶשׁ. וְאֵינָן חוֹלְקִין עַל הַגֹּרֶן. וּמוֹכְרִין אֶת הַתְּרוּמָה, וְהַדָּמִים שֶׁלָּהֶם. וְאֵינָן חוֹלְקִים בְּקָדְשֵׁי הַמִּקְדָּשׁ, וְאֵין נוֹתְנִין לָהֶם קָדָשִׁים, וְאֵין מוֹצִיאִין שֶׁלָּהֶם מִיָּדָם, וּפְטוּרִין מִן הַזְּרֹעַ וּמִן הַלְּחָיַיִם וּמִן הַקֵּבָה, וּבְכוֹרוֹ יְהֵא רוֹעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב, וְנוֹתְנִין עָלָיו חֻמְרֵי כֹהֲנִים וְחֻמְרֵי יִשְׂרְאֵלִים:
ו. מִי שֶׁלֹּא שָׁהֲתָה אַחַר בַּעְלָה שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וְנִשֵּׂאת, וְיָלְדָה, וְאֵין יָדוּעַ אִם בֶּן תִּשְׁעָה לָרִאשׁוֹן אִם בֶּן שִׁבְעָה לָאַחֲרוֹן. הָיוּ לָהּ בָּנִים מִן הָרִאשׁוֹן וּבָנִים מִן הַשֵּׁנִי, חוֹלְצִין וְלֹא מְיַבְּמִין. וְכֵן הוּא לָהֶם, חוֹלֵץ וְלֹא מְיַבֵּם. הָיוּ לוֹ אַחִים מִן הָרִאשׁוֹן וְאַחִים מִן הַשֵּׁנִי שֶׁלֹּא מֵאוֹתָהּ הָאֵם, הוּא חוֹלֵץ וּמְיַבֵּם, וְהֵם, אֶחָד חוֹלֵץ וְאֶחָד מְיַבֵּם:
ז. הָיָה אֶחָד יִשְׂרָאֵל וְאֶחָד כֹּהֵן, נוֹשֵׂא אִשָּׁה רְאוּיָה לְכֹהֵן, וְאֵינוֹ מִטַּמֵּא לְמֵתִים, וְאִם נִטְמָא, אֵינוֹ סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים. וְאֵינוֹ אוֹכֵל בַּתְּרוּמָה, וְאִם אָכַל, אֵינוֹ מְשַׁלֵּם קֶרֶן וָחֹמֶשׁ. וְאֵינוֹ חוֹלֵק עַל הַגֹּרֶן. וּמוֹכֵר הַתְּרוּמָה, וְהַדָּמִים שֶׁלּוֹ. וְאֵינוֹ חוֹלֵק בְּקָדְשֵׁי הַמִּקְדָּשׁ, וְאֵין נוֹתְנִים לוֹ אֶת הַקָּדָשִׁים, וְאֵין מוֹצִיאִין אֶת שֶׁלּוֹ מִיָּדוֹ. וּפָטוּר מִן הַזְּרֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה. וּבְכוֹרוֹ יְהֵא רוֹעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב. וְנוֹתְנִין עָלָיו חֻמְרֵי כֹהֲנִים וְחֻמְרֵי יִשְׂרְאֵלִים. הָיוּ שְׁנֵיהֶם כֹּהֲנִים, הוּא אוֹנֵן עֲלֵיהֶם, וְהֵם אוֹנְנִים עָלָיו. הוּא אֵינוֹ מִטַּמֵּא לָהֶם, וְהֵם אֵינָן מִטַּמְּאִין לוֹ. הוּא אֵינוֹ יוֹרֵשׁ אוֹתָן, אֲבָל הֵם יוֹרְשִׁין אוֹתוֹ. וּפָטוּר עַל מַכָּתוֹ וְעַל קִלְלָתוֹ שֶׁל זֶה וְשֶׁל זֶה, וְעוֹלֶה בְמִשְׁמָרוֹ שֶׁל זֶה וְשֶׁל זֶה, וְאֵינוֹ חוֹלֵק. אִם הָיוּ שְׁנֵיהֶם בְּמִשְׁמָר אֶחָד, נוֹטֵל חֵלֶק אֶחָד:
1. One may marry a relative, e.g., the sister or the mother, of the woman he raped and of the woman he seduced. However, one who rapes and one who seduces a relative of the woman who is married to him is liable to receive capital punishment or karet for engaging in prohibited sexual intercourse, depending on the particular family relationship. A man may marry a woman raped by his father, or a woman seduced by his father, or a woman raped by his son, or a woman seduced by his son. Rabbi Yehuda prohibits marriage in the case of a woman raped by his father or a woman seduced by his father.
