מסעות בנימין, צ"ט
ושם (בקהיר) שני בתי כנסיות, אחת לאנשי ארץ ישראל ואחת לאנשי בבל 'כניסה אל עראקיין', ואינן נוהגים כולם מנהג אחד בפרשיות ובסדרים של תורה, כי אנשי בבל נוהגים לקרות בכל שבוע פרשה, כמו שעושין בספרד, ובכל שנה ושנה מסיימים את התורה, ואנשי ארץ ישראל אינם נוהגים כך, אבל עושים מכל פרשה ג' סדרים ומסיימים את התורה לסוף ג' שנים, ויש ביניהם מנהג ותקנה להתחבר כולן ולהתפלל ביחד ביום שמחת תורה וביום מתן תורה.
Benjamin of Tudela, Itineraries, 98
Two large synagogues are there [in Cairo], one belonging to the men of the land of Israel and one belonging to the men of the land of Babylon… the men of Babylon are accustomed to read a portion every week… the men of Palestine do not do so, but divide each portion into three sections and finish the Torah at the end of three years. The two communities, however, have an established custom to unite and pray together on Simchat Torah and on Shavuot.
"וַיָּבוֹא יְרוּשָׁלָיִם וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי אֲרוֹן בְּרִית ה' וַיַּעַל עֹלוֹת וַיַּעַשׂ שְׁלָמִים וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה לְכָל עֲבָדָיו" (מלכים א ג:טו), אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מִכָּאן שֶׁעוֹשִׂין סְעוּדָה לְגָמְרָהּ שֶׁל תּוֹרָה.
“And [Shlomo] went to Jerusalem, stood before the Ark of the Covenant of God and offered burnt offerings and peace offerings... and he made a banquet for all his servants” (Kings I 3:15). Rabbi Elazar said: From here we learn that one makes a feast for the completion of the Torah.
(א) סדר יום שמחת תורה ובו סעיף אחד
הגה: וקורין יום טוב האחרון שמחת תורה לפי ששמחין ועושין בו סעודת משתה לגמרה של תורה... ועוד נהגו במדינות אלו להוציא בשמחת תורה ערבית ושחרית כל ספרי תורה שבהיכל ואומרים זמירות ותשבחות וכל מקום לפי מנהגו ועוד נהגו להקיף עם ספרי התורות הבימה שבבית הכנסת... והכל משום שמחה ונהגו עוד להרבות הקרואים לספר תורה... עוד נהגו לקרות כל הנערים לספר תורה..
Rama: This last day is referred to as Simchat Torah, because we rejoice and make a celebratory feast on that day to celebrate the completion of the Torah… We also have the custom in these lands… to remove all of the Torah scrolls in the ark and recite songs and praises… We also have the custom to encircle the bimah with the scrolls… all [of these customs are] out of joy. We also have the custom to call up many people to the Torah… we also call up all of the children.
...וקורין אותו שמחת תורה לפי שמסיימין בו התורה וראוי לשמוח בסיומה. ורגילין להתחיל מיד בראשית כדי שלא יהא פתחון פה לשטן לקטרג לומר כבר סיימו אותה ואינם רוצים לקרותה עוד. ומרבין בפיוטים כמו אשר בגלל אבות. ויש מקומות שמוציאין כל הספרים ואומרים על כל אחד ואחד פיוט – כל מקום לפי מנהגו. ונוהגין באשכנז שהמסיים והמתחיל נודרין נדבות וקוראין לכל מרעיהן ועושין משתה ושמחה ויום טוב לסיומה של תורה ולהתחלתה...
And we call it Simchat Torah, because we complete the Torah on it, and it is fitting to rejoice for its’ completion. And we are accustomed to immediately begin Bereishit, so that there shouldn’t be an opening for the Satan to prosecute by saying “they have finished and won’t start again!” And we read numerous liturgical poems, such as “For the sake of our fathers”. And there are some places where they take out all the Torah scrolls and recite different poems over each one – and each place should do according to its’ custom. And in Ashkenaz, the custom is that the one who reads and concludes [the Torah reading] make pledges and donations, and call to all their friends and make a feast, celebration and Yom Tov for the completion and renewal of the Torah…