לאחר נפילת ברקאי במבצע "צוק איתן" בחרנו, חבריו של ברקאי, להקים את בית המדרש החברתי. הפועל בסיוע של עמותת כל ישראל חברים (כי"ח).בית המדרש מגלם את הערכים בהם האמין ברקאי ואשר לאורם פעל בדבקות – חיבור בין קבוצות שונות בחברה הישראלית, שיח מכבד במאור פנים ובאהבה, לימוד תורה ועשייה חברתית. ערכים אלו באו לידי ביטוי באופן משמעותי בכל בחירה ומעשה של ברקאי.
כל מפגש החל בלימוד משותף של דף מקורות ולאחריו שיעור. דף המקורות שלפניכם מוקדש ללימוד על הסללה.
היזהרו בבני עניים
[והעמידו תלמידים הרבה] שב״ש אומרים אל ישנה אדם אלא למי שהוא חכם ועניו ובן אבות ועשיר וב״ה אומרים לכל אדם ישנה שהרבה פושעים היו בהם בישראל ונתקרבו לתלמוד תורה ויצאו מהם צדיקים חסידים וכשרים:
[And raise up many students.] For the House of Shammai, say: One should teach only a person who is wise, humble, of good pedigree, and rich. But the House of Hillel say: Teach everyone, for there were many sinners in Israel, and they were brought close to Torah study, and they came out righteous, kind, and proper.
שאלות הבנה:
אילו נתונים דורשים בית שמאי שיהיו לתלמידיהם?
מדוע בית הלל לא דורשים זאת?
שאלות העמקה:
מדוע דורשים בית שמאי כל אחד מהנתונים הללו מתלמידיהם? האם הם לא סוברים שגם מבני עניים יכולה לצאת תורה?
מה יהיה עם מי שאין לו את כל התכונות הללו, לדעת בית שמאי?
מהי מטרת החינוך לפי בית הלל? מי יכול להגיע למטרה זו? כיצד?
שאלות לדיון:
באיזה חינוך אתם גדלתם, של בית שמאי או של בית הלל? מה לדעתכם המצב הרווח במדינה?
האם באמת יוצאים מ"הפושעים" תלמידי חכמים? האם החינוך באמת מאפשר שינוי מעמד?
נפילה בפח
אליעזר ריגר, החינוך המקצועי בישוב העברי בארץ ישראל, ירושלים 1945, עמ' 47
הנהגת מגמה לפני-מקצועית עלולה להביא ברכה מיוחדת לבני עדות המזרח, שהרי: א) הילדים בני עדות המזרח, ולכל הפחות רבים מהם, אינם יודעים להעריך לימוד מופשט והם אינם מסוגלים להפיק תועלת ניכרת מלימוד בלתי מעשי, וזוהי אומנם אחת הסיבות לעזבם את הלימודים בגיל הרך (...) ג) להורי הילדים האלה אין יחס ללימוד עיוני, ולכן הם מפסיקים את לימודי בניהם בלא עת, אולם יתכן שרבים מהם היו נותנים לבניהם לגמור את לימודיהם, אילו נתנה להם אפשרות של הכשרה מקצועית בבית הספר. ד) מכל מקום אפשר לסלק לפחות אחד הגורמים לעזיבה ולעבריינות ע"י הנהגת המגמה הלפני מקצועית.
סילבן שלום הטיח בנתניהו: "שהבן שלך יהיה פחח"
מורן אזולאי, ynet, 22.10.14
עימות סוער בישיבת הממשלה בעניין בתי ספר מקצועיים. "אלחם בכם", זעם השר שלום, ולצדו מאיר כהן ועמיר פרץ. ראש הממשלה ענה: "אתה חי בעולם של אתמול, פחחים ורתכים מרוויחים הרבה כסף. זו עמדה שנוצרה מטראומה". שלום צעק: "אין לי טראומה, הייתי במגמה ריאלית. אתה לא גדלת כאן, אתה לא יודע איך זה מתנהל".
שאלות הבנה
מהן הסיבות שבגללם מייעד אליעזר ריגר את החינוך המקצועי לבני עדות המזרח?
מדוע מתנגד סילבן שלום לקיומם של בתי ספר מקצועיים? מה טוען כנגדו נתניהו?
שאלות העמקה
"זו עמדה שנוצרה מטראומה" – מהי הטראומה שמתאר נתניהו? כיצד היא קשורה לתפיסה שמייצג אליעזר ריגר?
האם טענתיו של ריגר נכונות היום? באיזה ציבור כן ובאיזה לא?
שאלות לדיון
האם מניעת נשירה ועבריינות מצדיקה את קיומו של החינוך המקצועי? האם חינוך שכזה לא חורץ את גורלו של התלמיד להישאר במעמד נמוך? (לדוגמה ראו הרחבה במקור 1 בדף ההרחבות)
כיצד ניתן לדעת איזה תלמיד לא מתאים לחינוך עיוני? האם אין סכנה שתלמידים "ייפלו" לחינוך מקצועי על אף שהיו יכולים להצליח בחינוך העיוני? (לדוגמה עיינו בסיפור במקור 2 בדף ההרחבות)
"פחחים ורתכים מרוויחים הרבה כסף" – האם מעמדם של המקצועות הללו היום אכן שווה למקצועות אחרים? האם חינוך ש"מסליל" למקצועות נחשבים יותר הוא לגיטמי יותר?