2. With regard to a female convert whose sons converted with her, they do not perform ḥalitza for each other’s wives, and they do not perform levirate marriage with them, as their conversions are considered rebirth, and they are considered unrelated. This is so even if the conception of the first son was not in the sanctity of Israel, i.e., the mother had not yet converted when she conceived of him, but his birth was in the sanctity of Israel, as his mother had converted by the time she gave birth to him, whereas the second son was both conceived and born in sanctity. The first son is considered a convert, who is unrelated to his brother. And this halakha similarly applies to a maidservant whose sons were freed with her, as they too are not considered relatives.
3. With regard to five women whose offspring were mixed, i.e., their lineage became indeterminate, and they had other sons as well who were not mixed, and the mixed sons matured and married women and subsequently died, then four sons who were not mixed, each one from a different mother, must perform ḥalitza with one of the widows, as she might be the sister-in-law of any of them. And one son of the mother whose sons did not perform ḥalitza may perform levirate marriage with her instead of ḥalitza; even if she is not his sister-in-law, once she has received ḥalitza from the others she may marry any man. Subsequently, he and three of the four other sons must perform ḥalitza with one of the remaining widows, and the other one may perform levirate marriage. When this process has been completed for all the widows, four ḥalitzot and a levirate marriage are found altogether for each and every widow.
4. With regard to a woman whose offspring was mixed with the offspring of her daughter-in-law, and their lineage was consequently indeterminate, and the mixed sons matured and married women, and subsequently they died, the certain sons of the daughter-in-law perform ḥalitza with the wives, but not levirate marriage, as with regard to each wife it is uncertain whether she is his brother’s wife, and therefore his yevama, and uncertain whether she is his father’s brother’s wife, who is forbidden to him. However, the certain sons of the elder woman, i.e., the mother-in-law, perform either ḥalitza or levirate marriage, as with regard to each wife it is uncertain whether she is his brother’s wife, in which case levirate marriage is valid, or his brother’s son’s wife, in which case she is permitted to him, after having performed ḥalitza with a son of the daughter-in-law. If the sons of certain, unflawed lineage were the ones who died, then the mixed sons perform ḥalitza with the widows of the elder woman’s sons but not levirate marriage, as it is uncertain whether she is his brother’s wife or his father’s brother’s wife. With the widows of the certain sons of the daughter-in-law, one of the mixed sons performs ḥalitza, in case she is his brother’s wife. And the other one performs levirate marriage, as even if she is his brother’s son’s wife, she is permitted to him.
5. In the case of a priestess whose offspring was mixed with her maidservant’s offspring, they may partake of teruma, as both a priest and the slave of a priest partake of teruma. And they receive one share of teruma in the granary. And they may not become ritually impure with impurity imparted by a corpse, as each of them might be a priest. And they may not marry women, whether unflawed women, who may not marry a slave, or women unfit to marry into the priesthood, as with regard to each of them it is uncertain whether he is a priest or a slave. If the mixed sons matured and freed each other, they may marry women fit to marry into the priesthood, as a freed slave may marry such women. However, neither may marry a woman unfit for the priesthood, in case he is a priest. And they may not become ritually impure with impurity imparted by a corpse, since they are uncertain priests. However, if they became impure, they do not receive the forty lashes, as each of them might not be priest. And they may not partake of teruma, as one of them is not a priest. However, if they ate teruma unwittingly they do not pay the principal and the additional fifth, as each of them might be a priest. And they do not receive a share of teruma in the granary, as neither can prove that he is a priest. However, they may sell the teruma that they remove from their own produce, and although they may not eat it, the money is theirs. Since it cannot be proven with regard to either of them that he is not a priest, teruma cannot be appropriated from them. And they do not receive a share of the consecrated offerings of the Temple, as each of them might not be a priest. And one may not give them consecrated offerings to sacrifice for the same reason. However, the hides of their own offerings may not be appropriated from their possession, as it cannot be proven with regard to either of them that he is not a priest. And they are exempt from giving a priest the foreleg, and from giving him the jaw, and from giving him the maw of their non-consecrated kosher animals. And with regard to either of them, the firstling of his kosher animal should graze until it becomes unfit to be sacrificed, i.e., until it gets a blemish. It is against his interest to sacrifice the animal before it gets a blemish, thereby letting it be eaten by the priests. Once it gets a blemish, it cannot be appropriated from him. Since he is possibly a priest, he may claim that the animal is the property of a priest. The animal then becomes his private property, and he may eat it if he wishes. And in general, we place upon him both the stringencies of priests and the stringencies of Israelites.
