(ג) השבת היא עיקר האמונה בהקב"ה, שברא עולמו בששת ימים, וביום השביעי שבת וינפש. וכל שאינו שומר שבת, אין לו אמונה. ולכן דימו חז"ל בכל הש"ס מחלל שבת לעובד כוכבים. וכל המחלל את השבת, ככופר בכל התורה כולה. ולכן, תיכף שיצאו ישראל ממצרים, נצטוו על השבת, בפרשת "בשלח", עוד קודם מתן תורה, לפי שיציאת מצרים הוא עדות על השגחתו יתברך בעולמו, לשלם טוב לעושי טוב, ולהיפך לעושי רע, כמו המצרים וכיוצא בהם. והוא עדות על יכולתו יתברך לשנות את הטבע, כמכות מצרים (וקריאת) [וקריעת] ים סוף, וירידת המן והשליו והבאר. ואם אינם מודים שהקב"ה ברא עולמו, הרי כופרים בכל הדברים. ולכן נתן להם השבת תיכף ביציאתם ממצרים. וכך אמרו חז"ל, דשבת ודינים נפקדו במרה, והיא החנייה הראשונה אחרי קריעת ים סוף, כמבואר בתורה. והרי אנו רואים בשבת הראשון, שאיזו אנשים חיללו את השבת ויצאו ללקוט את המן, ואמר הקב"ה: "עד אנה מאנתם לשמור מצוֹתָי ותורֹתָי", הרי אמר מפורש שהשבת היא כלליות כל התורה והמצוות. (ולכן בסוף כי תשא כתיב: "את חג המצות תשמור", ואחר כך: "ששת ימים תעבוד וביום השביעי תשבות", ובכל התורה שבת קודם לרגלים, דהוא תדיר ומקודש. אלא להורות דלחג המצות – ההכרח לשמור שבת, ואם אין שבת, אין פסח ואין תורה).
Shabbat is the essential point of faith in the Holy Blessed One who created the world in six days and rested on the seventh day. And anyone who does not observe Shabbat has no faith. Therefore, the Sages, throughout the Talmud compare one who violates Shabbat to one who worships idols. And all who violate Shabbat it is as if they reject the entire Torah. Therefore, immediately after the Jews left Egypt, we were commanded concerning Shabbat in Parashat Beshalach - which was before the giving of the Torah because the exodus from Egypt is testimony of God's supervision over the world to reward those who do good and the opposite to those who commit evil like the Egyptians and thoe like them. And it is evidence of God's ability to change nature like the plagues of Egypt and the splitting of the Sea and the descent of the mannah and the quail and the well. And if one does not admit that the Holy Blessed One created the world, then he denies all these things. Therefore, he gave them all Shabbat immediately after they left Egypt. And so too our Sages said that Shabbat and the civil law were commanded at Marah which was the first stop after the splitting of the Sea, as is said in the Torah. And we see, regarding that first Shabbat, that some people desecrated Shabbat and went to collect mannah, and the Holy Blessed One said, "For how long will you refuse to keep my mitzvot and my Torah." Here it is explicit that Shabbat is a general stand in for Torah and Mitzvot. (And so too at the end of Parashat Ki Tissa it says "keep the holiday of matzot" and then after it says "six days you shall work and on the seventh day you shall rest" for it is more common and sacred. Rather it tells us that to celebrate the holiday of matzah one needs to observe Shabbat for if there is no Shabbat there is no Pesach and no Torah).