לאחר נפילת ברקאי במבצע "צוק איתן" בחרנו, חבריו של ברקאי, להקים את בית המדרש החברתי. הפועל בסיוע של עמותת כל ישראל חברים (כי"ח) .בית המדרש מגלם את הערכים בהם האמין ברקאי ואשר לאורם פעל בדבקות – חיבור בין קבוצות שונות בחברה הישראלית, שיח מכבד במאור פנים ובאהבה, לימוד תורה ועשייה חברתית. ערכים אלו באו לידי ביטוי באופן משמעותי בכל בחירה ומעשה של ברקאי.
כל מפגש החל בלימוד משותף של דף מקורות ולאחריו שיעור. דף המקורות שלפניכם עוסק ביכולת של קהילה להכיל שונות
עַל דַּֽעַת הַמָּקוֹם וְעַל דַּֽעַת הַקָּהָל. בִּישִׁיבָה שֶׁל מַֽעְלָה וּבִישִׁיבָה שֶׁל מַֽטָּה. אָֽנוּ מַתִּירִין לְהִתְפַּלֵּל עִם הָעֲבַרְיָנִים:
With the consent of the Almighty, and consent of this congretation, in a convocation of the heavenly court, and a convocation of the lower court, we hereby grant permission to pray with transgressors.
מרדכי יומא סימן תשכו
ונכנסים לבית הכנסת, ומתירין חרם (מסירים את האיסור) להתפלל עם כל איש אשר עבר על גזירת הקהל, אפילו אינו מבקש שיתירו לו. שאמר רבי שמעון חסידא, "כל תענית שאין בה מפושעי ישראל - אינה תענית, שהרי חֶלבנה (אחד מסממני הקטורת) ריחה רע, ומנאה (ספר אותה) הכתוב עם סממני הקטורת".
שאלות הבנה
על פי המרדכי, מדוע צריך להתיר להתפלל עם העבריינים?
מה הסיבה שצריך לשתף את העבריינים בתפילת התענית? כיצד לומדים זאת מהקטורת?
שאלות העמקה
באיזה סוג עבריינים מדובר על פי המרדכי? מדוע עבריינים אלו מודרים מהתפילה כל השנה? מה משתנה ביום כיפור? (עיינו במקור 1 בדף ההרחבות).
מדוע לא ניתן להתפלל ביום כיפור בלי לשתף בכך את פושעי ישראל? במה הם תורמים? (עיינו במקור 2 בדף ההרחבות)
שאלות לדיון
מדוע לדעתכם חשוב לשלב בחברה ובקהילה "עבריינים", אנשים שמקשים על תפקוד הקהילה ואולי אף פוגעים בה?
צר מלהכיל
שמוליק חדד, "פסגת הפחד: בא לשכונה פדופיל מורשע", ynet, 30.5.13
חשש כבד בקרב הורים רבים באשקלון שגילו כי (...) כרמי, שהורשע בביצוע עבירות פדופיליה וגורש מקיבוץ יגור, עבר להתגורר בעיר (...) "כל העניין הזה מאוד מלחיץ אותנו", אמרה אחת האמהות. "אנחנו גרים ממש באזור שבו הוא היה שוכר בית. אני לא מרשה לילדים שלי להסתובב לבד ולא ללכת לגן השעשועים, רק כשאני איתם" (...) ירדן אולמן, עובד סוציאלי בהכשרתו ומי שסייע רבות לכרמי, מבין את חששות ההורים, אך מציע להם לנהוג באיפוק. "אני בהחלט מבין את ההורים באשקלון", אמר אולמן, "אבל כרמי שילם את חובו לחברה, נענש ויש לו עכשיו את הזכות המלאה לחיות את חייו באופן חופשי".
מרב טריג, "לא בחצר שלנו", הארץ 24.12.2002
אנחנו לא דורשים את סילוק בית אלו"ט מהמקום. ביקשנו שיעבירו את המקרים הקשים למקום שבו לא יפריעו בצורה קיצונית לסביבה... הקריטריונים לשילוב ברורים: אתה משלב את אותם ילדים שהשילוב עוזר להם, אתה לא משלב את אותם ילדים ששילובם גורם להרס הכיתה המשלבת. מה שביקשנו, זה לנהוג לפי אותו הכלל: תשלבו בקהילה, אבל אל תשלבו את המקרים הקשים שהופכים את חיי הקהילה לבלתי נסבלים.
שאלות הבנה
מה הקושי של תושבי אשקלון לקבל לתוכם את עבריין המין המשוחרר?