כישרון או כישלון
מכניסים התינוקות להתלמד בן חמש שנים שלימות ובפחות מכאן אין מכניסין אותן ואם הוא כחוש מכניסין אותו בן ו' שנים שלימות: הגה ומ"מ מיד שיהיה בן ג' שנים שלימות מלמדין אותו אותיות התורה כדי שירגיל עצמו לקרות בתורה (הרב אברבנאל בפירוש לאבות):
ד"ר שלמה סבירסקי, "שווים ושווים פחות", הד החינוך, דצמבר 1999
כיום, שלושים וחמש שנה לאחר ההסדר הפוליטי-מעמדי של שנות הששים, ראוי להעמיד את המסלולים המקצועיים לדיון ציבורי, מתוך שאיפה לקבוע יעד חדש, גבוה וראוי יותר לכל בני הנוער בישראל. המסלול הנורמטיבי, שהוא המסלול העיוני, צריך לשרת באופן שווה את כל התלמידות והתלמידים. לימודי מקצוע - מנגרות ורתכות ועד לעיבוד נתונים והנהלת חשבונות - אינם שייכים כלל לעולם בית הספר, אלא לעולמו של שוק העבודה... הדעת אינה סובלת שהפרדה למסלולים לימודיים, הקובעת במידה רבה מסלולי חיים, ואשר נשענת על שיקולים מעמדיים, ולא חינוכיים, תמשיך להתקיים שנה אחר שנה ללא ערעור וללא הרהור."
הרב שי פירון, "הכל חינוך", עמ' 175-176
בתי הספר המקצועיים אינם אילוץ. הם לא מרחב של בריחה מקשייה של מערכת החינוך; הם לא שירותי שמרטפות למי שלא מסוגל להיות חבר בקהילת בתי הספר התיכוניים "העיוניים". בתי ספר מקצועיים אינם "לא". הם בעיקר "כן".
הם בסיס לפיתוח כישרון, למיצוי יכולות מופלאות, לגילוי כישרונות, לפיתוח מסוגלות, יזמות, עשייה פורצת דרך. אלה מקומות שבהם יש מי שמרגיש פריחה, שמחה, הערכה. אלה בתי ספר שבהם התלמיד מרגיש שהוא מתאים, שיש לו ערך, שהוא מסוגל להשפיע מטובו על העולם, שחייו רצופי הצלחות. הוא מרגיש שאיש לא מתבייש בו, שאיש לא רואה בו "כשל תרבותי". שגם לו יש שליחות ייחודית בעולם, ייעוד.
שאלות הבנה
מה צריך לעשות עם ילד שלא מצליח בלימודים, על פי השולחן ערוך?
מה תפקידו של החינוך המקצועי לפי סבירסקי? ולפי הרב פירון?
מה צריך להיות היחס בינו לבין החינוך העיוני לפי כל אחד מהשניים? (עיינו גם במקור 4 בדף ההרחבות)
שאלות העמקה
מדוע צריך להשאיר את הילד שלא לומד בכיתה לפי השולחן ערוך? לא עדיף לנתב אותו למקום אחר?
האם ההתעקשות הזו קשורה לכך שמדובר בלימוד תורה, או שכך היה לגבי כל מקצוע?
מי קרוב יותר לדעתו של השולחן ערוך, סבירסקי או הרב פירון?
מדוע רואה סבירסקי בחינוך העיוני אידיאל לכלל הציבור? במה חולק עליו הרב פירון?
מהי מטרת החינוך לפי תפיסתו של כל אחד מהם?
שאלות לדיון
האם אכן כל אחד מתאים לחינוך עיוני? ומן הצד השני, האם "פיתוח הכשרון" המקצועי לא יוביל לצרות אופקים?
אגף משאבי אנוש
פרופ' מנואל טרכטנברג, האג'נדה החברתית כלכלית ל-2008-2010
הכרחי להחיות את מסלול החינוך המקצועי והטכנולוגי, שבמסגרתו יתקיימו מסלולי לימוד המוכוונים להתמחויות מקצועיות. העדר מסלולים מעין אלה לא רק קוטע את האופק התעסוקתי של צעירים רבים, אלא גם גורם למחסור הולך ומחמיר בעובדים מיומנים בתעשייה ובצה"ל.
החינוך המקצועי והטכנולוגי בישראל ובעולם", הכנסת – מרכז המחקר והמידע, עמ' 2
החינוך המקצועי הוא אינטרס של בעלי ההון בלבד, ולא של החברה (ובוודאי לא של התלמידים); הטיעון בדבר "צורכי המשק" מבוסס על ראיית התלמידים כמשאב, במובן הכלכלי הצר של המלה. אם אכן יש צורך לאומי בהכשרה מקצועית של עובדים לתעשייה, הרי אפשר להכשירם גם לאחר תום הלימודים התיכוניים (ורק את מי שמעוניינים בכך).
שאלות הבנה
מהי חשיבותו של המסלול המקצועי והטכנולוגי לפי טרכטנברג? למי קריטי שהוא ימשיך להתקיים?
מהן הטענות השונות נגד עמדה זו?
שאלות העמקה
את מי בא החינוך לשרת לדעתו של טרכטנברג, את היחיד או את החברה?
מה הבעיה בתפיסה של התלמידים כ"משאב" לפי הדעה החולקת? מהי מטרת החינוך לפי תפיסה זו?
שאלות לדיון
האם לדעתכם חינוך צריך להתמקד בפיתוח האדם או במענה לצרכי החברה והמדינה?
מומזנים לצפות בהרצאה המסכמת של משה שריקי