מי השילוח
פרשת קרח
בספר הזה נחשבו עד הפרשה הזו שבעה מכשלוים… ז' קרח ועדתו
ואלו השבעה דברים המה
בירורים דקים, כי בתורה נמצא
רמ"ח מצות עשה
ושס"ה מצות לא תעשה
שהם מלמדים את אדם איך
להתנהג במעשיו,
אבל אלו השבעה הם בירורים דקים שצריך כל אדם לברר עצמו בהם...
קודם שבירר השי"ת שהדין עם משה
לא היה מבורר לפני ישראל שעמדו
מן הצד עם מי הדין…
בעל העולמות היה ספק עם
מי יסכים השי"ת…
היה בו קדושה יקרה…
שפת אמת
רצה שכל אחד כפי מדרגתו וכחו בעבודת ה ית' יזכה לעצמו.
ולא כן היה רצונו ית' רק להיות
כלל ישראל ולהם
כהן גדול אחד
מזבח אחד כו'
שיתקשרו הכלל ביחיד הדור.
ועבודת כל אחד יהיה בטל להכלל והכלל בפרט הנ"ל.
שנת תרל"א. עמ' 157
עיקר החטא כי רצה לבוא להשלימות בעצמו וזה חטא
כי הכל הוא בחסד עליון.
ובודאי היה איזה נקודה קדושה בקרח, רק שהיה צריך לבטל עצמו להאמת.
שנת תרמ"א עמ' 165
המחלוקת צריך להיות שכל אחד
יאמר דעתו אבל הכל
כדי שיהיה אחר כך אחדות אחד…
ופירוש אלו ואלו דברי אלקים חיים
שב' הדיעות בשמים
רק בעולם הזה הלכה כבית הלל
שנת תרמ"ז עמ' 173
יש בתורה כל הדרכים…
והלוים הם בחינות הדינין…
והנהגת הכלל לא יוכל להיות על פי דין רק בחסד.
שנת תרמ"ח עמ' 175
הכהנים ולוים הם מדריגות חלוקות… והנה בשורש העליון הכל אחדות אחד.
…
יש באדם עצמו מדות חלוקות,
וזה המחלוקת באדם עצמו שמדה זו ממשיך לכאן וזה לכאן…
שנת תרמ"ט עמ' 177
ובודאי היה קרח אדם גדול, אבל היה לו להאמין כי אהרון קדוש ה' נבחר מלמעלה…
כל אחד צריך לעמוד על במשמרתו ואז זוכה אל השלימות.
שנת תרנ"ז עמ' 188