6. With regard to a woman who did not wait three months after separating from her husband, and remarried and gave birth to a son, and it is not known if he was born after nine months of pregnancy to the former husband or if he was born after seven months to the latter husband, if she had sons of certain patrilineage from the first husband and sons of certain patrilineage from the second one, and the son of uncertain patrilineage married and died childless, then the brothers from both husbands must perform ḥalitza with his wife, as they might be his paternal brothers. But they may not perform levirate marriage with her, in case he is only their maternal half brother, and his wife is forbidden to them. And similarly, with regard to him and their wives, if one of them dies childless, he performs ḥalitza and not levirate marriage. If he had half brothers from the first husband and half brothers from the second, not from the same mother but from the same father, he performs ḥalitza or levirate marriage with their widows. If he is indeed their paternal half brother, then the widows are his yevamot; if not, he may marry them like any other man. And similarly, with regard to them and his wife, one half brother from one father performs ḥalitza and one from the other father performs levirate marriage.
7. If one of his two uncertain fathers was an Israelite and one was a priest, he may marry only a woman fit to marry a priest, due to the possibility that he is a priest. And he may not become ritually impure with impurity imparted by a corpse because he might be a priest. But if he became impure, he does not receive the forty lashes, as he might be a non-priest. Likewise, he does not partake of teruma, in case he is a non-priest. However, if he ate teruma he does not pay the principal and the additional fifth, as he might be a priest. And he does not receive teruma at the granary. However, he may sell the teruma of his own produce and the money is his. It cannot be taken away from him due to the uncertainty with regard to his status. And he does not receive a share of the sacred of the consecrated offerings, and one may not give him the consecrated offerings to sacrifice. However, the hides of his own offerings may not be appropriated from his possession. And he is exempt from giving a priest the foreleg, and the jaw, and the maw of his non-consecrated animals. And the firstling of his animal should graze until it becomes unfit to be sacrificed because it gets a blemish. And in general, we place upon him the stringencies of priests and the stringencies of Israelites. If both uncertain fathers were priests, then if they die he is in a state of acute mourning over each of them, in case the deceased is his father. And if he dies, they are both in a state of acute mourning over him, as one of them is his father. He may not become ritually impure to bury them, as each one may not be his relative, and they may not become ritually impure to bury him for the same reason. He does not inherit from them, as the heirs of both husbands can reject his claims. However, they inherit from him if he has no sons and split his inheritance equally. And he is exempt from capital punishment for striking and for cursing both this father and that one. Although one who strikes or curses his father or mother is liable to receive the death penalty, he cannot be held liable, as it is unknown which of the men is his father. He must ascend to the Temple service with the priestly watch of this father and of that one, as he belongs to one of these watches and is obligated to serve with them. However, he does not receive a share of the portion of the offerings that gets eaten, as the members of each watch can claim that he is a member of the other watch. If both uncertain fathers were in one priestly watch, he receives one share, as he certainly belongs to that watch.
