כלכלה וערכים- לימוד ולאחריו שיחה עם אליעזר שוורצר
לאחר נפילת ברקאי במבצע "צוק איתן" בחרנו, חבריו של ברקאי, להקים את בית המדרש החברתי. הפועל בסיוע של עמותת כל ישראל חברים (כי"ח).
בית המדרש מגלם את הערכים בהם האמין ברקאי ואשר לאורם פעל בדבקות – חיבור בין קבוצות שונות בחברה הישראלית, שיח מכבד במאור פנים ובאהבה, לימוד תורה ועשייה חברתית. ערכים אלו באו לידי ביטוי באופן משמעותי בכל בחירה ומעשה של ברקאי.

כל מפגש החל בלימוד משותף של דף מקורות ולאחריו שיעור. דף המקורות שלפניכם מוקדש ללימוד על כלכלה, חברה ומה שביניהם.

עזריאל קרליבך, הודו – יומן דרכים, עמ' 33-34
יום אחד הלכתי שם עם מכר הודי לקולנוע, שהוצג בו סרט תעמולה אמריקני (...): אדם באמריקה – הדגימו לנו שם – יוצא לעבודה בבית-חרושת כפועל פשוט, ובסוף השבוע הוא מקבל את משכורתו וקונה לעצמו חליפה אחת; בחודש הבא הוא קונה חליפה שנייה; מיד הוא עולה בדרגה ומחליף את דירתו בת שני החדרים בגדולה הימנה, בת שלושה חדרים. למועד השנה הוא מתחיל לחסוך לרכישת בית משלו; התחיל במכונית ישנה, והגיע לדגם חדיש יותר; אשתו התחילה במכונת כביסה בלבד, וכבר זכתה למטבח אוטומטי. עתה שניהם חולמים על טלוויזיה וברכת-שחייה משלהם.. ללמדך, מה טובו אוהליך אמריקה, ומה מאושרים כל בנייך...
עמדה שעת ערב כשיצאנו מן ההצגה. הלכנו ושתקנו. פתאום התעורר ההודי מהרהוריו ושאל: "האם היית אי-פעם באמריקה?" – "כן" אמרתי. "הגד נא," אמר, "האם זהו תיאור של אמת? האמנם שם כולם כל כך רעבים?... כלומר: אינם שבעים לעולם? תחילה שני חדרים, ואח"כ שלושה, ואח"כ בית, ואח"כ מכונית, ואח"כ טלוויזיה? הרושם הוא, ששם כולם גוועים ברחובות, מבוקר עד ערב, כל הימים! מסכנים...".
הוא נאנח ואנחנו המשכנו ללכת; בזהירות רבה נאלצנו ללכת, בשבילי עקיפין, כי ברחוב כבר השתטחו שלדי האדם בבלאותיהם (בגדיהם הקרועים)...
שאלות הבנה
כיצד מתייחס האדם ההודי ל"חלום האמריקאי"? מדוע לפיו האמריקאים "אינם שבעים לעולם"?
מהו מצבם הכלכלי הרווח של ההודים המתוארים בסיפור? האם הם שבעים?
שאלות העמקה
מהו "רעב" ומהו "שובע" לפי הסרט האמריקאי ולפי האדם ההודי?
מהי חשיבותו של הכסף בחיים לפי כל אחת מהדעות?
שאלות לדיון
מהו חשיבותו של הכסף בחייכם? עם מי אתם מסכימים יותר, עם התפיסה ה"אמריקאית" או ה"הודית"?
כיצד לדעתכם יש להתייחס לכסף? לזלזל בו, להימנע מהתעסקות בו, או דווקא לנסות להשיג אותו ולהתעשר?

איין ראנד, מרד הנפילים, עמ' 344-345
כסף הוא אמצעי ההישרדות שלכם. הדין שאתם חורצים על מקור המחיה שלכם הוא הדין שאתם חורצים על החיים שלכם. אם הכסף מושחת, אז דנתם לכף חובה גם את הקיום שלכם...
תנו לי לתת לכם עצה קטנה לגמי רמז שעוזר לפענח את אופיים של אנשים: מי שמוקיע כסף, השיג אותו במרמה; מי שמכבד כסף, הרוויח אותו ביושר... כל עוד אנשים חיים יחד בעולם הזה וזקוקים לאמצעים לעשות עסקים זה עם זה – התחליף היחיד שיעמוד לרשותם, אם יוותרו על הכסף, הוא לוע רובה.
שאלות הבנה
מדוע הכסף חשוב לפי איין ראנד? מה דעתה על מי שמזלזל בערכו?
שאלות העמקה
מדוע קובעת איין ראנד ש"מי שמוקיע כסף, השיג אותו במרמה"?
מה הסיבה המובילה אנשים "להוקיע כסף"? האם הוקעה זו נובעת מחוסר הערכה כלפיו?

