תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף יג עמוד א
תנו רבנן: מעשה בתינוק אחד שהיה קורא בבית רבו בספר יחזקאל, והיה מבין בחשמל, ויצאה אש מחשמל ושרפתו. וביקשו לגנוז ספר יחזקאל. אמר להם חנניה בן חזקיה: אם זה חכם - הכל חכמים הן?
Chaggia 13a
The rabbis taught: It happened once that a certain child, who was reading in his teacher's house in the Book of Ezekiel, was pondering over 'Hashmal, and there came out fire from 'Hashmal and burnt him, and they sought in consequence to conceal the Book of Ezekiel. Said Hananiah b. Hezkyah to them: If he was wise, are then all wise?
אמר רב חננאל בר פפא: מאי דכתיב +משלי ח+ שמעו כי נגידים אדבר למה נמשלו דברי תורה כנגיד - לומר לך: מה נגיד זה יש בו להמית ולהחיות - אף דברי תורה יש בם להמית ולהחיות. היינו דאמר רבא: למיימינים בה - סמא דחיי, למשמאילים בה - סמא דמותא.
אמר רבי יהושוע בן לוי: מאי דכתיב (דברים ד, מד) וזאת התורה אשר שם משה זכה נעשית לו סם חיים לא זכה נעשית לו סם מיתה
(יא) אַבְטַלְיוֹן אוֹמֵר, חֲכָמִים, הִזָּהֲרוּ בְדִבְרֵיכֶם, שֶׁמָּא תָחוּבוּ חוֹבַת גָּלוּת וְתִגְלוּ לִמְקוֹם מַיִם הָרָעִים, וְיִשְׁתּוּ הַתַּלְמִידִים הַבָּאִים אַחֲרֵיכֶם וְיָמוּתוּ, וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל:
(11) Avtalyon says, "Sages, be careful with your words, lest you become obligated in an obligation of exile and are exiled to the place of evil waters, and the students who follow after you will drink, and thus the name of Heaven is profaned."
(י) הֵם אָמְרוּ שְׁלשָׁה (שְׁלשָׁה) דְבָרִים. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, יְהִי כְבוֹד חֲבֵרָךְ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ, וְאַל תְּהִי נוֹחַ לִכְעוֹס. וְשׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתָךְ. וֶהֱוֵי מִתְחַמֵּם כְּנֶגֶד אוּרָן שֶׁל חֲכָמִים, וֶהֱוֵי זָהִיר בְּגַחַלְתָּן שֶׁלֹּא תִכָּוֶה, שֶׁנְּשִׁיכָתָן נְשִׁיכַת שׁוּעָל, וַעֲקִיצָתָן עֲקִיצַת עַקְרָב, וּלְחִישָׁתָן לְחִישַׁת שָׂרָף, וְכָל דִּבְרֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ:
(10) They said three things. Rabbi Eliezer says: The honor of your friend should be as dear to you as your own, and do not be easy to anger, and repent one day before your death. And warm yourself by the fire of the Sages, but be cautious around their coals that you should not be burned, for their bite is the bite of a fox, and their sting is the sting of a scorpion, and their hiss is the hiss of a Seraph, and all of their words are like burning coals.
אמרו "אמר רבי חנין, למה נקרא שמה של התורה תושיה, מפני שהיא מתשת כוחו של אדם
במסכתא יומא אלא למ"ד חזקיה וסיעתו קרי שתות היכא אשכחן צדיקי דאיקרי הכי ופשטי' מדכתיב כי לה' מצוקי ארץ וישת עליהם תבל כענין שנאמר (חבקוק ג') צדיק יסוד עולם ואיבעיא מהכא הגדיל תושיה והיינו תורה וצדיקים שעוסקים בה נקר[א]ין שתות ולמה נקרא שמה תושיה מפני שמתשת כחו של אדם דבר אחר שנתנה בחשאי מפני השטן מדת הדין שהיתה מעכבת שלא ליתנה לבשר ודם ולשון משל הוא שמתן תורה לבשר ודם לפנים משורת הדין הוא לפי שאין בשר ודם ראוי לטובה גדולה כזאת וכל דבר שהוא לפנים משורת הדין כיון שלא נעשה עפ"י מדת הדין דומה כאלו נעשה שלא לדעת הדין וזו היא שאמרו שנתנה בחשאי כלומר שלא מדעת מדת הדין שקרויה כאן שטן לפי שהיה לה להשטין ולעכב את הדבר אלו היה הדבר תלוי בה אלא שגברה מדת הרחמים ולא נעשה הדבר ע"פ מדת הדין:
אמר רב יהודה אמר רב: כל הפורש מדברי תורה - אש אוכלתו, שנאמר: ונתתי [את] פני בהם מהאש יצאו והאש תאכלם.