גמרא
וְאָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר עֲתִידִין כָּל בַּעֲלֵי אוּמְנִיּוֹת שֶׁיַּעַמְדוּ עַל הַקַּרְקַע שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כז) וְיָרְדוּ מֵאֳנִיּוֹתֵיהֶם כֹּל תּוֹפְשֵׂי מָשׁוֹט מַלָּחִים כֹּל חוֹבְלֵי הַיָּם עַל הָאָרֶץ יַעֲמֹדוּ. וְאָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר אֵין לָךְ אוּמְנוּת פְּחוּתָה מִן הַקַּרְקַע שֶׁנֶּאֱמַר וְיָרְדוּ. רִבִּי אֶלְעָזָר חַזְיָא לְהַהִיא אַרְעָא דְשָׁדֵי בֵיהּ כְּרַבָּא לְפוּתְיָא אָמַר לָהּ אִי תְשַׁדְיֵיהּ לְאוּרְכִּיךְ הֲפוּכֵי בְּעִיסְקָא טַב מִינָךְ. רַב עָל לְבֵינֵי שִׁבָּלֵי חֲזַנְהוּ דְקָא נַיְיפָן אָמַר לְהוּ אִי נַיְיפָת אִתְנוּפֵי הֲפוּכֵי בְעִסְקָא טַב מִינָךְ. אָמַר רָבָא מֵאָה זוּזֵי בְּעִסְקָא כָּל יוֹמָא בִּשְׂרָא וְחַמְרָא. מֵאָה זוּזֵי בְאַרְעָא מִילְחָא וַחֲפוּרָה וְלֹא עוֹד אֶלָּא מְגַנְיָא לֵיהּ אַאַרְעָא וּמְרַמְיָא לֵיהּ תִּיגְרֵי. אָמַר רַב פַּפָּא זְרַע וְלָא תֵזְבִין אַף עַל גַּב דְּכִי הֲדָדֵי נִינְהוּ הָנֵי מְבָרְכָן. זְבִין וְלָא תִיזוּל הַנֵי מִילֵי בִּיסְתַּרְקִי אֲבָל גְּלִימָא לָא מִיתְרַמְיָא לֵיהּ. טוּם וְלָא תַשְׁפִּיץ שְׁפִיץ וְלָא תִיבְנֵי שֶׁכָּל הָעוֹסֵק בְּבִנְיָן מִתְמַסְכֵּן. קְפוֹץ זְבִין אַרְעָא מָתוֹן נְסִיב אִתְּתָא. נְחִית דַּרְגָּא נְסִיב אִתְּתָא. סַק דַּרְגָּא בְּחַר שׁוּשְׁבִינָא:
And Rabbi Elazar said: All craftsmen are destined to stand upon and work the land, as it is stated: “And all that handle the oar, the mariners, and all the pilots of the sea, shall come down from their ships, they shall stand upon the land” (Ezekiel 27:29). And Rabbi Elazar said: There is no occupation lowlier than working the land, as it is stated: “And they shall come down,” implying that one who works the land is of lower stature than even a sailor. The Gemara similarly relates: Rabbi Elazar saw land that was plowed across its width. He said to it: Even if they plow you once more lengthwise, for further improvement, conducting business is better than farming with you, as the potential profits gained by selling merchandise are far greater than those from working the land.
The Gemara relates a similar incident: Rav entered between the sheaves in a field and saw them waving in the wind. He said to them: If you want to wave go ahead and wave, but conducting business is better than farming with you. Rava similarly said: One who has a hundred dinars that are invested in a business is able to eat meat and wine every day, whereas he who has a hundred dinars worth of land eats only salt and vegetables. And what is more, working the land causes him to lie on the ground at night in order to guard it, and it draws quarrels upon him with other people.
Rav Pappa said: Sow your own produce and do not buy it. Even though they are equal to each other in value, these that you sow will be blessed. Conversely, buy your clothes rather than weave [teizul] them yourself. The Gemara comments: This applies only to mats [bistarkei], but with regard to the cloak one wears, perhaps he will not find it precisely to his liking, and therefore he should make his own cloak, which fits his measurements.
Rav Pappa further advised: If there is a hole in your house, close it up and do not enlarge it and then plaster it, or at least plaster it and do not knock it down and build it again. As, whoever engages in construction becomes poor. Hurry to buy land so that you do not lose the opportunity. Be patient and marry a woman who is suitable for you. Descend a level to marry a woman of lower social status, and ascend a level to choose a friend [shushevina].
זוהר