רבנו חננאל, חגיגה ט ע"ב
חיזר הקדוש ברוך הוא על כל המדות ולא מצא נאה לישראל כעניות כדי שיהא לבם שבור וכוונתם לשמים ועיניהם תלויות לרחמיו וחסדיו. וזהו שאומרים האנשים "יפה המסכנות לישראל כרסן אדום לסוס לבן" שגלוי וידוע לפני הקדוש ברוך הוא כשמרבין עושר בועטין בו שנאמר וישמן ישורון ויבעט וגו'.
והכסף יענה וגו'. רבי לוי אומר, הכסף פעמים נענה ופעמים מענה, פעמים נענה כשעושים בו צדקה, פעמים מענה כשאין עושין בו צדקה הוא מקטרגו .
(מ"ר)
מוזמנים לצפות בהרצאה מאת יובל ריבלין
שאלות הבנה
מדוע העוני חשוב לפי רבנו חננאל? כיצד הוא לומד זאת מהאמרה שמשווה את ישראל לסוס?
מה גורם לכסף לענות (על צורך) ומה גורם לו לענות (את האדם) לפי המדרש בקהלת?
שאלות העמקה
מה הסיכון והסיכוי שבכסף לפי כל אחד מהמקורות? ולדעתכם?
מה היחס הנכון לכסף על פי כל אחד מהמקורות?

אנטואן דה סנט-אכזופרי, הנסיך הקטן, עמ' 41-43
"ומה אתה עושה עם חמש מאות מיליון כוכבים?" – "כלום, הם שלי." (...) "ומה הטעם בכך שאתה בעליהם של הכוכבים?" – "הטעם הוא בכך שהם עושים אותי איש עשיר." "ומה הטעם בכך שאתה עשיר?" – "הטעם הוא שאני יכול לקנות עוד ועוד כוכבים, אם הם מתגלים." (...) "ומה אתה עושה איתם?" – "אני מנהל אותם", השיב איש העסקים. "אני סופר אותם ושוב סופר אותם. זו מלאכה קשה, אבל אני אדם רציני!"
דעתו של הנסיך הקטן עדיין לא נחה.
"אם יש לי צעיף", הוא אמר, "אני יכול לכרוך אותו על צווארי ולקחת אותו איתי. אם יש לי פרח אני יכול לקטוף אותו ולקחת אותו אתי. אבל אתה לא יכול לקטוף את הכוכבים מהשמים". – "לא, אבל אני יכול להכניס אותם לבנק". "מה הכוונה בזה?" – "הכוונה היא שאני יכול לרשום את מספר הכוכבים שיש לי על פיסת נייר קטנה, ואז להניח את הנייר במגירה ולנעול אותה במפתח". "וזה הכל?" – "די בכך", אמר איש העסקים. (...)
דעותיו של הנסיך הקטן בנוגע לדברים בעלי חשיבות, היו שונות מאד מאלה של המבוגרים.
"אני הנני בעלים של פרח," הוא המשיך, "שאני משקה בכל יום. יש לי גם שלושה הרי געש שאני מנקה בכל שבוע (אני מנקה גם את הר הגעש הכבוי - לעולם אין לדעת). להרי הגעש שלי ולפרח שלי יש תועלת מכך שאני בעליהם. אבל אתה, לכוכבים אין תועלת מכך שהם שלך..."
שאלות הבנה
מהי שאיפתו של איש העסקים? מה התועלת שצומחת לו מכוכביו?
מה עניינה של בעלות על דברים לפי הנסיך הקטן?
שאלות העמקה
האם הכוכבים/הכסף מהווים אמצעי עבור איש העסקים, או שהם הפכו למטרה בפני עצמה?
מהי הביקורת של הנסיך הקטן כלפי המקום של הכסף בעולם ה"מבוגרים"?