והנה, רב מדבר ב"פורש מדברי תורה", העוזב כנראה לחלוטין את לימוד התורה. ומכיון שמהותה של התורה היא אש, לכן נענש הוא באש. וכלשון הכתוב שם, מהאש יצאו (זו התורה), והאש תאכלם (הוא העונש).
מפני אשר ירד עליו ה' באש. מגיד שהתורה אש, שנאמר מימינו אש דת למו (דברים לג ב), מאש ניתנה ובאש נמשלה, הלא כה דברי כאש (ירמיהו כג כט), מה דרכו של אש אדם קרב אצלה נכוה, רחוק ממנה צונן, אין לו לאדם אלא להתחמם כנגד אורה, והיינו דתנן במס' אבות הוי מתחמם כנגד אורן של חכמים והוה זהיר בגחלתן שלא תכוה:
תלמידי חכמים, שכל גופן אש, דכתיב הלוא כה דברי כאש נאם ה'
ת"ח שכל גופן אש כו' דברי כאש וגו' דמתוך דברי תורה אש שבהן נעשה גופן אש כמ"ש ת"ח דרתח אורייתא הא דרתחא ביה:
ד"א מה האש כל המשתמש בה היא עושה רושם בגופו כך כל הניאות בדברי תורה בטלו חייו מן העולם שכך היה הלל אומ' ודי ישתמש בתגא חלף הא כל הניאות בדברי תורה בטלו חייו מן העולם:
ארבעה נקראו אש. הקדוש ברוך הוא נקרא אש שנאמר כי ה' אלהיך אש אוכלה (דברים ד' כ"ד). התורה נקראת אש שנאמר מימינו אש דת למו (שם ל"ג ב'). ישראל נקראו אש שנאמר והיה בית יעקב אש (עובדיה א' י"ח). העולם הבא נקרא אש שנאמר מי יגור לנו אש אוכלה (ישעיה ל"ג י"ד):
מימינו אש דת למו (דברים שם /ל"ג/), מלמד שלא נתנה תורה אלא בימין. התורה נקראת אש דת, א"ר יוחנן כל מי שבא לעסוק בתורה יראה בעצמו כאילו עומד באש, לכך נאמר מימינו אש דת למו (שם /דברים ל"ג/).
"Four went into the garden--ben Azzai, ben Zoma, Elisha ben Avuya, and Rabbi Akiva.... Ben Azzai looked and died, and of him it is said, "Precious in God's eyes is the death of his faithful." Ben Zoma looked and was stricken [with madness]. Of him it is said: "Have you found honey? Eat what is enough for you, lest you become too full and vomit." Elisha ben Avuya cut the shoots [became a heretic]. Akiva entered in peace and departed in peace."
The Rabbis taught: "A person should always be soft like a reed and not hard like a cedar."Once R. Elazar the son of R. Shimon was coming from his teacher's house in Migdal Gedor, riding on a donkey. He was traveling along the bank of the river with a feeling of great joy and a sense of arrogance, because he had learned a great deal of Torah.A very ugly person happened upon him. The ugly person said: "How are you Rebbe?"R. Elazar did not respond. [Rather,] he said: "Empty one - how ugly this fellow is! Are all the people of your town as ugly as you?"The ugly person responded: "I don't know, but you should go to the craftsman who made me and tell him how ugly is the vessel that he made."R. Elazar knew that he had sinned. He got off the donkey, prostrated himself before the other fellow and said: "I have pained you. Forgive me."The man said: "I will not forgive you until you go to the craftsman who made me and tell him how ugly is the vessel he made." R. Elazar followed him until they came to his town. All the townspeople came out to greet R. Elazar and they said: "Welcome, our Rabbi, our Rabbi, our teacher, our teacher." The ugly fellow said: "Who are you referring to as your rabbi?" They said: "The one who is walking behind you." He said to them: "If this is a rabbi, let there not be more like him in Israel." They said: "Why?" He said to them: "This is what he did to me." They said to him: "Nevertheless, forgive him because he is a great Torah scholar." He said to them: "For your sake I forgive him, but on condition that he not become accustomed to act this way." R. Elazar immediately entered [the study hall] and taught: "A person should always be soft like a reed and not hard like a cedar."