וְלֹא יָכוֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק לְכָל הַנִּצָבִים עָלָיו וְגוֹ' רַבִּי חִיָּא פָּתַח וְאָמַר (תהלים קי''ב) פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים צִדְקָתוֹ עוֹמֶדֶת לָעַד קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד, תָּא חֲזֵי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּרָא עָלְמָא וְאַשְׁלִיט עֲלֵיהּ לָאָדָם דִּיהֵא מַלְכָּא עַל כֹּלָּא וְהַאי בַּר נַשׁ מִתְפָּרְשָׁן מִנֵּיהּ בְּעָלְמָא כַּמָּה זִינִין מִנְּהוֹן צַדִּיקַיָּא וּמִנְּהוֹן רְשִׁיעַיָּא מִנְּהוֹן טִפְּשִׁין וּמִנְהוֹן חַכִּימִין וְכֻלְּהוּ אִתְקַיְּמוּ בְּעָלְמָא עֲתִירִין וּמַסְכְּנִין וְכֻלְּהוּ בְּגִין לְמִזְכֵּי אִלֵּין בְּאִלֵּין לְמִזְכֵּי צַדִּיקַיָּא עִם רְשִׁיעַיָּא לְמִזְכֵּי חַכִּימִין עִם טִפְּשִׁין לְמִזְכֵּי עֲתִירִין עִם מַסְכְּנִין דְּהָא בְּגִין כָּךְ זָכִי בַּר נַשׁ לְחַיֵּי עָלְמָא וְאִתְקְּשָׁר בְּאִילָנָא דְּחַיֵּי וְלָא עוֹד אֶלָּא דְּהָא צְדָקָה דְּאִיהוּ עָבִיד קָאִים לְעָלְמִין דִּכְתִיב וְצִדְקָתוֹ עוֹמֶדֶת לָעַד, פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים, רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר כַּד בָּרָא קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלְמָא קָאִים לֵיהּ עַל סָמְכָא חַד וְצַדִּיק שְׁמֵיהּ וְהַאי צַדִּיק אִיהוּ קִיּוּמָא דְּעָלְמָא וְדָא אִיהוּ דְּאַשְׁקֵי וְזָן לְכֹלָּא דִּכְתִיב (בראשית ב) וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְּׁקוֹת אֶת הַגָּן וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים, וּמִשָּׁם יִפָּרֵד מַהוּ יִפָּרֵד אֶלָּא הַהוּא מְזוֹנָא וּמְשַׁקְיָא דְּהַהוּא נָהָר נָטִיל גִּנְתָא וּלְבָתַר אִתְבַּדָּר הוּא מִשַּׁקְיָא לְאַרְבַּע סִטְרִין דְּעָלְמָא וְכַמָּה אִנּוּן דִּמְצַפָּאָן לְאִתְשַׁקְּיָא וּלְאִתְזָנָא מִתַּמָּן כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (תהלים קמ''ה) עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ, וּבְגִין כָּךְ פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים דָּא צַדִּיק צִדְקָתוֹ עוֹמֶדֶת לָעַד דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל דִּבְגִין כָּךְ אִיהִי קַיְּמָא בְּרָזָא דְּשָׁלֵם בְּקִיּוּמָא שְׁלִים, רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעַס דָּא מַלְכוּת עכו''ם, תָּא חֲזֵי מַלְכוּת שָׁמַיִם אִיהִי בֵּי מַקְדְּשָׁא לְקַיְּמָא כָּל מַסְכְּנֵי בְּגוֹ צִלָּא דְּשֵׁרוּתָא דִּשְׁכִינְתָּא וְצַדִּיק דָּא אִיהוּ אִקְּרֵי גַּבַּאי צְדָקָה לְמֵיחָן וּלְמֵזָן לְכֹלָּא דִּכְתִיב פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים בְּגִין כָּךְ גַּבָּאי צְדָקָה נָטְלֵי אַגְרָא לָקֳבֵל כֻּלְּהוּ דְּיָהֲבֵי צְדָקָה תָּא חֲזֵי וְלֹא יָכוֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק לְכָל הַנִּצָבִים אִלֵּין אִנּוּן כָּל דְּקַיְּמֵי לְאִתְזָנָא וּלְאִתְשַׁקְּיָא מִנֵּיהּ, וְלֹא עָמַד אִישׁ אִתּוֹ בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל אֶחָיו, אִתּוֹ דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, אֶחָיו אִלֵּין שְׁאָר רְתִיכִין חֵילִין דִּכְתִיב בְּהוּ (תהלים קכ''ב) לְמַעַן אֲחַי וְרֵעָי, דּ''א וְלֹא עָמַד אִישׁ אִתּוֹ בְּזִמְנָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָתֵי לְאִזְדַוָּגָא בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל אֶחָיו בְּזִמְנָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הַוָּה מִתְחַבַּר בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל בְּגִין דְּאִנּוּן נָטְלֵי בִּלְחוֹדַיְהוּ וְלָא חֲבוּרָא דְּעַמִּין עכו''ם בַּהֲדַיְהוּ בְּגִין כָּךְ (במדבר כ''ט) בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם דְּהָא בְּזִמְנָא דָּא אִיהוּ קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּלְחוֹדוֹי בַּחֲבוּרָא חָדָא עִם יִשְׂרָאֵל דִּכְתִיב בְּהוּ אֲחַי וְרֵעָי כְּמָה דְּאוֹקְמוּהָ, רַבִּי יֵיסָא פָּתַח קְרָא בְּזִמְנָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יוֹקִים לָהּ לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מֵעַפְרָא וְיִבְעֵי לְאַנְקָמָא נִקְמָתָא מֵעַמָּמַיָּא עכו''ם כְּדֵין כְּתִיב (ישעיה ס''ג) וּמֵעַמִּים אֵין אִישׁ אִתִּי וּכְתִיב הָכָא וְלֹא עָמַד אִישׁ אִתּוֹ בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל אֶחָיו, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (שם) וַיְנַטְּלֵם וַיְנַשְּׂאֵם כָּל יְמֵי עוֹלָם:
וְלֹא יָכוֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק וְגוֹ': רַבִּי חִיָּא פָּתַח וְאָמַר, (תהלים קי''ג) פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים וְגוֹ'. בֹּא וּרְאֵה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָא הָעוֹלָם, וְהִמְשִׁיל אֶת הָאָדָם עָלָיו. שֶׁיִּהְיֶה מֶלֶךְ עַל הַכֹּל. וְאָדָם הַזֶּה, נִפְרָדִים מִמֶּנּוּ בָּעוֹלָם כַּמָּה מִינִים, מֵהֶם צַדִּיקִים מֵהֶם רְשָׁעִים, מֵהֶם טִפְּשִׁים מֵהֶם חֲכָמִים, וְכֻלָּם כָּל אַרְבַּע מִינִים הַלָּלוּ, מִתְקַיְּמִים בָּעוֹלָם עֲשִׁירִים וַעֲנִיִּים וְכֻלָּם הוּא, כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ וְיֵטִיבוּ אֵלּוּ עִם אֵלּוּ, שֶׁיֵּטִיבוּ הַצַדִּיקִים עִם הָרְשָׁעִים לְהַחֲזִירָם בִּתְשׁוּבָה, וְיֵטִיבוּ הַחֲכָמִים עִם הַטִּפְּשִׁים, לְלַמְּדָם שֵׂכֶל. וְיֵטִיבוּ הָעֲשִׁירִים עִם הָעֲנִיִּים, לְמַלְּאוֹת מַחֲסוֹרָם. כִּי עַל יְדֵי זֶה, זוֹכֶה הָאָדָם לְחַיֵּי עוֹלָם, וּמִתְקַשֵּׁר בְּעֵץ הַחַיִּים. וְעַל זֶה אוֹמֵר הַכָּתוּב, פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא צְדָקָה זוֹ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה, עוֹמֶדֶת לָעַד, שֶׁכָּתוּב. וְצִדְקָתוֹ עוֹמֶדֶת לָעַד. פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים: רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, כַּאֲשֶׁר בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם, הֶעֱמִיד אוֹתוֹ עַל עַמּוּד אֶחָד, וְצַדִּיק שְׁמוֹ. וְצַדִּיק זֶה הוּא קִיּוּם הָעוֹלָם, וְזֶה הוּא שֶׁמַּשְׁקֶה, וְזָן לַכֹּל. שֶׁכָּתוּב, (בראשית ג') וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְגוֹ'. וּמִשָּׁם יִפָּרֵד. מַהוּ יִפָּרֵד, שֶׁאוֹמֵר הַכָּתוּב, אֶלָּא, אוֹתוֹ מָזוֹן וּמַשְׁקֶה שֶׁל נָהָר הַהוּא, מְקַבֵּל הַכֹּל הַגָּן, וְאַחַר כָּךְ מִתְפַּזֵּר הַמַשְׁקֶה לְאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם, וְכַמָּה הֵם הַמְּצַפִּים לְהִשָּׁתוֹת וּלְהִזּוֹן מִשָּׁם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קס''ה) עֵינֵי כֹל אֵלֶיךְ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ. וְעַל כֵּן, פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים, זֶהוּ הַצַדִּיק, צִדְקָתוֹ עוֹמֶדֶת לָעַד, זוֹהִי כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה, הִיא עוֹמֶדֶת בְּסוֹד הַשָּׁלוֹם, בְּקִיּוּם שָׁלֵם. רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעַס, זֶה הִיא מַלְכוּת עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, בֹּא וּרְאֵה, מַלְכוּת שָׁמַיִם, הִיא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הַמְקַיֶּמֶת כָּל הָעֲנִיִּים בְּצֵל מִשְׁכָּנָהּ שֶׁל הַשְּׁכִינָה, וְצַדִּיק זֶה, הוּא נִקְרָא גַּבַּאי צְדָקָה, לְחוֹנֵן וְלָזוּן אֶת הַכֹּל, דִכְתִיב פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים, מִשּׁוּם זֶה גַּבָּאֵי צְדָקָה מְקַבְּלִים שָׂכָר, נֶגֶד כֻּלָּם שֶׁנָּתְנוּ לָהֶם הַצְדָקָה, בֹּא וּרְאֵה, וְלֹא יָכוֹל וְגוֹ' לְכָל הַנִּצָבִים עָלָיו: אֵלּוּ הֵם, כָּל הָעוֹמְדִים לְהִזּוֹן וְלִשְׁתוֹת מִמֶּנּוּ. וְלֹא עָמַד אִישׁ אִתּוֹ בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל אֶחָיו. זוֹהִי כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא עָמַד אִישׁ אִתָּהּ, בְּהִתְוַדַּע וְגוֹ', דְּהַיְנוּ בְּעֵת הַזִּוּוּג, כִּי זִוּוּג מְכוּנֶה יְדִיעָה. אֶחָיו, אֵלּוּ הֵם שְׁאָר הַמֶּרְכָּבוֹת וְהַצְבָאוֹת, שֶׁכָּתוּב בָּהֶם לְמַעַן אֲחַי וְרֵעָי. דָּבָר אַחֵר וְלֹא עָמַד אִישׁ אִתּוֹ: פֵּרוּשׁוֹ, בִּזְמָן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה מִתְחַבֵּר בְּיִשְׂרָאֵל, מִשּׁוּם שֶׁהֵם בִּלְבַדָּם מְקַבְּלִים אָז מֵהֶאָרַת הַזִּוּוּג, וְאֵין חִבּוּר מֵהָעַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה עִמָּהֶם, מִשּׁוּם זֶה אוֹמֵר הַכָּתוּב, (במדבר כ''ט) בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם, כִּי בַּזְּמָן הַהוּא, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא בְּחִבּוּר אֶחָד עִם יִשְׂרָאֵל בִּלְבַדָּם, שֶׁכָּתוּב בָּהֶם אַחַי וְרֵעָי. כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהוּ. רַבִּי יֵיסָא פָּתַח הַכָּתוּב, בִּזְמָן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָקִים אֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מֵעָפָר, וְיִרְצֶה לִנְקֹם נִקְמָתוֹ מֵעַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, אָז כָּתוּב, (ישעיה ס''ג) וּמֵעַמִּים אֵין אִישׁ אִתִּי. וְהַיְנוּ שֶׁכָּתוּב כָּאן, וְלֹא עָמַד אִישׁ אִתּוֹ בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל אֶחָיו. כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר, וַיְּנַטְלֵם וַיְּנַשְּׂאֵם כָּל יְמֵי עוֹלָם.