(נועם יורן, כסף, מפתח 2011/4, עמ'31)
התשוקה לכסף, בניגוד לתשוקה לבוטנים מצופים, היא תשוקה שאינה מוגבלת על ידי האובייקט (החפץ) שלה או על ידי הצרכים שלנו. במילים פשוטות: כסף אפשר לרצות ללא גבול, בניגוד לתשוקות לדברים, שהן מוגבלות, שכרוך בהן אופק של סיפוק או אפילו גבול של ”יותר מדי“, שמעבר לו הנחשק הופך בלתי נסבל. במילים פשוטות עוד יותר: אף פעם אין ”יותר מדי“ כסף. (...) בדרך כלל אנחנו מניחים כי הדברים קיימים לפני התשוקה שלנו אליהם או בנפרד ממנה (בוטנים קיימים ללא קשר לאופן שבו אנו מתאווים אליהם), ואילו מההערה של מרקס משתמע כי במקרה של כסף הקשר בין הדבר ובין התשוקה אליו הוא פנימי יותר. אם נקצין את ההיגיון הזה, האפשרות שמשתמעת מדבריו של מרקס היא שבמקרה של כסף, אין זאת שהדבר מחולל תשוקה, אלא להפך: התשוקה היא שמכוננת את הדבר.
שאלות הבנה
מה מייחד את התשוקה לכסף על פני תשוקות לדברים אחרים על פי נועם יורן?
שאלות העמקה
על פי התמונה שמציג יורן, האם הכסף הוא אמצעי או מטרה? מה הופך אותו לכזה?
שאלות לדיון
האם עושר הוא דבר בעל ערך בעיניכם? האם יש ערך בעושר מעבר לאפשרויות שהוא נותן?

ויקם משה את המשכן. מכאן אמרו שאין השכינה שורה אלא על חכם גבור ועשיר:


אין הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו אלא על גבור וחכם ועשיר ועניו שיהיה שלם מכל דבר ולא יצטרך לאחר זולתו.

אבל במה שהצריך לנביא להיות גיבור ועשיר צריך טעם. וקצת המפרשים (רמב"ם, בפ"ז מיסה"ת ה"א, ובשמונה פרקיו פ"ז) פירשו שרצה באמרו גיבור, שמגביר שכלו על תאותו, ועשיר, שתהיה לו מדת ההסתפקות. השוו עשיר וגיבור שאמר רבי (יונתן) [יוחנן], לאותם המוזכרים בדברי בן זומא באבות (פ"ד מ"א). ואין דבריהם נכונים, שאם כן אחר שהזכיר עניו, לא היה צריך להזכיר גבור ועשיר, שכבר אמרו רבותינו ז"ל בפרק קמא דעבודת אלילים (ע"ז כ, ב) ענוה גדולה מכולן. הנה ביארו כי מי שהשיג הענוה, אי אפשר מבלי שיקדמו לו טהרה וקדושה ויראת חטא ויתר המעלות המוזכרות שם, וכיון שכן מן הידוע שהוא מושל על יצרו ושהגיע אל מדת ההסתפקות, שאם יצרו מושל עליו וידאג תמיד למה שלא השיג, אי אפשר לו שישיג אותן המעלות.

What demands explanation, however, is why a prophet must also be strong and wealthy. Some interpret "strong" in this connection as asserting one's intellect over one's lusts, and "wealthy," as possessing the quality of contentment, likening R. Yonathan's categories to those mentioned by Ben Zoma (Avoth 4:1). They are obviously mistaken, however, for once "humble" is included it is no longer necessary to mention "strong" and "wealthy" [in the aforementioned sense], for our sages of blessed memory have said (Avodah Zarah 20b): "Humility is greater than all of the other traits." They explain that it is impossible to attain humility without having previously attained purity, holiness, fear of sin, and the other qualities mentioned there. This being so, it is obvious that the humble man rules his evil inclination and that he has achieved contentment; for if his inclination rules him and he is constantly anxious over what he has not acquired, it is impossible for him to have achieved the other qualities.
שאלות הבנה
מדוע הנביא צריך להיות עשיר לפי כל אחד מהפירושים?
מדוע הנביא צריך להיות "נבחר ונרצה" על כת אוהבי העושר לפי הר"ן?
שאלות העמקה
מה ערכו של העושר על פי כל אחת מהאפשרויות העולות?
האם לפי הר"ן הנביא צריך להיות עשיר רק בשביל שהעשירים יקשיבו לדבריו?
האם יש עניין בעצם זה ש"איש ציבור" יהיה עשיר?

מוזמנים לצפות בהרצאה מסכמת של אליעזר שוורצר