מה טוען העובד הסוציאלי להגנת אותו אדם?
מהי הסיבה להעביר המקרים הקשים של בית אלו"ט משכונת המגורים? מהי הסיבה להשאיר אותם שם? (עיינו במקור 3 בדף ההרחבות)
שאלות העמקה
מהן הסכנות בקבלת פגועי נפש, ולהבדיל עבריינים, לקהילה, לחברה?
האם סילוק מהקהילה הוא הפתרון הנכון? מה יעלה בגורלם של אותם אנשים, שבאף מקום לא מוכנים לקבלם?
מהו הקונפליקט שעומד בבסיס שני המקרים הללו? אילו ערכים מתנגשים במקרים אלו?
שאלות לדיון
מה לדעתכם הפתרון למתח שבין הרצון והחובה להכיל את השונה לבין הצורך לשמור על הקהילה המכילה? (לדיון נוסף בנושא עיינו במקורות 4-5 בדף ההרחבות)
מה אתם הייתם עושים במקרים אלו? ומה אם היה מדובר בגנב משוחרר ולא בעבריין מין?
האם הייתם נותנים לאותו איש להיכנס לתפילת כל נדרי שלכם?
וכן מסופר כי הנהו בריוני דהוה בשיבבותיה [אותם בריונים שהיו בשכנותו] של ר' זירא, דהוה מקרב להו כי היכי דניהדרו להו בתיובתא [שהיה מקרבם כדי שיחזרו בתשובה], והוו קפדי רבנן [והיו מקפידים חכמים] עליו, על שהוא מקרב אותם. כי נח נפשיה [כאשר נחה נפשו, נפטר] ר' זירא, אמרי [אמרו] אותם בריונים: עד האידנא [עכשיו] הוה חריכא קטין שקיה דהוה בעי עלן רחמי [היה החרוך קטן השוקיים, שהוא כינוי לר' זירא, שהיה מבקש עלינו רחמים] שלא נענש על חטאינו המרובים, השתא מאן בעי עלן רחמי [עכשיו מי יבקש עלינו רחמים]? הרהרו בלבייהו [בליבם], ועבדו [ועשו] תשובה, הרי יפה עשה שקרבם שלבסוף אף הם חזרו בתשובה.
שאלות הבנה
כיצד נהג ר' זירא בבריונים? מה חשבו על כך חכמי העיר?
מה גרם לאותם בריונים לתקן את דרכיהם?
שאלות העמקה
מדוע החכמים כעסו על ר' זירא, שניסה להחזיר את הבריונים למוטב?
האם מעשיו של ר' זירא הועילו? מה היה קורה לו הוא לא היה מקרב את הבריונים בחייו?
שאלות לדיון
כיצד אתם הייתם נוהגים במקום ר' זירא? האם הייתם מנסים לקרב את הבריונים, או שהייתם מנסים לסלק אותם?
האם ניתן להשוות את המקרה של ר' זירא לשני המקרים הקודמים? אם כן, כיצד לדעתכם הוא היה נוהג בהם?
האם אפשר "לבקש רחמים" על החריגים שבתוכנו? כיצד בקשה שכזו יכולה לפתור את המתח שבין הרצון להכיל לצורך לשמור על שלמות הקהילה ואנשיה? (אפשרות שכזו תמצאו במקור מס' 6 בדף ההרחבות)
נִתַּאי הָאַרְבֵּלִי אוֹמֵר, הַרְחֵק מִשָּׁכֵן רָע, וְאַל תִּתְחַבֵּר לָרָשָׁע, וְאַל תִּתְיָאֵשׁ מִן הַפֻּרְעָנוּת:
Nittai the Arbelite used to say: keep a distance from an evil neighbor, do not become attached to the wicked, and do not abandon faith in [divine] retribution.
פירוש ר' מתתיה היצהרי שם
ונתאי הארבלי הזהיר, כי כמו שצריך להשתדל באחדות בני האדם (...) כן בשווה צריך להתפרד ממקצתם כי הם מזיקים ומענישים...
הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות התש"ע סעיף 4.ב
ועדת קבלה תביא בחשבון, בין יתר שיקוליה, את השיקולים הבאים (...)
התאמת המועמד לאורח החיים ולמרקם החברתי של היישוב הקהילתי כקהילה בעלת לכידות חברתית ותרבותית, ובכלל זה התאמת המועמד להשקפת היסוד של היישוב הקהילתי כפי שזו הוגדרה בתקנון היישוב הקהילתי...