הלכה פסוקה
א. אַף עַל פִּי שֶׁהַתְּשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת עַל הַכֹּל וְעִצוּמוֹ שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר יֵשׁ עֲבֵירוֹת שֶׁהֵן מִתְכַּפְּרִין בְּשַׁעְתָּן וְיֵשׁ עֲבֵירוֹת שֶׁאֵין מִתְכַּפְּרִין אֶלָּא לְאַחַר זְמָן. כֵּיצַד עָבַר אָדָם עַל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁאֵין בָּה כָּרֵת וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה אֵינוֹ זָז מִשָּׁם עַד שֶׁמּוֹחֲלִין לוֹ וּבְאֵלּוּ נֶאֱמַר (ירמי' ג') שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים אֶרְפָּא מְשׁוּבוֹתֵיכֶם וְגו':
ב. עָבַר עַל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁאֵין בָּה כָּרֵת וְלֹא מִיתַת בֵּית דִּין וְעָשָׂה תְשׁוּבָה תְּשׁוּבָה תּוֹלָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר וּבְאֵלּוּ נֶאֱמַר (ויקרא טז) כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם עָבַר עַל כְּרִיתוּת וּמִיתַת בֵּית דִּין וְעָשָׂה תְשׁוּבָה תְּשׁוּבָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים תּוֹלִין וְיִסּוּרִין הַבָּאִים עָלָיו גּוֹמְרִין לוֹ הַכַּפָּרָה וּלְעוֹלָם אֵין מִתְכַּפֵּר לוֹ כַּפָּרָה גְמוּרָה עַד שֶׁיָּבֹאוּ עָלָיו יִסּוּרִין וּבְאֵלּוּ נֶאֱמַר (תהלים פט) וּפָּקַדְתִּי בְּשֵׁבֶט פִּשְׁעָם וּבִנְגָעִים עֲוֹנָם:
ג. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁלֹּא חִלֵּל אֶת הַשֵׁם אַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה תְשׁוּבָה וְהִגִּיעַ יוֹם הַכִּפּוּרִים וְהוּא עוֹמֵד בִּתְשׁוּבָתוֹ וּבָאוּ עָלָיו יִסּוּרִין אֵינוֹ מִתְכַּפֵּר לוֹ כַּפָּרָה גְמוּרָה עַד שֶׁיָּמוּת אֶלָּא תְשׁוּבָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים וְיִסּוּרִין שְׁלָשְׁתָּן תּוֹלִין וּמִיתָה מְכַפֶּרֶת שֶׁנֶּאֱמַר (ישעי' כב) וְנִגְלָה בְאָזְנָי ה' צְבָאוֹת אִם יְכֻפַּר הֶעָוֹן הַזֶּה לָכֶם וְגוֹ':
Even on the presumption that repentance atones for all sins, and the Day of Atonement as such, too, atones, there are yet certain sins which are wiped off at the time, and certain other sins which are are not wiped off but after a lapse of time. For example? If a man violated a mandatory commandment which does not carry the guilt of excision and did repent, he moves not from the place of prayer before he is forgiven. Of such it is said: "Return, ye backsliding children and I will heal your back-slidings" (Jer. 3.22). If he violated a prohibitive commandment which carries neither excision nor death by a tribunal, and did repent, the repentance suspends punishment, whereafter the Day of Atonement wipes out the sin. Of such it is said: "For on that day shall the priest make an atonement for you" (Lev. 16. 30). If he sinned in matters which carry excisions and deaths by a tribunal and did repent, repentance and the Day of Atonement suspend punishment, and the pain which he suffers thereafter complete the atonement for him. Forsooth, no complete atonement ever comes to the penitent before he has a visitation of suffering. Of such it is said: "Then will I visit their transgression with the rod, and their iniquity with strokes'" (Ps. 89.32). That saying is concerning a sinner who did not blaspheme the Name in connnection with his transgression, but whosoever blasphemes the Name even he did repent, and the Day of Atonement did come and he still be a penitent, and sufferings did visit him, no complete atonement is granted to him till his death, for, repentance, the Day of Atonement and sufferings suspend punishment, and only death atones for him, even as it is said: "And it was revealed in mine ears by the Lord of hosts. Surely this iniquity shall not be purged from you till ye die" (Is. 22.14)4Yoma, 87a. C. G.
