(כד)... ונראה שהמדרש הזה לומר שנצטוינו מן התורה להיות לנו מנוחה בי"ט אפילו מדברים שאינן מלאכה לא שיטרח כל היום למדוד התבואות ולשקול הפירות והמתכות ולמלא החביות יין ולפנות הכלים וגם האבנים מבית לבית וממקום למקום ואם היתה עיר מוקפת חומה ודלתות נעולות בלילה יהיו עומסים על החמורים ואף יין וענבים ותאנים וכל משא יביאו בי"ט ויהיה השוק מלא לכל מקח וממכר ותהיה החנות פתוחה והחנוני מקיף והשלחנים על שלחנם והזהובים לפניהם ויהיו הפועלים משכימין למלאכתן ומשכירין עצמם כחול לדברים אלו וכיוצא בהן והותרו הימים הטובים האלו ואפילו השבת עצמה שבכל זה אין בהם משום מלאכה לכך אמרה תורה "שבתון" שיהיה יום שביתה ומנוחה לא יום טורח וזהו פירוש טוב ויפה.
(24) ...It appears to me that the meaning of the midrash [interpreting the phrase “Shabbaton”] is that we are commanded on Yom Tov to rest from those activities that technically do not qualify as melacha, we should not be disturbed all day to measure our grain, to weigh our fruit and possessions, to fill our vessels with wine, to move our wares, and even building stones, from house to house and place to place, and if located in a walled city, load up our donkeys, and even wine, grapes, figs and all packages could indeed be delivered on Yom Tov; and the marketplace would be filled with ongoing commerce, and the shops would be open and money changers tables strewn with coins, and the workers would arise for their duties and establish their daily wages, like the rest of the week, and so on. These and similar activities, whether on Yom Tov or even Shabbat itself, all these activities do not technically constitute melacha. Therefore, the Torah commands us “Shabbaton” -- that these should be days of rest and cessation of work, and not days of labor and toil. And this is a good and beautiful interpretation.