מתוך דברי ההסבר לחוק
החל משלהי שנות ה-70 של המאה הקודמת, יזמה המדינה הקמת שורה של יישובים קהילתיים קטנים בגליל (מפעל ה"מצפים") ובנגב. היישובים נועדו להגשים את יעדי הממשלה בדבר פיזור האוכלוסייה, וכמו כן לאפשר לתושבי יישובים אלה קיום אורח חיים קהילתי-כפרי המבוסס על לכידות חברתית ותרבותית. מימוש מטרות אלה חייב, ועודנו מחייב (...) קיום מנגנון של מיון בקבלת המועמדים להתיישבות ביישובים (המאוגדים, ככלל, במסגרת אגודה שיתופית.
נמרוד לוז, הח"כים עוזרים רק לי, האשכנזי, ynet 10.2.10
איך שלא תסובבו את זה, מרוב לייהד את הגליל ולתת זכויות יתר ליישובים קטנים השארנו את האתיופים, הרוסים, המזרחים, החרדים, החד הוריות, הגרושות וסתם את מי שמעיק עלינו - מחוץ לגדרות שמשרד הבטחון עזר לנו לבנות.
בפעם הבאה שאתם מתלוננים על מצבה של הפריפריה ומה מדינת ישראל עושה בשבילכם, זכרו שאתם רציתם (כי כשאנחנו לא מתנגדים למשהו אנחנו למעשה תומכים בו) את חוק ועדות הקבלה. במצב הקיים שהחוק החדש מבקש לשמר, כנסת ישראל עוזרת לי - האשכנזי, האליטיסט, השמאלני להחריד להמשיך ולחיות חיים נפלאים ולהשאיר את רובכם – יהודים (וגם לא יהודים) נהדרים מן הסתם – מחוץ לגדרות.
שאלות העמקה
מה החשיבות שבועדת קבלה ליישוב? כיצד דברי נתאי הארבלי תומכים בכך?
מה הסיכון והבעייתיות בקיום ועדה שכזו?
לפי נמרוד לוז, מה היו מטרותיהן המקוריות של ועדות הקבלה בגליל ובנגב? למה הן משמשות בפועל?
שאלות לדיון
האם סינון בקבלה ליישוב הוא דבר לגיטימי בעיניכם?
האם הרצון לשמר אופי של מקום מצדיק הדרה של אנשים אחרים ממנו? האם קהילה יכולה להדיר את החריג ממנה כדי לשמור על רוחה ועל אופיה, או רק כדי לשמור על קיומה הממשי? (עיינו במקורות 7-8 בדף ההרחבות)
זווית אחרת
צפי טימור, מושג "האחר השונה" בראי השילוב וההכלה בחברה ובחינוך בישראל: האומנם "אחר משמעותי"?, דברים עמ' 49-54
בעוד שתנועת הנורמליזציה ומודל השילוב ראו את "האחר השונה" כבעל חסך או חולי שיש לרפאו באמצעות מאמצים שיעשה הפרט להשתלב בחברה ובאמצעות המומחים הקיימים בחברה, הרי הפרדיגמה החברתית ותנועת ההכלה רואות את "האחר השונה" כפרט בעל ייחודיות שיש לאמצו וללמוד ממנו ומאמינות שהחברה יכולה להיתרם ממנו (...) הצהרת סלמנקה ברוח תנועת ההכלה קובעת כי לכל ילד הזכות הבסיסית לחינוך ואין ליצור מסגרות נבדלות לתלמידים המפגינים שונּות (...) על-פי עקרונות תנועת ההכלה, מקומו של התלמיד בכיתה הרגילה הוא מלכתחילה בזכות ולא בחסד, ממש כמו ביטול העבדות וההפרדה הגזעית.
שאלות הבנה
מהם שני המודלים שמציגה טימור?
כיצד כל מודל רואה את היחס בין האדם ה"נורמלי" לבין האדם החריג?
מה הדרך הנכונה לחנך תלמידים עם צרכים מיוחדים על פי תנועת ההכלה?
שאלות לדיון
האם גם לדעתכם ביטול ההפרדה בין בעלי צרכים מיוחדים לבין אנשים "נורמליים" היא "ממש כמו ביטול העבדות"?
האם לדעתכם יש אדם "נורמלי" ואדם "חריג", או שכולם "שונים" זה מזה?
כיצד נקודת מבט "מכילה" שכזו יכולה לסייע לפתרון הקונפליקט בו עסקנו? (עיינו גם במקור 9 בדך ההרחבות).