מוסר
ספר חרדים דף ע"א ע"א
אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּעֵת הַתְּפִלָּה לֹא יְהֵא דָבָר חוֹצֵץ בֵּינוֹ לְבֵין הַקִּיר וְהָרֶמֶז לִשְׁכִינָה שֶׁיָּסִיר כָּל מַחֲשָׁבָה רָעָה אוֹ אֲפִילוּ בִּלְתִּי רָעָה מִלְּבָבוֹ וְלֹא יְכַוֵּין אֶלָּא לְפִירוּשׁ מַה שֶׁמּוֹצִיא בִשְׂפָתָיו. יְדַּמֶּה הָאָדָם זֶה הָעוֹלָם לְקַיִץ יָפֶה וְאַחֲרֵי מָוֶת לְחוֹרֶף קָשֶׁה וְאִם לֹא יָכִין בַּקַיִץ יָמוּת בַּחוֹרֶף וְהַיְינוּ דִּכְתִיב (משלי ו) לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל וְגוֹ' עוֹד יֵשׁ לְפָרֵשׁ לֹא יְהֵא דָבָר חוֹצֵץ הַיְינוּ הַגּוּף אֶלָּא כְּאִלּוּ אֵינֶנּוּ בָּעוֹלָם וְיִדְבַּק נַפְשׁוֹ בְּנַפְשׁוֹ כְּאֶבֶן שׁוֹאֶבֶת בְּבַרְזֶל. הַצַדִּיק הַיּוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְיַיחֵד הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁנִּבְרָא בְּיוּ''ד וּמֵהָאָרֶץ עַד לָרָקִיעַ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה שֶׁהוּא רֶמֶז לְהֵ''א רִאשׁוֹנָה שֶׁל שֵׁם. הָאָדָם שֶׁבָּאָרֶץ עוֹמֵד עַל רַגְלָיו רֶמֶז לְוי''ו הָאָרֶץ אֲשֶׁר יוֹשֵׁב עָלֶיהָ רֶמֶז לְהֵ''א אַחֲרוֹנָה שֶׁבַּשֵׁם וּבְצֵאתוֹ חוּץ לָאָרֶץ מַפְרִיד. וְהָאָבוֹת לֹא יָצְאוּ אֶלָּא עַל פִּי הַדִּבּוּר. עוֹד כֵּיוָן שֶׁגוֹלֶה הָאָדָם מִן הָאָרֶץ גוֹרֵם גָלוּת לַשְּׁכִינָה עִמּוֹ וְאִם אָדָם בְּצָרָה בָּאָרֶץ דַיּוֹ לְעֶבֶד לִהְיוֹת כְּרַבּוֹ עִמוֹ אָנֹכִי בְצָרָה. הַמּוּבְחַר שֶׁבָּאָדָם הוּא הַלֵּב רְצוֹנוֹ לוֹמַר הַשֵּׂכֶל וְכֵן אָמְרוּ דַּעַת חָסַרְתָּ מַה קָנִיתָ דַעַת קָנִיתָ מַה חָסַרְתָּ וְהַמַכְעִיס לְיוֹצְרוֹ בְּמִבְחַר הַטּוֹבוֹת שֶׁהֵטִיבוֹ כַּמָּה עָנְשׁוֹ גָּדוֹל: